Saturday, December 2, 2006

Vayishlach, 32:26. Drasha for Sheva Brachos (#6) The Gid Hanasheh.

The Sh’lah in Parshas Vayeishev (not Vayishlach, Vayeishev) in the Drush “Tzon Yosef,”section 12, d’h “ve’inyan vateikah,” says: the malach of Eisav injured Ya’akov by overturning his kaf hayarech. The letters chaf and phei can be open or closed. The letters chaf and phei symbolize the hand and the mouth, and the hand and mouth, too, can either be open or closed. An open chaph is better, because it symbolizes a hand, a caph, that is open and gives tzdaka— paso’ach tiftach es yadcha, that is ready to help others. A closed phei is better, because the greatest maileh is shtikah. In other words, the Gid Hanasheh symbolizes the danger of “loose lips and a tight fist,” being loose lipped and tight fisted. The better way is keeping you hand open in generosity and assistance, and your lips tight, avoiding criticism. The malach touched the kaph yerech to put in place a klalah that when the children of Ya’akov are oiver on the chaph and phei that onshim will result.

So when Yosef brought dibbah ra’ah to Ya’akov, and opened his mouth, and when the brothers took money for selling him— mah betzah...nimkerenu le’yishme’eilim... the result was the suffering of Ya’akov and the golus Mitzrayim.

But Klal Yisroel rectified these sins in the time of the Chashmono’im, as the Sh’loh brings from Yosephos, and this rectification was shown by giving the spoils of war to the poor and killing the malshinim, the result was a geulah. This is symbolized by the emblematic Pach Hashemen of Chanukah, which is composed of the same letters as kaph, but in this case the peh is closed and the coph is open.

In a marriage relationship, in particular, one should work to see that his mouth is closed to criticism and his hand is open to give and to receive.

When I said this in Shul, someone pointed out another interesting connection: Chazal say that Yaakov had left the family encampment and gone back to retrieve “Pachim K’tanim.” So there you have pachim again. With the Sh’lah in mind, we gain a remarkable insight in what Chazal wanted to say with the term pachim k’tanim, and the connection to the event and din of Gid Hanosheh.

Here is the Shelah.

תורה שבכתב פרשיות וישב מקץ ויגש, תורה אור בדפו"ח אות י"ב ד"ה וענין ותקע (בראשית לב, כו) וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו, 
ששרו של עשו בהאבקו עם יעקב אבינו ע"ה רצה להתגבר ולשלוט עליו בעיקר על שני ענינים בעבודת בני ישראל שעובדים בהם את השי"ת, ולכן נגע בכ"ף ירכו, שתיבת כ"ף רומזת על אלו שני הענינים, דהנה האות כ' שהמילוי שלה הוא כ"ף מרמז על כ"ף היד, וזה מורה שצריכים בני ישראל לעבוד את השי"ת במדת החסד, בכף היד, לפרוש הכף בכדי לעמוד לימין אביון ולעזור להזולת בכל מה דאפשר, ולכן הכף צריך שיהא פשוטה, וזאת היא אות ך' פשוטה ולא כ' כפופה. והאות פ' שהמילוי שלה הוא פ"ה, מורה על קדושת הפה, שצריכים לשמור את הפה שלא יהיה הפקר לדבר בו דברי הבל, אלא שיהא פיו שמור בשמירה מעולה, וזאת היא אות פ' כפופה וסתומה ולא ף' פשוטה. אולם שרו של עשו שהוא הס"מ רצה דייקא להפוך את הענינים, דהיינו שיהא הכף כפופה, שלא לפשוט יד להזולת, והפה פשוטה ופתוחה, לדבר ככל העולה על הלב, וזהו ויגע בכ"ף. ומבואר (בר"ר עז, ד) שאף על פי שעל יעקב אבינו בעצמו לא היה יכול לו, אבל דבר זה גרם שהדורות היוצאים מירך יעקב יעמדו תמיד בנסיונות על ענינים אלו, ויצטרכו תמיד להתחזק במדת החסד, ובשמירת הדיבור וקדושת הפה

Another place in the Shelah:

No comments:

Post a Comment