Sunday, March 27, 2016

Tzav. Influence of Tzadikim, Influence of Resha'im.

The lesson is universal.  The laws in our parsha from which it is derived are simple, albeit kodshim oriented:

1. A Kohen Gadol brings a Korban called Minchas Chavitin every day, including Shabbos. After his death, until his successor is inaugurated, the korban continues to be brought.
2. When something that has no kedusha absorbs flavor from a piece of a korban, the strict laws of the korban will then apply to the chulin.
3. When a piece of a korban touches something that is tamei, the korban becomes tamei. In fact, korbanos are more susceptible to tumah than anything else.


********************************************

From Rav Menachem Sachs (Rav Tzvi Pesach Frank's son in law) in his Menachem Tzion 
6:20. Kol hanogeia bivsara yikdash-כל אשר יגע בבשרה יקדש.   Zevachim 97-the din of yikdash, which requires that you treat the Chulin like Kodshim when it touches  (yiga) a piece of a korban, is only when it is bolei’a, when it absorbs the flavor of the meat of the Korban.  But later in this parsha, 7:19, when it says that if kodshim touches (yiga) a davar tamei it is passeled, that is even negia be’alma- והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, any contact at all.  How interesting!   אשר יגע by imparting kedusha means that it suffuses the piece it touches, but  אשר יגע by tuma means the slightest contact.  This is a remez to the effect of contact with an adam kadosh, and contact with an adam tamei— to be mushpa from a kadosh, you have to be bole’ah his torah and mussar.  To be mushpa from a rasha, simple contact with him is enough.


*************************************

From Lutzker Rov in Oznaim LaTorah.  
6:15.  After the death of the Kohen Gadol, the Minchas Chavitin is still brought.  In Menachos 51, there is a machlokes; Rav Shimon holds it is paid for by the tzibur, and Rav Yehuda holds it is paid for by the family of the late Kohen Gadol.  The machlokes, says Rav Sorotzkin, is whether this korban’s purpose in general is for the kapara of the Kohen Gadol or for the tzibur.  He brings a raya from the Rambam in Terumos Uma’asros, who says that the yorshim bring it “avur kaparaso.”  
He then goes into a discussion of the achrayos of a manhig, and his responsibility for the behavior of the tzibbur, which goes on until a successor is chosen.  His examples are the Gemara in Makos 11 that the klala of the people in the arei miklat is not chinam, because the occurrence of retzicha b’shogeg during the tenure of a Kohen Gadol shows that he wasn’t mispallel properly.  He also brings a vort from another rov that it says by Egla Arufa “al pihem yihiye kol riv vechol nega”, which he says means that if the kohanim would have duchenned properly, and given the proper bracha of shalom, such things as riv and nega would not happen, and it was because their bracho was superficial— “al pihem”-- that such things occur.  
It would be nice to be able to blame our failings on our Gedolim, but that's not the point and it's just not true. The point is that Gedolim have it in their power to influence their generation,  through their teaching and their example and their tefilla.  But nothing's going to help unless you pay attention to what they say and to what they stand for.  It's requires effort on both parts.

(With this he explains that a kapara for a meis is for the things he is responsible for through grama, and so tzdaka and mitzvos through grama, such as what his yorshim give on his behalf, are mechaper.
Regarding doing something for the sake of the neshomoh of a dead person: see Sefer Chasidim 450 and 1171 that it works, and see there 605 that it only helps to alleviate tzaar but not for reward, and see Beis Yosef OC 621.  See on the general topic Shimon Krasner's Shmuel II 2  32 regarding the benefits of kaddish and the such for a meis.)





***********************************

So between Rav Sachs and the Lutzker Rov, one can say that the lesson of Parshas Tzav is that exposure to Gedolim can make a tremendous difference, but only when there is tefilla and hard work on their part and the desire to change on your part.  Exposure to Reshaim, on the other hand, works without any effort at all. That's why after Birkos HaShachar we say והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע.  If you want to be safe, stay far away. Just looking at a Rasha causes damage- 
מגילה כח, א  שאל רבי את רבי יהושע בן קרחה: במה הארכת ימים? אמר לו: מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע. דאמר רבי יוחנן: אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע, שנאמר (מלכים ב, ג) "לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך". רבי אלעזר אמר: עיניו כהות, שנאמר (בראשית כז) "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת", משום דאסתכל בעשו הרשע.


True, looking at a tzadik is a tremendous thing, too.  Eiruvin 13b-
אמר רבי האי דמחדדנא מחבראי דחזיתיה לר' מאיר מאחוריה ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי דכתיב (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך 
But that's only when you look at him because you want to be influenced by him, because you want to and are ready to be bolei'a.  Just looking at him means nothing.  You have to be a davar cham, you can't be shi'a velo bala, it has to be like a davar charif, and it has to be mefa'afei'ah. Then there will be a bli'ah. And if you are an anav and are bloei'ah like a kli cheres, then the effect will last forever.


How do I know that the din of not looking at a rasha is habata b'alma, while the mitzva of looking at a tzadik is only if you desire to be influenced by him?  The answer is obvious. The Gemara in Megila about looking at a rasha says  אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע.  But the Gemara in Eiruvin about Rebbi and Reb Meir says והיו עיניך רואות את מוריך. One is any צלם דמות אדם רשע, the other is davka מוריך, someone from whom you have learned and from whom you want to learn.  And that is the difference between the אשר יגע by Tuma and the אשר יגע  by kedusha.  Kloreh dibburim.



********************


Here's the Menachem Tzion:
כל אשר יגע בבשרה יקדש (ו כ)
 בזבחים צז אמרינן יכול אשר יגע ואעפ"י שלא בלע ת"ל בבשרה עד שיבלע בבשרה ולהלן (ז י'ט) נאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל בשניהם נאמרה אותה המלה "יגע" ובכל זאת יש חילוק גדול ביניהם בפסוק הראשון דמיירי בדבר חול שנגע בקודש הדין הוא שהחול איננו נעשה קודש בנגיעה בעלמא אלא בבליעה מגוף הקודש ואילו בפסוק השני דמיירי בדבר טהור שנגע בטומאה הטהור נטמא אפילו בנגיעה גרידא



הלכות הללו הנן לימוד גדול לדורות כי כח ההשפעה של אנשים טמאים ברוחם הוא חזק ומהיר להתעות ולהטעות אנשים הבאים עמם במגע להדיח אותם לדרכיהם הנלוזות יותר מאשר כח ההשפעה של אנשים קדושים וטהורים הבאים במגע עם אנשים חילוניים ומתירניים במגמה להנחותם ולהדריכם לאורח חיים של קדושה וטהרה שבמגע לבד עמהם פעולתם תהיה מאפע דרושים לזה יגיעה עצומה וסבלנות ממושכת עד שיצליחו להחדיר בתוך תוכם מהקדושה והטהרה שלהם 

He says that this was the basis of the argument between Avraham and Sara:

בזה יש לבאר את הדיון שהיה בין אברהם אבינו לשרה אמנו אודות ישמעאל דכתיב בראשית כא ותרא שרה את בן הגר המצרית יהיר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אורת בנו שרה ראתה את ישמעאל מצחק עובר על ג' העבירות הכי חמורות ע"ז ג"ע ושפ"ד ובשמ"ר א א נאמר ששרה אמרה שמא ילמד בני יצחק אורחותיו היא חששה ופחדה שישמעאל יטמא את יצחק היא אמרה כי לא יירש עם בני עם יצחק הרי הוא ממאן לקבל עליו את המורשה המקודריה לנו והוא יטה את לב יצחק אחריו שרה לא ראתה כל מוצא אחר רק לגרש את ישמעאל להרחיק את יצחק מלבוא עמו במגע אולם אברהם חשב לגמרי להיפך הוא סבר כי על יצתה הצדיק לבוא במגע תכוף עם ישמעאל ולהשפיע עליו מרוחו הקדושה וזאת כוונת הפסוק וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו הדבר היה רע בעיני אברהם לגרש את ישמעאל מביתו שהרי מעולם לא גרש איש מביתו ואדרבה הוא הכניס אורחים והשפיע עליהם לקבל עול מלכות שמים ואיך יהין עתה לגרש את מי שיצא מחלציו אולם מה שהרע והציק לאברהם מאד היה אודות בנו יצחק הוא לא היה יכול להעלות על דעתו שיצחק בנו ההולך בעקבותיו לא יוכל לפי דעת שרה להשפיע על ישמעאל ולא עוד אלא שלפי דעתה יושפע יצחק מישמעאל היו איפוא חילוקי דעות בין אברהם ושרה מי ישפיע על מי הטומאה על הקדושה או הקדושה על הטומאה והקב"ה הכריע ביניהם ואמר אל אברהם כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כלומר דע לך אברהם ששרה צודקת כי הכח של הסטרא אתרא הוא חזק וקשה מאד להתגבר עליו כי ביצחק יקרא לך זרע ועליך להיות זהיר שנשמתו לא תפגם מן הרוח דמסאבותא של ישמעאל
אנו מתפללים לה' שתצילנו היום ובכל יום מאדם רע מחבר רע ומשכן רע מה מאד עלינו להרבות להתפלל שנינצל מאדם רע שהוא ג"כ חבר רע ושכן רע כולם באיש אחד ובנדרים פא מובא וכבר שלחו מתם הזהרו בערבוביתא  

2 comments:

  1. Surprising that Rav Zaks/Sachs missed the Ba'al Hatanya. Thank you
    Tzav 1 — To Become Holy:
    @08כל אשר יגע בבשרה יקדש
    @09Whatever touches its flesh becomes holy (Vayikra 6:20).
    @08והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
    @09The flesh that touches any contaminated thing may not be eaten (ibid. 7:19).
    Twice, in adjacent perakim, we have pesukim that detail the consequence of the contact of foodstuffs with meat that is kodesh.
    In the first instance (6:20), we have negiah with kedushah, where the halachah is that any food having contact with what is considered holy meat becomes holy and takes on the properties of that kind of kodesh. The flipside is also true. As Rashi explains, if the kodesh meat is tahor and fit for eating, the food that had contact with it must be eaten with the same rules and regulations governing the eating of the original kodesh meat.
    In the second instance (7:19), we have negiah with tumah, where the halachah is that kodesh meat that has contact with an item that is tamei becomes impure and is forbidden to be eaten.
    But there is a subtle, yet significant, difference between the two. In the second case, mere contact, mere negiah with tumah, is enough to render the holy meat unholy. However, in the case of negiah with kodesh — where the chullin, the unholy item, acquires the status of the kodesh — mere contact is insufficient, and actual absorption from the kodesh item must take place. This, Rashi says (6:20, citing Zevachim 97a), is derived from the extra word bivsarah, its flesh.
    Rav Shneur Zalman of Liadi, the Baal HaTanya (brought down in Vayakhel Moshe), derives a fundamental principle from this distinction. When it comes to contact with tumah and the resulting impurity, even a drop is damaging. The mere contact, however short and casual, will render the meat and, homiletically, a person, tamei. When it comes to safeguarding our sanctity and spiritual condition, we cannot be too careful and must assiduously avoid the spiritual contaminants and contagions of the world.
    On the other hand, connecting to kedushah, where one is transformed by the event, cannot be accomplished with mere contact. Just putting my foot in the pool and testing the waters of holiness is not enough. For the kedushah to transform a person, one must immerse himself, and like the unholy meat, absorb the kedushah. Only then can one transcend to a higher and holier level.
    While tumah can be contracted by osmosis, purity must be worked on.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Sorry I missed the comment, and who knows how many others on my other websites. My autoemail on comments was off.

      Delete