Miketz, Bereshis 41:45. Asnas and Vittur

41:45- Yosef married Asnas, the daughter of Potiphera: 

יקרא פרעה שם-יוסף, צפנת פענח, ויתן-לו את-אסנת בת-פוטי פרע כהן אן, לאשה

The Daas Zkeinim asks why Yosef married Asnas, who was, apparently, a commoner, when he had the pick of all the aristocrats of Egypt.  

 וז״ל ויתן לו את אסנת  בת פוטיפדע תימה היאך נשא יוסף שהיה מלך בתו של הדיוט... עי״ל  שאסנת היתה בת דינה משכם כי בני יעקב הוציאוה וגרשוה מעמה כי אמרו  חס ושלום שיהא זרע פסול עם זרע כשר ובא יעקב ונתן לה ציץ זהב אשר  היה כתוב עליו קדש לה׳ והלכה וישבה בין הסנה ומצאה פוטיפר וגדלה  בביתו והמגדל יתום בביתו מעלה עליו הכתו׳ כאלו ילדו ולכך קראה הכתוב  בתו גם קראה אסנת על שם הסנה והיינו דכתיב בן פורת יוסף שהיו בנות  מצרים מטילין גורל על יוסף עד שהראתה לו אסנת הציץ שנתן לה יעקב  אמר יוסף ודאי זו ראויה לי עכ׳ל

He answers that she was an adopted daughter, and that her birth mother was Dinah, daughter of Leah, from the assault by Shechem.  Yosef discerned his familial qualities and a kindred spirituality in her, and realized that she was the right woman to be his wife and the mother of his children.

This is also found in the Pirkei d"Rebbi Eliezer, as follows.

"שהיתה בתו של יעקב יושבת אוהלים, ולא היתה יוצאה לחוץ מה עשה שכם בן חמור הביא נערות משחקות חוצה לו מתופפות ויצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות ושללה ושכב עמה והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה שאמרה עכשיו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באוהלי יעקב, הביא (יעקב) שרץ של זהב שם הקדש כתוב בו ותלה על צווארה ושלחה והלכה, והכול צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך והורידה למצרים לבית פוטיפרע, שהייתה אסנת ראויה ליוסף לאישה, והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת, וכשירד יוסף למצרים לקחה לו לאישה, שנאמר 'ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע'  (פרקי דרבי אליעזר פרק לז)

The great Talmid Chacham and Maggid HaRav Galinski of Bnei Brak once said that there are times that a person has to stand his ground, but there are times that concession is wiser.  To avoid machlokes, to avoid hurting a person, sometimes one should give in, and give up what is rightfully theirs.  This is called Vittur.  He said that from vittur you lose nothing.  He proved it from here.  Rashi (Bereishis 30:1) that talks about the birth of Dinah says 

פירשו רבותינו שדנה לאה דין בעצמה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה

According to this Medrash, when Leah became had become pregnant, she realized that if this would be a son it would be her seventh.  Apparently it was known there would be no more than twelve sons, and the Shfachos already had four, so if she were to have another son, Rachel couldn't have more than one son, diminishing her beneath the Shfachos.  She knew that this would cause Rachel terrible distress, so she prayed that if it was a boy that it change gender.  Her prayer was answered and the fetus turned into Dinah.  This was a tremendous example of Vittur.  

Because of this Vittur, Leah's gave up her descendant's additional share of Eretz Yisrael, since if she had another Shevet, she would gain an additional share of Eretz Yisrael.  But what happened in the end?  That one girl, Dinah, had a daughter, and the daughter married Yosef, and the daughter's two sons, Ephraim and Menashe, were given the status of shevatim, which doubled her descendants' portion of Eretz Yisrael.  Her Vittur ultimately was rewarded with a double portion.  It may not be immediate, one may not even live to see it.  But, as Harav Galinsky said, 

פון וויתור פארלירט מען ניט