Thursday, January 17, 2019

Beshalach, Haftara, Shiras Devora.

Attention to the intended dikduk can add a layer to the experience of reading Tanach, such as the beat of mi'le'els in the passuk in Barchi Nafshi, תָּֽשֶׁת־חֹ֭שֶׁךְ וִ֣יהִי לָ֑יְלָה.

In this week's Haftara of Beshalach, we read Shiras Devora, from Shoftim 5:12. Devora said

עורי' עורי' דבורה עו'רי עו'רי דברי שיר

The first two Uris are mi'le'ra and the last two are mi'le'el.
ooREE ooREE Devorah, OOree OOree dabri shir.
Minchas Shai
עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר. שנים הראשונים מלרע והאחרונים מלעיל וכן במכלול דף קל"ז:
Radak
עורי עורי. שנים הראשונים מלרע והאחרונים מלעיל:

There are certainly good and valid interpretations of this change; for example, that the first is אתערותא דלתתא and the second is אתערותא דלעילא, especially (HaRav Bergman in his new שערי אורה) in the context of Chazal's statement that Devora lost Ruach Hakodesh for a moment after she contrasted herself with the Shoftim of the past (in passuk 7, where she said חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל)

But the truth is that no explanation is necessary.  This type of change is seen in many places in Shira and Tze'aka. Where a word is repeated after a separation, the first time it is mi'le'ra and the second time it is mi'le'el.  I think the best explanation is that when your heart is full, one way or another, you use all your kochos and kavanos.  As Rav Kook says,
ולפעמים באים כל הכוחות יחד ומעירים עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר 
- שמונה קבצים קובץ ו סימן יט באורות הקודש ג סימן מא עמוד שג
As always, you need an expert to explain Rav Kook; the magi'ah there explains
וברד"ק כאן, השניים הראשונים מלרע דגש על הרי"ש ושניים אחרונים מלעיל דגש בהתחלת המילה על העי"ן. ואכן ההרגשה הפנימית והרוח הצפונית באים מלמעלה. וקול התרנגול והשעון המעורר מהטבע וכוחותיו. והכל יחד נקרא להתחדש ולצאת לפועל ענינו האלקי לחזרת הנבואה והשראת השכינה בישראל.
 בשמונה קבצים קובץ ח אות סט התעוררי נפשי התעוררי בגדולה האלקית שלך אל תתבטלי ולא

In Hallel, we say
אנא' השם הושי'עה נא
אנא' השם הצליחהנא
Hoshi'ah is mi'le'el, but Hatzlicha is mi'le'ra. I think that one is complicated by the repetition of anna/na/anna/na.

And with Uri in that powerful passuk in Yeshaya 51 9
 עורי' עורי' לבשי־עז זרוע יהוה עו'רי כימי קדם דרות עולמים הלוא את־היא המחצבת רהב מחוללת תנין
Awake, awake, clothe yourself with splendor. O arm of the LORD! Awake as in days of old, As in former ages! It was you that hacked Rahab in pieces, That obliterated the Dragon.
Minchas Shai there
עורי עורי. שניהם מלרע וכן במכלול דף קל"ז והשלישי שבפסוק מלעיל:

Tehillim 57:9
עוּ'רָה כְבוֹדִי עוּרָה' הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר׃
Minchas Shai
. כתוב במכלול דף קל"ז וכבר באו מהם מלרע עורה הנבל וכנור שובה ה' וגו' עכ"ל וכן בס"ס הוא בשני טעמים טעם הראשון הוא ימנית בראש תיבה כמנהג שאינו עושה מלעיל בתהלים והטעם השני עורה שהוא מלרע.

Tehillim 42:10
אומרה לאל סלעי ל'מה שכחתני למה' קדר אלך בלחץ אויב
Minchas Shai there
למה שכחתני. למה הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל מסורת ורד"ק בפי' ומכלול דף רס"ו

Reb Yaakov Kaminetzky (also in some mefarshim there in Tehillim) has a rule that if Lamah is immediately followed by aho'y then it's mi'le'ra, and otherwise mi'le'el. This is no doubt true, but it's not necessary in that particular passuk. It's a cry from the soul, like a shir, and when the word is repeated after a separation it changes from mi'le'ra to mi'le'el.

There are some words that remain a mystery, like קוּמָה, which varies from one place to another in Tanach, so when you end Birkas Krias Shma with קומה בּעזרת ישׂראל there's no right or wrong way to say it.  As the ibn Ezra says (Sefer Moznayim page 125)
יש מלות שתהיינה לעולם מלעיל ויש שתהיינה מלעיל פעם וימצאו מלדע כמו קומה ה (במדבד י לה) קומה ונשבה אל עמנו' (ירמיה מו טז)
But at least here, you have an approach that makes sense.

7 comments:

  1. Just a point of interest - I believe the Keter Aram Soba has both hoshiah and hatzlacha with the accent milera

    ReplyDelete
    Replies
    1. That's interesting! I wonder why it was not adopted in the standard mesora.

      Delete
    2. Also, standard mesorah is
      אָֽנָּא ה הוֹשִֽׁיעָה נָּא:
      אָֽנָּא ה הַצְלִיחָה־נָא:

      Notice two other differences: notice the second line has a maqaf and no dageish in the second nun. Ben Asher has the second line more like the first.

      Which is what yields the change in emphasis -- the first has "please" and "save" as two words, the second makes them a compound word. And in both, the emphasis is on the second-to-last syllable.

      Delete
    3. A very learned friend from Maaleh Adumim wrote the following: Its resemblance to a haiku is coincidental.
      on this side of the world people are very aware , confused and
      conflicted with hoshia and hatzlicha
      so now every possible permutation is in play
      big mess

      Delete
    4. A chasid turned to the Chidushei haRim because the government was on the verge of throwing him into debtor’s prison. The rebbe replied that the next day was Rosh Chodesh, when he said Hallel he should have extra kavvanah during אנא ה׳.

      After the Chiddushei haRim left, his friend asked him what the rebbe said. An argument ensued: Did he mean אנא ה׳ הושיע נא, that he be saved from prison? Or אנא ה׳ הצלחה נא, that his business succeed and he could oay off his debts?

      The future Sefas Emes overheard and explained his grandfather’s intent. Neither. The rebbe meant אנא ה׳ כי אני עבדך!

      (I think this story is similar in message to Nefesh haChaim 2:12 or so. We are to daven for צרכי גבוהה. In this instance: You would think the univers(s) are better off with him free and able to do more of Hashem’s work.)

      Delete
  2. About עורי עורי, I am reminded about how the shift in emphasis changes tense in "באה עם הצאן" in Bereishis 29:6 vs v. 9. See Rashi on the first pasuq:
    באה עם הצאן. הַטַּעַם בָּאָלֶ"ף וְתַרְגּוּמוֹ אָתְיָא; וְרָחֵל בָּאָה – הַטַּעַם לְמַעְלָה בַּבֵּי"ת וְתַרְגּוּמוֹ אֲתָת; הָרִאשׁוֹן לְשׁוֹן עוֹשָׂה וְהַשֵּׁנִי לְשׁוֹן עָשְׂתָה:

    In any case, remember this discussion tomorrow night, when siging, "עוּרִי עוּרִי שיר דַּבֵּרִי".

    ReplyDelete
    Replies
    1. I am so totally out of my depth here, as you remind me with your maqaf. But as I understand Rashi by Rachel, it's a simple difference between pluperfect and past tenses.
      As for singing Lecha Dodi, wow, I didn't realize that both of my posts on Beshalach come up in Lecha Dodi - both Uri and Mekor HaBracha. Cool. But I'll do what I always do in Hebrew songs- I'll pick the one that fits the tune better. It's not like Ravu, where the difference changes quarreled to multiplied.

      Delete