And what about the many Gemoros that discuss drashos as if they were de’oraysa, and ask many kashes, and end up saying “ella derabanan ukra asmachta be’alma.” This indicates that the din was passed off as a de’oraysa until it was demonstrated that it was only a derabanan! This should be Bal Tosif!
(I would think that the answer is that when the drasha was given, it was stated that it was derabanan, like the Ritva in Eiruvin, and that caveat was forgotten. But Reb Meir Simcha apparently holds that this is not mistavra, because if it were presented as a derabanan, what was the point of hanging it on a drasha, if not to scare people into believing it was really a de’oraysa.)
So he answers with a remarkable chiddush: there are two kinds of drashos. One is gufei Torah, and one is a drasha gemura, but it’s not as chamur as gufei Torah. To claim that a drasha is gufei Torah is Bal Tosif. To claim that a drasha is a drasha gemura but not gufei Torah, even if you say that it is a de’oraysa and it’s really not, is not Bal Tosif. Exactly how the categorization is made is unclear.
It seems to me that Rashi in Yevamos towards the beginning of Ha’isha, on 90b, addresses this in the context of the afke’inhu rabbanan le’kiddushin minei sugya, and Rashi says it is 100% wrong, and there is no difference between a be’feirushe possuk and a drasha like kiddushei kesef.
See also the Brisker Rov in Megillas Esther where he explains why Ploni was worried that a later beis din could overturn the ruling that was mattir Rus and his children would be passeled. He says that even a drasha of the yud gimmel middos can be overturned by a later beis din. He brings that the Rambam in Mamrim 1:4 says that the double lashon in Lo Sosur of mishpat asher yomru and davar asher yagidu refer to drashos based on yud gimmel middos and kabbalah ish mipi ish, and the difference is that the former can be overturned while the latter cannot.
******************************
The rest of this is just my notes on a related sugya- whether you're over on Bal Tigra when you are mekayeim a mitzva but leave a part out, like tzitzis without tcheiles.
Peiros Te'eina, from someone named Rothschild.
אמר לו רבי אליעזר הרי הוא עובר על בל תגרע. ז״ל שו״ת הלכות קטנות (ח״ב סר״פ) שאלה כל דבר שהוא למצוה ולא לעכב ולא עשאהו אם עובר משום לא תגרע. תשובה, מהא דפ״ח דזבחים כשלא נתת עברת על בל תגרע משמע דעבר, דהא מתן ד׳ למצוה היא ולא לעכב כדתנן הניתנין על מזבח החיצון אם נתנן במתנה אתת כיפר, וה"ה לא יצק לא בלל וכו', וצ״ע לפ״ז אם לוקה הכהן שהקריב מנחה שלא
בללה משום לא תגרע וכוי, ע״כ. וכה״ג הוכיח מכאן הביאור הלכה (סלייד ד"ה יניח של ר״ת) וכתב ע״ז בזה״ל וזה הוא תוכחת מגולה להאדם הרוצה להתרשל ממ״ע לפעמים במצות בדבר שהוא רק לכתחלה, וע״ש באורך. ולולי דבריו היה נראה דיש לחלק דלא נאמר בל תגרע רק בממעט ממנין הנאמר במצוה, כגון הממעט מד׳ מינים בלולב או מד׳ פרשיות בתפילין וכיו״ב או אפילו כשמקריב מנחה בלי לבונה, אבל במקריב מנחה שאינה בלולה לא חיסר ממספר הנאמר במצוה, אלא דדעת הרשב״א בר״ה דגם המבטל מצות עשה עובר בבל תגרע. גם על עיקר הראיה מכאן לכאן׳ ילה״ע דאפשר דהנותן מתנה אחת באמת לא יצא מצות הזאה אלא דמ״מ גזיה״כ דמכפר, ודו״ק. מספר פירות תאנה
The Biur Halacha toward the end of 34.
יניח של ר"ת - נ"ל דגם בזה צריך ליזהר לכוין שאינו עושה כן רק משום ספיקא ובזה לכו"ע לא עבר על בל תוסיף ובל תגרע דאם יכוין סתם בזה לקיים מ"ע דתפילין הגם דאין בזה משום ב"ת דהאי לחודיה קאי וכו' עכ"פ שמא באמת הדין כרש"י ותפילין אלו פסולים דהחליף פרשיותיה וכמו שכתב הרא"ש והטור ונמצא דעובר בזה על בל תגרע דהלא מבואר בסמ"ג ל"ת שס"ה דהעושה ג' טוטפות בתפילין עובר על בל תגרע וה"נ דכוותיה דהלא אין לו רק שתי פרשיות שקבועין במקומן ואין לחלק דהתם עכ"פ ג' כשרין הן ויש ע"ז רק שם מגרע משא"כ כאן ע"י שקבועין קצת פרשיות בהקציצה שלא במקומן נאמר דהקציצה כולה מיקרי קציצה פסולה ואין עליה שם מגרע ז"א דהלא שם בודאי אין על הקציצה שם תפילין כלל דהלא קי"ל דארבע טוטפות מעכבין זה את זה ואפ"ה נכלל זה בלאו דלא תגרע. ולהיפך אין לחלק דשם גרע מעיקר התפילין משא"כ כאן דז"א אחד דכיון שלא הניחה במקומה הוי ג"כ כמו שחיסרה ועוד דמי גרע זה מדמים הניתנין במתן אחד במקום דצריכין מתן ב' שהן ד' דאמרינן בעירובין דף ק' ע"א ובר"ה כ"ז דעובר על בל תגרע אף דקי"ל בזבחים בפ' ב"ש דבדיעבד כיפר עכ"פ הלא גרע הלכתחלה במצות השם [הג"ה וזה הוא תוכחת מגולה להאדם הרוצה להתרשל ממ"ע לפעמים במצות בדבר שהוא רק לכתחלה] ק"ו בזה דהוא לעיכובא אף בדיעבד ועוד דהלא כתב הרמב"ם בספר המצות שלו דלאו זה הוא בין אם מגרע מהכתוב בתורה ובין אם הוא מגרע מהמקובל בע"פ וה"נ כיון דמקובל לנו בע"פ שסדר הנחתם הוא כך והוא משנה בודאי הוא מגרע בזה אם לא שנאמר כמש"כ העט"ז בשם המקובלים דאלו ואלו כשרים הם אבל אנו רואין שהטוש"ע וכל הפוסקים לא קיבלו דבר זה להלכה וידוע דכל היכא שהפוסקים חולקים עם המקובלים הדין כהפוסקים וכן הוכיח הגאון ר' ברוך פרענקיל בהגהותיו מן הגמרא ועוד שירא שמים המניח תפילין דר"ת הוא רוצה לצאת ידי כל הדיעות ולא שעי"ז יפול בחשש ספקא דאוריתא ע"כ הנכון לעשות כמו שכתבנו שיכוין בפירוש שאינו מניחן רק משום ספיקא ואפילו סתמא לא מהני בזה דהא קי"ל בר"ה כ"ז ע"ב לעבור בזמנו לא בעי כונה ואף דשם איירי הענין לענין בל תוסיף פשוט דה"ה לענין בל תגרע ועיין בט"ז בסוף סימן תרנ"א ואין לאמר דכאן מיקרי שלא בזמנה משום דכבר יצא בתפילין דרש"י והוא דומה ללולב דפסק שם הט"ז דאינו עובר על בל תגרע אח"כ אם נוטל ג' מינים אם לא שיכוין בם בפירוש לשם מצוה דשאני התם דמדאגבהיה נפיק ביה משא"כ בתפילין דעצם זמנן הוא כל היום והוא מברך עליהן בכל פעם שמניחן ולא גרע עכ"פ מבכור דמסיק שם בר"ה דמיקרי כל היום זמנו או בברכת כהנים אלו מתרמי ליה צבורא אחרינא אף דבדוחק יש לחלק מ"מ הדרך היותר נכון הוא כמו שכתבתי ובפרט דיש דיעות בפוסקים דסברי דחיוב תפילין מן התורה הוא להיותן עליו כל היום עיין בספר ישועות יעקב בודאי מיקרי כל היום זמנו. וכתבתי זה לאפוקי ממה שראיתי לאחד שכתב היפך זה ולא עיין בזה כל הצורך. ויש עוד הרבה דברים שמצאתי אח"כ בפתיחה להפמ"ג בענינא דבל תוסיף ואכ"מ להעתיקם:
שו"ת בית הלוי (חלק א סימן מב) "ואין להקשות דא"כ מי שיש לו רק מין א' וכגון לדידן דאין לנו תכלת אמאי מותר ללבוש בגד בת ד' כנפות ולהטיל בו לבן הא עובר על הלאו [דבל תגרע] יש לומר דשרי משום עשה דוחה ל"ת".
וכ"כ בביאור הגריפ"פ על ספר המצוות לרס"ג (עשה ז) "דכיון דתכלת ולבן מצוה אחת הן נמצא כשמטיל חדא מינייהו הו"ל בכלל אזהרת לאו דבל תגרע".
וכ"כ שפת אמת (ראש השנה כח ב.
ולכאורה כמו"כ ס"ל השאגת אריה (סימן מא) “והרי לר"י במטיל לג' ולא לד' עובר על בל תגרע כדאמר בפ"ז דזבחים (ד' עט) גבי הניתנים מתן ד' שנתערבו בניתנין מתן א' דאם נותן במתנה א' דהרי הוא עובר על בל תגרע אף על גב דקי"ל כל הניתנין במתן ד' שנתן במתנ' א' יצא. הה"נ אף על גב דד' ציציות לר"י אין מעכבין זא"ז מ"מ בהטיל לג' ולא לד' עובר על בל תגרע”.
וע' שו"ת בית שלמה (או"ח סימן טו ב וטז ב) שחלק ע"ז.
The Beis Shlomo is just arguing on the SA, and says that we pasken you're only over on BT when you're mekayeim the mitzva but missing a part, not where the missing part is me'akeiv. But it's not like the MB who says that if you're over BT when you're mekayeim but missing, KV you're over when the missing makes you not be mekayeim.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=611&st=&pgnum=24http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=611&st=&pgnum=22
It's wonderful to read a blog where the baalim throw out "the Ritva in Eiruvin" and expect the gentle reader to immediately grasp which particular Ritva is meant.
ReplyDeleteI refer you to another Ritva, which might resolve the issue you raised, at least in part. The one in Rosh Hashana.
For those who minds may not immediately swoop down upon the specific mar'eh makom, that's Rosh Hashana 16a, on the inyan of asmachata.
Also, you might be interested in what Rav Soloveichik, the Bostoner Rav, ZT"L has to say in Shiurim l'Zecher Nishmas Aba Mori 1:241 on the two type of Mesora. He presents a very expansive analysis of the Rambam in Mamrim, with a tremendous chiddush on the expression "halacha l'Moshe miSinai."
I'm glad you put in the caveat "at least in part." It's fort a derabanan, and the retzon Hashem that we come up with it doesn't make it a deoraysa any more than lo sasur makes them into de'oraysas.
ReplyDeleteI've found that when I talk in learning with big talmidei chachomim, I seem to be a lot smarter, because they make my little glimmers into big fireworks. I'm glad you're enjoying my he'oros.
Actually, the implication of the Ritva, as I was mekabel from my Rabai'im, is that it is a de'oraysa, except that it is contingent on the Rabbanan invoking it. This is analogous to melacha on Chol HaMoed being de'oraysa, where melacha is defined at the discretion of ChaZaL.
ReplyDeleteOK, I hear your teretz: the din of Bal Tosif has nothing to do with the degree of chumra, it simply requires that we make clear the difference between derabanans and deoraysas. So according to the Ritva, since asmachtas are merumaz in the Torah, and although the whole point of not writing them befeirush is so they will not be so chamur, they can be called deoraysa, although they are intentionally limited deoraysas.
ReplyDeleteNot only that they not be so chamur: but rather they are to be invoked by ChaZaL if and when necessary - over and above Lo Sasur.
ReplyDeleteAre you going to do a Post on Reb Yoel's Yahrtzeit?
ReplyDelete>>>But Reb Meir Simcha apparently holds that this is not mistavra, because if it were presented as a derabanan, what was the point of hanging it on a drasha
ReplyDeleteIt is mashma from the Ra'avad in
Mamrim 2 that an asmachta is stronger than a regular din derabbanan (I think the PM"G also has such an idea in the Pesicha haKolleles). If such a sevara works, then there is a good reason to create asmachtos - they are categorically different than regular derabbanans without the smach.
I'm going to have to check out the PMG and the Raavad in Mamrim. I'll try to get a hold of RYB's sefer also, bl'n.
ReplyDeleteThanks for the mar'ei makom. But I don't think the melachos of chol hamo'eid are the same at all, since the loshon there is that the Torah left it to Chazal to decide what is and what is not a melacha. To expand that to all asmachtos is a stretch.