Shlach. Reb Yerucham on the Meraglim

I heard a strong vort in Reb Yerucham's name.  Everyone is perplexed by the fall of the Meraglim, the greatest in the Dor Dei'ah, a fall of מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.  On the other hand, you have Rachav, who was, as Reb Yerucham puts it, the lowest of the low.  Rachav realized that the Ribono shel Olam would give victory to His people, and that they were a nation to whom to cleave.  She became such a tzadeikes that Yehoshua, who could have married the biggest meyucheses in Klal Yisrael, davka wanted her for a wife.  What a contrast between precipitous fall from heaven to hell and a instantaneous ascent in the opposite direction!  You can even imagine that their neshamos passed each other in the elevator shaft.

Reb Yerucham says that every farmer knows that the most vigorous and beautiful tree that has a speck of rot deep inside is doomed.  The tree might be beautiful and vigorous, but if rot has taken hold in the heartwood, the beauty and vigor and majesty of the tree do not matter at all.  On the other hand, you can have the most putrid decayed material, but if there's a seed that has sprouted in it, all the decay will be absorbed into a flourishing and beautiful tree.

It doesn't matter who you are.  What matters is whether there is a spot of rot in your heart, or if you are planting seeds of growth in emuna and yiras shamayim.

Here are Reb Yerucham's words.

לעומת זה רואים אנו ברחב הזונה, שלבד מה שהכניסה עצמה בסכנה גדולה בהצפינה את המרגלים, כי לו לא היו מאמינים לה ומחפשים, הלא היה אחת דתה להמית, אלא שהיתה כל כך בטוחה בנצחון של ישראל כאילו היה זה דבר שנתהוה כבר. וכל זה בא לה מזה ששמעה אודות קריעת ים סוף ומלחמת סיחון ועוג. וזה הספיק לה כבר בכדי שלא לנטות אפילו במשהו מהדרך הישר, שהכל היה כל כך ברור אצלה כשמש בצהרים, ששוב אין להסתפק בזה כלל

ויש לנו כאן מחזה מול מחזה, מצד אחד המרגלים, המסולתין שבישראל, עדי ראיה של כל האותות והמופתים והגילויים שביציאת מצרים, ואף על פי כן מה"בא לטמא" שתבעם הכתוב לפי מדרגתם הרמה נכשלו וטעו. ולעומת זה רחב הזונה והטמאה, גויה פשוטה, לא ראתה ולא ידעה כלום, ואף על פי כן מה"בא לטהר" שלה, מה"כי שמענו" הגיעה לאמונה כל כך חזקה עד כגון מעשה זה... (דעת תורה דברים עמוד צ) צ