Yisro, Shemos 20:8. Remember the Day of Shabbos to Make it Holy. זכור את יום השבת לקדשו

The Rambam says that you can make kiddush Friday night even if it is not yet Shabbos.  This indicates that you can make Kiddush De'oraysa not only in the daytime, but even before you accept Shabbos upon yourself.  In other words, you can make kiddush and then polish your shoes and take a shower and go to a movie and then come home and eat your seuda.  


Because you shouldn't believe such things without evidence-


Reb Elchanan (Kovetz Shiurim II 30:1): 

דברמב"ם פכ"ט מהל' שבת כתב דמצוות זכור את יום השבת אינה דוקא בשבת אלא סמוך לכניסתו וסמוך ליציאתו ומה"ט יוצא גם בהבדלה מבעוד יום אף דהבדלה ג"כ דאורייתא להרמב"ם

The Netziv (Meromei Sadeh beginning of Arvei Pesachim 99b): 

דעת הרמב"ם שאין תוספת לשבת ומכ"מ קי"ל דמקדש מבעוד יום

In the course of a discussion over at Chaim B's site, an idea developed in the comments that we were told has been said by Reb Yosef Ber (US).  The idea was the although Shabbos is the classic example (e.g., Chulin 101b) of a kedusha that exists without any human input, the passuk in the Aseres Hadibros that says לקדשו might indicate that we too are Mekadeish Shabbos in some manner- not a mere commemoration, but a chalos kedusha that we create.

The sources for this idea are the the Ramban in Yisro and the Yerushalmi brought in Tosfos in Arvei Psachim, as follows.

Ramban Shemos 20:7.

אבל לרבותינו עוד בו מדרש ממלת לקדשו, שנקדשהו בזכרון, כענין וקדשתם את שנת החמשים שנה (ויקרא כה י), שהוא טעון קדוש ב"ד לומר ביובל מקודש מקודש, אף כאן צוה שנזכור את יום השבת בקדשנו אותו. וכך אמרו במכילתא (כאן): לקדשו, קדשהו בברכה, מכאן אמרו מקדשין על היין בכניסתו, אין לי אלא ליום, ללילה מנין, ת"ל ושמרתם את השבת (להלן לא יד), וזהו קדוש היום, והוא מן התורה, אינו אסמכתא. וכך אמרו (ברכות כ ב): נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה, וזה על קדוש הלילה, לפי שכל הטעונים קדוש מתקדשים בכניסתן פעם אחת, כגון קדוש החדש, וקדוש היובל

Yerushalmi:
I'm too lazy to find the Yerushalmi, but I think it's in one of the tosfosin on the first daf of Arvei Psachim.  The idea is that Yerushalmi brings that the nusach of the bracha is מקדש ישראל והשבת, just like we say  on Yomtov.  On Yomtov, it makes sense, because our kiddush Hachodesh is a necessary ingredient in determining which day has Kedusha.  The kedusha of Shabbos, on the other hand, seems to have nothing to do with our input.  The language of the Yerushalmi's bracha indicates that we do contribute to the chalos din kedusha of Shabbos.

The concept is not unique.  For example, Nedarim 13a:

בכור נמי מתפיסו בנדר הוא דתניא משום רבי אמרו מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו שנאמר (דברים טו) הזכר תקדיש ומאן דשרי כי לא מקדיש ליה מי לא מיקדיש

Reb Tzadok in his Pri Tzadik in Yisro:

 והנה בנוסח האר״י הק׳ נמצא בקידוש מ״ב  תיבות ובזהר הק׳ מפורש שיש בהברכה ל״ה תיבות  ונדחקו ליישב זה.

 אכן נראה ברור שלא נחשבו התיבות הכפולות שנמצא בברכה זו שהם ז׳  תיבות . ברוך אתה ה׳ בנו ושבת באהבה וברצון. והענין שנכפלו ז׳ תיבות הוא שמה שישראל מכניסים הקדושה לשבת הם מחזירים ג״כ  להש״י שמכירין שהוא ג״כ מהשי״ת

וזהו שנמצא בברכה ז׳ תיבות כנגד מדת מלכות. והיינו ל״ה תיבות שבהם ז׳ פעמים ה׳ כנגד ה׳ מדות שמצד ישראל שכל א׳ כלול מז ׳. ועוד ז׳ תיבות נגד מדת מלכות שהם כפולים לרמז שהם גם מצד השי״ת. והוא דמה שמודים על השבת שהנחיל לנו שע״י זה מכניסים קדושה לשבת זה מחזירים להשי״ת ׳ ומודים לו על שנחן לנו כח להודות לו ע״ז ולהכניס קדושה לשבת וזה שנכפלו תיבות בא״י .  

וכן מה שישראל מכניסים הקדושה ע״ י  שמענגים השבת כמ״ש (מ״ר נשא פ׳ י׳ וש״מ) מקדשו במאכל ומשתה וכו׳ והיינו שמקבלים השבת  באהבה וברצון זהו ג״כ מצד השי״ת וע״כ נכפלו תיבות בנו ושבת באהבה וברצון. ומרמז שמה השי״ת הנחיל באהבה וברצון השבת  ובחר בנו הוא ע״י שישראל מקבלים השבת באהבה וברצון ורוצים בהשי״ת  וכגגד זה השי״ת הנחיל השבת באהבה וברצון ובחר ורצה בנו וכאמור

(It has also been sort of spoken about by R' Aryeh Leib Frommer, the Kozhiglover Rov.  He was one of the Roshei Yeshiva in 'Chachmei Lublin' and wrote the Teshuvos and the Hagadas Eretz Tzvi, and a sefer on Chumash.  This is from his Eretz Tzvi al HaTorah, here.  (He has a similar idea in his teshuvos, towards the end, but it is not as well developed as this.)

ושמרו בנ״י את  השבת לעשות את השבת וגו׳ (ל״א, ט״ז). בתרגום יונתן "למעבד תפנוקי שבתא". נראה לענ״ד לבאר, עפימ״ש השל״ה, אהא דאי׳ בש״ס (פסחים סח, ב) הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם, מ׳׳ט וקראת לשבת עונג, וכ' השל״ה דטעמא דמילתא כדאמרינן התם, הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ״ט יום שניתנה בו תורה הוא, וכן שבת דבשבת ניתנה תורה לישראל. מבואר מזה חידוש גדול, דחיוב עוגג שבת הוא מצד דניתנה בו תורה. ועוד חידוש, אע״ג דשבת קביעא וקיימא, מ״מ יש בו צד קדושה שבאה מחמת ישראל, שמחמתו חיוב עונג שבת, דהרי מת שניתנה תורה בשבת היא ע״י שהוסיף משה יום אהד מדעתו, ומתן תורה שבו גורם ג״כ קדושת שבת, כמבואר בשל״ה,  נמצא דיש לישראל ג״כ חלק בקדושת שבת.

 ודבר זה מתאים עם דברי הפני יהושע (שבת פ״ו, ב) בהא דיליף דבשבת ניתנה תורה מגזירה שוה זכור זכור, והקשה הא הקב״ה אמר ליתן תורה בערב שבת, ומה הי׳ נעשה אז עם הגזירה שוה, ותירץ דאם היתה התורה ניתנת בערב שבת היה תוב

 בלוחות הראשונות שמור ולא זכור, עי״ש. ולפי הנ״ל  נכון, דשמור קאי על מצוות לא תעשה של שבת, דהשמר הוא לא עשה, וזכור על מצות עשה דשבת דהיינו עוגג, ועשה דעונג נתחדשה ע״י שניתנה תורה בשבת, וא״כ אם היה מתן תורה בערב שבת לא היה כתוב זכור רק שמור לבד. וק״ל. ובזה אתי שפיר דברי הפסוק: לעשות את השבת, על עונג שבת, דלגבי מצוה .

 זו דעוגג נהשב כאילו ישראל מקדשי ליה לשבת, דחלק הקדושה הזו אשר מחמתה הייבים בעוגג באה ע״י שהוסיף משה יום אחד מדעתו, ע״כ שפיר כתוב על זה : לעשות  את השבת, שהם עושים גוף השבת, דכמו בקבלת התורה קדשו ישראל

 את השבת בגרימתם שמתן תורה היה מחמתם, כך תמיד בעסק התורה מוסיפין היל בקדושת יום השבת, וע״כ איתא בתגדב״א (פכ״ו) זכור — מקדשו במקרא ובמשנה, גם איתא בתנדב״א (פ״א) שבת יעשה כולו תורה. גם נכון לפי זה שכל ענין מתן תורה סדרו חז״ל במס׳ שבת, מחמת דכל קדושת השבת שנוספה במתן תורה [זולת מה שניתן במרה] בא ע״י מתן תורח, ע״כ שפיר  מישך שייכי אהדדי

Anyway, the point I'm making is this:  It seems to me that the Rambam's idea of making kiddush Erev Shabbos only makes sense if Kiddush is statement of recognition, a ceremonial commemoration.  If our saying Kiddush is supposed to make a chalos hekdesh, there is absolutely no way that you should be able to do it before Shabbos Mamosh.  You can't be mekadiesh something before it exists.

It's kind of ironic that when Reb Elchonon says over the Rambam about making kiddush before you're mekabel Shabbos, as I brought above in the beginning, he quotes the passuk זכור את יום השבת without the last word- לקדשו.  I think that Zachor, you can do on Friday.  לקדשו, on the other hand, if you want to say that  לקדשו means that you are making a chalos kedusha, that needs to be on Shabbos itself.


Reb Chaim B tells me that Rabbi Wahrman of HANC uses many of these Marei Mekomos and comes to exactly the opposite conclusion.  I'm ok with that.