Thursday, March 12, 2015

Pekudei, Shemos 39:13. Harav Zelig Tarshish of Kelm

Going through my mother's house, הריני כפרת משכבה, I was looking at this picture, that had been under the glass on the server since I was an infant.  My sister remarked that it seemed out of character for my mother to not have left some way to identify the person, so I looked, for the thousandth time, at the back.  This time I found almost invisibly faint writing on the back that said that it is a picture of Rav Zelig Tarshish of Kelm.  Even in Kelm, that singular concentration of gadlus, Reb Zelig was renowned for his tzidkus and gadlus in Torah.  He was not really associated with the Talmud Torah in Kelm.

הרב זעליג (זעליק) תרשיש


Reb Zelig wore Tallis and Tefillin all day, as can be seen in this picture.  He has three sefarim, עין תרשיש ג"ח.  His last years were in Eretz Yisrael- I don't know where this picture was taken.  The young men don't strike me as Yerushalmi, but the stone building does.

This is the haskama on his sefer from Kovner Rov:
 מכתב מכבוד.הגאון האמיתי פאר הדור מאור הגולה מרן אברהם דובער כהנא שפירא
 שליט״א הגאב״ד דק״ק קובנה
 .בא לפני גברא רבא ויקירא הוא ניהו הרב הה״ג המאוה״ג המפורסם בתורתו וצדקתו לתהלה ותפארת כש״ת מוהר״ר יהושע זעליק תרשיש נ״י מק״ק קלם וספרו ״עין תרשיש״ בידו, חידושים על הש״ס ופוסקים. עברתי על פני הספר בכמה מקומות ומצאתי הרבה דברים ישרים ונכונים הקולעים למטרת האמת והפשטות, וגם בדברי אגדה נעימים וישרים ממולאים בבקיאות ועיבוד הסוגיות לדיוקן. והנני מבקש מכל מוקירי תורה וחברים ליראי ה׳ לאסוף נא ברכה אל תוך בתיהם לכבוד התורה ולכבוד הרה״ג המחבר נ״י והי׳ למשען לו להדפסת כתביו וברכה לביתו. ובגלל זה תהיה הברכה שרויה בביתם וצדקתם עומדת לעד 

הכ״ד המדבר לכבוד התורה ולומדי׳ כו״ח ביום ה' ד׳ אדר א' שנת תרצ״ב פ״ק קובנה.

It's interesting that Kovner Rov complimented the sefer by saying that they "strike the target of truth and simplicity," and that it shows "meticulously working through of the sugyos."

A description of Reb Zelig:

 ר׳ זעליג תרשיש, דא געבארן 1862. כל ימיו פארזונקען אין תורה־ לערנען, א גאנצן טאג ארומגעגאנגען מיטן טלית. געווען זייער ארעם. זיין הנהגה האט ארויסגערופן יראת־הכבוד אויך ביי ניט־ יידן. ביי אלעמען באטראכט געווארן ווי א צדיק. 1933 עולה געווען מיט מישפהה קיץ ירושלים, ווו ניפטר געווארן 1938. חיבור: עין תרשיש (קובנה־ירושלים, תרצ״ב־ תרצ״ח, 3 טיילן).

According to a page of testimony at Yad VaShem, his married daughter was, as were all the Jews in town, killed in Kelm by Lithuanians in July/Av 1941.  Those Lithuanians managed to overcome their יראת־הכבוד.

He had another daughter who was in Eretz Yisrael with him, married to ר׳ מנחם גערבער of the מכון לחקר התלמוד and author of  הגיון התלמוד.



No comments:

Post a Comment