Noach, Breishis 6:7. Chein

The Rambam says that an individual's fate is determined according to the majority (more accurately, the preponderance,) of his actions. Just as this is true for an individual, so too it is true for a country or the whole world. This clearly indicates that when a country or the world is judged, they are judged as a whole, and the fate of any component individual is subordinate to that of his cohort.

Rambam Teshuva 3:2

אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב עונך. וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו'. וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם. ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם. יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב. ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות:

The Rambam proves that the world is judged as a whole from the passuk regarding the Mabul, where Hashem condemned the entire world because רבה רעת האדם, because mankind as a whole, האדם, was guilty.

Reb Chaim, among others, asks that the passuk used to illustrate the rule seems to contradict rather than support. The Rambam's point is that you go after the rov: the application of that rule would be the destruction of the entire world. In the case of the passuk cited, regarding the Dor HaMabul, one family was saved, which seems to contradict the rule.

(The raya from Sdom is not shver. That Avraham's tefilla would have saved any tzadikim would have been an exception in response to tefilla. Lot, too, was saved in the zechus of Avraham, who wasn't part of the gzeira. But the raya from the Dor HaMabul is shver.)

Reb Chaim answers that yes, ordinarily, individuals are subsumed in the collective, and if the world is condemned, individuals who who might personally deserve mercy will die. Noach was saved despite the rule, because he was a Tzadik Gamur, a Tzadik Tamim. In his zechus, his family was saved as well.

The Rov explains Reb Chaim: If Noach had even one sin, that sin would be added to the world's tally of aveiros, and because that sin would tie him to them, he would die along with them despite his personal tzidkus. But Noach did not even have one sin. Therefore, he had no shaichus to the world's aveiros, and the din rov did not apply to him. (He was a cheftza bifnei atzmo, there was no ta'aruvos.)  (See Addendum, where I bring a similar svara from the Sfas Emes.)

That's Reb Chaim. I personally like the Or HaChaim's approach. The Or HaChaim doesn't mention the Rambam, but what he says answers Reb Chaim's question.

The last passuk in Parshas Breishis,  

ונח מצא חן בעיני ה'

The Or HaChaim there:

 ונח מצא חן בעיני ה' פירוש לא לצד מעשיו כי בבחינת החזרה שחזר ה' מבריאת האדם לא יצילנו היותו צדיק ולזה הוצרך לומר מצא חן ולא מחאו. ואין מזה הוכחה לומר כי לא היה צדיק כי הגם שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו אלא בחינת החן שהשיג מאמצעות בחינת המצות, כי יש לך לדעת כי יש מצוה שתועלתה היא להמשיך חן על האדם, או בבחינת ג' או ד' מצות ידועות, וה' לא הודיע תועליות המצות לטעם שאמרו ז''ל (תנחומא עקב) שירוצו כל העולם לתועליות, וזה נח זכה ומצא החן גם שמו יגיד כן נח חן: 

The point is, ein hochi nami, mitzad hadin Noach would not have been saved. He was saved because of his Chein. Chein has its own rules.  (Reb Chaim points out that the Or HaChaim shtims with the Midrash Rabbah (29:1), and the Gemara in San 108a:

תנא דבי ר' ישמעאל אף על נח נחתך גזר דין אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר נחמתי כי עשיתם ונח מצא חן בעיני ה)

We don't know what brings about Chein. The Or HaChaim says that this information is intentionally hidden from us. But some mitzvos, some ma'asim tovim, generate Chein, and Noach had it. 

What an interesting idea! Certain specific mitzvos bring Chein....but which mitzvos they are? Not your business.  Still, it's thought provoking - in fact, the mystery makes it even more interesting! Considering the mistake of the Eitz HaDaas we probably should resist the temptation of hidden knowledge..... but, come on, what can possibly go wrong?


1 through 4 are from R Asher Weiss.

1. 

"לענוים יתן חן" (משלי ג, לד), וכפירוש המלבי"ם שם: "אבל לענוים שאינם מתגאים לחלוק על חוקי החכמה, שמצד ענותנותם יודעים כי שכלם קצר מהשיג תעלומותיה יתן ד' שיהיו לחן בעיני הבריות".

2. 

"חן וכבוד יתן ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים" (תהלים פד, יב), וביאר רד"ק שם: "חן וכבוד יתן ד' לאותם שיהיו הולכים בתמים וישובו אליו בכל ליבם"

3.

 "כל מי שיש עליו חן בידוע שיש בו יראת שמים, שנאמר (תהלים קג, יז) וחסד ד' מעולם ועד עולם על יראיו" (סוכה מט ע"ב).

4. 

כתובות (דף עז ע"ב) "רבי יוחנן מכריז הזהרו מזבובים של בעלי ראתן רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה.  רבי אלעזר לא עייל באהליה, רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההוא מבואה", אך רבי יהושע בן לוי מיכרך הוי כריך בהו ועסיק בתורה שנאמר "אילת אהבים ויעלת חן" אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא?. ולמדנו שהתורה אילת אהבים ויעלת חן היא, שמעלה חן על לומדיה.

Rav Asher Weiss, without mentioning the Or HaChaim, points out that these four are specifically mentioned by Noach.

 ארבעה תנאים יש למציאת חן בעיני אלוקים ואדם - וכולהו איתנייהו בנח. 

ענוה כדפירש רש"י (ע"ז ו ע"א) "נח תמים בדרכיו - ענין עניו ושפל רוח". 

תמימות דכתיב "תמים היה בדורותיו" וכמו שפירש הספורנו "תמים במושכלות". 

יראת שמים שנאמר "את האלוקים התהלך נח" ופירש האונקלוס "את האלוקים התהלך נח" - בדחלתא ד' הליך נח". 

עסק התורה - כמו שכתב רש"י "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל, למדנו שלמד נח תורה", 

הרי שנח שלם היה בכל המעלות והמידות שבהם זוכה האדם למצוא חן בעיני אלקים ואדם.

5.The Chovas HaLevavos (Avodas Elokim 5):

וירוץ לעבודתו בשמחה ובטוב לבב מאהבתו שימצא חן בעיניו ויתקרב אל רצונו ויתחנן לו תמיד לרצות אותו

This Chovas HaLevavos really echoes two pesukim in Yirmiahu. 
Yirmiah 31:1

כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל.

Yirmiah 2:2

כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה

Our faith - in ourselves, that our intimate relationship with and love of Hashem would ensure our everlasting faithfulness to the covenant, and in Hashem, that He would continue to love us. Faith and love overcome fear and doubt and bring a person to do avodas Hashem cheerfully and without hesitation. 

This type of Chein we find by a Chasan and Kallah as well - every Chassan and Kallah are taking a chance - לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. And every Kallah has chein -
 לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן. 


ADDENDA
1. 
I used this at a Sheva Brachos. I said that the kallah's family is famous for their chein, and it stems from these middos. The bracha was that Chassan and Kallah join the natural gift of Chein they have with her mesora of middos tovos and perpetuate that chein.  After I spoke, someone came over and pointed out that except for one, they are middos tovos, not mitzvos. He suggested that maybe pshat is that it is the one mitzva that brings chein - but only if it is done in the context of the other middos. There are plenty of ameilim batorah that don't have any chein in people's eyes, at least as far as I can tell. And that's certainly true of yerei'ei shamayim. But when they occur together, when an ameil batorah is also an Anav, Yarei Shamayim, Tamim, and Zariz b'mitzvos, then his ameilus batorah will bring him chein, both before Hashem and to people.  
I don't know if this is like the Or Hachaim or not, but it's an excellent hosafa.

2. Thank you to my cousin, Harav Moshe Kaufman, editor of the Masores Moshe series, who showed me the Sfas Emes Taanis 21b, who says a svara that is similar to Reb Chaim. The Gemara says that Sura once suffered from Dever, plague, but there were no infections in Rav's neighborhood. People thought it was in Rav's zechus, but the Gemara says no, Rav's zechus was greater than that; the yeshua was because of some other guy there that was a baal chesed. Obviously, that doesn't track. What does "too great" mean? So the Sfas Emes brings from his grandfather, the Chidushei HaRi"m, that the zechus of a tzadik only works for others where the punishment would involve him as well. To save him, the punishment doesn't come at all. But Rav would not have been endangered even if everyone around him died, so his zechus didn't operate on their behalf.

 כ״א ע״ב 

הא מילתא זוטרא לי׳ לרב ותמוה כמ״ש במהרש״א דהא בכלל מאתים מנה ע״ש, ול״נ לפרש דמי שזכותו כ״כ גדול דאפי׳ שולט ת״ו פורעניות בשכנים היא נשמר ממילא אין השכיניס נצולין בזכותו רק מי שזכותו מועט מציל כדי שלא יהי׳ ניזוק גם הוא, וכעין זה פי׳ אדוני מ״ז ז״ל בפ׳ וירא בחמשים צדיקים תוך העיר דאי׳ במדרש צדיקים ניבלי ופי׳ הוא ז״ל דכיון שכשיבוא אנדרלמוסיא אינו מבחין וגם הם יהיו נאבדים לכן יש להציל בעבורם כל העיר, מיהו גם לפי פשוטי י״ל דאי הוי בזכותו הוי מציל טפי א״כ ע״כ אין זכותו מגין עליהם מטעם דלא צייתי לי׳ או שאין מככדין אותו כראוי והצלה שלהם הי׳ מטעם אחר:

The mechanics might be slightly different, but the svara is very similar.