Mishpatim: Don't Ask a Muslim To Do Melacha For You on Shabbos.

UPDATED.

Due to crises that arose from the cold weather in Chicago, this was initially posted in a very brief and unclear manner. Baruch Hashem things have straightened out, and I can try to do a better job.

The idea is as follows: There is a little known Halacha, to the best of my knowledge not brought in any of the poskim including the Rambam:

It is assur Mideoraysa to ask a Ger Toshav to do melacha for you on Shabbos. 

This discussion will first establish that such a halacha exists vis a vis the Ger Toshav. Then, it will address two topics:

1. Is it possible that even though we don't have official Ger Toshav in our time, and haven't had any in a Yovel und ah mitvoch, that this din applies even to a Gentile that believes in Mattan Torah and is careful to keep the Seven Mitzvos - such as some Christians and all Muslims?

2. Speculation as to the rationale of this Gzeiras Hakasuv. Not stam talk - speculation that connects it to other dinim that that we know of.

***********************************************************************

In Parshas Mishpatim the Torah says (Shemos 23:12)

ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר

The Torah tells us that on Shabbos the law of Shvisa, Menucha, applies to Shor, Chamor, the child of a Shifcha knaanis, and the Ger. Who is this Ger that the Torah says should rest on Shabbos?

The Gemara in Yevamos 48b says it does not mean a "Ger Tzedek." True, we need a passuk to teach us that Shabbos applies to a Ger Tzedek, because the din of Shabbos is introduced with the words "el Bnei Yisrael," which might exclude a Ger Tzedek. But the din of Shabbos for Ger Tzedek is learned from Ger in the Aseres Habidros. So this must be teaching something about some other kind of Ger. The Gemara says it refers to a Ger Toshav:

 והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב 

Rashi in Yevamos says a famously strange thing. Rashi says that a Ger Toshav is obligated to keep Shabbos, because Chillul Shabbos is like Avoda Zara, and therefore Shmiras Shabbos is included in his promise to keep the Seven Mitzvos.

Rashi:

גר תושב - שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבלות והזהירו הכתוב על השבת דמחלל את השבת כעובד עבודת כוכבים:

Tosfos, the Ramban, and the Rashba all disagree with Rashi. Instead of Rashi's pshat, they say that the Gemara just means that WE JEWS can not ask a Ger Toshav to do melacha for us on Shabbos. We can ask a regular Gentile to  do melacha, because that is only assur midereabanan, but the Torah prohibits us from asking a Ger Toshav to do melacha on Shabbos.

Ramban:

אלא שמעתין בלצורך ישראל היא שהכתוב מזהיר לישראל שלא לעשות מלאכה בשבת ע"י עבדו בין שהוא ערל עכו"ם ומהול בין ע"י גר תושב וגזירת הכתוב היא אעפ"י שאין גר תושב זה קנוי לו שאלו בעכו"ם אמירה לעכו"ם [אינו אלא] שבות אפילו לעשות מלאכה לצורך ישראל.

Rashba:

ולא אמר התורה שישבות הגר והעבד אלא ממלאכתנו, ולא להם אסרה תורה אלא לנו שלא לעשות מלאכתנו על ידי עבדינו ולא על ידי גר תושב. ואף על פי שאין באמירה לעכו"ם דעלמא אלא שבות של דבריהם, הכא גזרת הכתוב היא.

Same in Tosfos. 

זה גר תושב - פירש בקונטרס שקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים ומחלל שבת כעובד עבודת כוכבים. וקשה:
 - דאם כן נפישי להו משבע מצות ובמסכת ע"ז (דף סד:) משמע דבשבע מצות שקבלו בני נח איקרי גר תושב;
 - ועוד דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) אמרי' דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה אפילו בחול כל שכן בשבת;
 - ובפרק ד' מחוסרי כפרה (כריתות דף ט. ושם) קאמר ר"ע דגר תושב אין מוזהר על השבת.
ונראה דהכא בעושה מלאכה לצורך ישראל דומיא דוינפש בן אמתך:

This is also discussed in Krisos 9a (and more briefly in the Mechilta here,) where there are three shittos in the Tannaim: The Tanna Kamma holds that a Ger Toshav can do his own work on Shabbos, but only like Jews on Chol HaMoed. Reb Akiva says they can only do on Shabbos what we do on Yomtov. Reb Yossi and Reb Shimon, who we pasken like (like whom we pasken), say that he can do whatever he wants on Shabbos, with no restriction at all.

Tosfos Yeshanim in Krisos says that they are arguing about how to learn the word "ve'hageir" in our passuk, and that even Reb Shimon and Reb Yossi agree that we can not ask him to do melacha on Shabbos. The reason that they can do melacha in general is because it says "veyinafeish," which is a lesser restriction than "shvisa."

הלכה כר"ש - דאמר גר ועבד ואמה התושבים עושין מלאכה לעצמן כישראל בחול ודוקא לעצמן ולא לאחרים:

כישראל בי"ט - דנפישה בעלמא כתיב ביה ולא שביתה:

So every one agrees that the Geir Toshav is subject to the din of "veyinafeish" on Shabbos. The essence of the argument is what  וינפש.... והגר means.  According to the TK and RA, it limits what he is allowed to do for himself (like Moeid, or like Yomtov.) According to RY and RS, he can do whatever he wants, and it only prohibits A JEW from asking him to do melacha.

The Aruch Laner in Yevamos there brilliantly shows that this is really what Rashi means as well - that Rashi's words are an interpretation of the shitta of the TK and RA.

Bottom line: Tosfos, the Ramban, the Rashba, and probably Rashi, all hold that our passuk prohibits us from asking a Ger Toshav to do a melacha on Shabbos. Of course, Amira l'Akum is only miderabanan, but asking a Ger Toshav is a Bittul Asei De'oraysa.

This brings us to the gist of this discussion.

Section I: Does this Issur Amira apply to Gentiles that keep the Seven Mitzvos?

There is no din of  Ger Toshav in our time. There hasn't been a din of Ger Toshav since the observance of Yovel ended more than two thousand five hundred years ago. Erchin 29a -

אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר (ויקרא כה, מ) עד שנת היובל יעבוד עמך 

ואין שדה החרם נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר (ויקרא כה, כח) ויצא ביובל ושב לאחוזתו 

אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג שנאמר (ויקרא כה, ל) לא יצא ביובל 

ר"ש בן יוחי אומר אין שדה חרמין נוהגין אלא בזמן. שהיובל נוהג שנאמר (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם 

ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מ"ט אתיא טוב טוב כתיב הכא (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך וכתיב התם (דברים כג, יז) בטוב לו לא תוננו 

This means that the formal status of Ger Toshav can only exist while the law of Yovel exists, and with the end of the Yovel, no such identity exists.  But of course, a Gentile can make a personal resolution and declaration that he will forever fulfill the seven mitzvos because Hashem commanded all of mankind to fulfill them. (Of course, every Gentile is warned to not transgress the seven mitzvos. What distinguishes our hypothetical Gentile is that he does these mitzvos because he believes in the Gilui Shechina on Sinai and that the Torah is the word and command of Hashem.)  Does such a personal resolution, or the equivalent national resolution, have any halachic consequences?

Rav Kook, writing about the necessity to allow sale of land to non-Jews during Shmitah (Mishpat Kohen 58 and 63), discusses the problem of Lo Sechaneim, that it is assur to sell land in Eretz Yisrael to a non-Jew. He posits that this would not be prohibited to a Ger Toshav. Then, based on a Bach (CM 349), he says that today's Muslims would have this hetter, because they keep the seven Mitzvos.

Similarly, you have Rav Yechiel Heller, who says a tremendous Chiddush. He says that the Gemara that limits acceptance of a Ger Toshav when there is no Yovel only applies to individuals. But nations, religious groups, that as a whole accept the Seven mitzvos because they are the Ribono shel Olam's laws, they have a din of Ger Toshav even in our time. 

I didn't see it inside, but this is what I saw in the Sinai periodical:

המאמר האחרון בקובץ הוא של הרב יחיאל הלר שהוזכר כבר בקשר בינו לבין הרב א"ד שטראשון. הרב הלר ניגש לנושא בהשוואת מצבם הדתי מוסרי של העמים הקדומים לעומת מצבם של העמים הנוצרים שבזמנינו. הוא ראה את אנשי העולם פרט לאומה הישראלית מבחינת ההלכה היהודית מחולקים לשנים. החלק האחד הם הישרים מקיימי שבע המצוות כמצווה מפי עליון יתברך על כל יצוריו.... והם נקראים בפי התלמוד גר תושב וחסידי אומות העולם. החלק השני הם בני אדם אשר לפנים היו מתפשטים מאוד בעולם וגם היום חבל לא נוקתה מהם לגמרי כי נמצאים מהם כקצוות ואיים. במלים אחרות ההלק האחד הם מתורבתים, והחלק השני, שהוא מעוט קטן הם מחוסרי התרבות. 

מבחינת ההלכה התלמודית, המעבר ממצב של ברברי למצב של בן תרבות אפשרי על ידי כך שהאדם המבקש זאת יקבל עליו לפני שלושה אנשים את שבע המצוות המכונות המצוות של בני נח. בכך הם נעשים גריס תושבים. ברם לפי קביעת הרמב"ם אק מקבלים גרים תושבים אלא בזמן שהיובל נוהג, ומכאן שנחסם המעבר למצב של גר תושב. אולם ההלכה קבעה גם זאת שחובת ההתיצבות לפני שלושה מיותרת כשאומה שלמה רוצה לעבור למצב זה. (הרב הלר נותן הסברים לכך אבל לענייננו אין אנו צריכים לדון בכך.) והנה הרב הלר שואל את השאלהי האין העמים הנוצריים שבזמנינו כבר גרים תושבים והאם אין ההלכה מחייבת לראות אותם כגרים תושבים ובתור כאלה גם כחסידי אומות העולם? הרב הלר מקדיש חלק גדול ממאמרו בהגדרתן של שבע מצוות בני נוח, שהן: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, ברכת ה', גזל, דינים, אבר מן החי, ובשאלה, אם אין התרבות הנוצרית מושתתת על מצוות אלה וכא למסקנה: ״כי אלו האומות הם במעלת הסידי אומות העולם לפי משפטי התורה ובלשון התלמוד מכונים בשם גרים תושבים.״

 כמו כן מנסה הרב הלר להראות על יסוד אי אלה עדויות מן התלמוד את שחיתותם הדתית מוסרית של עמי הקדם וטוען שאין להאשים את חז"ל על שגינו אותם בתכלית הפחיתות ״כי באמת היו בעיניהם בתור חיות טורפות ופחותים מהן, כהיותם בעלי הצורה האלקית, וחננם ה' יתברך שכל להרגיל נפשם בחכמה ומוסר, כי זה כל יעוד האדם בעולמו, והם השתובבו במידות נשחתות כאלה״ 

הרב הלר טוען שכלפי האומות הישרים בימינו אנו נוהגים לפי דיני התלמוד כלפי הגר תושב והוא מביא דוגמאות לכך, והן: ביטול האיסור בהנאה של סתם יינם, וביטול האיסורים על יחוד עם לא יהודים.  ״בימיהם ז"ל אסרו לכל אדם להתיחד עמם וכל שכן להתלוות עמם בדרך, ואלו בזמננו השתנו כל אלו הדינים, כמו שהוא מפורסם ממנהגינו באהבה וברעות ויחוד אתם כמו עם כשרי ישראל.״ ״הם חז"ל ציוו שעם בני האדם המשובבים והפראים הרעים נתנהג בכל הפרטים שציוו בהנהגתם, ועם חסידי העולם, הם האומות שבזמננו זה, שהם במעלת הגר תושב ננהוג כמו שציוו חז"ל לנהוג עם גר תושב"  ״ולא כמו שידמו שוטנינו שהותר לנו חס ושלום עול לזולתנו.... התורה אמרה: כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב עמך״ ... זהי עמך שתנשב האמור במקרא זה הוא גר תושב, ונצטוינו עליו להחיותו, וזה כולל... שנאכילהו... ונשקהו... ונכסהו... ונרפאהו ונלמדהו אומנות״  וכל הנאמר בדברי חז"ל בהרחקת העכו"ם וגנותן ואין לחוש על נזקיהם --- לא נאמרו בגר תושב כלל"

לאחר בירורים כמונחים אח, רע, ועמית, שכמקומות שונים בתורה הוא בא למסקנה שלפי חז"ל ״יקרא הגר תושב אח, ורע, ועמית, בלשון התורה בענינים שהוא מצווה בהם כמונו כגון האונאה והחזרת אבידה וחמדת זולתו ועדות שקר והדומה, שכל אלה מענפי הגזל הם ונתחייבו בהם גם בני נח. ואשר להחזרת אבדה שחז"ל אמרו שחובה זו אינה חלה על החזרת אבדה ועף אין ספק שלא החכוונו לרר תושב והאומות בזמננו הם גרים תושבים. הרב הלר מראה שהאיסורים שהתורה אוסרת לעשות לאח, לרע, לעמית, חלים גם כלפי גרים תושבים כשגם הם אסורים לעשותם. ועל כן ״מותר לנו ליתן ריבית לגר תושב וליקח ממנו ואין זה עול נגדם אחרי שמותרים אנחנו גם ליתן להם. ובינינו נאסר לשניהם הריבית ומלוה ליקח ולווה ליתן אם לא בררך עסק״

The Meiri in AZ says again and again that all the Gemaros that discuss Akum do not pertain to the civilized and monotheist religions among whom he lived. He does not, however, say that they have a din of Ger Toshav, except to the extent that Lo Sechaneim might not apply to them.

And finally, the Rambam (Isurei Biah 14:7-8) implies that the whole distinction between Chasidei Umos Ha'Olam and Ger Toshav narrows down to one point- allowing him to settle among us in Eretz Yisrael, thus the term "Toshav."

אי זה הוא גר תושב זה עכו"ם שקיבל עליו שלא יעבוד כו"ם עם שאר המצות שנצטוו בני נח ולא מל ולא טבל ה"ז מקבלין אותו והוא מחסידי אומות העולם. ולמה נקרא שמו תושב לפי שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ ישראל כמו שביארנו בהלכות עכו"ם:

ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג. אבל בזמן הזה אפילו קיבל עליו כל התורה כולה חוץ מדקדוק אחד אין מקבלין אותו:

If that is true, then it could be that other dinim that pertain to a Ger Toshav do not require the formal acceptance of a Beis Din and apply to any Gentile that keeps the Sheva Mitzvos because of Hashem's command. 

Note: A contemporary posek that holds that there are circumstances that create a Ger Toshav even in our time. 

HaRav Nachum Rabinowitz of Maaleh Adumim has a teshuva in his Siach Nachum page 318 that states that there are three cases where a Ger Toshav can exist in out time:

סיכום          נסכם מסקנותינו בדעת הרמב"ם:            א. כל מי שמקיים שבע מצוות בני נח מפני שציווה בהן הקב"ה בתורה וכו' – הרי הוא מחסידי אומות העולם. אין צורך לבדוק כל אחד ואחד אם הוא באמת מקבל עליו שבע מצוות, אלא הואיל והוא משתייך לקבוצה, כמו הגבעונים, שהמנהיגות שלהם מחייבת שבע מצוות ומקיימת מערכת דינים כראוי – כולם יש להם דין בני נח כשרים מחסידי אומות העולם.(וראה שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' מא (למברג תרמ"ד, דף לו עמ' ג), מהר"ץ חיות במאמר תפארת לישראל (כל ספרי מהר"ץ חיות, א, ירושלים תשי"ח, עמ' תפט), ובספר חמדת ישראל להגרמ"ד פלאצקי בקונטרס שבע מצוות, אות לה (עמ' 202.))           ב. חסיד אומות העולם שקיבל עליו שמירת המצוות בפני שלושה, שהם בית דין, והם קיבלוהו והעניקו לו רשות כניסה לארץ – הרי זה גר תושב.                ג. בסתם, אין מקבלים גר תושב בזמן שאין היובל נוהג. הטעם נראה פשוט, מפני שחייבים לתת לו מקום לשבת וכל שאין ישראל קבועים בארצם, כל אחד בנחלתו – איך ניתן לחייבם להושיב ביניהם אחרים?          ד. במה דברים אמורים שאין מקבלים גר תושב בזמן הזה? במי שזקוק שנקבלנו, זאת אומרת, מי שאינו קבוע בארץ עדיין. אבל מי שכבר יושב בארץ, ואפילו בירושלים, אם רק מקיים שבע מצוות – דין גר תושב לו. וראה מה שביארתי בשו"ת מלומדי מלחמה )סי' מג(.            ה. מי שכבר קיבלנוהו בגלל היותו מועמד לגירות שלמה, ואפילו בחוץ לארץ, ולא נשלמה גירותו –נשאר גר תושב אפילו בזמן הזה, שהרי נתחייבנו לו כאשר קיבלנוהו כמועמד לגירות צדק.             ו. כן הדין בקטן שהטבילוהו לגר צדק על דעת בית דין, כשיגדיל – יוכל לבחור להישאר גר תושבגם בזמן הזה. גם כאן הטעם הוא משום שנתחייבנו לו כאשר רצינו לגיירו על דעת בית דין.

(I have one He'ara on Harav Rabinowitz's maskana.  The pashtus of  the Gemara in Arachin 29 is not that "Beis Din is not mekabel...." It is  אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, that such a status can not exist in our time, just as Eved Ivri and Sdei HaCheirem and Battei Arei Choma can not exist.  It is difficult to see why anyone would reject the pashtus of our Gemara and say that of the four, three can not exist at all, and one can exist but we just don't do it in practice. But I understand his diyukim in the Rambam.)

So, the question then is, can you ask a Muslim to do melacha on Shabbos? Can you ask a non-trinitarian Christian to do melacha on Shabbos? Do you have to find a real Oveid Avoda Zara, such as a Hindu or an Animist, to be your Shabbos Goy? Can you ask a Muslim, but only if he is a Rotzei'ach? (I'm not sure whether murder motivated by nationalism is Retzivah al pi Din, but he would at least be denying the Ribono shel Olam's promise to give Eretz Yisrael to the Jews. Unless he's a Satmerer Muslim.)

Reb Micha Berger reminded me that even discounting for מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו , it is not mistavra that I am the first person since the invention of Islam to think of this, so it's probably not true lehalacha.  I will point out, however, that according to Rav Nachum Rabinowitz, that Ger Toshav can exist in our time, the halacha would have to apply to them.

My brother Akiva pointed out that this would be less of a problem in the United States, because the law of the land that mandates the legality of abortion and mishkav zechur breaches the Seven Mitzvos, in that the Court System (Dinim) allows Shfichas Damim and Arayos.  Saying that, though, makes anyone who does not protest the law - meaning me and you - equally complicit in this aveira.

Section II: What's pshat in the Gzeiras Hakasuv???

If both a regular Akum and a Ger Toshav are allowed to do whatever they want on Shabbos, why would the Torah allow us to ask an Akum to do something for us, but prohibit us from asking a Ger Toshav to do something for us???

I have two good mehalchim.  The first is good mitzad the Lomdus, and the second is good mitzad Seichel Hayashar.

1. There is a diyun in the achronim whether the issur amira l'akum derabanan is modeled on the din shlichus (even though there's no chalos here,) or simply based on dabeir davar. If it's dabeir davar, there is no svara to say that a geir toshav is a bigger problem than an oveid AZ. If it's based on the idea that it is like shlichus, then it's possible that even though ein shlichus l'akum, if it something they have a shaichus to, then there is a din shlichus. If so, it could be that a geir toshav has a shaichus to Shabbos. Rashi in Yevamos there actually holds that a geir toshav is chayav to keep shabbos, because, as the Aruch Laner explains, once he's a geir toshav, we define shabbos for him according to our perspective, and from our perspective, chillul shabbos is like AZ.  If so,it could be that once he is a geir toshav, the Torah assers based on the idea of shlichus. If so, even an unofficial geir toshav might have enough shaichus to shabbos that amira would have a din shlichus.  Or, you could say that only if Beis Din is mekabel a Ger Toshav does our definition of Avoda Zara include chillul Shabbos. For stam a frum gentile, chillul Shabbos is totally unrelated to the issur of Avoda Zara, so there would NOT be an issur amira unless he was mekabel in Beis Din.chillul Shabbos is totally unrelated to the issur of Avoda Zara, so there would NOT be an issur amira unless he was mekabel in Beis Din.chillul Shabbos is totally unrelated to the issur of Avoda Zara, so there would NOT be an issur amira unless he was mekabel in Beis Din.

2.  A Ger Toshav, as envisioned in the Torah, involves more than faith and practice. It means that the Ger Toshav accepts that Hashem has chosen Klal Yisrael as the Am Hanivchar. Concomitantly, a Ger Toshav would naturally view himself as meshubad to the needs of Klal Yisrael. That being the case, even though we have no kinyan at all on a Ger Toshav, he is naturally in a subservient position, akin to that of an eved. If so, the issur to ask a Ger Toshav to do Melacha is just an application of the issur to ask an eved knaani who has not been mekabel mitzvos to do melacha, which the Torah prohibits in the words that precede Vehageir - Ben Amasecha, which the Gemara says refer to an Eved Knaani that you own even before Milah and Tevillah. It would even be similar to the din of Shvisas B'hemto or mechmeir achar be'hemto.