Friday, January 16, 2015

Va'eira, Shemos 6:14. Reuven is Still the Bechor, but Who Cares?

6:14- בני ראובן בכור ישראל.  Reuven is called the Bechor.  You can read this as a simple statement of the fact that he was his father's first child, or to mean that he remained "The Bechor," that he retained the status of Bechor.

The Ramban says that Reuven retained the high status of Bechora.  The passuk here really is only interested in telling us who Moshe and Aharon were, and what family they came from, and so it is hard to understand why the Torah introduces them only after telling us about Reuven, and then Shimon, and only then telling us about the family of Levi.  The Ramban explains that these apparently extraneous pesukim teach us that even though Moshe and Aharon were chosen to save Klal Yisrael and lead them out of Mitzrayim, their Shevet remained third among the Shevatim, and Reuven was still the Bechor.
אלה ראשי בית אבותם  
לא רצה הכתוב להתחיל אלה שמות בני לוי לתולדותם, שלא יראה שיהיה לוי בכור היחס מכאן ואילך לכבוד משה, אבל הזכיר אחיו הגדולים ממנו וכי הוא נמנה שלישי

If that is not clear enough, here's how the Sifsei Chachamim quotes the Ramban:
וא"ת עדיין יש להקשות למה לא התחיל משבט לוי. ותירץ הרמב"ן דא"כ היה נראה שלוי הוא בכור היחס מכאן ואילך לכבוד משה לכך התחיל מראובן להודיע שנשאר ראובן בכור ליחס ונמנה לוי שלישי לשבטים 

What bothers me is that I don't understand what this "Bechora" status entailed.  What does it mean that נשאר ראובן בכור ליחס?

The Medrash Rabba in Vayishlach (82:11) says

יא בני ראובן בכור ישראל
ויהי בשכון ישראל
אמר רבי יהודה בר סימון: קשה היא שלושלת יוחסין לפני הקב"ה, שתעקר ממקומה, הה"ד: ויהי בשכון ישראל.
וכתיב: ויהיו בני יעקב שנים עשר וגו', בני ראובן בכור ישראל.
אמור מעתה, בכורת ממון ניטלה ממנו, ולא ניטלה ממנו בכורת יוחסין, דכתיב (ד"ה א ה): ובני ראובן בכור ישראל.

ר' לוי ור' סימון, חד מנהון אמר: לא לראובן להתייחס.
ואוחרנא אמר: אין מיחסין ליוסף, אלא לראובן.

ר' חגי בשם ר' יצחק אמר: אפי' בשעת הקלקלה, אין מיחסין אלא לראובן.
הה"ד: ויהי בשכון וגו'.

בני לאה בכור יעקב ראובן
רבי יודן בשם רבי אחא: ראובן,.
בכור לעיבור    
בכור ללידה    
בכור לבכורה    
בכור לנחלה    
בכור לעבודה    
בכור לתשובה    

ר' עזריה אמר: אף בכור לנבואה, שנאמר (הושע א): תחלת דבר ה' בהושע:

So the Ramban is taking a side in a machlokes Tanaim, Rav Levi and Rav Simun.  One says that Reuven lost the Yichus completely, and the other says that he remains forever the Bechor for Yichus, and that is how the Ramban reads the passuk.  (See also the first Maharsha in BB 123a who brings the various shittos on the passuk in Divrei Hayamim-  נתנה בכורה ליוסף ולא להתייחס בו׳. עיין פרשב״ם וכפירושו איתא בב״ר פרשת וישלח ע״ש אבל רש״י והרד״ק בד׳׳ה פירשו בע״א ע.)

Perhaps you might say that this might have been true at this point in Chumash, when Avoda was still the province of the Bechor, but after even that was taken away from the Bechor at the Chet HaEigel, nothing at all was left, and absolutely nothing distinguished Reuven from his brothers.  But that's not true.  The Medrash brought Rav Chaggai in the name of Rav Yitzchak that "אפי' בשעת הקלקלה, אין מיחסין אלא לראובן, even at the nadir, Reuven is the bechor for Yichus, and the passuk in Divrei Hayamim obviously refers to the post-Eigel period.

Still, it cannot be that one could read the passuk in Divrei Hayamim to mean that Reuven lost Yichus Bechora to Yosef, because the fact is that Reuven is listed first everywhere the Shevatim are enumerated.  So I think they're only arguing about whether kavod/status bereft of substance has any meaning at all.

When Malchus and Kehuna and pi shnayim were taken away, they were taken away totally.  There might be an ongoing tension about malchus between Yehuda and Yosef, but Reuven is completely eliminated.  The same is true for the other aspects of Bechora.  See, for example, Bava Basra 123a.  If so, what does that mean, that he still had the Bechorah?  That he gets the Mizrach?  That he gets bentching?  I do not know what good being the Bechor is if no substantive benefit is associated with that title.  I would think that it would make things worse, that he's the Bechor for kibbudim but for absolutely nothing else.   "Why's that guy getting the kibbud? There's a king here, there's a wealthy man here, there's a kohen here!"  "Oh, because he's the failed Bechor."  "Ah, I see."  In my experience, a man that squanders his precious gifts and opportunities, but retains the empty honor of what he could have been, well, that is not a prescription for mental health.  The honor only grinds his face in his pathetic failure.

Rav Kasher brings a Rimzei Torah  (from Rabbeinu Yoel, the father of the ראבי״ה,) that says
בכת"י רמזי התורה לר"י    "ראובן ושמעון ולוי ויהודה וישכר וזבולון, הכל ווי"ן בראשי שמותן שהיו טפלין לראובן שהיה בכור להן ולא חטא כמו שהכתוב מעיד עליו שלא חטא בדבר שאם חטא בדבר לא היו טפלין לו ולא היה הכתוב מטפלן ומחברן לו בוויין הללו לראובן כי ראובן לא חטא כמו שאמרו חכמים האומר ראובן חטא אינו אלא טועה.
Here too, you see that there is a concept of טפלין לראובן that is outside of any substantive entitlement.

Here's what the Ibn Ezra says about this, and as usual, he puts his bitter spin on it.   והחל מראובן כי לא נשאר לו כבוד רק להתייחס ראשון .  That pretty much encapsulates what we've been saying here.  
לא נשאר לו כבוד רק להתייחס ראשון

The Nesivos in his Nachlas Yaakov (in Vayechi, Bereishis 49:3) says that Reuven did remain the Bechor, and he attributes this to Rashi.  For what?  For coming first when they're counted, and for who goes to battle first.  Again, these things seem pretty empty.
 ראובן בכרי אתה כחי וראשיח אוני, וקשה בכאן דהכתוב סיים ויברך אוחם ובראובן לא נמצא שום ברכה ועוד דרש״י ז״ל בפ' וזאת הברכה כתב וז״ל אתה מוצא בכל מקום השבטים וברכותיהם של משה מעין ברכותיו של יעקב עיי״ש ובראובן  מצינו במשה ברכה וביעקב כמעט לקללה יחשב
לכן נראה לפרש כי ברכה היא כעין ברכות משה שברכו ויהי מתיו מספר שיהיו נמנו במספר שאר אחיו שלא יצאו מן המניין עיי״ש ורש״י פי' לא ניטל הבכורה מראובן וניתן ליוסף רק ליטול ב׳ חלקים נחלה אבל למנין ולשאר דברים לא ניטל הבכורה ממנו וזהו שאמר יעקב לראובן בכרי אתה והיינו שעדיין בכור אתה שלא תצא מן המנין של שאר אחין רק שאפילו בכרי אתה יתר שאת שלך יתרון הבכורה למנין שבתורה ושאת לשון מנין כמו כי תשא ויתר עז יש לך שם בחשיבות הבכורה על זה דהיינו למנין יוצא צבא

The only Rashi I know that addresses this is in Vezos Habracha (Devarim 33:17.)  Rashi says that the word Bechor can mean firstborn or it can mean greatness and royalty, but that is not what the Nesivos says.
בכור שורו: יש בכור שהוא לשון גדולה ומלכות, שנאמר (תהלים פט, כח) אף אני בכור אתנהו, וכן (שמות ד, כה) בני בכורי ישראל. בכור: מלך היוצא ממנו והוא יהושע


Over Shabbos, I realized that you have a similar concept in the story about Yeravam and David in Sanhedrin 102a:
ואחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה (מ"א י"ג) אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו מי בראש  בן ישי בראש  אי הכי לא בעינא

Still, while you definitely see there's value in status in comparison with others, it's hard to hear that the Torah would put so much weight on it, as if it would matter so much to Reuven.  Maybe I'm wrong in assuming, like the baalei mussar would have us believe, that competition and the drive to superiority is unbecoming and childish.  Maybe that is just consolation for losers, and in truth, being better than everyone around you is what gives meaning to life.  הקב"ה משתבח בבעלי קומה, (Bechoros 45b) and we should, too.

But it would be a chiddush to read Darwin or Nietzsche's Machtgelüst into Torah hashkafa, so we should try to find a different answer. This is what I would suggest.  The honors that accompany Bechora do not define what being a bechor is all about.  They are the consequence of the fact that the Bechor steps into his father's shoes.  Because he is most like the father, he gets all these honors.  They are not the siba, they are the siman.  But even if he loses all the honors, he remains the father's successor, and is entitled to the honor due the father.  A father is honored even if he is not a king, or wealthy, or a kohen, even if he is undeserving of honor, even if his more capable wife or child takes over the leadership of the family.  The father is forever the head of the family, and so, too, a Bechor is the head of the family.
This answer would be more convincing if we were ever called something other than Yisraelim or Yehudim.

If you have something better to offer, let me know.


No comments:

Post a Comment