The Bracha on the Beauty of Spring - Birkas Ha'Ilanos

Rosh Chodesh Nissan begins the season of the the Bracha on blossoming trees. 

Part I is unadorned citation of the relevant Gemaros and Poskim, such as what the Rogotchover referred to as the work of המלקטים הבורים.

Part II is something I often heard from my mother עליה השלום. quoting Rav Kook, and I think it is an important and beautiful thought to have in mind when we say this bracha. Besides the lesson about the right way to make the bracha, I think it leads in to an important lesson about what you should NOT have in mind when you make the bracha.

. 


PART I

Brachos 43b.One who goes out in Nissan and sees that the trees are leafing out, says the bracha "Blessed art though, who has not left anything lacking in His word, and created in it good creations and good trees for Mankind's enjoyment."

 ברכות מג:

אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי  אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם

רש"י

להתנאות. ליהנות

-The Rambam's nusach in Brachos 1:13, according to the Frankel girsa skips the trees and just says "good and beautiful creations for Mankind's enjoyment." Interesting that he would remove the reference to trees, thus taking out the catalyst for the bracha and make it generic- 

 שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות נאות כדי להתנאות בהם בני אדם

-Similarly, the Gemara in Rosh Hashanna (11a) says that the month we call Iyar is called Ziv in Tanach because trees have a splendor in this month - Ziv is synonymous with Zohar - which, apparently, began during the previous month, Nissan, as Rashi explains there, and as Tosfos on 2b quotes from Rashi.

הכתיב בחדש זיו ההוא דאית ביה זיוא לאילני דאמר רב יהודה האי מאן דנפק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי אומר ברוך....

-Rashi (on the previous lines where the Gemara says that the Avos were born in Nissan, and that's why Iyar is called Ziv-)

בחדש זיו - אייר הוא:

שנולדו בו זיותני עולם - כשנתחדש אייר נולדו כבר בניסן אי נמי זימנין דניסן דתקופה נמשך בתוך אייר של לבנה:

-The Shulchan Aruch says that this Bracha is only on fruit trees, and is only made before the fruit grows, and is made only once a year.

שולחן ערוך אורח חיים רכו

היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד

-The Aruch Hashulchan says that in his area, the bracha was made a month or two later in the year because fruit trees were not blossoming yet in Nissan. He also says that this bracha is not well known among the people, but talmidei chachamim and those that fear God should make a special effort to say it. Reb Shlomo Zalman is quoted as saying that he was proud that he never missed saying this bracha since childhood.

ערוך השולחן אורח חיים רכו

סעיף א

היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהן בני אדם". כלומר שנותן שבח והודאה להשי"ת שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרחיות לחיי האדם, כמו פרי אילנות. ולכן אין מברכים ברכה זו על זרעים וירקות, דאלו הם כהכרחיות ולא כן הפירות.

ומברך בשעת הפריחה, דאז ניכר שיוציאו פירות. ובמדינתינו אינו בניסן אלא באייר או תחלת סיון, ואז אנו מברכין. ואין ברכה זו אלא פעם אחת בשנה אפילו רואה אילנות אחרות, דברכה זו היא ברכה של הודאה כלליות על חסדו וטובו יתברך. והנזהר בברכה זו עליו נאמר: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ד'” (אליה רבה).

סימן רכו סעיף ב

הטור והשולחן ערוך כתבו דאם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד, אבל המרדכי כתב שיברך.

ויש אומרים דלא פליגי, דהמרדכי מיירי שלא ראם כלל עד אחר גידולם, והטור ושולחן ערוך מיירי כשראום מקודם ולא בירכו ואז לא יברך (ב"ח). ויש מי שדחה דבר זה, דוודאי אינו תלוי בראייה ראשונה (פרישה). וגם אפשר לומר דהטור ושולחן ערוך מיירי שלא ראום עד אחר גמר גידולם, דאז יש ברכת 'שהחיינו', והמרדכי מיירי קודם גמר גידולם (וכ"מ באליה רבה ע"ש ועיין פרישה), וכן יש לנהוג. מיהו בלאו הכי רפויה ברכה זו אצל ההמון (ועיין בדק הבית שכתב בשם ר"י שלא נהגו לברך, אבל כל ת"ח ויראי ד' נזהרין בברכה זו).

-The Mishna Berura says that if you didn't see the trees in bloom, it's fine to make the bracha while the fruit is growing, so long as they are not ripe yet, because at that point the appropriate bracha would be Shehechiyanu.

משנה ברורה על אורח חיים רכו

סעיף א

(א) בימי ניסן - אורחא דמלתא נקט שאז דרך ארצות החמים ללבלב האילנות וה"ה בחודש אחר כל שרואה הלבלוב פעם ראשון מברך [אחרונים]:

(ב) פרח - דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא [אחרונים]:

(ג) אלא פעם אחת - מדסתם משמע דאפי' על אילנות אחרים לא יברך וכנ"ל בסי' רכ"ה ס"י:

(ד) ואם איחר לברך - היינו אפילו לא ראה כלל מקודם אפ"ה אבד הברכה כיון שגדלו הפירות כ"מ בב"י אבל בא"ר הכריע לדינא דאם לא ראה מקודם לא אבד הברכה וכן משמע ג"כ בביאור הגר"א דאפילו כבר גדל הפרי לא אבד הברכה ומ"מ אם כבר גדל הפרי ונגמר כל צרכו שראוי לברך עליה שהחיינו משמע מפמ"ג וח"א ששוב אין כדאי לברך ברכה זו:

(ה) עד אחר שגדלו - אבל קודם שגדלו הפירות יוכל לברך ואפילו לא בירך בשעת ראיה ראשונה [תשובת מהרי"ל סי' קמ"ג]:

I call this a bracha on Springtime because there is another bracha on the pleasure of seeing new fruit, or beautiful trees, and the brachos have different halachos. The Bracha on seeing a new fruit is Shehechiyanu. The Bracha upon seeing anything extraordinarily beautiful is She'kacha lo b'olamo. I believe that the Bracha we're discussing, the Bracha on Illanos, is a Bracha that voices our gratitude and joy in the beauty of the reawakening of nature, a singular joy that we can experience each Spring. 

שולחן ערוך אורח חיים רכה

סעיף ג

הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו ואפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה.

הגה: ומי שבירך בשעת ראיה לא הפסיד (טור). ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפרי (תשובת רשב"א סימן ר"ן וכל בו). ואם לא בירך בראיה ראשונה יכול לברך בראיה שניה (אגור):

סעיף י

הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם:

As noted above, based on the הלכות קטנות our minhag is to only make this bracha on blossoms of trees that grow fruit, as noted above. Still, most current poskim hold that if you did make the bracha on non-bearing trees, you cannot make it again, because the limitation to fruit trees is not completely convincing.

PART II

Now we come to Rav Kook's words. I don't know where my mother heard this, but it is also brought from Rav Kook in Rav Neriah's sefer on the Hagadah, נר למאור, as follows.

שנינו בפרקי אבות המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו דג מ"ז פירש רבי צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל המפסיק ממשנתו המנתק את יופי הבריאה והדרה ממקורה מראית כל הבריאה כולה כגלוי אלוקי ואילו הוא רואה את היופי וההדר כגילויים עצמאיים ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זהו הוא אשר מתחייב בנפשו המאמי מי שי אילן לנתיבות ישיאו ת"ב עם שמנא שחמו הכוחות האלוקיים מתפשטים בהוויה לפי מדרגות דומם צומח וחי הם מופיעים ככוחות שעדיין טעונים וצוינים שכלול ובאים הם לידי שלימות באכילת האדם בהעלותו את כוחו בשכל טוב וביושר לפי מידת הדעה האלוקית ואורה הזורח בנשמתו ברכת הנהנין מופיעה על כוחות הצמיחה והגידול כברק קודש כברכת שמים ההוויה כולה מתברכת בתוספת אורה וחדוות קודש מתפשטת מנשמת המברך על כל היקום מעומק שורשיו עד רום ענפיו ציציו ופרחיו היי עיט ימייה עמי שעייא בי 

Reb Shimon, in Pirkei Avos (3:7,), says that one who is walking along and learning, and he interrupts and says "How beautiful is that tree, that field!" Such a person is endangering his very life, so inappropriate his interruption is. Rav Kook says that the problem is that "he interrupts his learning."  He sees nature's beauty and the Torah as two separate things. Such a person misrepresents the concept of the Torah and the purpose of the Creation, and he endangers his soul.  The problem is that he was מפסיק from his learning to admire nature.  He should have experienced of the sublime beauty of nature as a catalyst of spiritual growth and an enhancement of his Torah.

(Rav Kook speaks about this at length in his לנתיבות ישראל II page 351, but Rav Neriah's version is how my mother said it over.)


For a beautiful discussion of the place of such hana'os in avodas Hashem, please see Rav Avrohom Yitzchok Bloch's Shiurei Da'as II Korbanos.

אבל באמת מלמדים אותנו חז"ל בסיפור מעשה זה כי דרך האדם הגדול הוא שיחיה בכל כוחותיו ושיהיה ער ומרגיש את הכל כי אל לו לבטל רגשותיו ולכן כל מה שיגדל הרי כל רגשותיו ערים וחיים בו יותר וגם רגש היופי מפותח בו בכל תוקפו מתפעל ומתרגש הוא בראותו מחזה טבע נהדר ובשמעו ניגון נעים ובראותו בריה נאה ביותר הוא בא לידי התפעלות כי האדם הגדול ברוחב לבו ובכוחותיו הגדולים והחזקים אי אפשר שלא יתפעל מעניני התבל הנהדרים ובנפשו הגדולה המכילה את הכל מוצאים את הדם כל עניני העולם המעוררים התפעלות והתרגשות אלא שאינו מוציא את התעוררות ותנועת נפשו לענינים גסים וכעורים כי אצלו נוגעת התעוררות כוחותיו למיתרי נפשו היותר דקים ועדינים מעוררת אותם ומביאה אותו לידי התרגשות יותר עליונה ואמנם אסור לו אפילו לאדם הגדול להתעסק בענינים אלו שבכחם לעורר רגשות בלתי טובים די לו להסתכל במה שמותר בטבע הנהדר וביופי חכמת התורה המפתחת את כל רגשותיו וכוחותיו של האדם אבל אם נזדמן לו לראות דבר מה אם אף באונס הרי הוא מוכן לקבל בנפשו הגדולה הרגשות שמתעוררים בה אין לבו אטום מלהתרגש מיופי זה וגם אינו אובר עי"ז את דרכו העולה למעלה בקודש אלא בהרגישו הכל בכל תוקף נפשו הגדולה הוא להשתמש ברגש זה לתכלית הנשגבה להכרת הבורא ולא רק שאין זה מזיקהו ומורידהו ממעלתו אלא אדרבה הוא מרומם את זה הרגש ומתרומם איתו להתבונן על ידו בכה ה' וגדולתו ובהכירו בכל הענינים את כה הבורא שברא בריות נפלאות ונהדרות מאפס ומאין הוא בא מיד להתפעלות נישאה ורוממה למה רבו מעשיך התהילים קד כב 

I think it's kind of sad to see pictures of Gedolim in Bnei Brak making the bracha on a scrawny little tree with a few blossoms on it. Technically, of course, the bracha is appropriate, but.... "Have you seen my Alps????"

So as not to be accused of intentionally suppressing something, I have to bring the Rav on this Mishnah.

מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה - הוא הדין לכל שיחה בטלה, אלא שדבר בהווה שדרך הולכי דרכים לדבר במה שרואים בעיניהם. ויש אומרים, דאשמועינן רבותא דאע"ג דעל ידי כן הוא מברך ברוך שככה לו בעולמו, אעפ"כ מעלין עליו כאילו מתחייב בנפשו, מפני שהפסיק ממשנתו:

Another important point: Years ago, when such things still happened to me, I was sitting on a plane next to a young woman, who felt impelled to discuss her spiritual beliefs with me. She said that she does not belong to any organized religion, but when she goes out on her first skiing trip of the season, surrounded by the pristine white of the snow, her face warmed by brilliant sunlight, intoxicated by the cold, clean, air and the fragrance of the pine forest, she feels a holy inspiration and she knows that she is in the presence of sublime spirituality. I remember thinking (I hope I didn't say it to her,) that when Hitler visited his favorite vacation spots in the Austrian Alps, I don't doubt that he, too, felt that spiritual expansion. 

Every murdering pagan feels that same elation, and it goes without saying that it's easy to mistake ecstasy for transcendence. It only becomes meaningful if the beauty and our ability to enjoy it is consciously perceived as a gift from the Ribono shel Olam, a gift which is meant to enhance the beauty of our neshamos and to give us a glimpse of being neheneh mi'ziv haShechina- כריח השדה אשר ברכו השם. Perhaps this is part of what Reb Shimon means in Pirkei Avos. If  you appreciate beauty as something that bespeaks your cheilek Eloka Mi'ma'al/the eternal soul, then it is a wonderful thing. But if your appreciation of beauty is mufsak from your Torah, then it just inflames your bahamiyus. One moment you're going into raptures about the ephemeral beauty of the cherry blossoms, and the next moment you're vivisecting prisoners of war and daydreaming about how many villagers your beautiful folded-steel silk-handled samurai sword could dismember at one stroke.



NOTE;
UPDATE ON NOTE: When I first posted this note, I considered it to be marginal and therefore posted it in a smaller font. Reb Avrohom Wagner, however, left a comment that takes what I thought was a trivial problem and uses it to bring the whole vort together and give it a dramatic conclusion - and even changes it from a 'vort' to a pshat.

Original Note:

In Part I I mentioned that the word להתנאות in the Bracha, ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם, is explained by Rashi as being the same as ליהנות. I am curious about why they didn't simply say  ליהנות, especially considering that it is difficult to find a path from the shoresh Hana'ah/pleasure to the word His'na'os, which ought to come from Na'eh/beautiful. Also, it is surprising in the light of the same word, להתנאות, being used by הידור מצוה, where it definitely does not mean pleasure, it means to beautify (one's self-) Shabbos 133b and Rashi 70a, who says 
להראות חזותו לרבים - להראות נויו של ספר תורה ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה שנאמר (שמות טו) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות לולב נאה ספר תורה נאה בקלף נאה בדיו נאה בלבלר אומןן ומערב יום הכפורים הביאום שם:.) Some years ago, I posted something on Parshas Vayikra about Hiddur by Korbanos, and one paragraph there mentioned this issue, and Avremi Isenberg's take on it, as follows:            "The Gemora in Shabbos 133b, Sukah 11b, and Nazir 2b, says "hisna’eh lefanav bemitzvos," which literally means ‘beautify yourself before Him with mitzvos’. This seems to focus on the "beautify yourself with..." aspect more than the "beautify the mitzvah" aspect. The renowned dikduk expert, Rabbi Avremi Isenberg says that the use of ‘Hispa’eil’ (a reflexive construction) doesn't prove anything, because the His'pa'eil form is sometimes used for Pi'eil, just as "ke’ilu hiskabalti" means nothing other than ‘ke’ilu kibalti. However, the difference is that with Hiskabalti, it means "I view myself as if I had received the money." Here, that logic does not apply, and it seems to intend the literal reading of "beautify yourself." Also, the Gemara in Yoma 70a and Sottah 41b saysאח"כ כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרביםwhich means that they brought their sifrei Torah to show other people their beauty, unmistakably indicating that ‘hisna’eh’ is meant literally-- that Chazal encourage us to take pride in how we do mitzvos, to show off how beautiful our tashmishei mitzvah are."            So I remain curious about the Gemara's use of the term here by Birkas HaIlanos.

Reb Avrohom's comment:

Re: lehisnaos, perhaps, through the words of Rav Kook and Rav Bloch זכר צדיקים לברכה we can gain a deeper understanding of the intent of this Bracha. As you wrote, it is not sufficient to take pleasure in Hashem's creation, to "mistake ecstasy for transcendance" (What bracha does one make on a beautiful turn of phrase?). One must connect his study of Torah (mishoresh horaah) with his appreciation of the world, and his appreciation of the world with his study of Torah. Hence lehisnaos bahen benei adam, Hashem created these beautiful things with the express purpose, kivayachol, that man utilize their beauty for his own betterment. 

And this pshat works by the lashon by הידור, and it works by ויקחו לי, and it works by ושכנתי בתוכם.  Awesome.

Gittin 9a:

אע"פ שקילס רבי יוסי את רבי שמעון הלכה כר' מאיר דתניא כשנאמרו דברים לפני ר' יוסי קרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים

Rashi:

שפתים ישק. ראוי הוא לנשק:

Tosfos:

שפתים ישק משיב דברים נכוחים. כשאדם אומר דברים נכוחים אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו ששותקין ואין יודעים מה להשיב:

I was just reminded that I had posted on this bracha ten years ago. It's a whole different approach.