Thursday, July 19, 2012

Massei, Bamidbar 35:19. The Goel HaDam: Vigilantism and the Court

Bamidbar 35:19  גואל הדם, הוא ימית את-הרוצח

Under the rule of Goel HaDam, if a man kills as a result of insufficient caution (akin to involuntary manslaughter), relatives of the victim are not prevented from killing their relative's killer.

The question is, to what degree and in what sense is this act extra-judicial.  By extra-judicial I mean that this act is not sanctioned by the Beis Din, but only not interfered with, or not punished.  

There is a machlokes between the Ketzos (2:1) and the Tumim whether the rule of Goel HaDam applies today, namely, without a determination of law by a court that is empowered to judge capital cases.

First the Xos brings the Tumim's opinion that the legal entitlement of the Goel HaDam occurs only upon a decision of the Beis Din to so empower him.  The Tumim bases his opinion on the words of the Rambam in 1 Rotzei'ach 5:  
רוצח שהרג בזדון--אין ממיתין אותו העדים ולא הרואים אותו, עד שיבואו לבית דין וידינוהו למיתה:  שנאמר "ולא ימות הרוצח, עד עומדו לפני העדה למשפט" (במדבר לה,יב).  והוא הדין לכל מחוייבי מיתת בית דין שעברו ועשו, שאין ממיתין אותן עד שייגמר דינם בבית דין.
where the Rambam says that a man who killed with intent is not killed until he the Beis Din finds him liable for capital punishment.

The Ktzos argues and says no such empowerment is necessary; being a Goel HaDam is an extra-judicial status.  The Rambam the Tumim brought is not talking about the Go'el Hadam, it is talking about court administered punishment.  (He also notes that the Rambam and Rashi argue about the extent of the law of Goel HaDam:  Rashi applies it even to inadvertant but negligent manslaughter, while the Rambam requires some degree of criminal negligence.)  The Ktzos does, however, agree that it is possible that a court's involvement is necessary simply to establish the facts of the case- על כל פנים בעינן קבלת עדים להודיע אמיתת הדבר שהרגו הרוצח.

Reb Shmuel Rozovsky, in his shiurim on Makkos, disagrees with the Xos' interpretation of the Tumim.  It is possible that the Tumim is saying that Goel HaDam is a MITZVA only when the court determines that the killing was intentional but a procedural barrier to capital punishment prevents justice from being done.  The Tumim might agree with the Ketzos that even in other cases, and even without a finding by the court, the Goel HaDam would not be guilty of a capital crime if he killed the Rotzei'ach.  Pattur- yes, maybe even a Reshus, but Mitzva- no.

This reminds us of the Mishna L'Melech (1 Rotzei'ach 15):
הרואה רודף אחר חבירו להורגו כו' ויכול להציל ולא הציל ה"ז ביטל מצות עשה כו'. נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להורגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדברי זמרי דאמרינן [סנהדרין פ"ב.] נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. וכן נסתפקתי ברודף אחר חבירו להורגו וכן רודף אחר הערוה שניתן להצילו בנפשו אם נתאמץ הרודף והרג את המציל אם נהרג עליו. ונראה דבאלו נהרג עליו דדוקא גבי זמרי דליכא מצוה גבי פנחס אלא רשות אמרינן נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג אבל רודף אחר חבירו או אחר הערוה דאיכא מצוה להצילו וכמ"ש רבינו אם הרג רודף למציל נהרג עליו. וכן יש לדקדק מדברי רי"ו ז"ל במישרים נל"א ח"ב שכתב ואם הבועל נהפך והרגו לקנאי אפילו בשעת מעשה אינו נהרג כי רודף היה הקנאי כי אינו מצוה להרגו אלא רשות בעלמא ע"כ. הרי שתלה הדבר לפי שאינו מצוה להורגו ודוק. ורוצח בשגגה דינו כדין בועל ארמית שהרי רשות היא ביד גואל הדם ולא מצוה ודוק:

that discusses the killer's right of self defense against the Go'el HaDam.  There is another category of sins that trigger the right of a Kanna'i to kill the malefactor (Sanhedrin 81b).  These include the example in last week's parsha of Pinchas killing Zimri during his act of publicly consorting with Kozbi, a pagan woman. (הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית קנאין פוגעין)  In this latter category, the malefactor is entitled to defend his life from the Kana'i (such that if he would know that he is threatened by the kana'i, and he raised a gun and said he was going to kill him if he didn't desist from his kana'us, and witnesses told him that to defend himself would be a capital sin, and he killed the threatening kana'i, he would be held legally blameless.)  Obviously, no such right of self defense exists where a court-appointed executioner is punishing a sinner.

Clearly, then, the rule of Kana'im is totally extra-judicial.  What about Goel Hadam?  Does the Rotzei'ach have the right of self defense?  Will the court interfere if he hires mercenaries, or enlists his friends, and creates a militia to defend him from the Goel Hadam?  And does the rule of Goel Hadam pertain in out times, when our Batei Din are no longer empowered to judge capital cases?  

The Mishna L'Melech says that Goel HaDam is like the Kanai ONLY where the Goel HaDam is merely PERMITTED to kill, where it is a reshus- namely, where he is allowed to kill someone who is guilty only of involuntary manslaughter.  But where the Goel HaDam's act is a mitzva- where the man killed intentionally but with only one witness or without legal warning- his target has no legal right of self defense.  If he protected himself by killing the Goel HaDam, he has committed a capital offense.

So it seems that the Xos makes a general rule of Reshus for every Goel HaDam.  According to Reb Shmuel Rozovsky, the Tumim agrees with the Ketzos but holds that the additional status of Mitzva vests only after a finding by the Beis Din.

In light of all of this, I find Reb Meir Simcha's words interesting.  Reb Meir Simcha (8 Chovel U'Mazik 12) says:
אולם התבוננתי כי כ״ז טעות, דכל זמן שלא העידו עליו עדים אסור להורגו אף לגואל הדם, ודוקא מזיד דיתחייב בב״ד ע״י מעשה זו פטור, אבל שוגג דאינו חייב בב״ד, רק שרשות ביד גואל הדם א״כ כ״ז דלא העידו עליו עדים אסור לגואל הדם להורגו..... ועיין בקצות ס'ק ב׳ ודוק :

It appears that Reb Meir Simcha learns that where the Goel has a mitzva, namely, where the killing was in some way criminal, then the Goel can proceed without any involvement of the Beis Din.  Only where the killing was inadvertent (although negligent) must the Goel wait for permission from Beis Din.  The logic is that in the former case, where it's a mitzva, that mitzva exists irrespective of Beis Din.  Where it is only a reshus, the weak status of reshus requires creation by a Beis Din.  Mitzva is between man and Hashem.  Reshus is a matter of the relationships within society, and it is a creation of the Beis Din.

So I want to point out something interesting about the characterization of the act of the Goel as respectively a Reshus or a Mitzva.

  • In Makkos 10b, Rav Huna says that if the Goel finds the Rotzeiach outside the Ir Miklat and kills him, he is Pattur.  אמר רב הונא רוצח שגלה לעיר מקלט ומצאו גואל הדם והרגו פטור.  The implication is that he is merely pattur, but he has no mitzva.  
  • The Mishna on 11b brings a Machlokes Reb Akiva and Reb Yosi HaGlili as to whether the Goel that finds the Rotzeiach outside the Ir Miklat has a mitzva or a reshus to kill him. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם רבי יוסי הגלילי אומר מצוה ביד גואל הדם ורשות ביד כל אדם רבי עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו .  
  • It appears that Rav Huna is consistent only with Reb Akiva's opinion, which is impossible, because the Gemara would have noted that.  

The Divrei Yechezkel (which I am reprinting pursuant to my father zatzal's will if the twit who thinks he owns the rights doesn't create too many problems) in 23:8 and slightly differently in the Chazon Ish in Likutim 23 to Makkos 10b both say that Rav Huna's expression Pattur only applies where the Rotzei'ach fled to the Ir Miklat before any decision by the Beis Din.  The Machlokes Reb Akiva and Reb Yosi HaGlili is where Beis Din already paskened Galus on the Rotzei'ach, and then he left the Ir Miklat.

Here is the Divrei Yechezkel, albeit messed up by the OCR. Good luck figuring it out.

איברא יקישיא זי מעיקרא ליחא לפמ״ש הרמכ״ס (פ״ה ממצח  הל״מ) וז״ל רוצח כשגגה שהרגו גואל הים חין לחחום  מיד מקלטו פמור שנאמר. ולו אין משפע מוח אחי ההורגו כדרך  קייס שיכנס לעיר מקלמ או שהרגו כחזירחו מם השנים ששוממן
 איחי, נכנס לעיר מקלמי ייצא חון לחחימה כזמן הר״ז החיר עצמי  למיחה ורשוח לגואל הדס להרגו יאם הרגי כל אדם אק חייבין עליי  שנאמר אין לו דם עכ״ל והמחכאר מזה דחרי דיני איכא כגואל הדם  א) קידם שקלטו עיר מקלעו אסור לגואל הדס להורגו אלא ראם  הרגו פטור מקרא דולו אק משפט מומ ט ימס לבכו וכו יאס הרגי  כל אדם מייבק עליו דהך פטורא דכי ימס לככו בגואל הדס לבד קאי  ב) לאמר שיצא מגבול עיר מקלטו בזדון הר״ז המיר עצמו למיהה  ורשוה כיד גואל הדם להורגו וגס כל אדם אין מייגק מליו מקרא  דאין לו דם והוא מדברי הסוספמא (פ״כ דמכוה) יעו״ש וככר  נחכאר אצלנו כמק״א לבאר יהם שני מנים נפרדים יקודם שהגיס  לערי מקלט לא הוחר דמו של הרוצח כלל אלא יהגואל הרס פטור  מעונש לכד וכעין אנוס הוא מקרא דכי יחס לבכי אכל עוכר כלא  תרצח ומשו״ה כל אדם ההורגו חייכ וזהו נלמד מהסוגיא  דמטח  ודף י׳ ע״כ) דשקיל וטרי שם אם גואל הדם נהרג מליו אמנם  לאחר שהגיע לעיר מקלעי ייצא הוחר דמו מצד היציאה כמזיד ושוכ  אק כאן איסור רציחה כלל ופליגי כזה ריה״ג יר״ע אם מציה כגואל  הים אי רשיח ועכ״פ לט״ע הוחר דמו שאין כאן איסור רציחה כלל  ואפילו לכל אדם דאסורק להורגו אינו כלל מחורח רציחה יעיק  ריסב״א כמכוח (דף י״כ) ומשמה כל אדם אק נהרגין מליו ומה״ס  פריד אהך דינא דרב הונא (שם מ< י׳) ממחניחיז דגואל הדם נהרג  סליו קודם שהגיע לעיר מקלעו ולא קשי׳ ליה מפלוגח׳ דריה״ג ורכנן  ועיי״ש כפי׳ ר״ח וכריםכ״א כשם הרמ״ה והרא״ה וכ״ז מוכרח  מםיגיית הש״ס (שם) מכמה ראייח ואכמ׳׳ל, ולפ״ז ל״ש לומר  דמצח בשוגג יפער מחורח קלב״מ כתה דיש עליו דין מיחה מ״י  גואל הדם טון דגואל הדס אסור להרגו קודם שנכנס לעיר מקלעו  אלא דאם הרגי פסיר מתורח אנוס נמצא דאין זה קלכ״מ דדוקא  רשיח להרגו פוטר מדין קלכ״מ ומה דהוחר דמו אח״כ כשיוצא מעיר  מקלעו הוא חיוב חדש שנעשה ע״י היציאה שאח״כ למ״ד מצוה מצוה  ולמ״ו רשוח רשוח ואס ישכר כלים בשמח יציאחו מערי מקלט אז  שייך שפיר קלכ״מ.

Here is the Chazon Ish, which I mostly fixed up. The Chazon Ish distinguishes between a Hora'a of Beis Din and a Psak of Beis Din.

וחלוקה הב׳ שפגעו גוה״ד קדם פסק דין, ובזה אפשר דמודה  ר״ה דנהרג עליו, שהרי עדיין לא נתברר שהוא בר  גלות, והרבה תנאים בעינן לחיוב גלות כגון דקדוק אופן ההריגה דלמא היה קרוב לאונס ודלמא יסרו לדבר מצוה, ודלמא פרכס,  ודלמא אין עדים בדבר ועוד כיו״ב  שצריך פסק ב״ד, ואף אם יתברר אח״כ שהיה בר גלות לא מפטר גוה״ד דבשעה שהרגו  עדיין לאו בר גלות הוא ולאו בר קטלא הוא כדאמר לעיל ה׳ אי,  אכל בר״מ פ״ה ה״י כתב דאחד ההורגו בדרך קדם שיכנס לעיר מקלט, משמע אפי׳ קדם גמר דין, והדבר מוכח בגמ׳ סנהדרין  מ׳׳ע א׳ [כמש״כ חזו״א חו״מ סי׳ י״ז] והיינו דמזיד דלא סגי  לי׳ בגלות ג״נ לא עדיף משוגג דאין גוה״ד נהרג עליו כמש״כ  הר״מ פ״ו מה׳ רוצח ה״ה, והגה יואב הרגו קודם שהעמיד את אבנר לפני  ב״ד לדונו דביד גוה״ד להרגו ולמפטר, ואם איתא  דבשוגג כה״ג נהרג עליו אין כאן ילפותא למפטר גוה״ד ברוצח במזיד,  אלא ע״כ ר״ה דרריש לקרא ולו אין משפט מות [דברים י״ט ף]  קאי אפי׳ קדם גמר דין דלענין למפטר גוה״ד סגי בהוראה  וכשיתברר אחר כן שהיה בר גלות גוה״ד פטור ומזה ילפינן גם  מזיד, ונראה לפ״ז דר״ה סבר ורוצח שיצא במזיו ומצאו גוה״ד והרגו פטור דלא כר״א דאמר לק׳ י״ב א׳ דגם מצא במזיד צריך פסק בית דין להתיר את גואל הדס להרגו שהרי צריך  בירור שמא הוא תוך התחוס ושמא היה בשוגג, וכיון לצריך פסק דין לא סגי במה שיתברר אחר כך אלא קדם גמר דין  עדיין לאו בר קטלא הוא, והכי פסק רב שם בגמ׳, אבל ר״ה  נראה דלא ס״ל הכי, דלא מסתבר שיהא בתחילתו קל הריגתו יותר מיצא במזיד.

No comments:

Post a Comment