Sunday, August 9, 2015

Eikev. Birkas HaMazon on Korbanos

Late for Parshas Eikev this year, early for next.  Anyway, it's interesting just in thinking about the din of Birkas HaMazon.

The Gemara in Eirchin (4a) brings a Braisa that indicates there is good reason to think that Kohanim shouldn't bentch after eating Kodshim.  The Gemara explains that the reason is because they are eating for the owner's kapara.  But in fact, the Gemara says, they do need to bentch, because the passuk says that if you eat and are satisfied you must bentch: they ate, they were satisfied, so they have to bentch.  

It is hard to understand what the shakla vetarya in the Gemara is.  This question was addressed by Reb Meir Simcha and by Reb Meir Don Plotzki.  Because Reb Meir Don brings the Gemara and directly asks the question, we will begin with him.

Kli Chemda in Eikev
 והנה בריש עירוכין אמרינן בגמ׳ הכל חייבין בזימון כהנים לוים וישראלים פשיטא ל״צ דקאכלו קדשים סד״א ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והא כפרה הוא קמ״ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא אתני׳ עכ"ל הגמ׳ וצ"ב לכאו׳ דנראה מבואר דפירוש הגמ׳ על ברכת המזון גיכ דהיא דלא יתחייבו בברהמיז משום דאכילתן כפרה וצריך מובן דמה בכך דאכילתן כפרה אמאי לא יתחייבו בברהמ"ז 

ולכאורה עלה בדעתי עפ"ד הרשב"א ז"ל דהא דמצות לאו ליהנות ניתנו דאפי` בהנאת הגוף בהדי מצוה ג"כ מצות ללה"נ דהנאת הגוף בטל לגבי המצוה א"כ הכא באכילת קדשים כיון דהוא מצוה על הכהנים משום שיתכפרו הבעלים לא יתחייבו בבהמ"ז דאינן בגדר נהנין כיון דהנאת הגוף בטל לגבי מצוה וע"ז אמרינן קמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתניה והיינו כיון דעיקר בהמ"ז חיובו על הנאת מעיו ואז שוב ליכא מצוה דהנאה נמשכת אחר זמן המצוה גם הרשב"א מודה דמצות דלה"נ וכמו שכתבו המפרשים לתר` לדעת הרשב"א ז"ל בהא דהנודר הנאה מן המעין דא"ט בו בימות החמין דהוא מטעם זה כיון דהנאה נמשכת לאחר הטבילה ג"כ אך מה שצ"ע דלפ"ז אמאי לא נקיט הגמ` הרבותא בישראלים וכגון דאכלו מצה של מצוה דסד"א דלא יברכו ברהמ"ז מטעם זה דמללה"נ ומלשון הגמ` נראה מבואר דמשום דאכילה הוי כפרה סד"א דלא לבעי ברהמ"ז 

   ולכן נראה להעיר בדבר חדש דהנה כבר נתבאר ההבדל בין ברכה שלפניה לברכה שלאחריה דברכה שלפניה חיובה גם על הנאת אכילה וא"צ שיעור משא"כ ברהמ"ז אינו חייב כ"א על הנאת גרון ומעיו נראה מזה דא"ח ברהמ"ז כ"א כשנהנה כל הנאה שיש בהאוכל אכילה ושביעה ומעתה הי` מקום לומר דבאכילת קדשים שאוכלין הכהנים דעיקר אכילת הכהנים הוא משום כפרה שיתכפרו בו הבעלים וא"כ עיקר הנאת המאכל הוא הכפרה וזה אין להם לכהנים האוכלים כי אם לבעלים המתכפרים א"כ סד"א דל"ש בכהנים ע"ז בהמ"ז כיון דאין כל הנאת המאכל שלהם ע"ז אמרינן קמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא אתני` והיינו דל"צ שיהי` לו אלא כל הנאות שיש בעצם אוכלין דהיינו הנאת גרונו ומעיו אכילה ושביעה משא"כ שאר הנאות שיש במאכל זה שהן מחוצה לו וד"א גרם להם זה אינו מעלה ומוריד לענין ברהמ"ז וזה נראה פי` נכון בס"ד ועפ"ז אתי שפיר לשון הראבי"ה ז"ל שכתב בזה הלשון וכ"ש שאר אכילה דמצוה כגון מצה בליל פסח דמחייב עכ"ל וצ"ע דמה כ"ש הוא זה הא מצה בליל פסח הוא מצוה חיובית יותר מאכילת קדשים הכהנים דלאו רמיא עליה בדוקא ומי שאוכלה מקיים המצוה אמנם להנ"ל דהכוונה משום דאין כל הנאה שלו א"ש דמכ"ש מצה דנהי דהוא אכילת מצוה מ"מ כל הנאה שלו פשיטא דחייב לברך ברהמ"ז



Reb Meir Simcha in Eikev says as follows.


שכשאוכל ושבע אז עלול לבעט, וכמוש״א אכלת שבעת כו' שכחת שם ד אלדיך מלי כריסי זני בישי (ברכות ל״ב)׳ לכן צוה השי"ת שכשיאכל וישבע יזכיר שם אלוד׳ בתודה ויברכנהו ויזכור כי היא הנותן לך כח לעשות חיל ומידו לוקח האוכל למלאות נפשו כי ירעב
{.......}

 וזה באור דברי הגמרא ערוכין (דף ד) הכל חייבין בזימון כהנים פשיטא ל״צ דאכלי קדשים סד"א ואכלו אותם אשר כופר בו כי׳ והא כפרה היא קמ"ל ואכלת ושבעת אמר רחמנא והא איתנהו פירוש׳ דסד׳א כיון שזה האכילה הוא ענין דתי וחק ומצוה וא"כ האכילה זו אינה גורמת לידי עון ואינו צריך לברך קמ"ל דאף באכילת קדשים צריך שלא יהא דעתו זחה עליו כי אעפ"י שמצות לאו להנות נתנו׳ בכ"ז הנאת הגוף דאיכא בהדיה לא בטיל וכמו שאמרו בר"ה בנודר מן המעין שטובל ביה"ג ולאבימות החמה דהנאת הגוף אינה בטלה ועלול לשבוע ולשכוח ולהשתקע בגסות וחמריות אף כשהאכילה היא מצוה וקרובה לענין אלדי. 


We feel that the Kli Chemda's answer is very difficult to accept.  Who says the mevareich has to get all or the ikkar of the hana'ah from the food?  But his kashe (if the idea is that they're eating to fulfill a mitzva, why does the Gemara talk about the kapara for the owner, when it could simply say that it's a mitzva, like eating Matza) does make Reb Meir Simcha's pshat difficult, so we're left unsatisfied.  Here is our suggestion.

The Chinuch says a tremendous chiddush in the definition of Svi'ah by Birkas HaMazon.  He says that since a tzadik only eats what is necessary for his health and energy, so when he finishes eating what he feels is appropriate to eat, even if he remains hungry, that is called sevi'ah, and he is chayav to bentch midoraysa.

וזאת השביעה אין לה שיעור שוה בכל האדם אלא כ״א יודע שביעתו. וידענו שיעור שביעת הצדיק שהוא באכלו לשובע נפשו. ארצה לומר כדי מחייתו לבד.

This is brought in Mishna Berura 184 SK 22
ושיעור שביעה משמע מספר החינוך [בפרשת עקב] דאינו שוה בכל אדם אלא כ"א יודע שביעתו ואם דרכו תמיד לאכול כדי מחייתו לבד גם זה נחשב שביעה:

I suppose the same would be true for someone that's on a diet.  Once you've eaten what you wanted and needed, that's called savei'ah.

We believe the pshat in the Chinuch is that ושבעת does not mean satiated, it means satisfied.  It means that you ate because you wanted to get something out of eating, and you got all that you wanted to get.  You fulfilled your need and your desire.  

When Kohanim eat, they are not motivated by their need to eat at all.   The reason they are eating is because the Baalim needs for them to eat.  If no personal need is filled, the idea of Seviah is completely missing.  On the other hand, by other mitzvos, you are eating because the Torah told you to eat, and the Torah told you it is a mitzva to eat.  Certainly, then, you have your need and you are filling your need, and when you finish, you are satisfied, you have fulfilled your need and your desire.

I think this is a good pshat.  It's kind of like the Kli Chemda, but adding the Chinuch improves it. 

The only problem is that it makes the Chinuch's maskana the Braisa's hava amina: in other words, if the hava amina of the Gemara is they don't have to bentch because seviah means you ate to satisfy your need and you did satisfy that need, and Kohanim don't eat in order to satisfy their need, then the maskana of the Gemara is that it doesn't matter whether  you satisfied your need, all that matters is that you are physically satiated, you are savei'ah.  It seems to me that this is not like the Chinuch's pshat is Seviah.. 

R' Yehuda Oppenheimer pointed out that it doesn't have to be alternatives of "If A then not B."  It could be that the hava amina was like the Chinuch, and the maskana is that although certainly the Chinuch's seviah is enough to make a chiyuv deoraysa, physical seviah is also enough.  I think he is right, and it is a good yishuv on the Chinuch.

I need to point out that the Chinuch's' definition of Seviah is not universal.  See RAE gilyonos OC 168:6 and the Chazon Ish OC 34:4 ("שיעור שביעה, או שיעור שביעתו")

I still have a problem with the Mechaber in OC 204:8 and figuring out how it shtims with the Gemara in Eirchin.  Bekitzur, the Mechaber paskens that someone that was forced to eat does not bentch.  I suppose the idea is that it's not called a maaseh achila, despite the metiyus of seviah.  Another question is whether the Chinuch is like the Baal HaMaor or the Pnei Yehoshua, as discussed in the Biur Halacha in 184, about whether the seviah has to come davka from bread.  These we will leave for next year Parshas Eikev.

8 comments:

  1. "The only problem is that it makes the Chinuch's maskana the Braisa's hava amina". Please clarify how you're learning the braisa's maskana.

    ReplyDelete
    Replies
    1. I fixed it. What I meant was that the maskana is that he has to bentch because of the metiyus of seviah, and we don't care that the seviah has nothing to do with filling his need. According to the Chinuch, we don't care about the metziyus of seviah, we care about his filling his own need.

      Delete
  2. Maybe the hava amina was that you need both components to be mechuyav and the maskana is that either suffices to create a chiyuv.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Wow, I should have thought of that. I was assuming that the meanings were mutually exclusive. I'm going to have to think that through

      Delete
    2. Wow, I should have thought of that. I was assuming that the meanings were mutually exclusive. I'm going to have to think that through

      Delete
  3. I look forward to your conclusion! Yehuda O

    ReplyDelete
  4. See eyruvin 30b from kman azel ha disnon until ulkohen bvas hapras. that shurim can change for individuals.
    With the growing popularity of Lapbands and the like shurie achela will have to fluctuate as well.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Why do you think the shiur for mozon beis seudos is the same as shiur sviah for bentching? Especially by techumin, where you don't need pas. In any case, there is no connection between eiruvin and birkas hamozon. What I do not know is why the achronim argue whether the sviah needs to be from bread. After you've eaten meat, the kezayis bread you eat is kdei sviah, But you're certainly right about the lap band issue.

      Delete