Thursday, November 13, 2014

Chayei Sara, Bereishis 24:60. Lavan's Bracha

Lavan blessed Rivka as she left to marry Yitzchak אחותנו את היי לאלפי רבבה.  The Netziv, the Chasam Sofer (Toras Moshe II here) and the Satmarer Rov (and his grandfather) say more or less the same thing- the blessing of Lavan was not fulfilled.  Generally, a blessing from anyone has a good effect, Jew or Gentile, Tzadik or Rasha (as the Yefei Toar in the Medrash here says, 

אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך,‏ וליכא למימר שאין תפלת העכו׳׳ם נשמעת דהא אמרי׳ שומע תפלת כל פה,‏ והא דאל תהי ברכת הדיוט קלה מדריוש ילפיק לה,‏ ובירושלמי סו״פ אלו דברים א״ר תנחום אם ברכך גוי,‏ ענה אמן אחריו דכתיב ברוך תהי׳ מכל העמים ).  

But here, the Ribono shel Olam arranged that this blessing be entirely ineffective.  At that very moment when Lavan gave the bracha to his sister Rivka, she became biologically incapable of bearing children.  Under those circumstances, Lavan's blessing became meaningless- a blessing can activate and enhance existing potential, but it has to have some relation to the natural course of events, and a sterile woman cannot possibly have children.  Once Rivka was made sterile, it was only in answer to the prayers of Yitzchak and Rivka that a miracle happened and she had children.  This miraculous event was a new beginning that grew exclusively from their prayers, and had nothing to do with Lavan. Lavan's bracha was not just quashed, it was squashed.

This can be read into the Medrash Rabba here as well, but not as sharply as the Achronim say it.  60:13-
אחותנו את היי לאלפי רבבה רבי ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו

This all is based on the idea that once she was rendered sterile, Lavan's bracha became totally ineffective, but the Tefilla of Yitzchak and Rivka was able to give the the ability to bear children (because otherwise, Lavan could say that it was the combination of his bracha and their tefilla that brought the change in teva.)  The idea that a bracha cannot change teva, but tefilla can, is hinted at in the Sforno in Vayeira (18:14)
ותצחק שרה - שחשבה שהיה דבר המלאך ברכת נביא בלבד, כענין אלישע, לא נבואה ושליחות הא-ל ית', וחשבה שלא יושג זה בזקנים בברכת שום נביא, כי אמנם להשיב הבחרות אחר הזקנה הרי הוא כתחיית המתים שלא תהיה זולתי במצות הא-ל פרטית או בתפלה משגת חן מאתו
Sarah laughed because she thought it was a bracha, and a bracha, even the bracha of a navi, cannot revive the dead or rejuvenate the aged.  On the other hand, says the Sforno, if it were tefilla, then anything would be possible.  (I heard this he'ara in the Seforno from Rav Gifter.)

They give two similar reasons for this.  One is so that Lavan's bracha would be broken so only the tefilla of Yitzchak and Rivka enabled her to have children, and the future of Klal Yisrael drew its nourishment only from kedusha.  The other reason is that normally, children naturally resemble the mother's brothers, and it would have been a disaster if Rivka's children resembled Lavan, so her natural childbirth ability was erased and replaced with one that stemmed from her Tefillos.

Netziv in 25:21
כי עקרה היא - משום שהיתה מארם ואחות לבן הארמי, והיה בדרך הטבע שיהיו בניה אכזרים, על כן נתעקרה, והיתה לידתה אחר כך בדרך פלא ונס, וממילא לא היה בטבע הראוי.
Had she borne natural children they would have resembled her brother, so her natural ability to have a child was removed.  When her tefillos were answered and her ability to bear children was recreated, she got a" "rechem shel neis," and the idea of family resemblance to her brother doesn't apply to a rechem shel neis.  (I guess it's like shemen shel neis.)  But the idea is the same, that she became an akkara because of Lavan.  He thought he was giving a bracha, but it was a waste of breath- she would have been better off without his bracha and without his existence.

With this in mind, we have to ask ourselves, why is the minhag to give Lavan's bracha to a kallah at the Badeken?  That bracha didn't work out well! Bishlema Bilaam's Mah Tovu was fulfilled, whether he liked it or not.  But Lavan's bracha was worthless, and possibly damaging.  Is this the only bracha we can think of to use at a wedding?  The Chasam Sofer answers this question.
Toras Moshe II here in Chayei Sarah:
 אחותנו את היי לאלפי רבבה. נל״פ מ״ש אחותנו. הנה יעקב ועשיו היו שני הפכים, והוא יען רבקה היתה צדקת בת רשע, לכך היתה מולדת אחד צדיק ואחד רשע, ולבן הרשע אמר בברכתו אחותינו כלומר חלק אחוה שלנו שהוא חלקו של עשיו זה יהיה לאלפי רבבה, ולכך אמרו חז''ל שהיתה רבקה עקרה שלא תהיה ברכתם עושה פירות עד שהתפלל יצחק עליה וזרעו מלא ברכת ה',. — ומנהג ישראל לברך את הכלה קודם החופה בלבישת ההינומא. בברכה זאת אחותינו וגו. ולכאו׳ יפלא מדוע בחרו רק בברכת לבן הברכה אחת היא לנו. אבל למען להפוך ברכתו לברכתינו אנו אומרים אחותנו חלק שלנו  שהוא חלק יעקב זה יהי׳ לאלפי רבבה


The Satmerer's  version:
ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותינו את היי לאלפי רבבה וגו'‏ בב׳׳ר מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל עלי׳ יצחק,‏ שלא יהיו אומה׳׳ע אומרים תפלתינו עשתה פירות והקשה ביפ׳׳ת ויאמרו,‏ והרי אמרז״ל אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך,‏ וליכא למימר שאין תפלת העכו׳׳ם נשמעת דהא אמרי׳ שומע תפלת כל פה,‏ והא דאל תהי ברכת הדיוט קלה מדריוש ילפיק לה,‏ ובירושלמי סו״פ אלו דברים א״ר תנחום אם ברכך גוי,‏ ענה אמן אחריו דכתיב ברוך תהי׳ מכל העמים ע״כ קושית היפ״ת,‏ גם צ״ב דהרי בברכה זו קלל לבן את עצמו ואת זרעו,‏ במ״ש לה וירש זרעך את שער שונאיו,‏ והוא וזרעו היו שונאים לישראל,‏ ׳ואיך לא נשמר מלקלל את עצמו
...............
ועתה נבאר במאמה״כ אחוחינו אח היי לאלפי רבבה וגו׳ ‏(עיין לעיל קושיא ה׳)‏ עפימ"ד בב״ר ר׳ ברכי׳ בש״ר לוי אמר ברכת אובד עלי תבא ברכת אובד זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי ‏ עלי תבא זו רבקה,‏ אחוחינו אח היי לאלפי רבבה,‏ ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב,‏ אלופים מעשו אלוף קנז וגוי,‏ מיעקב רבבה דכתיב רבבה כצמח השדה נתתיך,‏ ויש אומרים אף אלו ואלו עמדו מישראל דכתיב ובנוחה יאמר שובה ד׳ רבבות אלפי ישראל עכ״ל המדרש,‏ מבואר דאיכא בהא פלוגתא אם ברכתו של לבן את היי לאלפי רבבה נתקיימה כולו ביעקב,‏ או מקצתו בעשו,‏ וכתב ביפ״ת דהך מימרא דר׳ ברכי׳ פליג אדר׳ חמא דלעיל דאמר מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל עלי׳ יצחק,‏ שלא יהיו האומה״ע אומרים תפלתינו עשתה פירות וס״ל שלא נתקיימה ברכת לבן כלל עכ״ד היפ״ת,‏ ואפ״ל דלא פליגי,‏ ויתבאר עפימ״ש אא״ז זלל׳׳ה בס׳ רב טוב לבאר אמרם ז״ל מפני מה לא נפקדה רבקה וכו׳ שלא יאמרו אומה״ע תפלתינו עשתה פירות,‏ עפימ׳ש ז״ל רוב בנים הולכים אמר אחי האם,‏ וז״ש במדרש ברכת אובד זה לבן שנא׳ ארמי אובד אבי ר״ל שביקש לעקור אח הכל,‏ שלא יצמח צמח צדיק מרבקה,‏ כ״א שתלד בנים רשעים כמותו,‏ וז״ש ״אחוחינו את היי לאלפי רבבה,‏ שיהיו הבנים דומין אליו,‏ דאחותינו את ורוב בנים הולכין אחר אחי האם,‏ ובכ״ז עלי תבוא זה רבקה שנא׳ רבבה כצמח השדה נתתיך,‏ ר״ל כמו צמח השדה שכלה ואבד תחלה ואח״כ מצמיח,‏ כמו״כ ברבקה אמנו כלה ואבד ממנה כח ההריון ולידה,‏ כדי שלא תלד בטבע העולם שיהיו הבנים דומין לאמי האם,‏ ולאחר שהתפלל עלי׳ יצחק נעשה לה נס למעלה מן הטבע ויצאו ממנה אלפים ורבבות בנים צדיקים עכת״ד ז״ל.‏ 

ובזה אפ״ל פלוגתתם במדרש הנ״ל,‏ דהנה ברור דלבן הרשע בברכתו היתה מחשבתו שיצאו אלפים ורבבה מעשו הרשע,‏ ולהיות כל הבנים דומין אליו ברשעתו,‏ ומ״ש אחותינו את היי לאלפי רבבה וגו׳ כיוון על עשו וזרעו הרשעים,‏ ומעתה ל״ק מ״ש ויירש זרעך את שעל שנאיו,.דגם בזה כיוון לברך את עשו שהי׳ במינו ודומה לו מחלק הסט״א,‏ נמצא דלא קלל א״ע בזה,‏ דאינו נכלל ונמנה בשער שונאיו של עשי,‏ אמנם לפי שהי׳ מחשבתו בברכות אלו לקללה,‏ ע״כ נתקיימו במקצתם על עשו,‏ שיצאו ממנה אלופי עשו וע״ד מ״ש ז״ל בברכותיו של בלעם שחזרו לקללה לפי שהי׳ מחשבתו לכך,‏ אבל רבבה שיצאו מיעקב לא חל עליהם כח ברכתו כלל,‏ דלטעם זה היתה רבקה אמנו עקרה,‏ כדי שלא יהי׳ הלידה בטבע העולם להיות הבנים דומין לאחי האם כנ״ל,‏ ויש אומרים אף אלו ואלו עמדו מישראל,‏ וברכתו לא נתקיימה כלל לפי שכוון בה לקללה ויהפוך ד׳ את הקללה לברכה ויצאו אלפים ורבבות מישראל,‏ ומה שיצאו עשו ואלופיו הי׳ ג״כ לטובת יעקב כדי שיצא הזוהמא בו ונשאר יעקב כולו מזוקק,‏ וגם לטובת ישראל דורות העתידים כמבואר בספה״ק,‏ אבל ברכת לבן לא נתקיימה כלל שלטעם זה היתה רבקה עקרה וכלה ממנה כח ההריון,‏ כדי שלא יהי׳ הלידה בטבע ומברכת לבן כנ״ל,‏ והאמנם שהבוי״ת כל יכול והיכולת בידו ית׳ לשנות הטבע,‏ שאף אם לא תהי׳ עקרה לא יהיו הבנים דומין לאחי האם ולא תתקיים ברכת לבן,‏ אולם אף אם הי׳ כן לא הי׳ ניכר בחי׳ זו לכל,‏ ועדיין היו האומה״ע יכולים לומר תפילתנו עשתה פירות שנתקיימה ברכת לבן,‏ ולטעם זה היתה רבקה עקרה בטבע ונתפרסם הדבר שלא ילדה בטבע העולם,‏ אלא בדרך נס ומברכת ה׳ שהבטיח לאאע״ה הרבה ארבה את זרעך,‏ אבל ברכת לבן לא נתקיים כלל,‏ וז״ש שלא יהיו אומה״ע ״אומרים״ תפילתנו עשתה פירות דכדי להנצל מאמירתם הוצרכה להיות עקרה,‏ דאמירה זו יוכל לגרום התחזקות לכוחותם הרע,‏ ומעתה א״צ לומר דפליגי הני תרי מ״ד במדרש הנ״ל,‏ ולד״ה לא נתקיימה כח ברכתו בישראל כנ"ל *

______________________________________

What's wrong with the bracha of a rasha?  It is clear in the Medrash, and implicit in all these mefarshim, that the fact that Lavan was giving the bracha was reason enough to make Rivka an akara, so that the bracha should have no effect. As Rav Chaim Zaitchik puts it
כדאי שתיעצר ושתיעקר רבקה אמנו, שלא תלד בנים ותעכב את הקמת ובנינו של עם ישראל, של יעקב בחיר האבות, וי״ב שבטי יה, בכדי שלא יאמרו שיד רשעים באמצע.... בגלל התרברבותם וגאוותם של הרשעים שיאמרו שתפלתם עשתה רושם כדאי הוא לעכב את הופעת האורות שבל העולם יצפה להם 
Why was the terrible problem in Lavan's bracha?  As it turns out, there are four approaches here.

1.  They don't deserve to have a hand in the great zechus of creating Klal Yisrael.
2.  When they give a bracha, their idea of "good" is an evil man's idea of good.  At best, it would be a totally worldly good, endless pleasure, while we only want good that leads to spiritual growth and Avodas HaShem.
3.  In their hearts, they are enemies of what Klal Yisrael stands for, and so their blessings are at best grudging, and at worst have the seeds of curses hidden within them, knowingly or not knowingly, as the Chasam Sofer brought above said.  This is also implicit in the Medrash here that says
וישלחו את רבקה וגו' ויברכו את רבקה א"ר אייבו דווין ושפופין היו ולא היו מפרינין אלא בפה
4.  The participation, the contribution, of a rasha, carries an odor of his rishus- it's the opposite of mechiyas zecher amaleik.  The roshem of a Rasha is mevazeh the mitzvah.

Example of Explanation 1-
The Medrash we brought above-
אחותנו את היי לאלפי רבבה רבי ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו

Example of Explanation 2-
This is what the Netziv and the Chasam Sofer and the Satmerer say.  At that point, Lavan did not want to destroy Klal Yisrael.  His bracha was that Rivka should have a wonderful, healthy, successful child, who is a sheigitz just like his uncle.  We have to remember that to a Rasha, being a big Rasha is something to aspire to.   So Uncle Lavan's bracha was that Rivka's kids should be not just resha'im, but Big resha'im.  (This reminds me of something I quoted from EO Wilson, "You can say we want less war, or we want everybody to be happy, or we want everybody to have long lives and have good health … but what kind of a goal is that? That's the goal of your family dog,"  The obvious point is that a Tzadik and a Rasha do not dream the same dreams.)

Example of Explanation 3-
When Bilaam (who is essentially identical with Lavan- Sanhedrin 105b, תנא הוא בעור הוא כושן רשעתיים הוא לבן הארמי) gave his brachos.
Sanhedrin 105b, applying the passuk in Mishlei נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא. to the "brachos" of Bilaam.
 א"ר יוחנן מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות מה טובו אהליך יעקב לא תשרה שכינה עליהם ומשכנותיך ישראל לא תהא מלכותן נמשכת כנחלים נטיו לא יהא להם זיתים וכרמים כגנות עלי נהר לא יהא ריחן נודף כאהלים נטע ה' לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים לא יהיה להם מלך בן מלך יזל מים מדליו לא תהא מלכותן שולטת באומות וזרעו במים רבים לא תהא עזה מלכותן וירם מאגג מלכו לא תהא אימת מלכותן ותנשא מלכותו אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות שנאמר ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך קללה ולא קללות א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע
Rashi by Bilaam (Bamidbar 22:12) brings the idea of the Gemara from a Tanchuma:

Example of Explanation 4-
When Lavan caught Yaakov escaping from his warm hospitality, Hashem warned him השמר מדבר עם יעקב מטוב ועד רע.  Rashi, from Yevamos 103,  מטוב ועד רע: כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים
The Yalkut here (24:109) says the same as the Medrash, without names.

אחותנו את היי לאלפי רבבה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה שלא יהו אומות העולם אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' ברכת אובד עלי תבא זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי עלי תבא זו רבקה שנאמר אחותנו את היי לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב. אלופים מעשו אלוף תימן אלוף אומר רבבה מיעקב שנאמר רבבה כצמח השדה. ויש אומרים אלו ואלו עמדו מישראל שנאמר ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל.


As a general chizuk in emunah, in particular about shiduchim, the Yalkut here says
ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים שאין זווגו של אדם אלא מאת הקב"ה. מן התורה ויאמרו מה' יצא הדבר. מן הנביאים ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא ומן הכתובים בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת:

No comments:

Post a Comment