Chicago Chesed Fund

https://www.chicagochesedfund.org/

Tuesday, December 4, 2018

Chanuka. Is Olive Oil a Hiddur?

No, olive oil is not a hiddur for the menora from the perspective of the Halacha.   From the Gemara it is clear as day that there is no hiddur in using olive oil, and the fact that the miracle happened with olive oil is not a factor in deciding on what kind of candle or oil to use. 
Despite that, there is a strong minhag from at least the time of the Rishonim to prefer olive oil. But that minhag is based on non-Gemara considerations and hashkafos. 

The Gemara in Shabbos 23a makes it clear that the only benefit of olive oil is its clear and beautiful flame. If you have a fuel that burns with an equal flame, you can choose whichever you want. If you have an oil that burns with a superior flame, using olive oil would be wrong.

אמר רבי יהושע בן לוי כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר אמר אביי מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי אמר האי משך נהורי טפי כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא אמר האי צליל נהוריה טפי 

Why did Abaye change to olive oil? Not because it is the fuel used in the menora, or because it was the oil the miracle happened to. Nowhere does the Gemara mention that these factors had any weight at all in Abaye's choice.  He changed to olive oil because it has a clearer light. 

This makes perfect sense. The mitzvah of neiros Chanuka is for pirsum haneis. A  person seeing your neiros has no way of knowing what kind of oil is burning. Using olive oil adds absolutely nothing to the pirsum haneis to observers.

Despite this indisputable proof, and the unassailable logic, there is a clear mesora to prefer olive oil. For example, here is the Mechaber in 673 and the Rema
כלהשמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותן הפתילות:

 הגה ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר [מרדכי וכל בו ומהרי"ל] ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורם זך ונקי. ונוהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורו צלול כמו שמן:

The Mishna Berura -
(ד) שעוה - ומ"מ מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעוה דע"י השמן נעשה הנס:

We find this preference for olive oil in several Rishonim. But the Meiri there, and most clearly in the Rosh Yosef, both express their doubts about it, because, as we will see in a moment  from Reb Moshe, the Gemara clearly disregards this idea.
Rosh Yosef, after saying that Shemen Zayis is better -
 ועוד נ״מ להיפוך בנ״ח בעינן שמן זית לכתחלה ובשבת י״ל כל השמנים יפין ובנ״ח במנורה היה שמן זית הנס ומיהו בגמרא אמר הטעם דצלול נהורי׳ כו' כו'. ועיין רמ״א תרע״ג וברס״ג לא כתב מזה כלום

Reb Moshe speaks about this at length in the Dibros here in Shabbos and reprinted in OC IX. You don't have to go through the whole thing. The synopsis is that he brings two clear proofs from the Gemara that all that matters is the purity and beauty of the flame.  He then wrestles with the fact that some poskim do in fact encourage the use of zayis and call it a hiddur. He explains that the Gemara does not mention this because the oil used in the Menora was produced in a manner which is no longer found, and so even if you use oil, you're not using a replica of the type of oil with which the neis happened.  As I said, the same observation appears in the Rosh Yosef (and the Rivevos Ephraim.  I believe it is also hinted at in the Meiri.)

First proof:
מפורש בסוגיין דמעלת שמן זית אף לנר חנוכה אינו משום שהנס נעשה בנרות המקדש שהיה משמן זית אלא משום דצליל נהוריה טפי כדאמר אביי משמיה דמר דהוא רבה בטעמא דריב"ל. ודוחק לומר דאהרי בנר של שבת כיון דבסוגיין הא איירי בנר חנוכה. ואף שבשביל נר שבת שנמי סברי התוס' דאריב"ל ששמן זית מן המובחר הוצרך לטעם דצליל נהורי טפי ולכן אפשר שנקט לטעם זה שהוא טעם לתרוויהו ולא הוצרך לומר עוד טעם דשייך רק לנר חנוכה משום שאינו נוגע לדינא אף שכזמננו הוא נוגע זה לדינא דהרי בזמננו איכא נרות שעדיפי טובא לנהורא משמן זית ולנר של שבת פשוט שנרות אלו שלנו עדיפי אף משמן זית וכן כתב במ"ב סימן רס"ר ס"ק כ"ג דבנרות שקורין סטרין שצלול ודאי יותר מן השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול עדיף מנר שעוה ואולי אף כל השמנים ופשוט שאף שכתוב ״ואולי״ הוא ברור שעדיף, דהא כתב המ"ב כסימן ער"ה סק"ד דנגד נר סטרין שלנו מותר גם לקרות דידוע דא"צ להטייה כלל לעולם ולא שייך לחוש גם לשמא ימחוט דאורו צלול מאד ולפני נר דשמן זית הא אסור לקרות מחשש שמא יטה שלכן ודאי שסובר דעדיף להדליק נר של שבת בנרות סטרין שלנו אף משמן זית ולשון ואולי לאו דוקא. ובנר חנוכה אם יש מעלה בשמן זית מטעם שהנס הא היה בשמן זית הא גם בזמננו עדיף להדליק בשמן זית אכל כיק שבזמן הגמרא לא היה נוגע לדינא בשביל טעם שהיה הנס בשמן זית לא הוצרך למינקט מאחר שטעם זה דצליל נהוריה שהוצרך לו בשביל נר שבת סגי גם לנר חנוכה
Second proof:
  אבל איכא ראיה מהא דמריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי דהיה סבור דמעלת משיך נהורי טפי עדיף ממעלת צליל נהוריה דבשמן זית מ"מ היה לו להכריע ליקח שמן זית לנר חנוכה מטעם שהנס היה בשמן זית ולנר שבת ליקח משחא דשומשמי מצד מעלת משיך נהורי טפי דהיה סבור דעדיף ממעלת צליל נהוריה דהא לא מסתבר דמריש לא הוה ידע רבה דאיכא שום מעלה בשמן זית שלכן מכריע מעלת משיך נהורי׳ דמשחא דשומשמי גם טעם המיוחד לנר חנוכה מצד הנס דבזה ודאי ידע מעצמו וריב"ל למד שמעלת צליל נהוריה עדיף שלא כדהיה סובר שמעלת משיך נהורי עדיף וא"כ היה שייך זה לנר שבת ולא לנר חנוכה ומנדקט הגמרא בהלכות חנוכה משמע שגם לנר חנוכה הוה מהדר רבה אמשחא דשומשמי אלמא דסובר רבה דאין זה טעם כלל

ולכאורה תמוה מ"ט לא יהיה זה טעם לעשות המצוה דנר חנוכה בשמן זית? ונראה שהטעם הוא משום דשמן זית שהוכשר למנורה שהוא כתית כמעט שליכא עתה בזמננו, שבנ"א אין משתמשין בזה, והיה זה עשיה מיוחדת למנורה, לכן אין לנו השמן זית דהוכשר למנורה. ולכן סובר רבהדאין בסתם שמן זית חשיבות ומעלה לנר חנוכה ועיין בעט"ז ריש סימן רע"ג שכתב בשם מהר"ל מפראג דמאחר שהנס נעשה ע"י שמן צריך לקיים המצוה ע"י נרות של שמן, צריך לומר למה שבארתי שכוונתו מטעם זה הוא שוה לכל מיני שמן ולמעוטי נרות של שעוה או חלב שהזכיר שם ולא שמטעם זה יהיה דוקא בשמן זית משום דגם בשמן זית המצוי אצלנו לא הדליקו כמנורה שכמקדש כדכתבתי ושוה הוא לכל השמנים וכמפורש בגמרא שליבא שום מעלה גשמן זית ואף שהוא פוסל שם נרות של שעוה וחלב מטעם אחר שהם נקראין אבוקה מ"מ נקט גם טעם זה אף שטעם אבוקה הוא גם לפסול וטעם שנעשה בו הנס הוא רק לענין שהוא מן המובחר משום דגם הוא בעצמו אפשר סובר דהוא טעם קלוש לפוסלו וגם ידע כי המנהג הוא להדליק כנרות של כנעוה כדכתב הרמ"א ואץ בכחו של מהר"ל מפראג אף שהיה גדול הדור לפוסלן לכן כתב גם טעם זה הוא רק למצוה מן המובחר לומר שאף שמקילון לענין דיעבד יזהרו לכתחילה להדליק בשמן איזה שמן שהוא משום שהנס נעשה ע"י שמן ראיין במ"ב שם סק"ד דכ"כ כתב ומ"מ מצוה בשל שמן טפי מנרות של שעוה דע"י השמן נעשה הנס ולא כתב שמטעם זה מצוה בשמן זית ושעה"צ ציין לתשובת מהר"י ברין ולמהר"ל מפראג שהביא בעט"ז אלמא דמפרש ג"כ שהמעלה מטעם זה איו על שמן זית דוקא אלא כל השמנים שוין למעלה זו אכל בערוך השלחן כתב מטעם זה שמצוה מן המובחר כשמן זית לבד הטעם שנמשך אחר הפתילה יפה וצליל נהוריה טובא גם שהנס נעשה בשמן זית והוא תמוה קצת דהוא דלא כדמשמע מגמרא ולמה שבארתי הוא גם כמפורש בגמרא שליכא שום מעלה בשמן זית בשביל טעם זה וצ"ע ופלא ראיתי בשער הציון במ"ב שם שהביא ממחצית השקל שהביא דעת מהר"ל מפראג שלא להדליק כלל בנר של שעוה וחלב אלא דוקא כשמן מפני שהנס נעשה בשמן אכל אין נוהגין כוותיה דלא הובא כלל במהח"ש טעם דנעשה הנס בשמן אלא הטעם דהוי אבוקה והוא פשוט שהוא הביא רק הטעם שבשבילו פוסל מהר"ל מפראג שהוא הטעם דהוי כאבוקה הוא טעם לפסול כמדורה דפוסל רבא בסמוך וע"ז כתב מתה"ש שאין נוהגין כן רכן הא האמת כדכתב הרמ"א שנוהגין להדליק שא"כ ברור שאיפסק דלא כמהר"ל מפראג אבל הטעם שכתב שהנס נעשה ע"י שמן ודאי גם כוונת מהר"ל מפראג אינו לפסול מטעם זה דהא לא הוזכר כלל בגמרא טעם זה שודאי לא שייך שנפסול בשביל טעמים שלא הוזכרו בגמ' ולא בדברי רכותינו הראשונים אלא שהוא טעם רק למצוה מן המובחר ומ"ש גם טעם זה אחר שסובר שפסול מוכרחין לומר כדכתבתי מאחר שבעצמו מסופק בפסולו שודאי ל"ד למדורה שבגמרא לפ"מ שכתב רש"י של"ר לנר ולכן כתב גם טעם זה אף שהוא טעם רק לענין לכתחלה לא הביא במחה"ש משום דלא הי' יכול לאסוקי ואין נוהגין כן דודאי כו"ע נוהגין לענק לכתחלה להדליק בשמן ולא בנרות דשעוה וחלב והנוהגים בנרות של שעוה שכתב הרמ"א הוא לענין דיעבד וגם אולי לסתם בנ"א שאין נזהרין כל כך לעשות מצוה מן המובחר כשיש טירחא יותר והוצאת ממון קצת יותר וגם לענין לכתחלה נוהגין גם בשמן זית דוקא ומפני הטעם המורגל לאינשי מחמת שנעשה הנס בשמן זית כדכתב בעה"ש אף שהקשתי על טעם זה ולכן מש"כ כשעה"צ ממחה"ש שאין נוהגין כמהר"ל מפראג גם לענין הטעם דנעשה הנס כשמן תמוה דע"ז לא כתב מחה"ש שאין נוהגין דודאי נוהגך כו"ע למצוה מן המובחר בשמן מטעם זה ולא רק כשמן אלא דוקא בשמן זית והאין נוהגין שכתב מחה"ש הוא שאין נוהגין לפסול נר שעוה וחלב וצ"ע בכוונת שעה"צ

Reb Moshe begins and ends with the same words - it is clear in the Gemara that all that matters is the beauty of the flame, and the fact that olive oil was the actual fuel used in the miracle is not a factor at all.

Besides Reb Yehoshua ben Levi on 23, you have a similar Reb Tarfon in the Mishna on 24b. But It's interesting that when Reb Tarfon in the Mishna on 24b said "only shemen zayis," both for Shabbos and Chanuka, רבי יוחנן בן נורי  on 26b strongly disagreed and said "what will be with those that have no such oil?"

In the Bavli, Reb Tarfon's answer is not recorded. But we do have his answer in the Tanchuma in Behaaloscha.
Buber edition:
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את (במדבר ח א ב), ילמדנו רבינו, מהו להדליק בשמן שריפה ביום טוב. כך שנו רבותינו, אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב, [ר' ישמעאל אומר אין מדליקין בעיטרן] מפני כבוד השבת. וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות [בשמן דגים] בשמן פקועות בעיטרין ובנפט, ר' טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד, עמד ר' יוחנן בן נורי על רגליו ואמר מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזין, [ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות], ומה יעשו אנשי קפוטקיא שיאן להם לא זה ולא זה אלא נפט, אמר להם ר"ט הרי מצינו שחיבב הקב"ה שמן זית מכל השמנין בנר, ויתר מכל מנחות הנקרבות, תדע שהרי כל המנחות לא נאמר בהן אלא ונתת עליה שמן, ובהדלקת הנר כתיב שמן זית זך, [לכך אמר ר"ט אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד]. ואנו מוצאין כי בכמה מקומות ההיר הקב"ה על הנרות להדליק בשמן זית זך, וכן הוא אומר ויקחו אליך שמן זית זך (שמות כז כ), וכן הוא אומר [ויקחו אליך שמן זית וגו'] על המנורה הטהורה יערוך את הנרות (ויקרא כד ד), ואף כאן הוא מזהיר על הנרות, מנין ממה שקרינו בענין בהעלתך את הנרות וגו'.
Standard edition:
וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן, בהעלותך את הנרת ילמדנו רבנו, מהו להדליק בשמן שרפה בשבת. כך שנו רבותינו, אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר, אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת. וחכמים מתירין בכל השמנים, בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן ובנפט. רבי טרפון אומר, אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד רבי יהודה על רגליו ואמר ליה לרבי טרפון, מה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה. אמר ליה רבי טרפון, הרי מצינו שחבב הקדוש ברוך הוא שמן זית יותר מכל השמנים בנר ובהדלקה, שהרי שנה פרשת הדלקת הנר ושלש בכמה מקומות. ומרב חבתו בחר שמן זית זך כתית למאור (שמות כז, כ), למאור ולא למנחות. ומותר מן הזית הראשון היה למנחות הנקרבות. תדע, שהרי כל המנחות לא נאמר בהן אלא, ונתת עליה שמן (ויקרא ב, טו). ובנר הדלקה כתב, שמן זית, ולא שאר שמנים, זך כתית למאור. ואנו מוצאין בהרבה מקומות צוה הקדוש ברוך הוא על הנרות להדליקן מן שמן זית זך, שנאמר: ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית (שמות כז, כ). צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וגו', על המנורה הטהורה (ויקרא כד ב, ד). ואף כאן כתיב: בהעלותך את הנרות.

I believe that this sheds a great deal of light on the issue.  We see that the preference for Shemen Zayis has an element of שחבב הקדוש ברוך הוא שמן זית יותר מכל השמנים. This is a hashkafa, not a halacha. Reb Tarfon, and perhaps Reb Yehoshua ben Levi, wanted to apply it even lehalacha, but we do not hold like that. We hold that the realm of halacha, even the din of hiddur, can not take such things into consideration.  I believe that although Reb Moshe's diyuk in the Gemara on 23 is not debateable, it is absolutely clear, the minhag to be mehadeir to take Shemen Zayis is based on the idea expressed in the Tanchuma.

Who expresses the idea of hiddur most strongly? The Raavad's son, R' Yitchak Sagi Nahor, in his sefer Sod Hadlakas Neiros Chanuka. RYSN is the father of our mesora of Kabbala, as Reb Chaim Vital says. He was the Rebbi of the Rebbi of the Ramban. So to say that the idea is more strongly rooted in kabbala than halacha is not far fetched.


UPDATE: 
Reb Micha Berger criticized my bright line distinction between halacha and hashkafa/hanhagos tovos, adducing proof from the Ramban's words that it is "assur" to be a naval birshus haTorah, which indicates that the concept of issur can apply even when not strictly within what I would call the halachic realm. Reb Menachem Shafran suggested a mehalach that would allow the distinction.  I then realized that the best way to deal with this is to quote the Mesillas Yesharim when he speaks about this very concept. 

The Mesillas Yesharim in 18:

אך מציאות החסידות עצמו הוא דבר עמוק מאד להבינו על נכון, והוא מיוסד על יסודות חכמה רבה ותיקון המעשה בתכלית אשר ראוי לכל חכם לב לרדוף אחריו, כי רק לחכמים להשיגו באמת, וכן אז"ל (אבות ב, ה): לא עם הארץ חסיד. ונבאר עתה ענין זה על הסדר, הנה שורש החסידות הוא משאמרו חז"ל (ברכות יז, א): אשרי אדם שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. והענין הוא כי הנה המצות המוטלות על כל ישראל כבר ידועות הן וחובתן ידועה עד היכן היא מגעת, אמנם מי שאוהב את הבורא ית"ש אהבה אמתית לא ישתדל ויכוין לפטור עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה אשר על כל ישראל בכלל, אלא יקרה לו כמו שיקרה אל בן אוהב אביו שאילו יגלה אביו את דעתו גילוי מעט שהוא חפץ בדבר מן הדברים, כבר ירבה הבן בדבר ההוא ובמעשה ההוא כל מה שיוכל. ואע"פ שלא אמרו אביו אלא פעם אחת ובחצי דיבור, הנה די לאותו הבן להבין היכן דעתו של אביו נוטה לעשות לו, גם את אשר לא אמר לו בפירוש, כיון שיוכל לדון בעצמו שיהיה הדבר ההוא נחת רוח לפניו ולא ימתין שיצוהו יותר בפירוש או שיאמר לו פעם אחרת.

I think that this is precisely what Reb Tarfon means in the Tanchuma - מצינו שחיבב הקב"ה שמן זית - and while Reb Tarfon wanted it to form the basis of "halacha," the Chachamim hold that a line needs to be drawn between Halacha and the Chassidus of Ahava.

On this basis, what would you say if you were asked,
"Rabbi, I don't know what I should light Chanuka candles on. I could use olive oil, but I found these candles that have singularly beautiful flames. Which is better to use?"

I know that I would tell him what the Halacha says. The Halacha says that the only consideration is the clarity and beauty of the flame. Any hashkafa advantage of using olive oil can not be included in the halacha calculation. It is part of a different system, a system that only can be considered after any and all Halachic questions have been answered.


HOWEVER - Reb Moshe's is a daas yachid on this topic. It is a giant daas yachid, and it is very clearly true as far as pshat in the Gemara in Shabbos, and the Rosh Yosef and others agree that the pshat in the Gemara can only be as he says, but I can not assert that it is accepted in the world. The pashtus of the Rema's quote from the Mordechai and the Maharil and the Kolbo is hard to overcome.

5 comments:

  1. "We see that the preference for Shemen Zayis has an element of שחבב הקדוש ברוך הוא שמן זית יותר מכל השמנים. This is a hashkafa, not a halacha."

    Except of course for the halakhah of aspiring to hashkafah, whether "qedoshim tihyu", "ve'asisa hayashar vehatov", Hilkhos Dei'os, Chovos haLvavos, what have you. There is an actual chiyuv to have at least some hashkafically driven stretch goals.

    It's the same apparent paradox as that in the Ramban saying it's assur to be a naval birshus haTorah. Different use of "reshus" -- it is assur in a more general sens of the word not to have at least standards that go beyond the reshus of the "black letter" halakhah.

    Otherwise, very nice!

    ReplyDelete
    Replies
    1. It's a pleasure to get your reaction. You always deepen the conversation - what a nice tzushtell to the Ramban.

      I disagree. I believe in drawing a bright line between the two, and compartmentalizing then, while fully aware that one without the other would be of very little value and eventually self defeating.

      Delete
    2. As I said, the Ramban says that there is an issur not to pursue something more than black-letter halakhah. As does the Rambam imply a chiyuv, by including Hilkhos Dei'os.

      I therefore don't think the line you want to draw really exists. More like a line between dinim (to try to find a term Chazal would use rather than "black letter law") and halakhah in general.

      Delete
    3. Well if these halachos which require one to go beyond the letter of the law are applied generally and not specifically, (as Reb Micha said "chiyuv to have AT LEAST SOME hashkafically driven stretch goals") then it would seem that in each particular isolated inyan, a clear line can indeed be drawn.

      Delete
    4. Reb Menachem, Reb Micha, I have edited the post to address both your points. Thank you.

      Delete