Mothers Who are Named in Tanach, and the Common Denominator

ושם אמו

When the Torah or the Neviim mention an individual, that individual's father is almost always mentioned.  A person is identified as X ben father Y. But rarely is a person's mother mentioned as part of a person's "official identity."  

Certainly we know many women in Chumash and their children, but in most cases these women were discussed as individuals, not only as a means of identifying their child. We know Bas Sheva because there is much to say about her as an individual.  Still, nowhere does it say "Shlomo was the son of David; and the name of his mother was Bas Sheva."  

Reference to the mother might be made where it is the only way to identify someone. For example, Avraham Avinu had children from two very different women. So when speaking about Yitzchak, it is necessary to identify him as the son of Sarah. Similarly, in Melachim I 1:11, when speaking of Adoniyahu's attempt to take the throne, it was necessary to identify him by his mother, Chagis. הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית. 

But we can also find individuals who are identified as "X, son of his father Y, and of his mother Z" where the mother's name seems to be part of the son's formal name.  

We find this type of matronymic most prominently among the Kings of Yehuda, about whom it says ושם אמו. Not all kings' mothers are named; but a significant number are, Is there any commonality among them? Is there a reason that some mothers are named and not others?

To do this methodically, we are listing all such instances in Tanach. We will quote those Rishonim that discuss this phenomenon, Finally, we will offer what we understand to be the common denominator among all these instances. Our observation is very good, but not perfect. If you, dear reader, can offer any additions or suggestions or criticism, please do. That's why this is called בית ועד לחכמים.

1.
In Parshas Chayei Sara, when Eliezer meets Rivka, Rivka describes her father Besuel as being the son of Milkah.. 

24:23-24:

בתואל בן נחור - מִלְכָּה

בראשית כ'ד כ'ג-כ'ד
וַיֹּאמֶר בַּת־מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית־אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין׃   וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת־בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן־מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר׃

2.
And Eliezer describes Yitzchak as being the son of Sarah, but that, of course, is just for identification purposes, to distinguish him from Eisav, the son of Haggar.
24:35-36:

יצחק בן אברהם - שָׂרָה

בראשית כ'ד כ'ה-כ'ו
וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת־אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן־לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים׃ וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן־לּוֹ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃

3.
(Thank you, Shloma.) In Parshas Vayigash, Shimon's son Shaul is described as "ben HaKnaanis. Rashi learns it refers to Dina, the ibn Ezra and Radak say that his was just happened to be of Knaani birth and the passuk is critical of that choice.

בראשית מ'ו י'

וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית.

4. 

(Thank you to Reb ShasDaf.) In Parshas Vaeira, Shemos 6 20, 23, and 25, three times people are described with reference to a maternal forebear.

אהרן בן עמרם - יוֹכֶבֶד

משה בן עמרם - יוֹכֶבֶד

שמות ו' כ' 
ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה

נדב בן אהרן - אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב

אביהו בן אהרן - אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב

אלעזר בן אהרן - אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב

איתמר בן אהרן - אֱלִישֶׁבַע בַּת־עַמִּינָדָב

שמות ו' כ'ג 
ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר

פנחס בן אלעזר - מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל

שמות ו' כ'ה 
ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם

(Reb Avrohom Wagner sagaciously pointed out that Yocheved's mother is also mentioned. He is referring to the Daas Zkeinim:

פרשת במדבר פרק כ"ו פסוק נ"ט. "יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי"... 

כותב שם ה"דעת זקנים מבעלי התוספות": וז"ל: כי אשתו של לוי אותה שמה.

 I hope Reb Avrohom will forgive me for skipping this one.)

5. 

In Vayikra 24:10, the Torah identifies the mother of the Mekalel, but not his father. 

X בן איש מצרי - שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן

ויקרא י'ד י'א

וַ֠יִּקֹּב בֶּן־הָֽאִשָּׁ֨ה הַיִּשְׂרְאֵלִ֤ית אֶת־הַשֵּׁם֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה וְשֵׁ֥ם אִמּ֛וֹ שְׁלֹמִ֥ית בַּת־דִּבְרִ֖י לְמַטֵּה־דָֽן׃ 

The passuk (24:10) says that he was fathered by an Egyptian overlord, so his father's name was irrelevant. But the fact that the Torah identified him by naming his mother is significant. 

6. 

Rus 4:12, where the people gave a bracha to Boaz upon marrying Rus:

Peretz is described as having been born to Tamar and Yehuda. This may be because it was a wedding, and they wanted to mention the mother, or that both were types of "Yibum," but it seems to me that this is another example of attributing the son's/descendants' characteristics to the mother, in this case, Tamar.

פרץ בן יהודה - תָמָר

מגילת רות ד' י'ב
ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת

7. 
In discussing the Kings, I find it most efficient to name them all chronologically, first the kings of the original unified Eretz Yisrael, a slight digression for the sons of Tzeruyah, then the kings of Yehuda, and then the kings of Yisrael, (the Northern Kingdom founded by Yaravam ben Nevat.) Each name will be followed by the father's name, and, where applicable, the mother's name, and the pesukim that identify the mother.  

מלכי י"ב שבטים

שאול בן קיש

איש בושת בן שאול

דוד בן ישי

שלמה בן דוד

8. 

(Thank you to Reb Avrohom Wagner.) These are the three mighty sons of Dovid HaMelech's sister Tzeruyah: Yoav, Asael, and Avishai. Not only are they identified as being the sons of a particular woman, but their father is not mentioned at all.  Apparently, Tzeruya's singular preeminence overshadowed her sons' unnamed father, like Kimchis.  Dovid's other sister, Avigayil, also had a son that is identified by mentioning her, but not as prominently, and certainly so that we know the relationship with Dovid.

בני (שם האב לא נודע) - צרויה אחות דוד

יואב בן צרויה

עשהאל בן צרויה

אבישי בן צרויה

Dovid's other sister, Avigayil (unrelated to Dovid's wife Avigayil,) also had a son that is identified by mentioning her, but not as prominently, and certainly only so that we know the relationship with Dovid. Ultimately, Dovid told Shlomo to see to it that Yoav, his nephew by Tzeruyah, not die a natural death, for having killed Amasa, his other nephew by Avigayil. (Melachim I 2:5-6)

עמשא בן יתרא הישראלי - אביגל בת־נחש אחות צרויה

מלכים ב ט"ז כ"ה
וְאֶת־עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל־הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן־אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר־בָּא אֶל־אֲבִיגַל בַּת־נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב׃

9. 

מלכי יהודה

רחבעם בן שלמה - נַעֲמָה הָעַמֹּנִית

מלכים א י'ד כ'א

כא וּרְחַבְעָם, בֶּן-שְׁלֹמֹה, מָלַךְ, בִּיהוּדָה; בֶּן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר-בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְשֵׁם אִמּוֹ, נַעֲמָה הָעַמֹּנִית.  כב וַיַּעַשׂ יְהוּדָה הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ, מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם, בְּחַטֹּאתָם, אֲשֶׁר חָטָאוּ.

מלכים א י'ד ל'א

  לא וַיִּשְׁכַּב רְחַבְעָם עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, וְשֵׁם אִמּוֹ, נַעֲמָה הָעַמֹּנִית; וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.

דברי הימים ב י'ב י'ג

יג וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִַם--וַיִּמְלֹךְ:  כִּי בֶן-אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, הָעִיר אֲשֶׁר-בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְשֵׁם אִמּוֹ, נַעֲמָה הָעַמֹּנִית.  יד וַיַּעַשׂ, הָרָע:  כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ, לִדְרוֹשׁ אֶת-יְהוָה

אביה בן רחבעם - מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם

מלכים א ט'ו א' – ג'

א וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, מָלַךְ אֲבִיָּם, עַל-יְהוּדָה.  ב שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם.  ג וַיֵּלֶךְ, בְּכָל-חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר-עָשָׂה לְפָנָיו; וְלֹא-הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם-יְהוָה אֱלֹהָיו, כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו. 

דברי הימים ב י'ג א'

א בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם; וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה, עַל-יְהוּדָה.  ב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, וְשֵׁם אִמּוֹ, מִיכָיָהוּ בַת-אוּרִיאֵל מִן-גִּבְעָה; וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה, וּבֵין יָרָבְעָם.

 

אסא בן אביה - מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם

מלכים א ט'ו י'

ט וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים, לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אָסָא, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  י וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מַעֲכָה בַּת-אֲבִישָׁלוֹם.  יא וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִד, אָבִיו. 

 

יהושפט בן אסא - עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי

מלכים א כ'ב מ'ב

 מב יְהוֹשָׁפָט, בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי.  מג וַיֵּלֶךְ, בְּכָל-דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו--לֹא-סָר מִמֶּנּוּ:  לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה.

דברי הימים ב כ' ל'א

לא וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט, עַל-יְהוּדָה--בֶּן-שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם, וְשֵׁם אִמּוֹ, עֲזוּבָה בַּת-שִׁלְחִי.  לב וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ אָבִיו אָסָא--וְלֹא-סָר מִמֶּנָּה:  לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה.

יהורם בן יהושפט - X

אחזיה  בן יהורם - עֲתַלְיָהוּ בַּת-עָמְרִי

מלכים ב ח' כ'ו

כה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לְיוֹרָם בֶּן-אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  כו בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם:  כז וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּבֵית אַחְאָב: כִּי חֲתַן בֵּית-אַחְאָב, הוּא. 

דברי הימים ב כ'ב ב'

א וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת-אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן, תַּחְתָּיו--כִּי כָל-הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד, הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה; וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  {פ}   ב בֶּן-אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, עֲתַלְיָהוּ בַּת-עָמְרִי.  ג גַּם-הוּא הָלַךְ, בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב:  כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ, לְהַרְשִׁיעַ.  ד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּבֵית אַחְאָב: 

עתליה בת אחאב (נקראת "בת עמרי" שהוא היה אביו של אחאב. אשת יהורם, ואמו של אחזיה.) 

יהואש  בן אחזיה - צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע

מלכים ב  י'ב ב'

ב בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא, מָלַךְ יְהוֹאָשׁ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.  ג וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כָּל-יָמָיו, אֲשֶׁר הוֹרָהוּ, יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. 

דברי הימים ב כ'ד א'

א בֶּן-שֶׁבַע שָׁנִים, יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.  ב וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה, כָּל-יְמֵי, יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. 

אמציה  בן יהואש - יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם

מלכים ב י'ד ב'

א בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְיוֹאָשׁ בֶּן-יוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ בֶן-יוֹאָשׁ, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  ב בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יהועדין (יְהוֹעַדָּן) מִן-יְרוּשָׁלִָם.  ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה--רַק, לֹא כְּדָוִד אָבִיו:

דברי הימים ב כ'ה א'

א בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ אֲמַצְיָהוּ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְהוֹעַדָּן מִירוּשָׁלָיִם.  ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה: 

עוזיהו (עזריה) בן אמציה - יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם

מלכים ב ט'ו ב'

א בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה, לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ עֲזַרְיָה בֶן-אֲמַצְיָה, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  ב בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְכָלְיָהוּ מִירוּשָׁלִָם.  ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, אֲמַצְיָהוּ אָבִיו.

דברי הימים ב כ'ו ג'

ג בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עֻזִּיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יכיליה (יְכָלְיָה) מִן-יְרוּשָׁלִָם.  ד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה:  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, אֲמַצְיָהוּ אָבִיו.

יותם  בן עוזיהו - יְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק

מלכים ב ט'ו ל'ג

לב בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ יוֹתָם בֶּן-עֻזִּיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  לג בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק.  לד וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה:  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו, עָשָׂה.

דברי הימים ב כ'ז א'

א בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יוֹתָם בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְרוּשָׁה בַּת-צָדוֹק.  ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו--רַק, לֹא-בָא אֶל-הֵיכַל יְהוָה; וְעוֹד הָעָם, מַשְׁחִיתִים. 

אחז  בן יותם - X

חזקיהו  בן אחז - אֲבִיָּה בַּת-זְכַרְיָהוּ

מלכים ב י'ח ב'

א וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ, לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן-אָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה.  ב בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, הָיָה בְמָלְכוֹ, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, אֲבִי בַּת-זְכַרְיָה.  ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, דָּוִד אָבִיו.

דברי הימים ב כ'ט א'

א יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ, בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, אֲבִיָּה בַּת-זְכַרְיָהוּ.  ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה:  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, דָּוִיד אָבִיו. 

מנשה  בן חזקיהו - חֶפְצִי-בָהּ (בת ישעיהו)

מלכים ב כ'א א'

א בֶּן-שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ, וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֶפְצִי-בָהּ.  ב וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה--כְּתוֹעֲבֹת, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

אמון  בן מנשה - מְשֻׁלֶּמֶת בַּת-חָרוּץ מִן-יָטְבָה

מלכים ב כ'א י'ט

יח וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּגַן-בֵּיתוֹ בְּגַן-עֻזָּא; וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו.  {פ}

יט בֶּן-עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, אָמוֹן בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מְשֻׁלֶּמֶת בַּת-חָרוּץ מִן-יָטְבָה.  כ וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, מְנַשֶּׁה אָבִיו.

יאשיהו בן אמון - יְדִידָה בַת-עֲדָיָה מִבָּצְקַת

מלכים ב כ'ב א'

א בֶּן-שְׁמֹנֶה שָׁנָה, יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, יְדִידָה בַת-עֲדָיָה מִבָּצְקַת.  ב וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיֵּלֶךְ, בְּכָל-דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו, וְלֹא-סָר, יָמִין וּשְׂמֹאול. 

יהואחז בן  יאשיהו - חֲמוּטַל בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה

מלכים ב כ'ג ל'א

לא בֶּן-עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חֲמוּטַל בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.  לב וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשׂוּ, אֲבֹתָיו.  

יהויקים  בן יאשיהו - זבידה (זְבוּדָּה) בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה

מלכים ב כ'ג ל'ו

לו בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, זבידה (זְבוּדָּה) בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה.  לז וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשׂוּ, אֲבֹתָיו.

יהויכין  בן  יהויקים - נְחֻשְׁתָּא בַת-אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם

מלכים ב כ'ד ח'

ח בֶּן-שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, נְחֻשְׁתָּא בַת-אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם.  ט וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, אָבִיו. 

צדקיהו בן יאשיהו - חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה

מלכים ב כ'ד י'ח

יח בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה, צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.  יט וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, יְהוֹיָקִים. 

ירמיה נ'ב א'

א בֶּן-עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה, צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, חמיטל (חֲמוּטַל) בַּת-יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה.  ב וַיַּעַשׂ הָרַע, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה, יְהוֹיָקִם. 

10. 

מלכי ישראל (עשרת השבטים)

ירבעם בן נבט - צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה

מלכים א י'א כ'ו

 כו וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ.

נדב בן ירבעם

בעשא בן אחיה

אלה בן בעשא

זמרי בן אלה

תבני בן גינת

עמרי (שם אביו לא נזכר)

אחאב בן עמרי 

אחזיהו בן אחאב

יהורם  (=יורם) בן אחאב ואיזבל

יהוא בן נמשי

יהואחז בן יהוא

יהואש = יואש בן יהואחז

ירבעם השני בן יהואש

זכריה בן ירבעם 

שלום בן יבש

מנחם בן גדי

פקחיה בן מנחם

פקח בן רמליהו

הושע בן אלה

DISCUSSION

Since the matronymic is not universal, what special significance is intended where it is used? 

How does the mother's name communicate that significance?

In light of the almost constant mention of the mother's names for the kings of Yehuda, why is it used only once for the kings of the Northern Kingdom?

RAMBAN

 רמב"ן שמות ו' כ'ג 

ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם, ולומר שהיא בת לוי איש צדיק, ונרמז שנעשה בה נס, כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה, אחות הנשיא הגדול. והזכיר אמו של פנחס שהוא ג''כ כהן שזכה בה מעצמו (זבחים קא:). ואם היה זה שם פוטיאל שם איננו: נדרש, מה טעם להזכיר שם אדם לא ידענו מי הוא, ולכן אמרו רבותינו (ב''ב קי; סוטה מג.) שהוא מזרע יוסף שפטפט ביצרו ומזרע יתרו שפטם עגלים לעבודת גלולים, והוזכר לשבח שזכו בצדקתם לכהונת עולם. 

ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם, ושם אמו מעכה בת אבישלום (מ''א טו ב~י), ושם אמו עזובה בת שלחי (דהי''ב כ לא), וכן כולם 

או שהיה פוטיאל נכבד וידוע בדורו והזכירו לשבח. ואמר הכתוב מבנות פוטיאל, ולא אמר ''בת פוטיאל'', כי היו לו בנות רבות והוא בחר מהן האחת או שלא היתה בתו אבל בת בתו, מתיחסת אליו למעלתו, ועל כן לא הזכיר שמה:

This is how I understand the Ramban:

The Torah mentioned Yocheved (in passuk 20) to honor her children, the Neviim, because Yocheved was herself a great and holy person: she was the daughter of the great Levi, and she merited the miracle of bearing children at an extremely advanced age.Similarly, the mother of the Kohanim, Elisheva, is mentioned (in passuk 23) , to honor her Kohanic descendants. Elisheva was of royal blood, and the sister of Nachshon, the greatest of the Princes. Similarly, PInchas' maternal forebear is mentioned (in passuk 25) because Pinchas, because of his own heroism and in his own merit, independently started his own lineage of Kohanim. The reference to Putiel highlights his great ancestry, in that it refers to both Yosef and Yisro, Yosef reduced a powerful lust to nothing, and Yisro, who deeply studied but rejected all faiths in favor of Judaism.ALTERNATIVELY, he says that in Tanach, kings' mothers are mentioned. BECAUSE such a trope exists, mentioning someone's mother bestows an honor generally associated with royalty.AS AN ADDITION TO HIS FIRST PSHAT, he says that perhaps Putiel was known at that time as a great man, and so mentioning him honored Pinchas.

It's ironic, though - I think it's obvious that the rarity of the mother's name being mentioned is because the woman's life was very private. The man was out in public, but the woman's life was delimited by the family circle. Chazal praise this demure way of life, and aspirationally describe it as כל כבודה בת מלך פנימה. 

How odd, then, that feminine privacy is exemplified by reference to a בת מלך, and it is davka the אם המלך whose name is publicized!

Since the Ramban says that it is a standard protocol to mention a king's mother's name, we have to ask, why in the list of the kings of the Northern Kingdom is only Yaravam's mother's name mentioned?

Reb ShasDaf suggested that they did not have the Halachic status of kings. This is a matter of some debate: See Rambam Melachim 1:8, where some mefarshim understand him to mean that they did have a din melech.  On the other hand,  you have the Ramban that says that they were nothing more than civil authorities.

RAMBAN

רמב"ן בראשית מ"ט י'

הנה, שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן. ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא. ולפיכך, אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה, אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים, שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד. 

 It is interesting, then, that the one king that was appointed and anointed by a the Navi Achiah HaShiloni, does have his mother mentioned, and that is Yaravam. In fact, the Ramban there does allude to his unique status.

ולפי דעתי, היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר (מלכים א יא לט): "ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים", וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך, ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה, עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם, וכמו שאמר הושע (הושע ח ד): "הם המליכו ולא ממני".

This is discussed in the Yerushalmi (Horyos 3:2, 15b).

מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה ומה טעמא ומלך ישראל ומלך יהודה וגו' בגורן כבגורן א"ר יוסי בי רבי בון ובלחוד עד דיהוא בן נמשי ומה טעם בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל (מלכים ב טו יב) מיכן ואילך בליסטייא היו נוטלין אותה.

Rough translation:
Both the kings of Yisrael and Yehuda would be obligated to bring the sacrifice of a king if they committed a sin in error....this was true only until (four generations after) Yeihu ben Nimshi. After that, the kings of Yisrael had no legal legitimacy, their position was only taken by force.
The Bavli (Horyos 11b) just says that all kings, either of Yehuda or Yisrael, would bring the king's sacrifice.

But the Gemaros notwithstanding, and even according to the Rambam, it is clear that the kings of Yisrael were not on an equal footing with the Kings of Yehuda, so perhaps that is why their mothers were not mentioned. 

Yaravam was both appointed and anointed by a Navi. Perhaps that why he alone merited the royal protocol of the matronymic.

This is somewhat problematic, because Yeihu was also anointed by Elisha pursuant to Hashem's command to Eliahu - 

מלכים ב' ט' ו'

ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד

ובאת שמה וראה־שם יהוא בן־יהושפט בן־נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר

ולקחת פך־השמן ויצקת על־ראשו ואמרת כה־אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה

וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד

ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל־מי מכלנו ויאמר אליך השר

ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל־ראשו ויאמר לו כה־אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל־עם יהוה אל־ישראל

True, the Gemara in Horyos 11b says that that meshicha was not with Moshe Rabbeinu's Shemen HaMishcha, but with a different oil, "Shemen Afarsimon," but then so was that of Yaravam. 
However, I believe that the Meshicha of Yeihu was not even equal to that of Yaravam. Hashem told Eliahu to anoint three people - 

מלכים א' י'ט ט'ו-ט'ז

ויאמר ה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את־חזאל למלך על־ארם

ואת יהוא בן־נמשי תמשח למלך על־ישראל ואת־אלישע בן־שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך

namely, Chazael to be king of Aram, Yeihu to be king of Yisrael, and Elisha to be his successor as Klal Yisrael's Prophet. This clearly is not the meshicha of malchus that we are familiar with. It certainly was an affirmation of a divine mandate, but it was fundamentally distinct from that of other kings, and even that of Yaravam. 


RABBEINU BACHAY

רבינו בחיי ויקרא כ"ד י"א

ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן

ושם אמו. כל מי שנראה בו סימני עזות ופסלות ראוי לבדוק אחר אמו, כי אין ספק שנתערבה באותה טפה תערובת פסול או במחשבה או במעשה. וראוי היה הכתוב לומר ויצא בן אשה ישראלית ושמה שלומית בת דברי למטה דן, אלא שלא רצה להזכיר שמה עד שהזכיר חטא הבן, הוא שאמר ויקב את ה' ויקלל, ואח"כ אמר ושם אמו לבאר כי היא היתה סבת החטא והמעל. 

וטעם הדבר לפי שהעובר נוצר מדם הוסת ומתגדל בבטן אמו זמן קצוב, גם אחרי הולדו וצאתו לאויר העולם יונק שדי אמו, ולכך יתחייב שיהיה טבעו נקשר בטבע האם יותר מטבע האב ומעשיו דומין למעשי האם יותר ממה שדומין למעשי האב, 

ומזה הזכיר הכתוב במלכי ישראל שמות אמותם, הוא שאמר (דברי הימים ב כ׳:ל״א) ושם אמו עזובה בת שלחי, (מלכים א ט״ו:ב׳) ושם אמו מעכה בת אבישלום, לבאר כי טבע האדם מתדמה לטבע האם ונמשך אחריו, 

והוא הדין אצל הטובה, כי כשהאדם צדיק ובעל ענוה ואיש מדות הנה זה מופת על אמו שהיתה צנועה ובעלת מחשבה טובה ועל כן זכתה אליו, כי הענף הטוב יעיד על מעלת השרש, 

וזהו שכתוב (שמות ו׳:כ׳) ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה, הזכיר הכתוב הצדיק שנשא צדקת ויצאו מביניהם צדיקים, הוא שכתוב (שם) ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם, וכן הזכיר הכתוב (שמות ו׳:כ״ה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל, כי אלעזר לקח מבנות פוטיאל שהוא זרע יוסף הצדיק ויצא מביניהם צדיק, והוא שכתוב מיד ותלד לו את פינחס. וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שאמר (תהילים קט״ז:ט״ז) אני עבדך בן אמתך.

With the list and the Ramban and Rabbeinu Bachay in mind, we know the following: 

1. Of the twenty kings of the Northern Kingdom, only the first one, Yaravam, the founder, has his mother mentioned. 

2. Of the twenty kings of Yehuda, seventeen mention the mother. One of the three whose mother is not mentioned was a woman, Atalyah. The other two are Yehoram and Achaz.

3. Among those whose mothers are mentioned, (counting both the kings of Yehuda and Yisrael for a total of eighteen,) ten are described as righteous, and eight are described as having done evil, basically fifty fifty.

4. Note the ibn Ezra on Shemos 28:1 discussed by Rav Sternbuch on Shemos 6:23, as follows:

ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי (כ"ח , א)

כתב הראב"ע : וכבר רמזתי לך למה נבחר אהרן להקדישו לשם, בעבור כבוד משפחת נחשון שיהיו הבנים מכפרים על בני ישראל.

Rav Sternbuch expands on the ibn Ezra, and says

טעם זה של הראב"ע יש לפרש כי מרומז הוא בפסוק עצמו. כי לכאורה יתמה הרואה, מה ענין אשתו של אהרן לכאן , וכי מפני שאשתו של אהרן היא אחות נחשון , עדיף אהרן על פני משה רבנו שאשתו היא בת יתרו ברם, הכהונה זכה בה אהרן לדורותיו אחריו , וכל זרעו לעולם כהנים מכהנים בהיכל ה', ומכפרים על בני ישראל. והנה הממלאים את ידם לכהן משפיעים רב טוב וברכה לבית ישראל, כי הכהונה יסודה ממדת החסד, ולכן צריכים הכהנים להיות מצויינים במדה זו. 

אדם יורש את מדותיו מאמו, וכמו שאמרו חז"ל שרוב בנים דומים לאחי האם לכן הכהונה תלויה לא רק באהרן הכהן. אלא גם באשתו, שמעלתה משלימה למעלתו של אהרן הכהן, שיהיו כל זרעם אחריהם ראויים לכבוד הגדול הזה.

זה מה שנרמז בפסוק . "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו", כי לפיכך נבחר אהרן דוקא ולא משה, מפני שגם בניו אתו בכלל בחירת הכהונה, ולכן צריכים הם להיות ראויים גם מצד אמם

I discussed this elsewhere. The point is that Rav Strnbch understands the ibn Ezra as saying that the reason Aharon merited kehuna that went over biyerusha and Moshe did not is because of their choice of spouse. Elisheva, sister of Nachshon, was a mother worthy of engendering an eternal line of kehuna. 

5. Rabbeinu Bachay says that when the mother is mentioned, the passuk is telling us that the behavior of the child was strongly influenced by the mother's character and personality. One might ask on Rabbeinu Bachay, how can he attribute the child's behavior to his mother in all cases, when we have an apparent blatant exception - Ma'achah bas Avishalom. Ironically, Rabbeinu Bachay, in fact, mentions her as an example of his rule, in that she mentioned as being the mother of Aviyah, who was described as having done sins.  That's certainly true, and it's a good example. The Gemara AZ 44 says that Ma'achah had daily sexual congress with one of her idols, and Aviya, her son, was wicked. The problem is that Ma'achah bas Avishalom is also mentioned as being the mother of Assa, and Assa was a righteous king! Assa was not only righteous, but he silenced his mother and destroyed all vestiges of her idolatrous and libidinous influence! 

The answer is that although we do have pesukim that say that Maachah bas Avishalom was the mother of Assa and the mother of Aviya, she was not the biological mother of both.

This is really clear from the pesukim themselves, in that Aviyah was Rechavam's son, and Assa was Aviyah's son. Ma'acha was definitely not married to both Rechavam and his son Aviyah. (How we resolve this contradiction is not important right now, but you can look at the Radak, Ralbag, Abarbanel, and Metzudos David in Melachim I 15:11, and the Maharsha Kesuvos 104b, and the Chomas Anach and Targum to Divrei Hayamim II 13:2.). The point is that it is clear that the Ma'acha that was the mother of Aviya was not the Ma'acha that was the mother of Assa. So Rabbeinu Bachay is not shver. 

(In fact, it was clever of him to pick that example, because it actually highlights his point - that even though you might think they both had the same mother, which undercuts his point, a second glance at the pesukim demonstrates that Assa's mother was definitely not Aviyah's mother.)

6. Rabbeinu Bachay's point that the mother is mentioned where the person's behavior was a result of the strong maternal influence is reminiscent of the Medrash Vayikra 6:6.

ויקרא ו ו

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל נָבִיא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ שְׁמוֹ וְנִתְפָּרֵשׁ שֵׁם אָבִיו, נָבִיא וּבֶן נָבִיא, וְכָל נָבִיא שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ שְׁמוֹ וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ שֵׁם אָבִיו, הוּא נָבִיא וְאָבִיו אֵינוֹ נָבִיא. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא (עזרא ה, א): וְהִתְנַבִּי זְכַרְיָה בַר עִדּוֹא נְבִיַּאיָּא, שֶׁהָיָה נָבִיא בֶּן נָבִיא. וְרַבָּנָן אָמְרִין בֵּין שֶׁנִּתְפָּרֵשׁ וּבֵין שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ שְׁמוֹ נָבִיא וּבֶן נָבִיא, שֶׁכֵּן עָמוֹס אָמַר לַאֲמַצְיָה (עמוס ז, יד): לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא, מַה זֶּה נָבִיא וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אַף אָבִיו הָיָה נָבִיא וְהוּא אוֹמֵר וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים ב כ, א): יְשַׁעְיָה בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים ב יט, ב): יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ, שֶׁהָיָה נָבִיא בֶּן נָבִיא. (ישעיה ח, יט):

Here Rav Yochanan tells us that if a Navi's father is mentioned, that shows that his father was also a Navi. There is no reason to mention his father other than to tell us that the son's defining characteristic was inherited from his father.

(You do have the opinion of the Rabbanan, that even if the father is not mentioned he may have been a Navi, but that doesn't really contradict the opinion of Rav Yochanan. The Rabbanan certainly do not mean that every Navi's father was a Navi, and they do not mean that if the father is mentioned then it means nothing. All they are saying is that sometimes, even if the father is not mentioned, he too may have been a Navi. But certainly they agree with Rav Yochanan that if the Navi's father is mentioned this proves that the father was a Navi, and that the son was influenced by the father.)

7. There are those that took their wife's names and lost their own. This was the case with the family of Barzilai, as recounted in Ezra 2:61. But that was due to specific circumstances of that marriage and that individual, and tells us nothing about the concept as a rule. Similarly, many Jewish names are Matronymic, (as discussed in an article by Alexander Bieder in the Forward,) such as Eidels, Dvorkin, Malkin, and Rivkin. But, again, that was the result of specific cultural and legal matters, and has no bearing on how we define identity as a whole.

CONCLUSIONS

A Kesser is Associated With a Mother.

• According to Rabbeinu Bachay, the mother is mentioned whenever the child's life reflects the maternal influence. 
• According to the Ramban, the mother may be mentioned when doing so adds to the child's honor, which is done when the son is among the most prominent in our nation's history. Also, it is just something that is done when speaking of the kings of the Davidic dynasty. We saw that this might explain why, of all the kings of Yisrael, only the mother of Yaravam was mentioned - perhaps this is because he alone was appointed and anointed by a Navi and had a true din melech. Yeihu was also anointed, but that was not at all like the Meshicha of true malchus, as we explained above.
• The Ramban and Rabbeinu Bachay are not necessarily mutually exclusive. 
• Following the lead of the Ramban, we can say that the Torah mentions the mother for anyone that is Zocheh to a Keser - be it Keser Malchus, or Keser Kehunah, or Keser Torah.     רבי שמעון אומר, שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות     This explains the inclusion of Rus, the mother of Malchus, and Moshe Rabbeinu, who had Keser Torah (and Malchus,) and Aharon and Pinchas, Keser Kehunah.  
• I am not offering this as an explanation. I am only observing a מכנה המשותף, a common denominator. As in the case with every צד השוה, it might only be a coincidence. But I do have some support from the Ramban, even though after noting all the essential factors he does not take the final step.  
• In this context, the Lubavitcher Rebbe's observation is noteworthy. While I followed the lead of the Ramban, and attributed the matronymic of Aharon's children and Pinchas to their Keser Kehuna, the Lubavitcher points out that  Both Elazar and Pinchas reminded Moshe Rabbeinu of Halachos that he had forgotten. If so, we can say that while Moshe Rabbeinu was certainly a Melech, his malchus was a totza'ah of his being the teacher of Torah to Klal Yisrael. Perhaps, because they reminded him of dinim he had forgotten, they shared, to some extent, his Kesser of Malchus HaTorah.
  [ולהעיר, שגם היחוּס של אלעזר ושל פינחס לאמותיהם נוגע למשה, כיון שמצינו ששניהם השלימו ענינו של משה: כאשר נתעלמו ממשה רבינו הלכות גיעולי עובדי כוכבים - אמרם אלעזר.  וכאשר נתעלמה ממשה רבינו ההלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו - אמר פינחס למשה "מקובלני ממך כו'", וגם עשה כן בפועל בשליחותו של משה שאמר לו "קריינא דאיגרתא איהו להוי פרוונקא,  ובגלל זה - הנני נותן לו את בריתי שלום")
  
  
• I have no explanation for why, of all Malchei Yehuda, only two are missing their mothers' names, יהורם בן יהושפט and אחז  בן יותם.

I leave the connection between Kesser and the Mother to others that know more of this than I do. But I suggest that it relates to the kesser being a cynosure of perfection. That being the case, it would have to be a full realization of the contribution of the three partners in the creation of a human being - his father, his mother, and the Ribono shel Olam. Perhaps mentioning the mother is a way of saying that this person comprises the ultimate combination of these three elements.  Kiddushin 30b - 

ת"ר שלשה שותפין הן באדם הקב"ה ואביו ואמו

The better title for this piece would be "The Regal Matronymic." I didn't use it because I prefer to make a persuasive case for my conclusion before revealing it.