Chicago Chesed Fund

https://www.chicagochesedfund.org/

Wednesday, September 16, 2020

Shofar on the Second Day of Rosh HaShannah

UPDATED TZOM GEDALIAH תשפ"א

Everybody knows that Shofar on the second day, and the daled minim on all the days after the first, are derabannan. Everybody knows that in those years, such as this, when the first day is Shabbos, we completely lose out on the mitzva of Shofar and daled minim. It may be that we gain by our loyalty to Chazal and our protection of Shabbos at least as much as we lose by not doing the Mitzva as given, as Achronim have said.  Some say that this is especially true for Shofar, which is a remembrance of the Akeida; by sacrificing our mitzva l'sheim kvod shamayim, we are re-enacting the akeida, which is better than just commemorating it.

Yes, the Zohar says that our יומא אריכתא was engineered by the RBSO in order to grant us extra time, so there is an element of the true Rosh Hashanna even on day two, but I am thinking on a nigla level.

I have another idea to consider: that being mekayeim the Derabanan is also a kiyum of the Mitzva Deoraysa of Shofar.

This is based on the מרדכי in Megilla פרק הקורא את המגילה סימן תשצ"ח, and on Reb Chaim brought by Reb Elchonon in קובץ שיעורים ח"ב קונטרס דברי סופרים סי' א אות לב. 

I personally feel that this has elements of truth but also some degree of exaggeration. Just because the Mordche says you can be yotzei that night's deoraysa before it's night time because Chazal said you can make Kiddush doesn't mean you can be yotzei yesterday's deoraysa today because Chazal said you should blow a second time. But you can't throw out the nekudas ha'aemes just because it's stated too broadly.  Let's put it this way. It is possible that they would hold you were mekayeim some kind of din deoraysa of Shofar. At least it's possible that Reb Chaim might agree that the Mordechai might agree. Bottom line, תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח.  I think that Rav Shach would like it. I know for sure Rav Rudderman would not.

Just to remind you, 
Mordechai-
נשאל לה"ר טוביה מווינ"א איך סגיא נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש והא לרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות פרק החובל א"כ לא מיחייב אלא מדרבנן והיכי אתי דרבנן ומפיק דאורייתא. והשיב דאשכחן דכוותיה גבי קידוש גופיה דאמרינן פרק תפלת השחר מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס והתם מוכח דהיינו שעה ורביע קודם הלילה שעדיין לא קידש היום וכו' ואפ"ה נפיק בההוא קידוש דמקדש מבע"י דאינו אלא מדרבנן ידי קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר שתחשך. גם בנידון זה דהאי סגי נהור יש לומר שמוציא אחרים המחויבים מדאורייתא אעפ"י שאינו מחויב הוא אלא מדרבנן  ע"י קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר שתחשך, וה"ה לענין סגיא נהור. ואע"ג דגבי נשים גבי בהמ"ז אמרינן היכי אתי דרבנן ומפיק דאורייתא, י"ל דשאני נשים דלא יבואו לידי חיוב לעולם, אבל זה יכול לבוא לידי חיוב דאורייתא כו',

and there's the Magen Avraham's kashe on the Mordchai in  רס"ז סק"א  and the Chayei Adam's answer in ח"א כלל ו' סעי' ג and so forth.

Reb Elchonon-
ושמעתי ממו"ר הג"ר חיים הלוי זצ"ל מבריסק לפרש פלוגתא זו דהרמב"ן ס"ל דנהי נמי שנצטווינו בסיני לשמוע לדברי חכמים והעובר על דבריהן עובר על הציווי הזה אבל אין בהן איסור מצד עצמן. ולדוגמא שבות דדבריהן אין בהן מדאורייתא איסור שבת כלל. וכן שניות לעריות מדאורייתא אינן איסור ביאה, אלא שיש ציווי כללי מדאורייתא שלא לעבור על דבריהן, ולדוגמא במלך שאסור להמרות את פיו. 
והרמב"ם ס"ל דיש על כל דבר של דבריהם איסורו המיוחד, כגון איסור ארוסתו בבית חמיו הוא מדאורייתא מאיסורי ביאה, ומה"ט אין המים בודקין את אשתו. וכן איסורי דרבנן שבג' דברים החמורין הוויין מאביזרייהו. 
וזהו טעם פלוגתתן לענין אם נעשה זקן ממרא באיסור חמץ דרבנן, דלהרמב"ם הוא איסור חמץ, וחמץ הוי דבר שיש בו כרת אם הוא חמץ דאורייתא. ולהרמב"ן אין זה איסור חמץ כלל, ואינו שייך להכרת שיש באיסור חמץ. 

This idea kind of echoes the Beis Yosef in 530 about Chol HaMoed, and the Ritva on Shofar, that נמסר הדבר לחכמים .  Of course, you have to figure out where נמסר הדבר לחכמים  ends and בל תוסיף begins. 

UPDATE צום גדליה
I gave this some thought over Rosh Hashannah, and I realized what was bothering me, why I said Rav Rudderman would not like it. The problem is that if  you have no idea what the מרדכי is talking about, how can you use it? Nobody understands it. It is a mystery. Unless you have a mechanism of some sort, it is foolish to extrapolate.

But I also have an idea that has potential. Perhaps pshat in the Mordechai is that he is indeed going like Reb Chaim in the Rambam, but more than that. He holds there is a din Migo. Just as we find in Sukkah 7 שתים כהלכתן כו': אמר רבא וכן לשבת מגו דהויא דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת. So, too, now that Chazal, with the koach of lo sasur, gave this act a din of kiddush, you can say
מגו דהויא קידוש לענין תוספות שבת הויא קידוש לענין שבת.
This despite the fact that as far as the Torah is concerned, it is Friday, not Shabbos. If the din Migo helps for kiddush, we can say 
מגו דהויא מצות שופר לענין יום שני שתיקנוה נביאים הראשונים הויא קיום מצות שופר לענין ראש בשנה גופה

7 comments:

  1. Why do you know that Rav Ruderman wouldn't like it? Is there something you heard from him, or is it just that he did not like the general type of mehalech?

    ReplyDelete
    Replies
    1. I spent ten years in NIRC. I heard many shiurim from Rav Rudderman, the first, in 1971, on סופו ליטמא טומאה חמורה. I also told him my own Torah. I would never dare tell him something that I could not prove. Nobody with an ounce of seichel would dare tell Rav Rudderman something speculative.

      Delete
  2. In a normal case the lo tasur applies to doing the mitzvah; here the lo tasur tells you to **not** do the mitzvah d'oraysa.
    You've created a paradox where fulfilling one derabbanan undoes the other derabbanan.

    (I'm pretty sure I know how you will respond to this...)

    ReplyDelete
    Replies
    1. I'd rather leave the question as is. Sometimes, a question is so good you don't want to spoil it with an answer.

      Delete
    2. I hope you didn't think I was going to shtell tzu the rishonim that the Rabanan can take away the kiyum hamitzva like Rabbeinu Yona by Kiras Shema and Shammai by Sukkah. That would be the coward's escape.
      Many years ago, I contemplated standing near a Reform temple on Shabbos/RH.
      You probably were thinking about kum v'asei vs. shev al taaseh.

      Delete
  3. בשו"ת חת"ס או"ח סי' קמ"ה (ד"ה והיות) כתב בתוך דבריו בזה"ל, "וכמה גדול כח המנהג הזה שאומרים בקידוש יו"ט העצרת הזה וכן בתפילה ודובר שקרים כלפי מעלה לולי בטחו חז"ל בלא-ל גומר עלי לא היו מניחין לנהוג כן." הרי דנקט החת"ס דבאמת חל קדושת יו"ט ביט"ש מדין לא-ל גומר עלי. וכ"כ בעל הערל"נ בשומר ציון הנאמן חלק קי"ז. ונראה שזכו לכוין לדעתו הרמה של התרומת הדשן, וז"ל בח"ב סי' קט"ז, "שאלה, יו"ט של גליות שהוא חול ואינו אלא מכח מנהג, התפילה שאנו עושין למה לא מיחזי כשיקרא להזכירו בלשון ימים טובים וזמנים. תשובה, לא ידעינן מאי קאמר בהא, דכיון [דמחייבי] שלא לשנות מנהג אבותינו א"כ מדרבנן קרויין ימים טובים, מאי מיחזי כשיקרא איכא הכא, דיש כח ביד חכמים לעשות יו"ט חול או חול יו"ט כדדרשינן מאשר תקראו אותם קרי ביה תקראו אתם." עכ"ל.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Good.
      So here is the story.
      Shach 189 sk 13, by vestos:
      כך קובעת בימי החודש. כתב הרא"ה בספר ב"ה שם לא לקידוש החודש ולתקיעת שופר שלנו אלא למולד הלבנה לשעה שנראה שראוי לקבוע חודש על פי הראיה אבל הרשב"א במ"ה כתב דודאי שיפורא גרים והכל לימות החודש מלא וחסר לחדשים ולשנים מעוברות לפי תיקוני ב"ד שכל מה שב"ד שלמטה עושים ב"ד שלמעלה מסכימי' עמהם דכתיב אשר תקראו אותם אשר תקראו אתם במועדם ואף בחידושי הגוף כן וכמו שדרשו ז"ל בלאל גומר עלי (תהלים נז ג) קטנה בת ג' שנים ויום א' שנבעלה אין בתוליה חוזרים נמנו ב"ד ועברו השנה בתולי' חוזרים הוי לאל גומר עלי עכ"ל והוא בירושלמי פרק הנודר מן המבושל הלכה י"ג בשם ר' אבין וכ"כ הרא"ש פרק האשה דבשפורא תליא מילתא והכי אמרינן בס"פ בנות כותים (נדה דף ל"ח ע"א) דשיפורא גרים וכן הוא באגודה שם וכ"כ בתשובת ר"י מינץ סימן ט' ע"ש שהאריך וכן משמע פשט דברי הט"ו והפוסקים ועיין בספר עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ח"ב סימן י"ז:
      מדרש רבה דברים ב י"ד
      ד"א "אשר לו אלהים קרובים אליו" א"ר יוחנן כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה ואימתי יום הכפורים הקב"ה אומר להם לי מה אתם שואלים אני ואתם נלך אצל בית דין של מטה מנין דכתיב "אשר לו אלהים קרובים אליו" אשר לו אומה קרובה אין כתיב כאן אלא אשר לו אלהים קרובים אליו הוא וכל פמליא שלו אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה עד שלא נעשית אומה שלי מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אתם:
      שו"ת חת"ס או"ח א קמ"ה
      וכמה גדול כח המנהג הזה שאומרים בקידוש י"ט העצרת הזה וכן בתפילה ודובר שקרים כלפי מעלה לולי בטחו חז"ל בלאל גומר עלי לא היה מניחים לנהוג כן והכל משום דלא ליתי לזלזולי למיעבד עבידתא ראה כמה חומר דבר זה ודברי תוס' סוכה מ"ד ע"ב ד"ה כאן צ"ע קצת במ"ש בי"ט לא יאמר וציונו אלא הזכרה בקידוש צ"ע וציונו על אכילת מרור שבלילה הראשונה הוא דרבנן ואומרים בשני וציונו וכן מ"ש שקידוש ותפלה אינו אלא הזכרה וכי קיל בעיני רבותינו בעלי התוס' לומר י"ט פלוני הזה בשקר וכזב לולי אלים וחמור הך מנהגא וקרוב לי לומר שהוא איסור דאורייתא בנדר שהודר ברבים ונתפשט בכל ישראל וכל הקולות דמקלינן בי' ובעונשו לנדות כמ"ש ר"ן פ' מקום שנהגו היינו שמתחלה כך קבלוהו כאיסור דרבנן אך מה שקבלו ובאופן שקבלוהו הוא איסור דאורייתא ועובר על בל יחל והנדר היינו הקבלה שמקבלים ונפקא מפיך זו צדקה כמ"ש ר"ן פ"ק דנדרים ד"ה עליו להשלים ועיי' ר"ן נדרים פ"א ע"ב ד"ה משום שנאמר וכו' ועכ"פ איסורא רבא הוה טפי מהאי שנאנס שלא נחלצה יבמתו ואין אומרים לאדם חטא באיסורא רבא דלא ליענש חברך בעונשא זוטא והארכתי בזה קצת כי בעו"ה רבו פריצי עמינו כעת העמידו חזון שקר ושוחקים על י"ט ב' כי מנהג בעלמא היא ולא אבו להלוך בעקבי חכמי ישראל בנפשם דברו לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו:
      and the tshuva Avi brings, above.
      Very good. I still say that Yomtov Sheini, even RH, is not like YT I, and that elevating a derabanan/minhag is a double edged sword. A deoraysa is still a deoraysa, and a derabanan is not a deoraysa. Buying a AAA+ esrog this year, to me, seems unreasonable. Yes, RH is ancient, and the Zohar does say it has special significance, but still.

      Delete