:
The Gemara in Yoma 87a about the butcher that said "I have nothing to talk to you about,"
רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא לא אתא לקמיה במעלי יומא דכפורי אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה פגע ביה רב הונא אמר ליה להיכא קא אזיל מר אמר ליה לפיוסי לפלניא אמר אזיל אבא למיקטל נפשא אזל וקם עילויה הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה
You have to ask yourself,1. Where did Rav learn that one should present himself to the one that wronged him, instead of waiting for him to come by himself to ask to be forgiven?
2. Why did Rav Huna say "Abba is going to kill a man"? Why was it so pashut to Rav Huna that if Rav would present himself to the butcher, and the butcher would not ask mechila, he would die?
3. Why, indeed, did the butcher die? Was his sin against Rav so severe?
4. If the offense against Rav was indeed so severe, why did he die only after Rav presented himself?
After asking these questions, think about what the Yaaros Devash says about this time of the year:
בי׳ ימי תשובה מעורר אותנו בתשובה בלי התעוררות דלמטה כלל רק הוא מעורר אותנו כעין מעשה בראשית שהיה כטל לישראל וזהו דרשו ה׳ בהמצאו שהוא ממציא עצמו לנו טרם קראנו אליו רק אדרבא הוא נמצא מקודם לעורר לבניו לתשובה
Whatever the pshat in the Gemara is, one thing is clear: when the Ribono shel Olam gets up from His Kisei HaKavod, and leaves His palace, and presents Himself to you so you can ask for kapara, when the Ribono shel Olam is ממציא עצמו לנו, then ignoring the opportunity of the Aseres Yemei Teshuva and Yom Kippur is being like the tabach that said אבא את זיל לית לי מילתא בהדך
Reb Itzelle Peterburger, in the Kochvei Ohr says this much better than I can translate it.
וכ״כ בחי׳ מהרש״א שהטבח נענש שהוח חטא עד רב והיה לו לפייסיה לרב . אכן
מש״כ שם עוד גם שזלזל ברב לקראו בשמו אבא. אינו נכון. דהא ר״ה אמד אזיל אבא למיקטל נפשא. ומהיכן היה יודע ר״ה שהטבח עוד יקרא לרב בשמו. ועוד דהנה בתוס׳ ישנים כתבו דאבא היה דרך כבוד. כמו אבי אבי רכב ישראל. דאל״כ היאך ר׳׳ה תלמידו היה קורא לרבו בשמו ע״ש. וע״כ העיקר הוא כי מה שנענש הטבח הוא בשביל שרב הלך אליו. ובכ׳׳ז הקשה אח רוחו ועמד במרדו ולא פייסיה לרב.
וזה שאמר ר״ה אזיל אבא למיקטל נפשא כי היה חושב לדבר קרוב . שהטבח יעמוד במרדו ולא יבקש מחילה מרב:
ומעתה אחרי אשר כבר נתבאר. כי דרכי י החסידות של רב ור״ז. שהמציאו א״ע אל מי שחטא להם והתקרבו אליו . זהו מדתו של הקב״ה ממש. כי כן הוא ית״ש מתנהג במדה זו בימי התשובה. להיות מצוי וקרוב אצל האדם. למען בהמצאו ובהיותו קרוב יתן האדם אל לבו לשוב לפניו ית״ש להתחרט על עונותיו ולבקש מחילה וסליחה כנ״ל:
נמצא כי אם בכ״ז יקשה האדם את לבו. ויאמץ את רוחו וימנע מלשוב אליו ית״ש . גם ביוהכ״פ שהוא קץ מחילה וסליחה לישראל. הרי היא עושה חלילה כמעשה הטבח לנגד רב. והרי הוא כמשיב ח״ו דבר לפני הקב״ה אשר היא מצוי וקרוב אליו. כמו שאמר הטבח לרב זיל לית לי מילתא בהדך . ואם כ׳׳כ גדלה חטאתו של הטבח נגד רב. ומה גס אם בשר ודם יעשה כזאת נגד ממה״מ הקב׳׳ה . מה כבדה חטאתו . ומה רבה אשמתו. וכמה יגדל ענשו ח״ו. מה נורא הרעיון הזה למעמיק בה
So Reb Itzaleh says not like the Mahrsha. According to him, when the Tabach called Rav "Abba," it was not a disparaging name, he meant to use a name that shows respect, but he felt that he didn't owe Rav, as great as he was, any apology. "You're a great man, Rav, and I respect you, but I didn't do anything wrong, and there's no point expecting me to apologize." It comes out that even if you do talk with respect, you say Avinu (like Abba,) Malkeinu, ein lanu melech ella atta, but you don't properly ask for teshuva, you don't really think you need to ask for teshuva, you say vidui for sinful Klal Yisrael but not for your innocent self, you are, chas veshalom, like the Tabach.
Rabbi Tzvi Haber of TorahLab sent me an excellent thing. He wrote it in a letter, not intended for publication, but I want to quote it verbatim. Yasher kochcha.
In Limudei Nissan Reb Nissan brings a drasha from Reb Zalman Sorotzkin who asked why there is no aliyah l'regel on Yom Kippur, and is masbir that the reason is because Hashem is קרוב להם בכל מקום שהם , just another smach to what you're saying. Reb Nissan brings this to be masbir Rebbe Akiva's statement of Ashreichem yisrael - even after the churban, wherever you are, Hashem is karov and metaher you on Yom Kippur.
My son, Reb Shlomo, spoke at Reb Tzvi Kaplan's yeshiva before Yom Kippur today, and he added several things. I found one thing that he said relevant even to us more worldly people.
A person should undertake resolutions for the coming year, to avoid aveiros, and to do things with more yiras shamayim. But he suggested two things.
1. Your resolutions, as far as Avoiding aveiros, do your utmost. But as far as doing things better, take small steps. For example, you say you'll bentsch inside instead of by heart, so you can pay better attention. Be realistic.
2. Whenever you do the new hanhaga, remember that you're doing it because you'r'e sticking to a resolution you made on Yom Kippur. If you don't, it will become hergel, and it will lose a lot of it's ruchniyusdikkeh power.
NOTE:
This doesn't add to the mussar haskeil, but if you're interested in an excellent tzushtell- the famous Tosfos in Nazir (17) asks why making yourself a nazir in a cemetery would result in getting malkos, since speaking is not considered an act.
Tosfos:
אילימא דאמרי ליה לא תנזור. והוא עומד בבית הקברות למה לי שהייה פשיטא דלקי בלא שהייה דנזיר טהור מאי טעמא דלא בעי שהייה ולא משכחת ליה [כלל] דבעי שהייה משום דקמתרין ביה שלא יטמא והוא נזיר טהור הכא נמי מתרין ביה שלא ידור בו בנזיר והוא עובר לקי כמו היכא דהוה טהור ומתרין ביה שלא יטמא ולאו האי כלאו שאין בו מעשה במה שמקבל נזירות דלאו שיש בו מעשה הוא במה שאינו יוצא משם כשנודר בנזיר
Tosfos is saying is that if you find yourself in a makom tumah, and you don't take the opportunity to get out of there, it's not a sin of omission, it's a lav she'yeish bo ma'aseh. I think that not doing teshuva at this time is not just אין בו מעשה. It's a לאו שיש בו מעשה הוא במה שאינו יוצא משם
No comments:
Post a Comment