Tzav. Poverty and Torah, Selling Chametz Absorbed in Your Keilim, and Iyov's Grave

1.  The Satmerer in Tzav (page 112) asks, why does the passuk (Vayikra 6:1-2) say

וידבר ה' אל משה לאמר. צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה

which repeats the mitzva to impart these laws to Klal Yisrael three times- לאמר, and צו, and again לאמר?  I would add another question: these dinim are for the Kohanim, and that's why it says צו את אהרן ואת בניו.  So to whom is the following לאמר addressed?  צו את אהרן ואת בניו לאמר -  לאמר אל מי?י? He answers that one might think that when Reb Yitzchak says, in the end of Menachos, that one who is עוסק in the parsha of a korban it is as if he brings the korban,

זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם

that's only עוסק, if he delves and thinks and learns the dinim of the korban, but not if he just reads it.  So the passuk has to tell us that even simple "אמירה" counts as if one brings the Korban, it doesn't require "עוסק."  Even אמירה is called Toras Ha'Olah.  This answers my question as well.  The second לאמר is addressed not to the Kohanim, but rather to the non-kohanim that have to be mekayeim a korban through saying the parsha of the korban.
He then connects this to the Rashi here.  Rashi here says that the Tzav was necessary because of the costs involved in bringing a korban-

אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס

The Satmerer brings (Medrash Rabbah Shir Hashirim 2:5 and a fragment in Maseches Sofrim 16:4) a Chazal that says that when when parnassa is more readily available people will learn b'iyun, but when parnassa is tight, they will want only Aggadeta and brachos.

כי חולת אהבה אני

תני עד שלא יחלה אדם אוכל מה שמוצא כיון שחלה מבקש לאכול כל מיני תענוגים אמר רבי יצחק לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה
אמר רבי לוי לשעבר היתה פרוטה מצויה והיה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהן חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דברי ברכות ואגדה

He ties this Chazal together with his pshat and Rashi.  This is why Rashi says that the Torah had to emphasize the din in our passuk, because things that involve high costs require greater encouragement. When a man is so burdened by parnassa problems, when is faced with problems of חסרון כיס, that he doesn't have the head to learn the dinim of the Korban with Iyun, you might think that reading the parsha is not an adequate substitute for bringing the Korban.  So the Torah says that even אמירה is good enough.

I understand how the Rov is using the Chazal, I understand the pshat he's saying in the passuk.  But I don't understand what Chazal mean that when parnasa is tight people will lose interest in iyun.  What does he do with the Gemara (Sanhedrin 20a) that davka when there was little to eat did the madreiga of Torah reach a pinnacle?

דבר אחר שקר החן זה דורו של משה והבל היופי זה דורו של יהושע יראת ה' היא תתהלל זה דורו של חזקיה דבר אחר שקר החן זה דורו של משה ויהושע והבל היופי זה דורו של חזקיה יראת ה' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה ברבי אילעאי אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אילעאי שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה:

Rashi:

דורו של משה ויהושע. עסקו בתורה הרבה ודורו של חזקיהו יותר מהם כדכתיב (ישעיה י) וחובל עול מפני שמן ואמרינן בחלק (לקמן דף צד:) חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי מדרשות עד שבדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ: מתכסין בטלית אחת. עניים היו:

 People who learn with iyun will learn even if they're poor; The Ein Yaakov/Daf Yomi crowd will always find an excuse not to learn with iyun.

2.  Pesach is around the corner.  In this week's parsha, (6:21) it mentions that utensils that were used to cook a korban Chatas have to be purged, or, if made of a material that cannot be purged, then broken and discarded.

 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים.

This is one of the two places in the Torah that mentions this concept, the other being Klei Midyan, assuming Klei Midyan is talking about taam ke'ikar.  But even if Klei Midyan is not talking about ta'am ke'Ikar, the din in our parsha is talking about taam ke'ikar, as Reb Aharon Kotler says.
Some shtaros of Mechiras Chametz say that they're also selling the taam of chametz that's balu'ah in their Keilim. I've heard some that said that our parsha is the source for this minhag: that either the bliyos create an obligation of תשביתו or that you'd be over on בל ימצא, just as you would if you had a תערובת where the chametz was  נותן טעם.
I say piffle.  There is absolutely no reason to sell the flavor of Chametz that is absorbed in Keilim.  Even if we were to learn the din of Klei Chatas is to avoid coming to nossar, that wouldn't apply to Chametz.  This is stated as a fact in numerous places:
Reb Akiva Eiger
the Chazon Ish, and again here
Mishna Berura 447 sk 4
Brisker Rov Maaseh HaKorbanos 8
Rav Sternbuch
So if you want to sell the bliyos in your keilim, go ahead, as long as you don't sell the utensils themselves, which would create a requirement that you are tovel them when you buy them back.  It makes no sense, both from a halachic and a legal-sale perspective, and it's מוקצה מן הדעת, but it doesn't cost you anything.

3.  Someone pointed out to me this morning that we ought to be celebrating the discovery of what pretty clearly appears to be the grave of the famous Iyov.  As you know, there has been a terrible controversy regarding the Goloventzitz construction site in Beit Shemesh. Rav Sternbuch paskened that there are no Jewish graves there and that construction may proceed.   Despite that psak, a group, with a long and hallowed tradition of delusion and wildness, decided that there are Jewish graves there, and, as is their tradition regarding persons with whom they disagree, while showing all due respect to the Av Beis Din of the Eida Chareidis, they violently and vituperatively oppose construction.  It was pointed out that there can be only one explanation for this dispute:  The Gemara (BB 16a) brings shittos that Iyov was a Jew, or that he was a non-Jew, or that he never existed at all.   In the spirit of אלו ואלו, the explanation is very simple and clear: the Goloventzitz site is the true grave of Iyov.  It is the kever of a Jew, it is the kever of a goy, and there is nothing there at all.

4.  Here's something else from the Satmerer, something unexpected and that I find difficult to understand.

ובזה יתפרשו דברי המדרש שאלו תלמידיו את ר״י בן קיסמא אימת בן דוד בא, השיב להם זאת תורת העולה, פירוש כשם שהעולה קרבה כולה כליל לה׳ ואין חלק בה לבני אדם, כך אם יהיה צדיק אחד שתהיה כל מגמתו וצערו על גלות השכינה, ולא יחשוב על צער בני אדם כלל, מיד תבא הגאולה.