Building the Mizbei'ach on Shabbos and Yomtov

According to the Magen Avraham, even if you have the minhag to cover knives during Birkas Hamazon, one doesn't have to cover ceramic knives. The celebrated Rabbi Asher Weiss writes the following:

נוהגים לסלק את הסכין מעל השולחן, או לכסותו, בשעת ברכת המזון (שו"ע או"ח קפ ה, לבוש קפ ה). בטעם המנהג כתבו הראשונים שמצינו בדברי חכמים שהשולחן נקרא מזבח, ומכפר על האדם כמזבח [רבי יוחנן ורבי אלעזר בברכות נה א ובמנחות צז א. ורבי יוחנן וריש לקיש בחגיגה כז א. בטעם שהשולחן מכפר, ראה רש"י ותוס' שם, ומהרש"א בחדושי אגדות בבא בתרא ס ב ד"ה התקוששו [באמצע הדיבור], ומנחות מז א ד"ה המזבח], והמאריך לשבת על שולחנו כדי שיבואו אורחים עניים ויאכיל אותם, מאריכים לו ימיו ושנותיו [רב יהודה בברכות נד ב – נה א], ומשום כך כשם שאסרה התורה לבנות את המזבח המאריך חיים באבן שסותתה בכלי ברזל או שנגע בה ברזל המקצר חיים, [מדות פ"ג מ"ד; רבי שמעון בן אלעזר במכילתא מס' דבחדש פרשה יא; תורת כהנים קדושים פרשה י אות ט; תנחומא פרשת יתרו סי' יז; פסיקתא זוטרתא שמות פרק כ פסוק כב; רש"י תמיד כו ב ד"ה אמר. ראה כעי"ז: תוספתא ב"ק פ"ז ה"ב; מכילתא דרשב"י פרק כ פסוק כב; מס' שמחות פ"ח הט"ז. וראה טעמי המצוה]. כך אין ראוי שעל השולחן המכפר ומאריך חיים כמזבח, יהיה מונח סכין שמביא פורענות ומקצר חיים. (ספר חסידים סימן קב; הרוקח סי' שלב; שבלי הלקט סדר ברכות סימן קנה;  שולחן של ארבע לרבינו בחיי שער ראשון; דרשות ר"י אבן שועיב פרשת ויקחו לי תרומה ד"ה וטעם איסור; ארחות חיים מלוניל הל' ברהמ"ז אות ח; אבודרהם הל' ברכת המזון ד"ה ונהגו העולם).

אף שלכאורה מהטעם שהזכרנו, היה מקום להסיר או לכסות את הסכין אף בשעת האכילה, נהגו להשאירו גלוי עד שעת ברכת המזון, אחרי גמר השימוש בו, כדי שלא להטריחו להסירו ולהחזירו כל פעם לצורך שימוש בו (ביאור הלכה סימן קנא סעיף ו ד"ה בסכין ארוך; משנה ברורה סי' קפ ס"ק יא. ראה כף החיים קסז מא  שחולק וסובר שיותר טוב להסיר את הסכין במשך כל הסעודה ולהחזירו רק לצורך שימוש בו). ויש שכתב שהקפידו לסלק את הסכין או לכסותו דווקא בשעת ברכת המזון, שבה שעובדין את שם יתברך ומברכים אותו [לבוש סי' קפ סעיף ה], שהיא מעין העבודה היותר חשובה הנעשית ע"ג המזבח. שהאכילה  נחשבת כשחיטת הקרבן, השתיה היא כעין קבלת דם הקרבן, אמירת דברי התורה על השלחן היא כהולכת הדם למזבח, וברכת המזון היא מעין זריקת הדם על גבי המזבח, שהיא העבודה החשובה יותר, המסיימת את עבודות הקרבן, וכמו שאמרו "הדם הוא המתיר". (שו"ת באר עשק סי' כז, הובא בבאר היטב סי' קפ ס"ק ה. ראה זבחים מג א ורמב"ם מעה"ק פ"ה הי"ח. עוד ראה תורה תמימה פרשת יתרו פרק כ אות קלב).

לדעות האוסרות להשתמש לבנית המזבח באבנים שנגעה בהם מתכת אחרת מלבד ברזל, יש להסיר מן השלחן אף סכין העשויה משאר המתכות כגון כסף או זהב (ראה שולחן של ארבע לרבינו בחיי שער ראשון, ומג"א סי' קפ סק"ד ופמ"ג שם). יש מקפידים מהטעם הזה להסיר מעל השולחן בשעת ברכת המזון את כל כלי הברזל כגון מזלגות וכפיות (בן איש חי שנה ראשונה חוקת אות ו. ראה טהרת השולחן על השו"ע סי' קפ סעיף ה).

טעם נוסף משום "מעשה שהיה", וההבדלים ההלכתיים בין הטעמים

הראשונים הביאו טעם נוסף למנהג הסרת הסכין, משום מעשה שהיה באחד שבירך ברכת המזון וכשהגיע לבונה ירושלים נזכר בחורבן בית המקדש ולקח את הסכין ותקעו בלבו (שבלי הלקט שם בשם רבינו שמחה; ארחות חיים שם. ראה בב"י סי' קפ). ויש שכתבו שלטעם הזה צריך לכסות את הסכין רק קודם ברכת בונה ירושלים ולא בכל ברכת המזון. ויש להסיר את הסכין או לסלקו אף בשעת ברכת מעין שלוש, שמוזכר בה בנין ירושלים (טהרת השולחן על השו"ע סי' קפ סעיף ה). ויש סוברים שאף לטעם הזה, כיון שהמעשה היה בברכת המזון אין להחמיר בברכה מעין שלוש (שו"ת שלמת חיים סי' קפז. ראה אורח נאמן סי' קפ ס"ק טז).

לדעה זו יש להסיר מן השולחן כל סכין שאדם יכול להרוג בו את עצמו, ואף כשאינו עשוי ממתכת אלא מחומר אחר כגון עץ או פלסטיק (שו"ת בית אבי ח"ג סי' קמב אות ד, הובאו דבריו בשו"ת רבבות אפרים ח"ג סי' קלב).

So, if you cover your knives on Shabbos, you would have to cover ceramic knives during the week.  (I don't mention plastic knives, because I think it would be very laborious to kill yourself with a plastic knife, especially when there are so many less tiresome instrumentalities, and, I think, suicidal people don't really have a lot of energy.)  If you don't cover your knives on Shabbos, as the Mechaber says in the end of OC 180, because the reason for covering them is because metal cannot be used in the construction of the Mibei'ach, and you can't build the Mizbei'ach on Shabbos, then you would never have to cover ceramic knives.

I want to repeat the Magen Avraham.  The Mechaber quotes the Roke'ach's minhag to cover knives during bentching
דמכסין הסכין בברכת המזון ע״ש לא תניף עליהם ברזל, במכילתין אינו דין שיניף חמקצר על המאריך ושלחן כמזבח
 בשלהי חגיגה
The Mechaber adds that nahagu" not to cover knives at bentching on Shabbos and Yomtov.  The Magen Avraham says
משום דשלחן דומה למזבח ובמזבת כתיב לא תניף עליהם ברזל, ובשבת אין בונין מזבח וליכא רמז למזבח

(Before getting into the main topic, do you realize what a chiddush the Magen Avraham is saying?  We all know the Gemara about a man's table being like his mizbei'ach.  But the Magen Avraham says that the Shulchan is not a mizbei'ach.  What you do at your table is like building a mizbei'ach.  True, on Shabbos and YT the mizbei'ach is busy with Korbanos.  But you can't build a mizbei'ach on S/YT.  Since on Shabbos/YT you can't build a mizbei'ach, your actions at the table don't have to conform with the rules of the mizbei'ach.

The explanation, of course, is that the Magen Avraham is not going with the Rambam that holds that the mitzva of binyan of the Mikdash and the Keilim was all one mitzva whose purpose was to be able to do Avodah, which is why he lists only one mitzva- to build the bayis, and not a separate mitzva for each kli.  He is going with the Ramban that the mitzva of building the Mikdash structure is to provide a מדור בתחתונים for hashra'as hashechina, but building each kli is its own mitzvah.)

Back to the main topic.  This is all based on the assumption that one cannot build the Mizbei'ach on Shabbos or Yomtov.  This is a reasonable assumption, because the Gemara in Shavuos 15b says explicitly that building the Beis Hamikdash is suspended on Yomtov, and it goes without saying on Shabbos.  

Gemara Shavuos:  נבנייה ביום טוב ונקדשיה ביום טוב אין בנין מקדש דוחה יום טוב 

Rambam 1 Beis HaBechira 12:   ואין בנין ב"ה דוחה יום טוב.

If building the Mikdash is not docheh, there is no reason to think that building the Mizbeia'ch would be docheh.

Except that there is.

The Gemara in Shabbos 88a says

רבי יוסי אומר בשני עלה משה וירד בשלישי עלה וירד בד' ירד ושוב לא עלה ומאחר שלא עלה מהיכן ירד אלא ברביעי עלה וירד בחמישי בנה מזבח והקריב עליו קרבן 

that Moshe built a Mizbei'ach on the fifth of Sivan.  As the Minchas Chinuch in Mitzva 309 points out, that was Shavuos.  The MC brings from the Turei Even that this is a problem.  If Binyan Mikdash is not docheh, then Binyan Mizbei'ach shouldn't be docheh; What was Moshe Rabbeinu doing building a Mizbei'ach on Shavuos?  One would naturally answer that it was before Mattan Torah, and before Mattan Torah there wasn't any holiday called Shavuos.  But assuming that the Avos kept the Torah, as Avraham Avinu did with Pesach, Moshe Rabbeinu should have been observing Shavuos even before Mattan Torah.

The Minchas Yitzchak offers two answers.

ששת ימים תעשה מלאכה. פירש״י הקדים אזהרת שבת למלאכת המשס, לומד שאינו דוהה שבת ע״כ,והיא מדברי המכילתא, ושם איתא עוד בזה״ל, כגון שנטל קרנו של מזבח וכוי, שומע אני יתקנם בשבת ת״ל ויקהל משה וכו׳ בחול ולא בשבת עיי״ש, וראיתי מכבר שהעידו בטו״א (הגיגה ד״ט), ובמנ״ח (מצוה ש״ט), בהא דאמרינן (בשבת דפ״ז) דבה׳ בשבת יצאו ממצרים, ובשבת נתנה תורד״ והי׳ לפי״ז אז בשבת נ״א לספירה כמ״ש המג״א (סי׳ תצ״ד), ויו״ט הו׳ ביום ר (ה׳ בסיון^ בנ׳ לספידד״ א״כ היא!־ הי׳ בנין המזבח בה׳ בסיון שהי׳ יו״ט אז, ואין בנין ביהמ״ק דוחה יו״ט, ואף שלא ניחנה תורה עוד, מ״מ מדאי קיים משה כל התורה נולה עד שלא ניתנה עכת״ד.

וי״ל בפשוט, עפי״מ דאיתא בירושלמי (שבת פ״ז ה״ב ופי׳׳ב ד,״א), מה בנין הי׳ במשכן, שהיו נותנין קרשים ע״ג אדנים, ולא לשעה היתה? אמד ר׳ יוסי מכיון שהיו הונים ונוסעים עפ״י הדבור, כמי שהוא לעולם, ועי׳ מ ה בקה״ע ופ״מ שם, ובתשו׳ עטרת תכמים (או״ה סי׳ הי), וכ״ז שייך בבניית המשכן, אבל בנין המזבח של קודם מ״ת, שהי׳ רק לשעה אז, י״ל דאין בזה משום בנין

 ועי״ל דאפשר ע״י שנים, דשנים שעשאוהו פטורין, ואף דהוי זה א״י וזה א״י, לפי מה שכתב והאחרונים. דגם אם אינו יכול מחמת איסור שבת הוי אינו יכול, אבל י׳׳ל כיון דהא דאינו דוחה יויט, הוי משום אין עשה דוחה ל״ת ועשה ולשיטת הריב״א (סוף חולין) בדיעבד יצא ידי חובת המצוה כפי מה שביאר דבריו הנוב"י (בתשו' שבסוף הספר ח"א), י״ל דהוי כזה יכול וז״י והבן.

ובהא דדייק במנילתא שם, כגון שנטל קרנו של מזבח, או שנפגמה הסכץ וכו׳ עיי״ש, י׳׳ל דבא להסיר קושי׳ הידועה דלמה לי קרא דלא דחי שבת, הרי בלא״ה אץ עשה דוהה ל״ת ועשר״ י״ל דבא לאסור הבנין ע״י נשים, דל״ש אין עדל״ת ועשר״ דבהו לינא עשד״ ונמ״ש התום׳ (בקידושץ דל״ד), אך בנשים י״ל דפטורות מבנץ ביהמ״ק, משום דל״ה בלילה נדאיתא (בשבועות די״ד), והו״ל מ״ע שהז״ג, אבל לפי מה שכתב, בתשו׳ בי״צ (או״ה סי׳ ג׳ אות הי). בשם גדול אחד, ליישם קושי׳ התום׳ (סונה דמ״א), על מה דמשני דאיבני בלילד״ והלא אין בנין ביהמ״ק בלילה, ח״ ל דבבין מזבח, דל״ה דק נלי מקדש, וכדאיתא (מבוזים דף סי), ולא מקדש, י״ל דהוי בלילה עיי״ש, וממילא ל״ה הזמן גרמא, ושייר גם בנשים, ובזה מיישב הבי״צ, הא תשים טוו הנוצה של עזים עיי״ש, ובזה ח י ק המכילתא ״מזבח וסכץ״ דל״ה רק נלים, ומצוה גם בנשים, והי׳ הו״א דעדל״ת, וצרץ קרא לאסור בשבת וא״ש.

His two answers are that Moshe Rabbeinu's mizbei'ach was temporary, or that it was done by two people at once, which removes the issur de'oraysa.  (The first answer is fine.  But the second answer- I don't think he thought it through.  If Shnayim she'asu was an eitza, they would have built the whole BHM on Shabbos. The answer is, of course, that Shnayim she'asu is still a maaseh issur.)  Wonderful answers both, but one might be excused for looking for others.

The Aruch Laner in Sukka 41 (and Chaim B. was mechavein) points out that according to Rebbi Eliezer that making cheese is an issur deoraysa of Boneh, it would be muttar on Yomtov on the basis of Mitoch for a mitzva.  This is based on Tosfos in Shabbos 95a:

תימה לר"י כיון דמותר לגבן בי"ט מן התורה אפילו באפשר אפילו לא יהא מותר מדרבנן אלא בדלא אפשר אם כן נפל ביתו בי"ט יהא מותר לבנותו בי"ט דמתוך שהותר בנין לצורך דמגבן הוי משום בונה כדאמר בסמוך הותר נמי שלא לצורך ובלבד שיהא צורך היום לאכול בתוכו שלא יכנו שרב ושמש וי"ל דאסור מדרבנן דהוי עובדא דחול כי היכי דאסורין טחינה והרקדה ביו"ט :

So it turns out that according to Rebbi Eliezer, at least, it was muttar for Moshe Rabbeinu to build the Mizbei'ach on Shavuos, and the Gemara in Shavu'os is not going according to Rebbi Eliezer.  But being meysheiv according to Rebbi Eliezer is not going to do us any good, first of all, because we never needed an answer according to Rebbi Eliezer who is mattir machshirim, and also because the whole world doesn't hold like Rebbi Eliezer.

Additionally: we have to realize that the Mizbei'ach is unique among the keilim/parts of the mikdash.  See the Rogotchover in Yisro 20:21, where he says that

מזבח צריך לבא מתחילה לשם כמבואר במכילתא פ׳ יתרו, ולא כמו כל בנין דבונין בחול ואח״כ מקדישים במעילה יד, א וכ״מ, אבל זה מתחילה לשם, ולכך יש בה הך לאו דלא תבנה, עמ״ש התוס׳ סוכה דף מ״ט ע״א,  וזה ר״ל הך דאמרינן ביבמות דך ז׳ ע״ב לא ממקדש כו', ר״ל דזה רק הכשר לא עצם, דהרי בונין בחול, משא״כ מזבח. וזה ר״ל מה דאמר בסוכה

דף מ ״ה, יופי לך מזבח כו', דאינו מובן כלל, ור״ל דמתחילה נבנה לשם כמו דאמר במכילתא

Therefore, there is good reason to say that the building of the mizbei'ach is also an avodah, just like bringing a korban on a mizbei'ach is for us.  We do find that the Avos built mizbechos as an avodah.  So it could be that the Mizbei'ach that Moshe Rabbeinu built before Mattan Torah had a din of Avodah, an avodas tzibbur that was kavua lo zman, so of course it was docheh.

And here's a clear raya from the Rogotchover that my svara makes sense: in Vayakhel 35:10, he says that building the Mishkan is different than building the Mikdash, because by the Mikdash, the building is a din hechsher, while by the Mishkan, every pratt is a mitzva on its own, not as a hechsher for avodah.
והנה כבר כתבתי דמשכן הוה המצוה הבנין וכל פרט ופרט מהמשכן הוה מצוה לא מחמת דבר לצורך דבר רק לעצם [הגה: ונ״מ די״ל דמשכן דוחה שב ת דזה לא הוה הכשר מצוה

On that basis, he says that there is a good svara to say that building the Mishkan ought to be docheh Shabbos.  Now even though in fact there is a passuk that tells us the din that building the Mishkan was not docheh, the Rogotchover says that if not for that limud, it would be docheh.  If so, there is no reason the building of the Mizbei'ach by Sinai would not be docheh.  There was no limud to asser that binyan of a Mizbei'ach, which was, like all binyan mizbechos, a mitzva be'etzem, not just a hechsher.