Mordechai and Esther: Conflict between Ruach Hakodesh and Halacha

Rashi in Megillas Esther brings that Mordechai told Esther to hide her background in the hope that Achashveirosh's court would reject her as being an undistinguished commoner who was unfit for a king's harem.  Had they known of her royal lineage, they would certainly want to keep her.  He did this to save Esther from the horrors of becoming a concubine to this pagan king.

In the next passuk, Rashi says that Mordechai obsessively kept track of Esther's daily experiences because he was given a sign that she would be the source of the salvation of the Jews.  He said, it cannot be that Hashem would allow this pure and righteous woman be taken to bed by this heathen unless she is intended to be Hashem's instrument for the salvation of the Jews.

Inside:

י לא-הגידה אסתר, את-עמה ואת-מולדתה:  כי מורדכיי ציווה עליה, אשר לא-תגיד.  יא ובכל-יום ויום--מורדכיי מתהלך, לפני חצר בית-הנשים:  לדעת את-שלום אסתר, ומה-ייעשה בה

Rashi:

אשר לא תגיד - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה

"ומה יעשה בה" - זה אחד משני צדיקים שניתן להם רמז ישועה דוד ומרדכי דוד שנאמר (שמואל א יז) גם את הארי גם הדוב הכה עבדך אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוך עליו להלחם עם זה וכן מרדכי אמר לא אירע לצדקת זו שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע לישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה

10  Esther did not reveal her nationality or her lineage, for Mordecai had ordered her not to reveal it.  

not to reveal: so that they should say that she was from an ignoble family and dismiss her, for if they knew that she was of the family of King Saul, they would detain her.
 
11  And every day, Mordecai would walk about in front of the court of the house of the women, to learn of Esther's welfare and what would be done to her.
and what would be done to her: He was one of two righteous men to whom a hint of salvation was given: David and Mordecai. David-as it is said (I Sam. 17:36): “Both the lion and the bear has your bondsman smote.” He said [to himself], “This incident happened to me only to teach me to have faith that I can battle with this one [Goliath].” Likewise, Mordecai said [to himself], “The only reason that this righteous woman was taken to the bed of a gentile was because she is destined to arise and save Israel.” He therefore went around to find out what would be her fate.


The problem is, if Mordechai realized that Esther was put into this position davka so that she would be able to save the Jews, why was he still trying to get her out of the palace?  Once he realized this, he should have told Esther that she can let her background be known, so that her status in Achashveirosh's eyes would be so much more elevated.

Harav Michel Feinstein is quoted as answering that Ruach HaKodesh cannot interfere with what the halacha requires.  The halacha requires that Mordechai do all that he can to save Esther and get her away from that horrible king.  The fact that Ruach HaKodesh told him that she needed to be there cannot affect even one iota his halachic obligation to get her out.

Reb Michel shows how this serves to explain the Gemara about the terrible punishment for Chizkiyahu's unwillingness to get married.

This is how he is quoted in a sefer called Shelmei Todah.

במגילה פּײב פּיײא “ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה”. ופּרש"י שניתן לו רמז שיהא ישוﬠה על ידה, אמר מרדכי לא אירﬠ לצדקת זו שתלקח לאחשורוש אלא שﬠתידה לקום ולהושׂיע לישראל, לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה, ע"כ. וכן הוא בלקוט שמﬠוני פרשת בשלח רמז רס"ז.

ושם בפסוק יי כתיב, "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד׳׳ָ ופרשׂ׳׳י׳ כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה ויּישלחוה, שאם ידﬠו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה, ﬠ׳כ.

וצ"ב דכיון שהבין מרדכי שע” אסתר  יבא ישועה לכלל ישראל, א"כ למה צוה עליה שלא תגיד את אומתה כדי שתתבזה וישלחוה?

 ושמﬠתי מהגרי"מ  פיינשטיין שליטײא לפרש, שאף שניתן לו רמז שיהא ישועה ﬠל ידה, מ"מ מצד הדין הרי היה מרדכי מחויב לעשות השתדלות להוציאה משם, כדי שלא תבﬠל לנכרי, וא“כ אף שידע שע"י שהייתה אצל אחשורוש יבא טובֿה לישראל, מ"מ אסור היה לו למרדכי לעבור על מה שׁמחויב מצד הדין מפני חשבונות של הצלה ורוח שיכול לצמוח מזה לישראל אם תשאר תחת אחשורוש.

והביא על זה דברי הגמ' בברכות (י' ע"א) דאמרינן. דחזקיהו המלך לא רצה לישא אשה לפי שראה ברוח הקודש שיצא ממנו בן רשע, ואמר לו ישעיה "צו לביתך כי מת אתה ולא  תחיה", בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבﬠי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא ליﬠביד. כי במה שהיה מחויב מצד הדין לעשותו, אסור לו לבטלו מפוני חשבונות של רוח והפסד. ואמר עוד,

דבגמ' שם אמרו, מאי "כי מת אתה ולא תחיה", מת אתה בﬠוה"ז ולא תחיה לעוה"ב, ולכאורה צריך ביאור, אטו משום ביטול עשה דפּרייה ורביה יהא לו ﬠונש כל כך שלא יהא לו חלק לﬠוה"ב, אלא יש לבאר, ובודאי אם היה מבטל מפריה ורביה משום סיבה אחרת שלא היה רוצה לישא אשה, לא היה נﬠנש כל כך, אבל מכיון שלא רצה לישא אשה משום שראה ברוח הקודש וכו', הרי שהﬠדיף את הﬠנינים שראה ברוהײק יותר משמירת ההלכה הכתובה, ובזה היה כבר ﬠנין של עקירה מיסודי הרת, ולכן נענש על וה כל כך שלא יהא לו חלק לﬠוה"ב

(I realize that there is a problem in Rashi as to whether it was Ruach HaKodesh or just a conviction based on analysis and faith.  But I'm working with Reb Michel's approach.)

So here's my question: He is saying that you can't allow what you know al pi ruach hakodesh to change what you would do al pi halacha minus the ruach hakodesh.  But if min hashamayim you know what's happening, and what's going to happen, why shouldn't you do your hishtadlus based on that information?
How is this different than the classic woman of מנשים באהל תבורך, Yael?
Why is this not like Asei docheh lo sa'aseh?
From Rabbeinu HaKadosh'es Eis Laasos?
Why wouldn't you call this an aveira lishma or lo efshar velo komichavein?

 (I don't want to hear that he is basing it on the din of לא בשמים היא, because that only applies to decisions of what the halacha is.  This is not a question of halacha, it was a question of what to work for, what to try to accomplish.)


I think that answer is simple, that Reb Michel means that davka Ruach HaKodesh can't influence the halacha.  But realism of strategy involving facts and analysis certainly can.  Why is ruach hakodesh so "disdained?"  Because sometimes it is given specifically so that it should not be fulfilled, like in Ninveh and Sedom.


Along the same lines, from the Chaftez Chaim.

The connection is that in this case too, he says one must do what the halacha requires without taking into consideration the possible consequences.

וגם ממעשה דמרדכי שהתחזק שלא להשתחות להמן מפני שעשה עצמו אלוה כמו שאחז״ל אף שהיה ע״פ הטבע בסכנה גדולה עבור זה, ויש ללמוד מזה הלכתא רבתי, שאפילו אם הוא רואה שעי״ז שלא ישתחוה לעבודת כוכבים יוכל לסבב ריעותא גדולה לכמה אנשים בנפשם אעפ״כ לא יחוש לזה כלל ולא יוציא עצמו מחוקי התודה שהרי במרדכי ע״י שלא כ רע ולא השתחוה יצא קצף המן על כל כלל ישראל והיו בסכנה גדולה עי״ז ואעפ״כ לא הביט ע״ז, ולא תאמר מפני שלא חשב מתחלה שיהיה קצף עי״ז שהרי אפילו אח״כ כשיצא הגזירה ע״י הקצף לא חיפש שום עצה לפייס את המן אלא אדרבה שמר דרכו והנהגתו שלא ליתן שום כבוד להמן אפילו בקימה בעלמא לפניו [כדמוכח ב קפיטל ה׳ פסוק טי״ת] אף שעי״ז בודאי נתגדל הקצף יותר

 וראה אחי את קדושת תורתנו כי בודאי בשעה שיצא הקצף להשמיד ולהרוג כל  יהודים היו כמה אנשים מרננים אחר מרדכי שניסבב על«דו צרה סו והוא בודאי השיב להם שכן נכון לעשות על פי התורה, ונמצא לפי״ז שח״ו חוקי התורה גרמה להם הצער אבל ראה מה עלחה לבסוף מזה שחלילה לא היתה עי״ז שום היזק לא לו ולא לכלל ישראל, ואדרבה היתה תשובה גדולה עי״ו. שנהרג המן וכל בניו ותלו אותם על העץ לעיני הכל על אשר שלח ידו כיהודים וע״ה אלף מהעמלקים ושאר שונאי ישראל נהרגו וכל היהודים נעשו לשם ולתהלה בארץ,  כי האמת שהבורא ית׳ קורא הדורות מראש כשהוא חקק את חוקי תורתו הקדושה קבעה אותה אחר כל הסיבובים שעתידים להיות וכשנסתכל עליה אחר כל הסיבובים נראה כי הוא הטוב האמיתי כמו שהעיר עליה היוצר ואמר כי לקח טוב נתתי לכם וגר, ולדעתי פשוט שמפני זה הדר קבלו התורה ברצון בימי אחשורוש(כמו שאחז״ל) כי ראו בחוש שמחוקי התורה אפילו החוקים היותר חמורים [כמו בדיד עכו״ם שדין הוא ליהרג ולא לעבור] אפ״ה אין יוצא מהם שום ריעותא רק חיים וטוב.