Ki Seitzei. Osek B'Mitzvah, Tzedaka during Davening

The rule of Oseik B'Mitzvah is that while engaged in one mitzvah, you are pattur from other mitzvos. 

Did you know that the din of עוסק במצוה is relevant to Parshas Ki Seitzei? The Tzitz Eliezer (19:41:14) says that the reason our parsha says that a newlywed should not join the army is because being home and forging a unbreakable relationship with his wife is part of the mitzvah of marriage. On the basis of עוסק במצוה פטור מן המצוה, therefore, he is exempted from military service that would take him away from home. The same is true regarding one who built a new house or planted an orchard - because establishing these things is under the rubric of settling Eretz Yisrael.  He notes that the Netziv, the Aruch HaShulchan, and others clearly say the opposite, but he holds what he holds. 

יד) ונראה פשוט דיסוד הפטור של נשא אשה או בנה בית או חילל כרמו דהוא מתורת דין של העוסק במצוה פטור מן המצוה ובכאן התורה פטרתו משום כך ביציאה והתרחקות שתגרום לו אי הקיום 

ומפני כך מוציא הרמב"ם בה' מלכים שם בה' י"ר מן הכלל בזה את הבונה בית או נטע כרם בחו"ל ופוסק שאינו חוזר עליהם והיינו מכיון דבחו"ל ליכא מצוה בחינוך בית או חילול כרם 

ומקור דברי הרמב"ם בזה הוא מהירושלמי בסוטה בפ"ח ה"ד דאיתא יכול הבונה בית בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצוה לחנכו [שהדירה בא"י מצוה ק״ע] יצא זה שאינו מצוה לחנכו. ועוד איתא שם בהלכה ה' יכול הנוטע כרם בחו"ל יהא חוזר ת"ל ולא חללו את שמצוה לחללו יצא זה שאין מצוה להללו יעו"ש בשירי קרבן בה"ד. 

הרי כנז' ושהפטור מפני עסיקה במצוה ויעוין גם במג"א או"ח סימן תקס"ח סק"ה במ"ש דחנוכת הבית בא"י הוי סעודת מצוה אבל לא בחו"ל ע"ש ועיין גם בב"מ ד' ק"א ע"ש 

ועפי"ז מתיישבת בפשיטות הקושיא שראיתי בספר מעיל שמואל [פלורינטין] בחידושיו על הרמב"ם שבסוה"ס שכותב להקשות שלא ידע למה לא כתב הרמב"ם בהי"ד שם נמי נושא אשה ור"ל שיזכיר בהלכה זו גם נושא אשה שאינו חוזר עליה אם נשא בחו"ל ונשאר בקושיא 

אבל לפי לא אבל לפי האמור לא קשיא כלל והיינו מפני שמקור דברי הרמב"ם הוא מהירושלמי ושמה ג"כ לא נזכר מנשא אשה ומפני שבאשה באמת כן חוזר עליה גם אם נשא אותה בחו"ל דהא כל הטעם שבבנה בית ונטע כרם בחו"ל דאינו חוזר הוא מפני דבחו"ל אין בהן מצוה וכדכתיב מפורש גם בירושלמי אבל משא"כ בנשא אשה דבודאי איכא מצוה גם בנשא בחו"ל דאיננה תלויה בארץ אלא היא חובת הגוף א"כ גם בנשא בחו"ל חוזר ולכן במתכוון לא הזכיר הרמב"ם בהי"ד גם נשא אשה מפני דנשא אשה שאני ובאמת חוזר עליה אפילו בנשא בחו"ל

This ends the direct connection to our parsha, such as it is. 

Now the question of the moment: We are all familiar with פרוטה דרב יוסף. Oseik patters even tzedaka. What about davening? If one is davening, does the rule of עוסק במצוה פטור מן המצוה apply to the meshulachim, or the gabbaim, that ask for tzedaka?

Giving Tzedaka before davening is wonderful, as the Mechaber says in OC 92:10, טוב ליתן צדקה קודם  תפלה. Giving Tzedaka during Vayevareich David is fine, a common hanhaga following the lead of the Ari zal. It's just pesukei d'zimra. But what about during davening proper?

1. The Rama (OC 38:8, אֲבָל אִם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בְּלֹא טֹרַח, יַעֲשֶׂה שְׁתֵּיהֶן,) paskens like the Ran, that osek only patters when doing the second would require some degree of tircha - interfereing with or at least interrupting the first. (Tosfos bk 57b says Oseik applies only where there is serious tircha, the Ran Sukkah Rif 11a says any tircha at all.)  Therefore, the question is not relevant to most people, for one of two reasons.
       A. For one group of people, it will not interfere with tefilla because they have no kavana anyway.
       B. For another group, it will not interfere with tefilla because they will be able to retain their clear focus on tefilla even while giving the tzedaka.
But it does matter to those people in Group C.
       C. People who generally have kavana in davening, and for whom giving tzedaka will diminish or interrupt their kavana.

My categorization is not sophistry, it's true.  Group A needs no citation - most of us are Group A. But I found Groups B and C in Rav Binyamin Zilber's peirush on Rabbeinu Yona's Sefer HaYira, his Mekor HaYirah. Rav Zilber is in Group B, and lehavdil bein chaim l'chaim Reb Chaim Kanievsky is in Group C.

In Siman 75, Rabbeinu Yona says 

עה. ואל ירמוז בעיניו ויקרוץ בשפתיו וימלול ברגליו ויורה באצבעותיו, כי תועבת ה׳ כל עושה אלה

Rav Zilber, in his peirush, says 

 מיהו לדבר מצור. לכ״ע מותר בפרשה שניה,.... לפיכך מותר ליתן פרוטה לעני בפרשה שניה. 

Rav Zilber is saying that since it is not assur to gesture during the second parsha of Krias Shema, that it's not considered a zilzul or a hefsek, so it is also muttar to give tzedaka at that point.
In the back of the sefer he brings that Reb Chaim Kanievsky wrote a letter to him saying that even given that it's muttar as far as dinei hefsek are concerned, the rule of Oseik would patter.

אות ע״ה מותר ליתן פרוטה לעני בפרשה שני'. ומ״מ נראה דפטור משום עוסק במצוה. 

Rav Zilber responded with the Rama that oseik only patters if it's a disturbance, and this is not a disturbance, certainly if the person prepares coins for the ani to take while you're davening..

אות עה. לענין נתינת צדקה בפרשת שני׳ של ק״ש נראה דאינו פטור משום עוסק במצוה — ע״פ מה שפסק הג״ה בסי׳ ל״ח ראם יכול לעשות שתיהן כאחת בלא טורח יעשה שתיהן. ובנתינת צדקה  לעני באמצע ק״ש מיקרי דאפשר לעשות שתיהן אם יכין לזה לפני התפלה.

Reb Chaim wrote back that giving during davenning shters kavana, and even leaving coins and having people take them shters kavana.

ולאחר חליפת מכתבים עם הרה״ג שליט״א הנ״ל.....כתב לי בזה״ל: ומלבד זה אין דברי מעכת״ר שליט״א מיושבים אצלי שאין חייב להכין לפני התפלה מעות שמא יבא עני ומי יודע אם יבא ואיך ישמרם כל התפלה ואין ספק שיפריע •הכונה, ובאמצע התפלה בודאי יצטרך להפסיק. והו״ל אין יכול לקיים שניהם עכ״ד. 

ובמכתב אחר כתב לי וז׳׳ לומ״מ אינו נוגע כ׳׳ז לנ״ד ]אם יש חיוב באפשר לקיים שתיהן[ דא״א לקיים שניהם כמש״כ וכן שמעתי בהדיא מאדם גדול בעל הוראה שפסק כן למעשה שאין חיוב לתת כאמצע התפלה. ומקודם כתב לי בזה״ל בענין צדקה באמצע התפלה: וכי אני כתבתי שאין בזה משום מדת חסידות אני רק כתבתי שע״פ דין אין שום חיוב להכין קודם שבא העני מספק וכו' וגם -אני יודע בעצמי שאם אני מכין לפני התפלה זה מפריע לי בכוונת התפלה עכ״ד. 

So Rav Zilber ended up by saying that he doesn't get why it would shter anyone's kavana. It doesn't shter his, he says. Just stop for a moment, give the tzedka, and go back to davening, or certainly it should be fine to just leave coins on your table and let people take them.

והנה מי שמרגיש שזה מפריע לו לכוונת התפלה בוודאי אין בזה גם משום מילי דחסידות ולפעמים נקרא -גם הדיוט. אבל ראיתי לרבנן קשישאי שמדקדקים להכין על העמוד פרוטות לעניים וע״ז בודאי נוכל להמליץ שאין כ להטבעים שוים, ובל לבבות דורש ד׳. אבל מצד המציאות קשה להבין למה זה יפריע שהרי יכול להפסיק איזה שניות אפילו אם אינו מכין פרוטות לפני התפלה, ול״ד למה שהזהרו האחרונים שהגבאים לא ילכו לקבץ צדקה בזמן קריאת התורה. 

2. So we have Rav Chaim Kanievsky that says that osek does patter. However, as brought in Derech Emunah and Ishei Yisrael, he holds that one may give if one so desires, despite the Ritva. 

דרך אמונה (מתנות עניים פרק י ציון ההלכה ס”ק צו) וקובץ שערי הוראה (קובץ ב’ עמ’ קמא)

3. However, some poskim strongly discourage it: Rav ShZ Auerbach, brought in Halichos Shlomo I:7:4 says that it should be discouraged, and Rav Chaim Falagi in Tzedala LeChaim (6:4) says it is wrong to collect during davening because it damages kavana, and the Meiam Loez says the same thing (Parshas Vayigash page 785)

4. There are those that want to be mattir based on the shitah of the Nesivos that Oseik only applies to a chiyuvis, not a kiyumis, and tefilla might be derabanan, but only kiyumis on the deoraysa level. I don't like this approach. It may be kiyumis and derabanan in the abstract, but the concept of tefilla, and the din of tefilla, is a regular chiyuvis. Once you're davening, you're being mekayeim a chiyuv deoraysa.

5. Rabbi Krasner, in his Nachlas Shimon on Rus (I:1:nn38) brings the Sdei Chemed (V:Ayin:45) that brings from the Tshuvos Sheim Aryeh that a mitzva bein adam lamakom does not patter bein adam lechaveiro; so tefilla, lechoyra, would not patter tzedaka. 
Unfortunately, and as creative as that opinion is, nobody agrees with him, and it's hard to justify the shittah.

6. Let's say you're pattur. The Peirush on the Rambam, Michtam l'David, written by Rav David Hassan, a talmid of the Or HaChaim, says (at the end of Hilchos Sanhedrin,)  that davka when you're pattur, that's when you ought to give.

וע״פ האמור בענין יאמר נא כוונת הפ׳ כה אמר ה׳ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וכו׳ והוא דכבר כתבנו דאם עוסק במצוה פטור מליתן לעני צדקה בא הכתוב ליתן בו מצוה ולהזהיר האדם דאע”פ כן יעשה צדקה אפי’ בשעה שהוא פטור ממנה והוא אומרו שמרו משפט ועשו צדקה פי’ לפי [ש]בשעה שאתם עוסקים במשפט נמצא שאתם עוסקים במצוה אף על פי כן יעשו צדקה ולזה לא אמר שמרו משפט וצדקה אלא ועשו צדקה שם רמז דס”ד שלא לעשות ויהיב טעמא כי ע”י זה קרובה ישועתי לבא כאומרם ז”ל ולזה צריכין לעשות לפנים משורת הדין דאה”נ דאין אתם חייבין אבל אינכם מקרבין הגאולה ובהכי לא תקשה מה טעםהוצרך לומר הטעם כי קרובה דבלאו הכי איכא מקום פטור

That reminds me of what Reb Aryeh Levin said. He used to visit people that were imprisoned by the British. Someone asked him who he saw that day, and when he named the prisoner, the person said "Oy, you visited that sheigitz? He's a rasha gamur, and the Rambam says on such a person that אסור לרחם עליו!!!" Reb Aryeh Levin answered, "Oy, אסור לרחם עליו?  Such a rachmanus, to be in a madreiga of אסור לרחם עליו. He certainly needs visitors."

7. I think that it's worth considering the confluence of tefilla and tzedaka. As Rav Binyamin Zilber ends by saying, more or less, if you're standing there asking the Ribono shel Olam to do you a favor, and a poor man comes over asking for a favor, and you ignore him, the smart money is not going to be on your getting  a favorable response from Hashem. So simply out of self interest, and to enhance your own tefilla, you might want to give the prutah to the ani. And, as RJ commented, we ought to keep in mind Avraham Avinu's behavior when Orchim appeared. (There are differences, such as the immediate need by orchim, but the idea is still valid.)

ובלא כל הנ״ל נראה דאין זו הפסק בתפלה שהרי נתינת צדקה הוי הכנה לתפלה כמו שאמרו ז״ל (ב״ב י׳) יהיב פרוטה לעני והדר מצלי שנאמר ואני בצדק אחזה פניך. וכיון שזה עצה לראות פני ד׳ כלומר שהלב מתקרב יותר אל ד׳ א״כ פשוט הוא רכל נתינה ונתינה משפיע על הלב. והאחרונים מביאים בשם האריז״ל ליתן צדקה בשעה שאומרים ואתה מושל בכל ולא חששו לא משום עוסק במצוה )דגם פסוקי דזמרד, הוי מצוד,( ולא משום ביטול כוונת התפלה.