Bo, Shemos 10:6. Exeunt Retrograde

Among the thirteen encounters between Moshe and Pharaoh, only one end with the words ויפן ויצא. That is in the beginning of our parsha in 10:6, in the warning of Makkas Arbeh.

 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה 

Mefarshim here explain that Moshe flagrantly breached royal protocol by turning his back on Pharaoh and walking out.  
From the beginning, Hashem had instructed Moshe and Aharon to show Pharaoh the respect a king is due. For example:
Rashi 6:13 - 

אל פרעה מלך מצרים: צום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם, זהו מדרשו. 

Rashi 5:3 - 

פן יפגענו: פן יפגעך היו צריכים לומר, אלא שחלקו כבוד למלכות.  

Even after the demonstration of contempt in our passuk, Moshe later showed respect again - 11:8 - Rashi, from Zevachim 102 - 

וירדו כל עבדיך: חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה (שמות יב לא) ויאמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי.

In fact, the Chasam Sofer (Tshuvos OC 159 D'H v'hinei mah) derives from here that showing respect to a king is a Din D'oraysa! (see there for his definition of "king.")

....מן התורה מחוייבין בכבודו לנהוג כבוד במלכות כדילפינן ממשה רבינו ע"ה שאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי (שמות י"א ו') וכן הזהירו הקב"ה ויצוהו על פרעה שינהוג בו כבוד וכן פירש"י (פ' וארא ו' י"ג) וכן גבי אלי' ששנס מתניו וירץ לקראת אחאב (מלכים א' י"ח מ"ו) וכלם לא עשו בשביל מורא מלכות שימיתם אלא משום חק החיוב 

Nonetheless, for Pharaoh, the time for respect had ended.  The Or HaChaim and the Netziv explain that this sudden change was because of Moshe Rabbeinu's disdain for a man who admitted that he was wrong and admitted that he was a rasha, and still refused to change his behavior. At the end of Makkas Barad, Pharaoh had said

 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים

and now he refuses to allow Klal Yisrael to go and be makriv korbanos to Hashem. King or commoner, such a man deserves no respect. (I assume either that he could have done teshuva despite Hashem hardening his heart or that Moshe had to publicly react to his behavior even if he was being manipulated.)

The Ibn Ezra and the Tur are not completely clear, but it is clear in, among others, the Or HaChaim, the Netziv, and the Malbim.

ibn Ezra

 אמר רבי ישועה כי ויפן הוא שב אל משה שהיה חולק כבוד למלכות שפונה אל המלך בצאתו והוא הולך אחורנית. ויפת אמר כשהשלים צרכו. וככה ופנית בבקר. והנה מה יעשה במלת ויפן כה וכה. והנה טעם ויפן מגזרת פנים. כאילו הוא וירא. והנה משה יצא מאת פרעה בלא רשותו והזכיר הכתוב זה בעבור שכעס פרעה וצוה לגרשם אחר שהושבו

My cousin Eli says that the word on the street is that the ibn Ezra's R Yeshua may have been a Kara'i, but lemaiseh, it's in the ibn Ezra.

Tur Ha'aruch

ויפן ויצא מעם פרעה. י"מ שפנה אל המלך ויצא דרך אחורנית. וי"מ ויפן חוזר אל פרעה פי' ויפן פרעה וירא והנה משה יוצא בכעס בלא רשותו.

His Yeish mefarshim is brought in the Alshich from a Medrash Rabba that I can't find.

Or Hachaim

ויפן ויצא. זלזלו בעיניו שאחר שהתוודה ואמר ה' הצדיק וגו' וחזר לסרחונו לזה פנה ויצא כדרך הנהוג עם שאר בני אדם 

Hamek Davar

ויפן. משמעו הפך פניו לאחוריו כמש״כ להלן ל״ב ט״ו שלא נהג עתה בכבוד המלך שהיה נפטר לאחוריו והיינו משום שכבר הודה שהוא הרשע ומ״מ מקשה לבו:

 - what he says in 32:15

ויפן וירד. לעיל י״ט י״ד כתיב סתם וירד משה מן ההר. וכאן כתיב ויפן. והטעם דזה ברור שמשה חזר וירד אחורנית ופניו כלפי שכינה כדין היוצא מן הקודש. ולא ירא שמא יכשל באבן וכמו שסופר בגמרא יומא דנ״ג על רבא כד הוי מיפטר מרבי׳ הוי אזיל לאחורי׳ עד דמנגפן כרעי׳ ומיתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא אבל כאן בתפשו את הלוחות בידו ירא שמא יכשל ויפול והלוחות יפלו מידיו ח״ו ע״כ הפנה עצמו ומצדד פניו והולך לאחוריו:

Malbim

ויפן ויצא שהנפטר מן המלך הולך לאחוריו והוא פנה פניו מן המלך ויצא כיוצא מבית הדיוט

That you don't turn your back on someone or something that should be honored is common sense and universally acknowledged. (That's why Rav Hutner had a electric lock control at his desk, and would lock the door if a talmid would turn his back and try to walk out. Then he would explain to the talmid that Kavod Hatorah is a life value, and is something one needs to be taught by his rabbeim.) It is also brought lehalacha in several places. 

The Mishna in Yoma 52b says the Kohen Gadol would exit the Kodesh Kadashim walking backwards.

יצא ובא לו בדרך בית כניסתו 

The Gemara there on 53a gives a source and other applications.

יצא ובא לו דרך כניסתו:  מנא הני מילי? א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן אמר קרא (דברי הימים ב א) ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים. וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים? אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים לביאתו מירושלים לגבעון: מה ביאתו מירושלים לגבעון פניו כלפי במה כדרך ביאתו, אף יציאתו מגבעון לירושלים פניו כלפי במה כדרך ביאתו.

וכן כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן: כשהן נפטרין לא היו מחזירין פניהן והולכין, אלא מצדדין פניהן והולכין

וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך

כי הא דר' אלעזר כד הוה מיפטר מיניה דר' יוחנן, כד הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין. קאי ר' אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי ר' יוחנן מיניה. וכד הוה בעי ר' אלעזר לסגויי, הוה קא אזיל לאחוריה עד דמכסי מיניה דרבי יוחנן.

 רבא כד הוה מיפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דמנגפן כרעיה ומתווסן אסקופתא דבי רב יוסף דמא אמרו ליה לרב יוסף (רש"י - שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר) הכי עביד רבא אמר ליה יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא (רש"י - תהיה ראש ישיבת הכרך) 

The Rema in 132:2 brings this from the Maharil in regard to walking out of Shul.

וכשיוצא מב"ה אומר ה' נחני וגומר [כל בו] ומשתחוה ויוצא:

and the Magen Avraham there  brings that the Maharil would bow three times: once coming in, once leaving, and when he would go down from the Bimah.

The Rambam (ST 10:10) extends this to prohibit turning one's back on a sefer Torah at any time, not just when you're walking out. 

ולא יחזיר אחוריו לספר תורה אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים:

which the Machaber brings down in YD 182:1, who adds

 וְלֹא יַחֲזֹר אֲחוֹרָיו, אֶלָּא אִם כֵּן גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֶלָּא יֵשֵׁב לְפָנָיו בְּכֹבֶד רֹאשׁ וּבְיִרְאָה וָפַחַד, שֶׁהוּא הָעֵד הַנֶּאֱמָן עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד (דְּבָרִים לא, כו), וִיכַבְּדֶנּוּ כְּפִי כֹּחוֹ.

and the Mishna Berura in 147sk29 and 132sk18, כשיצא מבית הכנסת לא יצא ואחוריו להיכל אלא יצדד וכן בירידתו מהתיבה.

The truth is that the makor for this Rambam is obscure, since the Gemara in Yoma is talking about walking away, not stam when you're in the presence of the sefer. It may be, as I said, just common sense, but I believe that the Rambam limits himself in the Yad to quoting or at least paraphrasing Divrei Chazal.  Rav Chaim Kanievsky is quoted as saying that the makor for the Rambam is the Gemara in Sotah 40 that implies that only when there is an overriding need to do so may one turn his back on the sefer.

לעולם תהא אימת ציבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה

Back to the basic Halacha: Do we do this? I think all Sefaradi Jews walk out backwards and do a little bow. But Ashkenazim generally do not do this, and I did not see it by my Roshei Yeshiva. Many do walk backwards going down from an aliyah, but rarely bowing, and certainly not when leaving shul. In fact, the Aruch HaShulchan notes this issue in the Or Samei'ach: After Kohanim say Birkas Kohanim, they say

  עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל

The expression "what you decreed upon us," מה שגזרת עלינו,makes it sound like it they had been ordered to do a difficult or unpleasant task.  What's so hard about blessing Klal Yisrael?  So Reb Meir Simcha (14:Tefilla 12) explains

לפי מה שמצאנו בסוף סוכה שבבית שני היו אומרין אבותינו היו פניהם כו' ואחוריהם למערב ואנו כו' ועינינו כו' וכאן אמר הגמרא לעולם תהי' אימת הציבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי כו' לכן אמר כד מהדרי אפייהו מצבורא, אומרים רבש"ע עשינו מה שגזרת עלינו שאנו עשינו זה בהכרח לפי שגזרת עלינו.

that for the Kohanim to turn their backs on the Aron Kodesh is inappropriate, but the exigencies of Birkas Kohanim and Kvod Hatzibbur require that they do so.  Therefore, after they finish duchenning, they state their reason for having turned their backs on the Aron, that blessing Klal Yisrael face to face is vitally important, and they ask that Hashem give effect to the bracha.


So: why don't we do it? Why aren't we noheig to walk out backwards or the bow when leaving?

I assume this is because of the Aruch HaShulchan's svara, several svaros I suggest, and the Shiltei HaGibborim. 

On the one hand, the Aruch HaShulchan YD 242:43 says

לא יחזור לאחוריו כנגד רבו כדרך ההולכים מהבית, אלא ילך לאחוריו ופניו כנגד רבו, כדרך שיורדין מארון הקודש

On the other hand, there is an Aruch Hashulchan that is meikil. It is not well known because it's not in 132, where it belongs. It is in OC 133:4.  

מנהג ספרד לומר אחר "ובא לציון" מזמור "תפילה לדוד הטה ה' אזניך", והוא מזמור (פו). ואחר כך אומרים "הושיענו...", שיר של יום, ואחר כך אומרים "אין כאלהינו...", "פטום הקטורת...", "תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות...", אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום...". ואומרים קדיש דרבנן, מפני מאמרם סוף סוטה שהבאנו בסימן הקודם, שאומר הש"ס שם "אמן. יהא שמיה רבה" דאגדתא. ואחר כך "עלינו".

ומנהגם נכון וטוב, וכן כתב בפרי עץ חיים. אך רבינו הרמ"א כתב בסימן קל"ב, וזה לשונו:

יש שכתבו לומר "פטום הקטורת" מתוך הכתב ולא בעל פה, משום שהאמירה במקום הקטרה, וחיישינן שמא ידלג אחד מסממניה. ואמרינן שהוא חייב מיתה אם חסר אחת מסממניה. ולכך נהגו שלא לאומרו בחול, שממהרין למלאכתם וחיישינן שמא ידלג. וכשיוצא מבית הכנסת אומר "ה' נחני...", ומשתחוה ויוצא.

עד כאן לשונו. ומהרי"ל עשה שלוש השתחוואות, וכשיצא מבית הכנסת לא יצא ואחוריו להיכל אלא מצדד (מגן אברהם). וכשהבימה מפסקת – לית לן בה, כיון שרשות אחר מפסיק בין ההיכל ובין הפתח.

I believe that the basic halacha was said only where the Sefer Torah is out in the open, not in the Aron. Otherwise, we would have issues with Bo'i beshalom, and with every Rav and Rosh Yeshiva that speaks and has the option of going off to the side but does not. The Gemara in Taanis and Shabbos is mashma that in many cases, the Sefer was kept safe in someone's home and brought to shul for tefilla, and it's possible that during tefilla it was simply kept on a shelf. But where it's in an Aron, first of all, it's not open and there's no special chiyuv of kavod. Second, our Aronos are big enough to have a din of a reshus on their own; and third, the section containing the Sifrei Torah is always above the Rambam's ten tefachim. It is very possible that the Gemara is talking where the Sefer is lower than ten tefachim and and exposed.

Additionally, the Shiltei HaGiborim in Kid 33b, dafei haRif 14b.

ונראה בעיני שלא אמרו (קידושין לג) אלא לעמוד מפני התורה ולא להשתחוות לה ולא נמצא בכל התורה שמשתחוים אפילו לארון הקודש 

but the ShG only addresses bowing.

I suppose it can't hurt to walk out kind of backwards, or sideways, especially where the bimah is not interposed between the door and the aron, but it's not something we've done, and there's no reason to start now. I wish I could be in my forebears' league in more important things than this, such as gadlus in Torah and Chesed and Zikui HaRabbim, and I'm not interested in deluding myself into thinking that I've improved on what they did.


A few days after writing this, I bumped into a young man that learns in the Kollel here in Chicago, by the name of Yaakov Kaminetsky, Reb Yaakov's grandson. I mentioned the Rambam about "not turning your back on a sefer Torah," and I said that it seems to me that according to the Gemara in Makkos 22b (and not Kiddushin 33b) that 

כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה

then if the chiyuv kavod talmid chacham is at least equal to that of a sefer torah, then the Rambam should equally prohibit ever turning one's back on a Talmid Chacham. He responded that just last night he was reading a book called Reb Avraham, about Reb Avraham Genichovsky, by Reb Shmuel Aharon Fish, where it says as follows (verbatim, so don't harass me for grammatical issues):

"His close talmid, R. Yechezkel Meyer, שליט״א, says "I once merited accompanying Reb Avraham when he went to discuss an important matter with Maran HaRav Shach זצ״ל very early in the morning on chol hamoed. HaRav Shach was at Kollel Ponievezh at that hour and Reb Avraham entered and told him what he had to say. He was ready to leave, but it was after kri'as haTorah and the Sefer Torah was in front and HaRav Shach was at the back, so Reb Avraham was standing right in between. He deliberated how to go. He then carefully walked out sideways, without showing his back neither toward the Sefer Torah nor toward the talmid chacham."

Of course, that involved walking away, for which you don't need the Rambam. But in the previous vignette, he discusses a hachnassas sefer Torah parade:

".....The parade went on down the street, and we all wanted to go back to yeshivah, but Reb Avraham remained standing and did not go back. When I asked him why, he explained that he cannot go, since he will be standing with his back to the Sefer Torah, so he waited until the Sefer Torah was out of sight. A few minutes later when the parage reached Ezras Torah Street, some bachurim said that the Sefer Torah was so far away that there was no problem, but Reb Avraham said that since we were standing in a high place and were able to see, the issur remained."Since the time for ma'ariv in yeshivah was approaching, Reb Avraham suggested we should proceed back by walking backwards and facing the Sefer Torah at all times. He explained that although he was taught not to do actions which seem strange in the eyes of viewers, in this situation people will think we want to continue observing the Hachnasas sefer Torah."

I know some of you are annoyed by the occasional not-strictly-Toireh-tangent, but I have to mention this recent development. Between Magna Carta and insurance companies, nothing is the same any more. This is the clever headline from an article in The Telegraph, August 2009.

Royal tradition takes a backward step as the Queen bows to 'health and safety' concerns

The centuries-old practice of servants and guests walking backwards when leaving a room after seeing the monarch has been dropped after health and safety concerns.

By Andrew Alderson, Chief Reporter8:55AM BST 09 Aug 2009

The protocol was observed as a sign of respect but royal aides feared it could lead to someone getting hurt – and potentially suing Buckingham Palace for damages.

The decision was taken to quietly drop the practice for most Palace staff and all visitors. 

  ...........Charles Kidd, an expert on royal etiquette and editor of Debrett's Peerage & Baronetage, said that the practice of walking backwards when leaving the monarch's presence was believed to date back to Medieval times. "It goes back to the times when it was considered terribly impolite to turn one's back on the sovereign," he said.

"date back to Medieval times..."
I am sure that his scholarship is impeccable, but outside of England, it goes back a lot further.

For additional Marei Mekomos, please see a similar discussion in an earlier post that focuses on Moshe Rabbeinu descending from Sinai, in Parshas Eikev.

~