I'm sorry, but it simply doesn't translate to English. It is only comprehensible in Hebrew - in Sefardic accented Hebrew.
שם. אתתך גוצא גחין ולחיש לה. הא דאומרים לחיש, מפני כי גנאי לאיש שיקח עצה מאשתו בפומבי, לכך אמרו לו לחיש לה בקשת העצה, ואז ודאי גם היא תשיב לך בלחישה, ולכן לא א״ל גחין ושמע דבריה, או ושמע עצתה.
ואומרם אתתך גוצא נ״ל בס״ד דרך דרש, דידוע הקושיא דמקשים בקראי, דפסוק אחד אומר מצא אשה מצא טוב, ופסוק אחד אומר ומוצא מר ממות את האשה, ומתרצים דהאשה צריכה להיות נכנעת לבעלה, שלא תחשוב עצמה שוה אליו במעלה, אלא תחשיב היא חצי בעלה במעלה, דאם תחשוב עצמה בהשוואה עמו, הרי זו מרה כלענה, דלכך הקב״ה הטיל יוד באיש, וה״א באשה, שהיא חצי מספר היו״ד, להורות שצריך שתחשוב עצמה חצי בעלה במעלה, אבל אשה רעה שתחשוב עצמה בהשוואה, אינה רואה עצמה בשם אשה, אלא האשה בתוספת ה כדי להשלים חסרונה להיות שוה עם בעלה, שיש לו אות יוד, ושני ההי״ן הם מספר יו״ד, ולז״א ומוצא מר ממות את האשה בתוספת ה שמשוה עצמה עם בעלה, הנה זאת היא מר ממות, אבל על הרואה עצמה בשם אשה, עליה נאמר מצא אשה דייקא מצא טוב. ובזה פרשתי בס״ד מאמר התנא ואל תרבה שיתה עם האשה, דהיינו עם הרואה עצמה בשם האשה, שתשוה עצמה עמך, אל תרבה שיחה לבקש ממנה עצה במילי דביתא, אלא התרחק ממנה, ולז״א אתתך גוצא, שרואה עצמה היא חצי שלך במעלה, ואינה משווה עצמה עמך, זו היא אשה טובה, גחין ולתישלה לקבל ממנה עצה, דעליה נאמר מצא אשה מצא טוב :
ואומרם אתתך גוצא נ״ל בס״ד דרך דרש, דידוע הקושיא דמקשים בקראי, דפסוק אחד אומר מצא אשה מצא טוב, ופסוק אחד אומר ומוצא מר ממות את האשה, ומתרצים דהאשה צריכה להיות נכנעת לבעלה, שלא תחשוב עצמה שוה אליו במעלה, אלא תחשיב היא חצי בעלה במעלה, דאם תחשוב עצמה בהשוואה עמו, הרי זו מרה כלענה, דלכך הקב״ה הטיל יוד באיש, וה״א באשה, שהיא חצי מספר היו״ד, להורות שצריך שתחשוב עצמה חצי בעלה במעלה, אבל אשה רעה שתחשוב עצמה בהשוואה, אינה רואה עצמה בשם אשה, אלא האשה בתוספת ה כדי להשלים חסרונה להיות שוה עם בעלה, שיש לו אות יוד, ושני ההי״ן הם מספר יו״ד, ולז״א ומוצא מר ממות את האשה בתוספת ה שמשוה עצמה עם בעלה, הנה זאת היא מר ממות, אבל על הרואה עצמה בשם אשה, עליה נאמר מצא אשה דייקא מצא טוב. ובזה פרשתי בס״ד מאמר התנא ואל תרבה שיתה עם האשה, דהיינו עם הרואה עצמה בשם האשה, שתשוה עצמה עמך, אל תרבה שיחה לבקש ממנה עצה במילי דביתא, אלא התרחק ממנה, ולז״א אתתך גוצא, שרואה עצמה היא חצי שלך במעלה, ואינה משווה עצמה עמך, זו היא אשה טובה, גחין ולתישלה לקבל ממנה עצה, דעליה נאמר מצא אשה מצא טוב :
Safer to keep this in Hebrew only? My take on the difference between the two is to note the past and present. Human nature is to only appreciate something's worth in retrospect. Something that appears to be always present is less appreciated in the tradition of "familiarity breeds contempt."
ReplyDeleteYes, safer is right.
DeleteNice pshat. I recently had to speak at davening at an aufruf, and I began with a story my son told me. After Reb Shlomo Zalman Auerbach passed away, he was telling his community about what a great and holy man he was. Someone came over afterwards and complained, "Why are telling me this now? If I had been told that such a man existed in out time, I would be on the next plane to Israel just to see him!" So my son told him that there was someone like him- (at that time,) Rav Eliashiv. The fellow has yet to get on a plane. My point was that we only focus on what we can learn from someone after he's not available, when we speak at a levaya chas veshalom. It's high time for the Chassan and Kallah to realize, right now, what great families they come from, so they can intently study them in order to consciously learn and absorb their wisdom and middos.
Nice idea.
Delete