Avodah Zarah 2b. The Gemara begins with a prophetic description of the reaction of the nations when Klal Yisrael is rewarded for keeping the Torah. They argue that had they been "chosen" at Har Sinai, they would have faithfully kept the mitzvos. Hashem responds that He offered the Torah to all the nations before it was given to Klal Yisrael, and it was their choice to decline.
אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי' ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן איתגורי איתגור א"כ מצינו חוטא נשכר אמר מר בריה דרבינא לומרלומר שאף על פי שמקיימין אותן אין מקבלין עליהם שכר ולא והתניא היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול תלמוד לומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול אלא לומר לך שאין מקבלין עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה
The Mishneh leMelech in Prashas Drachim asks what he calls a Pliyah nisgava.
כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל כו', מיד אומר להם הקב"ה שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם כו', אשר הפליאה נשגבה אם כן מתחלה מאי קסבר למה בא אליהם ליתן להם התורה, אמנם דע כי לתת בכפיה אין זה נתינה אבל הכפיה אשר כפה את ישראל לא היה אונס, כמ"ש הרמב"ם ז"ל ((ב' גירושין כ', הובאו דבריו בתוס' יו"ט פרק ט' משנה ח' דגיטין) בטעם גט המעושה בישראל כשר, כי הוא אנוס מדעתו הרעה, ואחר כי לעשות כל המצות הוא רוצה, רק יצרו תוקפו שלא לגרש, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו , עכ״ל . וא״כ הדבר בהיפך, מה שהיה מהצורך לכופו זה היה אונס כמאמר יצרו אנסו, אבל תכלית נפש הישראלי ורצונו להתדבק מאד במצות רק היה לו הזדמנות אונס היצר, וזה אונס, עיכ לישראל כפה ההר כגיגית לדחות אונס היצר, ובא אונס כפיית ההר ודחה אונס היצר, ונשאר בנפשם הרצון הטבעיי מחפץ הלב והנפש, לא כן ישמעאל ושעיר המה מיאנו לא באונס, רק בעבור (תהלים נ״מ) זורו רשעים מרחם, א״כ מה זו טענה כלום כפית עלינו ההר, הלא שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם , ואם כן רחוקים אתם בעצם ומה יועיל הכפיה,. והענין נכבד לנבון רוח
He's saying that they were already not doing even the sheva mitzvos before Mattan Torah. But the Ribono shel Olam gave them a second chance, and offered the Torah to them. They declined. Later, Le'asid lavo, they are going to complain, "Yes, we declined. But You should have forced us to accept it with Kafa aleihem, like you did for the Jews! If You had threatened to kill us on the spot if we didn't accept, we would have been wonderfully motivated!" To that, Hashem responds that Kabalas HaTorah is only shayach with ratzon, with nichusa, and they are not even in the parsha of the Rambam's Kefiyah. That idea that Kefiyah results in ratzon only applies to Klal Yisrael.
It's great, but he assumes that the Rambam's din applied even before Mattan Torah, which I would not have thought to be the case. Also, it does not shtim with the Gemara in Shabbos 88a.
It's great, but he assumes that the Rambam's din applied even before Mattan Torah, which I would not have thought to be the case. Also, it does not shtim with the Gemara in Shabbos 88a.
ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה-מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו". אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב (אסתר ט) קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר
According to the Prashas Drachim, it wouldn't be a moda'ah.
Both of my tainos are easy to answer simply. Which reminds us of what H L Mencken said, "For every complex problem there is an answer that is clear, simple, and wrong."
I stumbled upon one person that asks on the Rambam from the Gemara in Shabbos, the Maharash Danon brought in the Ohel Yosef there in hilchos Gittin. He says that "the Chachmei Kushta" (Istanbul=Constantinople=Kushta) answer as I did. He disagrees, (ironically, based on something the Prashas Drachim says elsewhere, when he could have brought this Prashas Drachim that clearly contradicts it,) and says another teretz, but I don't understand it.
Both of my tainos are easy to answer simply. Which reminds us of what H L Mencken said, "For every complex problem there is an answer that is clear, simple, and wrong."
I stumbled upon one person that asks on the Rambam from the Gemara in Shabbos, the Maharash Danon brought in the Ohel Yosef there in hilchos Gittin. He says that "the Chachmei Kushta" (Istanbul=Constantinople=Kushta) answer as I did. He disagrees, (ironically, based on something the Prashas Drachim says elsewhere, when he could have brought this Prashas Drachim that clearly contradicts it,) and says another teretz, but I don't understand it.
ושמעתי מקשים מפה קדוש מהר"ש דאנון נר"ו שא"כ היכי קאמר בפר"ע מלמד שכפה עליהם ההר כגגית א"ר מכאן מודעא רבה לאורייתא שלפי דברי הרמב"ם אין כאן מודעא שאע"פ שמתחילה היה ע"י אונס מ"מ בשעת הקבלה גמרו וקבלו מלב ומנפש ואמר לי שחכמי קושט' יע"ה ניח' להו לתרץ שקוד' קבל' לא היו אז ישר' וק' לי דקודם קבלת התורה כבר קבלו עליהם כמה מצות כגון שבת ופרה ודינים במרה הופקדו וכ"כ בעל עשרה מאמרות בחיקור דין ח"ג פי"ג דישר' שפרשו קודם מ"ת ללכת בדרכי ישראל היה להם דין ישר' ע"כ וכ"ש למ"ד דאבות העולם יצאו מכלל בני נח אפי' להקל כמו שהאריך למעניתם הר"ב פרשת דרכים ז"ל בד"א יע"ש והכא נמי דכתיב קודם מתן תורה בשירת הים ויאמינו בה' ובמשה עבדו שודאי היו נוהגים ללכת בדרכי ישראל. אם כן הדרא קושיא לדוכתיה אודעא זו מה עושה ובדברי הרמב"ם הנ"ל הוא היה אומר מהר"ש דאנון הנ"ל מ"ש מתוך שלא לשמה בא לשמה רוצה לומר מתוך שכופין לאדם לעשות מצוה והוא עושה שלא לשמה מתחילה אבל בגמר המצוה גמר ועושה אותה לשמה ודוק
Drashos Ri ibn Shuib discusses this on Parshas Yisro, quoting a teshuva from the Rashba. He also explains that just like in the case of תלויה וזבין, the forced mountain threat was legally binding. He then asks about the maskana of the Gemara there: ומה שאמר רב אחא מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר כנגד הפוקרים שאומרים כך, ולא אמר אלא כי הפוקר מוצא בכאן פתח לומר אבותיכם לא קבלוה ברצון ואף על פי שאמר נעשה ונשמע, ואמר לו רבה ואפילו לדברי הפוקר כבר קבלוה בימי אחשורוש. כל זה להרחבת הענין אמר אף שאין צריך כמו שאמרנו. And if you have some extra time, see the introduction of R' Margolios to Shut Beis Efraim Even HaEzer where he discusses various answers to the similar question of תלויה וזבין by har sinai
ReplyDeleteThanks for the mareh mokom. I've heard that the Maharal talks about talyuhu as well. It's not mekubol that talyuhu works by geirus, of course, but then you have the svora that they already had the sheim yisroel, like they say took off the din of koton shenolad. But after all that, I agree that their teirutzim will answer the Rambam too.
DeleteI hear the Proshas Drochim's queston, but I don't see his answer. His big question was, why did hashem offer them the torah if they already had failed to keep the sheva mitzvos. What's the answer? What good is a new kabolo if you've demonstrated that you can't be trusted? You're saying a nice pshat in the PD, but it's not at all clear in his words.
ReplyDelete