Tuesday, April 4, 2017

The Korban Oleh V'yoreid - Mnemonics

This was originally posted ten years ago on another website that had a different style of writing, but I I think some people might find it useful. So I'm re-posting with minor changes. It's kind of timely, too, because several of the simanim are Pesachdik, like דצ"כ עד"ש באח"ב, and יקנה"ז, and יד שחט דם.


There is an unusual type of korban called Oleh Veyoreid, a Variable Korban.

The Torah describes the korban a Metzora must bring to complete his process of purification. The same type of korban appears in Parshas Vayikra, immediately following the Korban Chatas. This type of korban offers a range of options according one's ability to pay. This class of Korbanos is called "Oleh Ve'Yoreid," "rising and falling," and they are found in only five situations. These disparate underlying obligations, and the particular korbanos brought in each case, vary widely; sometimes there are three levels, sometimes two. And don't be misled by the name "Oleh." The name has nothing to do with Korban Olah-- they involve Chatas and Minchah at least as much as Olah.


How can a person remember when you bring an Oleh Veyoreid? With a Mnemonic, or, an Abbreviation.
When I was learning Maseches Shavu'os, I found it helpful to develop an acronym as a mnemonic to help me remember the cases where a Korban Oleh Ve'yoreid is brought.

Mnemonics we know and love.
Many of us remember the acronym we used to memorize the names of the Great Lakes from west to east- HOMES; Huron, Ontario, Michigan, Erie, and Superior, or Sohcahtoa for algebra. Students of anatomy remember the three layers of the krum shel mo'ach with DAP-- Dura, Arachnoid, and Pia Maters. The US military famously abbreviates everything, and the Gemara is full of acronyms: The word 'Shas' is itself an acronym. In the Seder on Pesach, every child remembers the order of the Makkos because of the Siman. The Tosfos Yomtov in Mishnayos loves to do this as well, and calendar calculation handbooks are infested with them. I thought it would be interesting to list the ones I am aware of and have found useful.
Please don't ask me to post things like Chabad, or Yaavetz, or Rambam or Rashba. The words I have serve to remind of of the things they abbreviate, whereas nobody cares how the Rashba was called up for an aliyah-- his name, for us, is the Rashba. And I know about Moshe Ve'Kalev, which defines when the Elokim or the Shem Adnus has a vowel under the first Aleph (Mei'Elokim, but Veilokim). I just find that kind of stuff stultifying.
anguage searchers, yaknehaz, yad shachat dam, askelav gudu. Seven Mitvos bnei Noach
Test yourself!
The first line of each Siman has the Siman and what it refers to. The next lines explain what the Siman means.
Here's a suggestion: print this out, read the Siman but cover the explanation, and see if you can remember, or figure out, what the letters of the siman mean. Some are childishly simple. Some are decidedly not. Some are new and were invented by this writer.

If the Tosfos in Eiruvin I quote below applies to you, as it does to me, you might find the simanim very helpful.



עירובין נד: אר"ח אין התורה נקנית אלא בסימנים
. וכתב התוס שם ד"ה כי וז"ל כשאנו מסיימים המסכתא ומתחילין האחרת מיד שוכחין הראשונה

א) תנ"ך, ש"ס
/
ב) דצ"ך עד"ש באח"ב
/
ג) יד שחט דם – משקים המכשירין אוכלים לקבל טומאה-או"ח קנ"ח ד
יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים
The reason it's in Orach Chaim is that these liquids, if on a fruit or vegetable you are eating, will obligate you to wash your hands. This is why we do Urchatz at the Seder.
/
ד) יעל קגם – המקומות שההלכה כאביי כנגד רבא – ב"מ כ"ד
יאוש, עד זומם, לחי, קידושין, גילוי דעת, מומר
/
ה) שבטים – קרבן עולה ויורד
שמיעת קול, בטוי, טומאת מקדש, יולדת, מצורע
/
ו) נפשע – קרבנות על מעשה מזיד
נזיר, פקדון, שפחה חרופה, עדות
/
ז) מפק"מ – חיובי בעל ואשתו
מ"מ – מזונות תחת מעשה ידים
פ"פ - פדיונה תחת פירות
ק"ק – קבורתה תחת כתובתה
מ"מ – מעה כסף תחת מותר מעשה ידיה
/
ח) ותמנ"ע – חטאות המתות - רע"ב ריש פ"ד דתמורה
ולד, תמורה, מתו בעליה, נתכפרו בעליה, עברה שנתה
/
ט) דן חנק נפש – יו"ד כ"ט – דיני טריפות
דרוסה, נקובה, חסרה, נטולה, קרועה, נפולה, פסוקה, שבורה
/
י) רח"ש or שח"ר– קרבנות בעלייה לרגל
ראייה, שמחה, חגיגה
/
יא) שמ"ט – יש שליח לדבר עבירה
שליחות יד, מעילה, טבח ומכר
/
יב) שמ"ע – שבועות דאו' בבית דין
שומרים, מודה במקצת, עדות
/
יג) פזר קשב – שמיני עצרת הוי רגל לפני עצמו
פייס, זמן, רגל, קרבן, שיר, ברכה
/
יד) אסקלב גודו – שיעורים
איפה = ג' סאה
סאה = ו' קב
קב = ד' לוג
לוג = ו' ביצה
/
כל אסקלב בה גודו
כור = ב' לתך
לתך = ה' איפה
/
טו) חמשה – דיני כוס של ברכה -טור או"ח קפ"ז
חי, מלא, שטיפה, הדחה
/
טז) שצ"ם חנכ"ל—סדר כוכבי לכת בבריאת העולם בנוגע לתקופת החמה -ראש השנה י"א
שבתאי; צדק; מאדים; חמה;נוגה; כוכב; לבנה
/
יז) יקנה"ז: סדר קידוש והבדלה ביום טוב מוצאי שבת
יין קידוש נר הבדלה זמן













The reason for the fjirst pictures is because the Hagada illustrators, late 1400s and early 1500s, intended the picture of the Rabbit Hunt as a visual pun: in German, hunting a rabbit is jag den Haz, or Yagen Haz, or Yaknehaz. Why the second guy, mid-14th Century Catalonia, put it by Dayeinu I have no idea. He probably saw it in an earlier Hagada and didn't get the joke, and thought that 'rabbit hunts' had some deep connection to the Seder as an allegory for the history of the Jews.
/
יח) אבגד+3: שבע מצוות בני נח
אבר, ברכת השם, גזל, דינים, + עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכת דמים
/
 יט) חיים: ברכת הגומל וקרבן תודה - אורח חיים רי'ט
חבוש, יסורים, ים, מדבר
/
כ) יבנה: סדר הבדלה - אורח חיים רצ'ו
יין, בשמים, נר, הבדלה
/
כא) שעטנז גץ
אותיות שיש בהן תג בכתב אשורית
בד"ק חי"ה
אותיות שצריכות תג אחד או שניים
מלאכת סופר
אותיות שאין בהן תגים כלל
/
כב) קרובץ
הפזמונים שמוסיפים בתוך התפילה בימים טובים ומועדים
קול רנה וישועה באהלי צדיקם (בית יוסף, או,ח ס'ח)
רמ'א או'ח קי'ב - פירוש קרובות ליוצר ויש אומרים שהוא ראשי תיבות קול רנה וישועה באהלי צדיקים
and since it's always interesting bring things from R Elya Bachur, this is what he says in Hatishbi
קרבץ האשכנזים קורין לפיוטים שאומרים בשבתות וימים טובים קרובץ ולא מצאו לזה טעם רק שאומרים שהוא ראשי תיבות קול רנה וישועה באהלי צדיקים תהלים קיא סו ולזה הטעם אין טעם ולא אוכל להאריך והנני נותן לך טעם איך נפל בינינו זה השבוש הנה ידוע כי אנחנו האשכנזים באנו מגזע הצרפתים כי כאשר גורשנו מצרפת בשנת כל"ה גרש יגרש שמות יא א נתפשטנו בארץ אשכנז ונשארו בפינו הרבה מלות מלשונם ורבים ממנו סבורים שהם מלשון הקודש כמו שכתכתי במלת סרגנס והנה הפיוטים נקראו קרובות בתי"ו לפי שמקרבין אותן אל התפלה  וכן קוראים אותן כל שאר היהודים וכן זכרם הרד"ק בשרש עתר עיין שם ולפי שהצרפתים אינם מבדילין במבטא בין הצד"י ובין התי"ו הרפויה וכאשר שמענו שאמרו קרבות חשבנו שאומרין קרבוץ וקדמוננו לא מצאו טעם למה נקרא כן אלא שהוא ראשי תיבות כדלעיל ואחר כך מצאתי בספר האשירי בפרק אין עומדין ברכות פ"ה סימן כא וזה לשונו ורבי אליעזר הקלירי שעשה קרבוץ וכולי ואני אומר אולי לפי שגם הוא היה אשכנזי היה רגיל לקראם קרבוץ ועוד הרי הוא קרא אותם קרבוץ ולא קרובץ ובזה בטלין דברי הראשי תיבות דלעיל ועוד אפילו הוי"ו הראשונה לא תתכן במלה בהיות הבי"ת דגושה ודוק 
Thank you to R Avrohom Wagner for the he'ara.
/
כג) פרדס
פשט, רמז, דרוש, סוד
(והעיר אחי הגדול שליט'א ש'ספרד' הוא אותו דבר, רק שהספרדים מקדימים ה'סוד' לה'פשט.')

/
כד) בי"ה שמ"ו  שש העמודות בספר התורה הפותחות באותיות מיוחדות
בראשית, יהודה בפרשת ויחי, הבאים בראש שירת הים, שמור לך בפרשת כי תשא, מה טובו בפרשת בלק, ואעידה בראש שירת
האזינו
ערוך השולחן סימן רעג סעיף כג
וכתב רבינו הרמ"א
יש סופרים מדקדקים לכתוב אותיות בי"ה שמ"ו בראש העמודים. וכן קצת המדקדקים לכתוב בראש כל עמוד וי"ו, וקורין אותו "ווי העמודים". ואין לדקדק בכל זה. ואפילו המדקדק יזהר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה, כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמוכו. עד כאן לשונו.
אבל כמה גדולים כתבו שיש ליזהר באלו הששה שיהיו בראש הדף. ויש רוצים לפסול גם בדיעבד (ש"ך סעיף קטן ו בשם הגמ"ר). ובוודאי לפסול בדיעבד אין סברא, כיון שלא נזכר בגמרא. אך לכתחילה וודאי שיש ליזהר.
וסימן: לרוכב בערבות בי"ה שמ"ו (רבינו בחיי.
והבי"ת הוא "בראשית".
והיו"ד הוא "יהודה אתה יודוך אחיך", וכן נהגו הסופרים. ואף שיש אומרים ד"יודוך" הוא בראש הדף. אך כיון ש"יהודה" הוה פרשה, ואם "יודוך" יהיה בראש הדף וב"יהודה אתה" ליכא רק שמונה אותיות והיא פתוחה, ולפי זה לדעת הרמב"ם לא יהיה בשיטה רק שמונה אותיות, שהרי "יהודה" צריך לכתוב בראש השיטה ויהיה בשיטה זו שמונה אותיות, ואיך אפשר להיות כן (הגהות מיימוניות)? וגם הבעל הטורים ורבינו בחיי כתבו דהיו"ד הוא "יהודה".
והה"י הוא "הבאים אחריהם" ב"בשלח".
והשי"ן הוא "שמר לך" ב"כי תשא". ויש מי שאומר "שמור ושמעת" ד"ראה". ויש מי שאומר "שפטים ושטרים". ויש מי שאומר "שני השעירים" ד"אחרי מות". והעיקר כדעה ראשונה, וכן המנהג.
והמ"ם הוא "מה טובו" דבלעם. ויש אומרים "מוצא שפתיך תשמור".
והוי"ו הוא "ואעידה בך" ד"וילך".
(עיין ש"ך סעיף קטן ה שכתב שיש עוד וי"ו לבד "ואעידה", ומביא ראיה מהמרדכי עיין שם. וכבר כתב הנודע ביהודה סימן ע"ז וכן הגרז"מ דאינו כן, וכוונת המרדכי על "ואעידה", עיין שם
/
כה) מפת אאל  מצות הבן על האב
מילה, פדיון, תורה, אומנות, אשה, לשוט
/
כו) ישעה   איסורי הנאה שתופסיו את דמיהן
 From the Tiferes Yisrael in Kiddushin Perek 2
יין נסך, שביעית, עבודה זרה, הקדש. לשיטת הרמב'ם, גם פטר חמור
/
27) FLOPS
What the Chasan's side pays for at a Chareidi wedding
Flowers, Liquor, Orchestra, Photographer, and Sheitel.
/
28)FLOP
What the Chasan's side pays for at a Modern Orthodox wedding
Flowers, Liquor, Orchestra, and Photographer
/
29)
אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
The Chasam Sofer in Yisro says that the last seven letters of the Aseres Hadibros, Asher Le'rei'echa, are an abbreviation for the seven mitzvos Derabanan.
They are: Aveilus, Simchas Chassan ve'kallah for seven days, Rechitza of Netilas Yadayim, Lechem of Pas and Bishul Akum, Reshuyos of Eiruvin, Amalek of the Takanas Yomtov of Purim, and Kohanim of the Takanas Yomtov to remember the Chashmona'im.

30)
מגע אש
סדר אכילה (כמובן יש לפני זה  המוציא, ואז) מזונות גפן עץ אדמה שהכל
The order of Brachos one should make: Mezonos, Gefen, Eitz, Adamah, and then She'hakol.

31.)
(from lesser unknown in a comment)
1) sifrei EMES (aleph, mem, saf) for the 3 seforim of tanach (Iyov, Mishlei, and Tehillim) that have their own set of trup
2) If i remember correctly, the beginning of each sefer of chumash has an acronym for a mitzvah. for example, breishis stands for bechor rechem emo shloshim yom tifdeh. and shemos stands for shnayim mikreh v'echad targum. I dont know what the other 3 stand for...
4) if we are making up our own, (i don't think i heard these, just threw them together now) yesh shem for the niviyim rishonim, kra aish, for the 5 megillos

32)  :עלץ שלם Brachos that require that you stand.


עומר, לבנה בחידושה , ציצית , שופר, לולב,  מילה
From the Abarbanel is in his Hilchos Tzitzis.



33.)  משיח  The four names of Mashiach:

מנחם בן-חזקיהו, שילה, ינון וחנינה


34.)   יארצייט
יום אסיפת רגלי צדיקים (sic יביט) יבית טות
יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב 

Another thanks to R Avrohom Wagner for letting us know about this interesting interpretation.
This is from a sefer called Levush Yosef.
יום זה אחינו האשכנזים קוראים אותו בשם יארצייט יש אומרים שהוא ראשי תיבות יום אסיפת רגלי צדיקים יביט טות מלשון ילין בתענית כמובא בדניאל ר י"ט ובת טות שהחיים מתענים לזכותו של המנוח ולהרבות על החיים מידת הרחמים 
ויש אומרים שיארצייט ראשי תיבות יום אסיפת רגל צדיק יהיה יום טוב אוצר הידיעות חלק ג' עמוד שנ"ב 

אומנם רבינו יוסף חיים מבבל הבן איש חי פרשת ויחי שנה ראשונה סעיף י"ד כתב כי משמעות יארצייט הוא יום הפטירה בלשון אשכנז וגם הספרדים הורגלו לקרוא אותו בשם זה בספריהם והוסיף הרב ז"ל שאין בזה ראשי תיבות או רמז אחר כמו שחושבין העולם 


35)  אב שר שמח  דינים שבתי דין בזמן הזה יכולים לדון
תפארת ישראל פרק החובל משנה א
בזה"ז שאין לנו ב"ד סמוכין, אין דנין רק נזקי אש, בור, שן, רגל, שכיח, ממון, חסרון כיס [..... וסי' א'ב' ש'ר' ש'מ'ח'],
Also shown to me by Rav Avrohom Wagner. Thank you!
If you don't like that particular acronym, you can use  בשר אשמח for people who like barbecues, or, switching the ח from  חסרון כיס for a כ, is שם אב כשר, which means that if someone knows his father's name, at least he's not a shetuki. The benefit of the first two is that it puts the avos together - אש, בור, שן, רגל in אב שר שמח and בור, שן, רגל, אש in בשר אשמח . 

5 comments:

  1. Very enjoyable.

    In siman 7, מוסר should be מותר.

    Re: קרובץ, I'm sure you know that the more likely explanation is קרובות ליוצר.

    Some Sefardic seforim whose authors were unfamiliar with Yiddish explained the word יארציטto be an acronym for יום אסיפת רגלי צדיקים יבית טוות (Or יהיה יום טוב, depwnding on your flavor of celebration)

    ReplyDelete
  2. Not an acronym, but a mnemonic nonetheless: the Tiferes Yisroel gives a simple way to remember where on the mizbeiach the blood of the various korbonos are spritzed - עוף עולה למעלה, a bird rises upwards. This tells us that an olas ha'of has its blood sprayed on the top portion of the mizbeiach, which means that a chatas ha'of is on the bottom, and we know that the dinim of korbonos beheimah are reversed, thus olas beheimah below and chatas beheimah above.

    Another acronymical mnemonic I have found useful is מדסדמפאפ דודובבח. This helps calculate the relative values of Talmudic coins:
    1 maneh = 4 dinar zahav
    1 dinar zahav = 6 selah
    1 selah = 4 dinar kesef
    1 dinar kesef = 6 ma'ah
    1 ma'ah = 2 pundyon
    1 pundyon = 2 isar
    1 isar = 8 perutah

    ReplyDelete
    Replies
    1. Oh, and one more:

      "They say" that when Rav Yonasan Eybeschutz was a child, a platter of fish was once served at the table. Without waiting for anyone else, young Yonasan immediately helped himself to a piece. His father asked why he had not respectfully waited for his elders, and he replied that one does not need to accord honor when eating fish. His puzzled father asked where he had derived that din from, and the clever child replied that in Brachos (46b- 47a) there is a list of situation in which honor is not accorded [by waiting], and that list has an acronym of דגים - דרכים, גשרים, ידים ]מזוהמות] , [פתח שאינו ראוי ל]מזוזה

      Delete
    2. I think everyone in my shiur remembers that device about the dam of korbanos. It really helps. More- among ofos, the only one l'maalah is the olah, and by b'heima, the only l'malah is Chattas.
      The second one, I'm going to try it, but it's not the same as askelav-gudu, bdaga, or dov hegeh.
      Nice story about RYE. Thanks.

      Delete