Friday, May 13, 2016

Kedoshim, Vayikra 19:2. Kedusha and Community

An אשת חבר of a חבר posted the following from her grandfather on the first Rashi in the parsha- 
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ 
Rashi

דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:


He... points out that the commandment to Moshe to speak el kol adath beney Yisrael indicates that this is not something that applies only on the individual level -- for each person to act in a way that brings him/her to kedusha . It also applies to the behavior of the whole nation, that it should be one of kedusha as a whole.
I noticed today that the penultimate pasuk of the parsha reinforces that reading. It says, 20: 26:
והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן העמים להיות לי  
This is a clear reference to the status of the nation as a whole, one that is distinct among other nations. 

I was talking about this Rashi with my son, the Rosh Kollel of Kollel Hora'ah of America in Marlboro, New Jersey, and he asked, "What does it mean that the Kahal was told about the din of Kedusha.  How can a tzibur be given a charge?  We act as individuals, not as a tzibur! Does it mean that you have a chiyuv to influence others, to give drashos, to be on the Vaad HaChinuhc? Does this mean that if you see someone with a smartphone, that you should take it away from him and smash it?  It can't mean that, because even if it were addressed to individuals, that would be pashut from the general obligation of Arvus.  So it can't be a chiyuv on the tzibur; and as far as yechidim, addressing it to the Kahal doesn't add anything to a mitzva addressed to yechidim. So what does this teach us that we wouldn't know?

He said that in the case of most mitzvos and aveiros, my act can affect others when they see me do it.  First of all, it's either a kiddush Hashem or a chillul Hashem.  Also, seeing me sin might lower the barriers for others to do that aveira as well.  On the other hand, what I do in private has no effect on others at all.  BUT, in matters of kedusha and prishus, the effect on the community is both quantitatively greater and qualitatively different.  If done in public, people aren't shocked or dismayed, because you're not doing issurim, you're just not doing prishus, so it's no big deal, it's more amusing than shameful.  There was a time that habitual drinking was reserved to chasidim and drunks. But now, everyone is an "afficionado," nebach.  Behavior that twenty years ago would earn you the epithet "zolel v'sovei" now is too common to elicit any reaction at all. 

But most importantly, even what you do in private directly affects the madreiga of kedusha of others. Even when nobody sees what you do in private, the passuk is telling you that your behavior in matters of kedusha, even b'chadrei chadorim, directly influences the madreiga of kedusha of Klal Yisrael as a whole.

In other words, there is a baseline of Kedusha in Klal Yisrael. Moving away from the baseline requires some energy, some effort.  That baseline is set by the behavior of the individuals that comprise the tzibur. It doesn't matter whether that behavior if public of private. The metziyus of the baseline of kedusha is based on that behavior.

It is important to explain how this pshat is shown in Rashi's words.  Rashi says
דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:
that it was said to the tzibbur because it contains a majority of the Mitzvos.  Even given that the parsha contains rov gufei Torah, why introduce it with the concept of Kedusha?  Why not just say dabeir el kol adas and go straight into the tzivuyim?  And the Kedusha we're talking about is not the general kedusha of אשר קדשנו במצוותיו, because Chazal say it's talking about the special kedusha of Prishus.  So there must be a special relationship between the tzivui of this special kedusha and the concept of Klal Yisrael as a unified organic whole.

Let me give you an example.  The Gemara ([Erchin 16a] teaches that there are two forbidden actions, for which kapara is not achieved by means of korbanos- kapara can be achieved by other means. These are retzicha and lashon hara.
אמר רבי יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להם בקרבנות כפרה בדבר אחר מצינו להם כפרה שפיכות דמים ולשון הרע שפיכות דמים בעגלה ערופה ולשון הרע בקטרת
The kapara for retzicha referred to is the passuk in Shoftim [Devorim 21:9]- the Egla Arufa. 


  וענו ואמרו ידינו לא שפכה [שפכו] את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'



The Gemara takes 'ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה to mean that  by performing the procedure of Eglah Arufah one is “doing what is upright in the eyes of G-d” and thereby you will atone for the sin of retzicha.
The Ibn Ezra offers an alternative interpretation of this pasuk. The Ibn Ezra reads the pasuk as an admonition — You should do that which is upright in the eyes of G-d — meaning fulfill the mitzvos in general — and thereby G-d will see to it that no innocent blood is spilled in your midst. If there was a retzicha, you need the kapara of the Egla Arufa.  In order to prevent retzicha in the first place, see to it that the tzibur behaves with yashrus- for example, fulfill the command of escorting wayfarers and seeing that the needs of itinerant travelers are met.  The Ibn Ezra reads this as an application of the principle “the reward for one mitzvah is another mitzvah”. 

והנכון בעיני הוא אשר הזכרתי כי לא ישפך דם נקי בארצך אם תעשה הישר בעיני ה' כסוד שכר עבירה עבירה ושכר מצוה מצוה

If the righteous people, the scholars, the elders, and all the people, do what they are supposed to do, then it will have a beneficial influence that will percolate through all levels of society, and innocent blood will not be spilled in the land.  It's not just what they do in public. It's everything they, and we, do.

This is reminscent of something said in the name of Rav Yisroel Salanter: “When Lashon Hara is spoken in Vilna, the consequence is Chillul Shabbos in Paris”. Vilna was the “Jerusalem of Lithuania” and Lithuania was the “Land of Israel of Europe”. Vilna had a reputation for being the home of great scholars and Torah leaders. Obviously people there maintained a high level of observance. What were their sins? They lapsed into the virtually unavoidable sin of talking improperly about their neighbors. But spiritual laxity of any sort in Vilna had a “snowball effect” throughout the Jewish world. Therefore, in a city like Paris (which was already then known for looser behavior) the consequence will be sins of much greater magnitude such as Sabbath desecration.
This is exactly how Ibn Ezra interprets that pasuk in Shoftim: “If you want to ensure that there will be no innocent blood spilled in your land, then you must elevate society by doing even the “regular” commands such as escorting one’s guests, acts of kindness, and fulfilling that which is upright in the eyes of G-d.”

Some mitzvos and aveiros, I think, have this effect whether or not others are aware of them. Doing them has the power to elevate or diminish Klal Yisrael's level of Kedusha.

I wonder about the United States, especially in light of the White House directive that gives unimpeded entree to public bathrooms to sexually deranged individuals. When the most fundamental, elementary, ideas of tzniyus are under attack, what does that do to our darga of Kedusha?


UPDATE:
I just saw something posted by the Chaver whose wife is the Eishes Chaver whose words I began this with, and it's so apt and good that I'm just pasting it in here (with insertions of quoted sources.) I was a little worried that the pshat we said in Rashi was speculative, but with his Rashi and the others he brings, it's well supported.


The Torah (in Parshas Kedoshim) writes that Hashem will punish the person who worships Molech “l’ma’an tamei es mikdashi u’lchalel es shem kodshi.” (20:3)  There is an obvious difficulty: the person might be miles and miles away from the makom mikdash when he is worshiping Molech. How does his actions cause the mikdash to become tamei?  Rashi answers that “mikdash” in this context doesn't mean the “beis hamikdash,” but rather means “knesses Yisrael.” We, the nation, become defiled when even one individual does wrong. 
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי:

Rashi
למען טמא את מקדשי: את כנסת ישראל, שהיא מקודשת לי, כלשון (ויקרא כא כג) ולא יחלל את מקדשי:
Ramban brings proof for Rashi from a famous Gemara in Brachos that most people know, but probably read a little differently than Ramban. Chazal tell us that someone who eats food without making a bracha is a thief, as he/she has stolen from Hashem and from Knesses Yisrael. If you’re like me, you probably understood the gemara to mean that what the thief stole is  the food. Not so says Ramban. [Does the food belong to the collective community of Knesses Yisrael?] What the thief stole is the presence of the Shechina from Klal Yisrael. Hashem wants us to say brachos – that helps sustain the world and brings us close to Him. If you don’t say a bracha, you have robbed Klal Yisrael of hashra’as haShechina. So too, explains Ramban, someone who worships Molech drives Hashem’s presence away, and therefore harms the community as a whole. 
Ramban:
למען טמא את מקדשי לשון רש"י את כנסת ישראל שהיא מקודשת לי וכבר רמזתי זה (לעיל יח כא) איך תטמא כנסת ישראל שהיא מקודשת לשמו הגדול באיש אחד אשר יחטא וכבר רמזו זה במדרשם שאמרו (ברכות לה) כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כח כד) גוזל אביו ואמו וגו' אין אביו אלא הקב"ה ואין אמו אלא כנסת ישראל חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל לאביהם שבשמים כי החפץ ביצירה שיברכו עליה לשמו הגדול משם יהיה קיום העולם ואם לאו יתעלה בשמו הגדול ומסתלקת השכינה מישראל וכל שכן כשיקריב הפרי למולך שהוא מתעב את גאון יעקב ומשכנו וזה טעם עם הארץ ירגמוהו באבן (פסוק ב) כי לא אמר מות יומת באבן ירגמו אותו כאשר אמר בכולן אלא הזכיר עם הארץ לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו כי לכולם יזיק כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל לכך תרגם אונקלוס עמא בית ישראל כי "הארץ" ירמוז לכל ארץ ישראל לא לארץ אשר העובד יושב בה וכענין כי לי הארץ (להלן כה כג) ועוד תוכל להבין סודו ממה שהזכיר הכתוב בכרת המולך ואני אתן את פני באיש ההוא (כאן) וכן ושמתי אני את פני (פסוק ה) כי שמי הגדול והנורא יכרית אותו ולא הזכיר בכרת אוב וידעוני מלת "אני" ולא בשום כרת אחר וכבר הודעתי טעם זה לכל מבין


When the Ramban said 

וכבר רמזתי זה (לעיל יח כא) איך תטמא כנסת ישראל שהיא מקודשת לשמו הגדול באיש אחד אשר יחטא
he was referring to what he said in 18:21

 והנה הזכיר הכתוב כי העברת הזרע למולך הוא חלול השם ובפרשה האחרת (להלן כ ג) מוסיף למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי ואולי טעמו למען טמא את העם המקודש לשמי שצויתי (לעיל יא מד) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם (להלן כא ח) ולחלל את שם קדשי בעברם על העבירה החמורה לפני כי כן יאמר בעבירות החמורות ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי (עמוס ב ז)......


ועל דרך האמת ישראל זרע הקודש נולדים בבית ה' וזה טעם "אשר ילדו לי" והנה המקריב אותו למולך מטמא מקדשו ומחלל שמו הגדול כלשון ולא יחלל זרעו בעמיו (להלן כא טו) ולכך אמר בו ואני אתן את פני באיש ההוא (שם כ ג) ושמתי אני את פני באיש ההוא (שם פסוק ה) והמשכיל יבין



Rashi agrees with Ramban that it’s not the food we are robbing by not saying a bracha, but he gives in two words a different explanation of what is being stolen.  What you are stealing, says Rashi (Brachos 35b) is “es birchaso.” You owe Hashem a bracha and you stole it away from him!  Sometimes you can be a thief even if you don’t owe any money – you can owe a thank you as well, and be a thief for not giving it.  I don't think this new definition of gezel only applies bein adam laMakom.  You can steal the thank you you owe your spouse, the bracha of mazal tov you owe your friend, the good morning you owe your neighbor.  My daughter did some math problem well and she complained to me that I didn’t tell her “good job.” Es chata’ai ani mazkor – I was a gazlan! I stole the praise I owed her. We have to be careful to pay not just our monetary debts, but also the debt of words of praise we owe to Hashem and others.  
Maharal in Gur Aryeh on this pasuk disagrees with the Rishonim and learns the gemara k'peshuto that it is in fact the food which you are stealing.  Everything in the world is like hekdesh – “l'Hashem ha’aretz u’melo’ah.” The way we release the food from the ba’alus of hekdesh is to transform Hashem from owner to giver, and the way to do that is by saying a bracha. When we describe Hashem as “Baruch…” what we are saying is that Hashem overflows with generosity and gives to us.  We are no longing stealing -- we are accepting a gift.

Maharal in Nesiv ha’Avodah (ch 14) says yet another hesber of how a bracha removes the status of hekdesh. The way something normally is removed from the domain of hekdesh is through pidyon – substituting something else of value in its place. Bracha, explains the Maharal, works through the same mechanism.  When you recite a bracha on that delicious food that is hekdesh, you are giving hekdesh a valuable substitute in its place -- yourself.  You become the thing that is holy in place of the food, and therefore the food can be eaten.

First Maharal, in Gur Aryeh
 והטעם הזה ידוע, כי במה שהארץ וכל אשר בה לה׳, שם קודש חל עליו, כמו כל דבר שהוא לה׳ הוא מקודש לשמו יתברך, והנהנה ממנו מעל והרי הכל הוא לה' וחל שם שמים עליו והנהנה ממנו מעל כמו מי שנהנה מדבר דשם שמים נקרא עליו, ועל זה אמר לה׳ הארץ ומלואה״״. אמנם כשנותן הברכהל ה׳ אז נעשה חולין. וזה כי הברכה שהוא מברך מגיע עד המדריגה שהוא יתברך מברך ומשפיע, ומצד אשר הוא יתברך נותן ומשפיע לנמצאות אז הוא חולין בודאי כי בצד אשר הוא משפיע הוא זולת הצד אשר הכל שלו,כי מצד אשר הכל שלו שם שמים חל עליהם אבל מצד הברכה שהוא נתינת הברכה, אין כאן שם שמים חל עליהם כלל, והוא חולין מזה הצד בעצמו

Second Maharal, Nesiv Ha'avodah

 אבל יש עיון בדבר איך הברכה מוציא הפרי לחולין. והנה יש לך לדעת כי כל קדושה היא יוצאת לחולין על ידי פדית, וזה כי כאשר נותן דמיו תחתיו הנה על דמיו חל הקדושה, כי אין הקדושה אל הפרי מצד עצם הפרי שהפרי מצד עצמו הוא חולין רק מצד שחל שם קדושה עליו, ויוצא לחולין על ידי פדיון..... ומפני שכל העולם אל הש״י שהוא ברא את הכל וכל דבר שהוא להקב״ה הוא קודש כמו כל קדשים, ואין עליך לומר כי אף שבראם הרי אל הש׳׳י אין משמשים כלום לא כמו שאר קדשים שהם משמשים לעבודתו ית׳ ולכך הם קודש אבל אין שייך זה בכל הנבראים. דזה אינו כי הכל נברא לשמש את השם יתב׳ כי הכל ברא לכבודו יתב׳ כי מן הנבראים כלם ומבריאתם נראה כבוד מעשיו ולכך הכל קודש אל הש״י כמו שאר קדשי שמים שהם משמשים אל הש״י במו שאמרנו. אבל כאשר ברא הכל לכבודו והוא מכיר את הש״י מפועל ידיו שהרי נותן הודאה על הפרי שנבראו. הנה דבר זה הוא כבוד הש״י ג״כ דהיינו הברכה על הפרי שבראו ולכך יוצא הפרי לחולין כאשר האדם נותן ברכה אל השם ית׳ אשר ברא אותו כי זה תמורת זה. ..... ויש לך להבין עוד בחכמה, כי מי שנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו מעל, וזה כי כל העולם הוא אל הש״י וכדכתיב לה׳ הארץ ומלואה, ומאחר שהוא אל הש״י שייך אל הכל שם קדושה והוא קודש, שכל דבר שהוא אל הש״י הוא קודש כמו שאמרנו, ולכך העולם שהוא שלו הוא קודש ג״כ׳ אך כאשר הוא נותן ברכה על הפרי שאוכל, מצד הברכה שהוא יתב׳ ברוך לכך הוא משפיע ברכתו לאחר ויוצא לאחר, כי זה ענין ברוך שהוא משפיע לאחר, ובזה יוצא הפרי להולין מן הש״י במה שהוא משפיע לאחר, ולכך הנהנה מן עוה״ז בלא ברכה כאלו מעל, ובברכה הוא יצא לחולין אל האדם מצד שהוא יתב׳ ברוך ולכך משפיע ונותן לאחר הוא האדם וזה מבואר: 


No comments:

Post a Comment