Tuesday, August 25, 2020

Shoftim, Devarim 19:13. Pity Prohibited

Updated Wednesday 8/26/2020 11:10 am -  explanation of Reb Ahron's shitta in the beginning, and a Tzror HaMor at end.


The Torah warns us not to have pity on a murderer. You might find the widely diverging words of the mefarshim very interesting. 

Rashi, from the Sifrei, and the Ramban, and the Rambam, say that it is natural to recoil from the obligation to execute a murderer. This might even be how you ought to feel. We are Rachmanim bnei Rachmanim! Human life if precious! Let the God who gave the life take it, not me! But, as the Ramban says,  failure to punish the wicked harms all of mankind by weakening the vitally important deterrent effect of a strict code of justice. Put aside your mercy and do what needs to be done, as unpleasant as it is.

The Rambam and the Chinuch indicate that there is nothing intrinsically wrong with pity on a condemned man, other than the problem that it might lead to finding excuses to not execute him. In order to ensure that he is executed, in order to preserve the deterrent, the Torah warned us to avoid empathizing with him. Or her. 

The Ohr HaChaim says that the act of executing even a murderer is indeed terrible, and it can engender a bloodthirsty love of violence, but Hashem promises that He will ensure that this does not happen.

Reb Aharon Kotler argues with the entire premise. He says (like Rav Sternbuch in many places) that if it's a mitzva, it is rachamim. There is no "moral code," there is no "rachamim," other than "what the Torah teaches us to do." Mitzva=Rachamim.  The only source of moral rules is the RBSO; something is good because the RBSO says it is; the way to lead a good life is to do what the RBSO wants. Because it is in its deepest essence rachamim, it is all good, it can not harm you. It will make you a greater rachaman. Additionally, the mere existence of a malefactor causes direct harm to all of mankind, and destroying him or her is the greatest philanthropy. As many say in the sugya of משנין מפני השלום, in some cases, what looks like a lie is really אמת.

(I have an approach to explain the difference between Reb Ahron and the other mefarshim. The other mefarshim hold that these acts are acts of Achzariyus, but under the circumstances, the need for achzariyus is docheh the need to have rachmanus. As the Or HaChayim says, although you had to do an achzariyusdikkeh act, Hashem will ensure it will not harm your middos. Reb Ahron holds that it's not dechuya, it's hutra. Under these circumstances, these acts are bichlal not achzariyus at all. It is just a different kind of rachamim.)


I have discussed this elsewhere, with a focus on Rav Sternbuch.  And Reb Chaim Brown lists several baalei hashkafa that discuss this as well., including Rav Bloch in Shiurei Da'as and contemporaries.


Here are their words.

11 through 13:

יא וכי־יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל־אחת הערים האל

יב ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת

יג לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך

Rashi brings the Sifrei, 

לא תחוס עינך. שֶׁלֹּא תֹאמַר הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג, לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים?

that the Torah was anticipating those merciful souls that say that "Nothing is to be gained through capital punishment! The victim has no benefit, and how will killing a second person be of any use?" As attributed to the once respected Gandhi, “An eye for an eye will leave the whole world blind.”

The Ramban adds that in many cases, there might be a natural aversion to administering corporal punishment. Here, it might be fear of the murderer, or, as the Sifrei says, the sense that the act of killing another person is not justified. This is why the Torah has to emphasize that we should not shy away from doing justice. The Ramban adds that in this case, the Torah tells us why such pity is misplaced and ultimately injurious to society - 

וטעם וטוב לך כי ביעור הדם הנקי מצוה וטובה גדולה לך להציל ממות נפשך כי הרחמנות על הרוצחים שפיכות דמים מידי הרוצחים ומידי אחרים המתפרצים:

that capital punishment has an important deterrent effect, and avoiding it due to emotional abhorrence of taking another life, will cause the death of more innocent people.

Rambam Sanhedrin 20:4

אסור לבית דין לחוס על ההורג שלא יאמרו כבר נהרג זה ומה תועלת יש בהריגת האחר ונמצאו מתרשלין בהריגתו. שנאמר ולא תחוס עינך ובערת דם הנקי. וכן אסור לבית דין לחוס על מי שנתחייב קנס שלא יאמרו עני הוא זה שלא בכוונה עשה אלא מגבין ממנו כל שיש לו בלא חנינה שנאמר ולא תחוס עינך. וכן בדיני ממונות אין מרחמין על הדל. שלא תאמר עני הוא זה ובעל דינו עשיר הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בכבוד. על זה הזהירה תורה ודל לא תהדר בריבו. ונאמר לא תשא פני דל. אסור להדר פני גדול כיצד הרי שבאו לפניך שנים לדין אחד חכם גדול ואחד הדיוט לא תקדים לשאול בשלומו של גדול ולא תסביר לו פנים ולא תכבדנו. כדי שלא יסתתמו טענותיו של אחר. אלא אינו נפנה לאחד מהן עד שיגמר הדין שנאמר לא תהדר פני גדול. אמרו חכמים אל תאמר עשיר הוא זה בן גדולים הוא זה היאך אביישנו ואראה בבושתו. לכך נאמר לא תהדר פני גדול:

The Rambam says that the issur applies only to Beis Din, and adds the words "and it will result in unwillingness to execute the criminal."  

The Radvaz expands this, somewhat- he says that even the verbal expression of pity is assur - 

אסור לב"ד לחוס על ההורג וכו'. ג"ז שם במכילתא. אלא דקשיא לי על מ"ש אסור לב"ד והלא לאו גמור הוא והכי הוה ליה למימר כל ב"ד שחס על ההורג עובר בלאו וכו'. וי"ל שמלבד הלאו אסור לומר דברים שנראה מהם שהוא חס על ההורג שעל ידי כך יבאו להתרשל בהריגתו וכן נראה מדברי רבינו:

The Rambam and the Chinuch seem to coincide. It is because of the Rambam's approach that the Chinuch says that this issur of Lo Sachos only applies to men, and only where it actually results in avoiding the administration of the punishment (contrary to the Radvaz who says it is an additional issur, the Chinuch presents it as a Taam HaMitzvah.) The Chinuch is by knasos, but says that the same applies to capital punishment.

מצוה תקכא - לא לחוס על החובל

שנמנענו מלחמול על מי שהרג חברו או חיסר אחד מאבריו, שלא יאמר הדיין "עני זה שכרת יד חברו או סימא עינו, לא בכוונה עשה זה". ויחמול עליו וירחמהו מלשלם לו כדי רשעתו, ועל זה נאמר "ולא תחוס עינך, נפש בנפש וגו'" (דברים יט, כא). ונכפלה המניעה בזה במקום אחר, שנאמר "לא תחס עינך עליו, ובערת דם הנקי" (שם, יג).

שורש מצוה זו ידוע, שאם לא נייסר המזיקין ונבער הרע מקרבנו, איש את רעהו חיים בלעו, ולא יתיישבו המדינות. אין הצורך להאריך בו הדיבור.

דיני המצוה קצרים, מבוארים בלשון הכתוב.

ונוהג איסור זה בזכרים כי להם לעשות המשפט, ובזמן הבית. והדין העובר על זה והעלים עינו מלענש המחיב כפי רשעתו עבר על לאו זה, אבל אין בו מלקות, לפי שאין בו מעשה,


Reb Aharon Kotler says something very interesting and novel on this halacha. He says that failure to execute a murderer inherently drives away the Shechina and brutalizes society.  The mere existence of the murderer harms mankind as a whole, so executing him cures society of a deadly illness. (He says it by Ir Hanidachas, and תן לחכם ויחכם עוד.)

משנת רבי אהרן ח"א קמ"ג

ובפרשת עיר הנדחת כתוב דברים י"ג י"ח ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ובשבת קנא ב ר"ג ברבי אומר מלמד שכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים וכתבו המפרשים שלא תחשוש שיש בכאן מדת אכזריות ח"ו והיינו שאף שהוא דין תורה מ"מ הקיום למעשה נוטע ח"ו כח אבירות לב לזה אמר שאינו כן כי באמת הדין הזה הוא רחמים גדולים והצלה לכלל וזה גורם מדת רחמים בישראל שירוחמו מן השמים כי אחרי שבפנימיות הענין מונח בזה רחמים לכשעושה זה מצד ציווי התורה מתגברת בישראל מדת הרחמים ובהנהגת מדה כנגד מדה ירוחמו ומפורש בסנהדרין קיא ב אקרא דולא ידבק בידך מאומה מן החרם שם שם שכל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים נסתלק חרון אף מן העולם ובספרי בקרא שם למען ישוב ה' מחרון אפו וכו' כל זמן שאלילים בעולם חרון אף בעולם ואמרו זה על הנהנה מאלילים או מעיר הנדחת הרי דאף קיום הממון דעיה"נ גורם חרון אף  הדין החמור הוא רחמים ממש ואז"ל קהלת רבה ז' על הפסוק אל תהי צדיק הרבה בשאול בחיר ה' במעשה דאגג כל המרחם על האכזרים סופו שנעשה אכזרי על הרחמנים והיינו שכשם שהאכזריות על האכזרים היא רחמנות כן הרחמנות על האכזרים היא אכזריות נגד מדת הרחמנים ותוכנה הפנימי הוא אכזריות וזהו שסופו להיות אכזרי על הרחמנים וגרם לשאול מעשה דנוב עיר הכהנים 

I especially enjoyed Reb Aharon's words in juxtaposition with the Ohr HaChaim words to the contrary there - that the words venasan lachem rachamim is not, as Reb Aharon says, a simple statement of fact, but instead a promise that although doing this would naturally engender the worst middos of bloody violence, Hashem promises that He will cure you of this illness and you will remain a rachaman by nature.

ונתן לך רחמים ורחמך. כוונת מאמר זה כאן לפי שצוה על עיר הנדחת שיהרגו כל העיר לפי חרב ואפילו בהמתם מעשה הזה יוליד טבע האכזריות בלב האדם, כמו שספרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר, והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנדחת לזה אמר להם הבטחה שיתן להם ה' רחמים הגם שהטבע יוליד בהם האכזריות מקור הרחמים ישפיע בהם כח הרחמים מחדש לבטל כח האכזריות שנולד בהם מכח המעשה.


One more important point.

How does Reb Aharon understands the machlokes Tanaim in Makkos (7a),

רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים, אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף הן מרבין שופכי דמים בישראל:

It seems that if not for the deterrence issue, everyone would agree with Rabbi Tarfon and Rabbi Akiva, that the importance of executing a murderer is only the deterrent value, but otherwise it would be virtuous to help the malefactor avoid punishment!  According to Reb Aharon, that should not be true. If he is a rasha gamur, you should not seek to confuse the witnesses and get him off on a technicality!

But we're talking about Reb Aharon here, one of the greatest Torah minds of the century, not what people now call גאונים. So it is obvious that Reb Aharon is right and the kashe from that mishna does not contradict what he says. 

I think the answer is what is indicated in Makkos 11b. A kohen gadol's death releases the inmates of the Arei Miklat. On 11a the Gemara said the Kohen Gadol's mother used to send them food so they shouldn't pray for her son's death. The Gemara asks, but why would a totally unjust curse or prayer have any effect at all? The Gemara answers that the Kohen Gadol is not blameless. Had he been more caring or righteous, his prayers would have prevented the accidental death.  Then, on 11b, the Gemara says that even if he was only appointed Kohen Gadol after the accidental killing but before the trial, he also bears responsibility. Why? Because he should have prayed that the defendant be found not guilty and not liable to exile to the Ir Miklat.  That is puzzling. If the man is guilty, what justice is served by finding him not guilty? 

Evidently, like it or not, the court's decision creates a reality even klapei shmaya. Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva hold the same is true for a meizid. If you find him pattur, he is bemtziyus pattur.  But the Chachamim hold that even if it is true by a meizid klapei shmaya, setting him free by getting the witnesses to contradict each other on a triviality means that everyone knows he is guilty and that he is getting away with it.  So you need the execution for purposes of deterrence.



UPDATE ON REB AHARON'S PSHAT:

I found the Tzror Hamor here says something similar to Reb Ahron.  

Today's True Fact:  The Tzror Hamor's granddaughter married the Beis Yosef.  

Another True Fact: The Tzror HaMor was among the generation that was driven out of Portugal, and he was at one point imprisoned and tortured until he escaped and fled to Morocco. I mention this because it makes his words about how a man behaves in extremis very poignant.

ואמר ובערת הדם הנקי מישראל. ..... או שרמז בזה סוד גדול מסתרי התורה בענין ההרוגים. כי ההרוג ששופכים דמו כמים הולך נע ונד בארץ ואינו עולה למעלה ונפשו ירעה לו. לפי שאולי במרירות נפשו אמר דברים לא כן בשעת ההריגה. וז"ש בתעניות על יאשיהו גחין עליה ירמיהו וכו'. כי אולי אגב צעריה אמר דברים לא כן. ושמע שאמר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי וכו'. עד שנראה שרוב ההרוגים אגב צערייהו יהרהרו בלבם או יאמרו בפיהם כלפי שמיא. עד שלזאת הסבה נשמתם אינה עולה למעלה במהרה. ומיני מדות הדין שהם הכלבים עזי נפש פוגעות בהם. ולכן אמר הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. ולכן אמר בקין קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. ובאומרו מן האדמה נראה שלא עלו למעלה. כי הדם הוא הנפש והולכים נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר. עד שינקמו נקמתו ויהרגו לרוצח. עד שלזאת הסבה צותה התורה לא תחוס על הרוצח. והחומל עליו עושה רע להרוג. שהולך נע ונד ודמיו צועקים אלי מן האדמה. וזהו לא תחניפו את הארץ. ואמר לארץ לא יכופר כי אם בדם שופכו וכמו שפירשתי במקומו. ואז כששופכים דם הרוצח. מיד עולה נפש ההרוג למעלה. ובזה מבערים אותו מן הארץ שהולך וצועק ואומר אל נקמות ה'. ובזה גורם רע ליושבי הארץ אחר שאין עושין דין. וכששופכים דם הרוצח מיד מתבער אותו דם ההרוג מן הארץ. ולזה אמר בכאן לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל. כי זהו דם ההרוג שנשפך על לא חמס בכפיו והולך נע ונד בארץ. ובשעת הנקמה עולה מן הארץ ואינו שואל דין כנגד ישראל. וזהו וטוב לך. כי בנקמה. כמו שעושין טוב להרוג. כן עושים טוב לכל ישראל. וזהו סוד עגלה ערופה כמו שנפרש שם בע"ה. ולכן תמצא שכתב ג"כ שם ואתה תבער דם הנקי וגו':

I'm not really following what he means. He says that as the victim of murder dies, he is likely to say or think things that a man of faith should not be saying or thinking, and he regrets this after his death and his soul wanders the earth. Then, he says that in general, a murdered man's soul wanders the Earth until revenge is taken from the murderer, and until then, his cries for justice and revenge harm the living. So I am left not knowing whether the soul wanders the Earth because of shame for his impetuous words, or because he desperately wants to take revenge.  

But for our purposes, my point is that he is saying that the pshat in לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך is that by punishing the murderer, you are doing tov both for the victim and for all living people.

12 comments:

  1. I want to propose a chiddush, but it seems compelling once you put the machloqes in context.

    R Eliezer b Azariah, R Tarfon, R Aqiva and R Shimon ben Gamliel are all talking a century or so after the self-exile of the Sanhedrin. Are they arguing about what they would have done had they lived in a time when things were healthy?

    I would suggest they're arguing about what they would have done had they been in that generation. Instead of going into self-exile, they would have kept the Sanhedrin in its place and instead found ways, casewise, to find nearly every person before them to be innocent.

    Notice how the subject is assumed to be murders. Not mechalelei Shabbos or other dinei nefashos. This fits a conversation about the last generations of Bayis Sheini.

    Self-exile had major repercussions beyond Dinei Nefashos. Why did we need a Bas Qol to tell us "... vehalakhah keBeis Hillel"? Why didn't the Sanhedrin just take a vote? Because the machloqesin of Barei Hillel and Shammaai exploded in number just as the Sanhedrin left the Lishqas haGazis. The Sanhedrin hadn't voted a halakhah into place anywhere but the Maqom haMiqdash until then. We needed a Bas Qol to reassure people that indeed, halakhah follows the more numerous Beis Hillel. (Over the fewer-but-brighter elites ("charifei tefei") accepted into Beis Shammai.)

    And also notice who objects to this solution. If R Shimon ben Gamliel, of Hillel's line, heir to the nasi who presided during this decision. (Likely Rabban Gamliel haZaqein.)

    There is a huge downside to the solution to the multiplication of murders in Israel during the divisive days of the end of Bayis Sheini. The murderer is found innocent. With self-exile, the murderer can be found guilty and still not require execution. Other steps can be taken after the defendant is found guilty that would keep society safe.

    If I am correct, RSBG is defending the decision to self-exile rather than find everyone innocent. Not advocating for greater use of the death penalty.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Excellent, and it fits all the historical facts. What an interesting idea- to preserve the Sanhedrin, but find a way to deal with the shofchei damim other than capital punishment.
      What I find difficult is, how is RSBG defending the decision? Disbanding the Sanhedrin would certainly have removed the deterrent! Unless he means that if they're found not guilty, they're scott free because of the double jeopardy rule. But if there's no court, there's always the threat that the court will reconvene and take up his case. What do you say?

      Delete
    2. I hear.

      No, there couldn't have been arei miklat in the bayis sheini, when they only had a little piece of Eretz Yisrael, and they don't function unless they're all online.

      Delete
    3. I wasn't sure if they need all the cities in order for any ir miqlat to work, or if they needed all the cities in order for any ir miqlat to *start* working. For all I knew, in principle the arei miqlat never stopped functioning, even those that are currently in Jordan or Syria.

      Delete
    4. עַד שֶׁלֹא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה", עַד שֶׁיִּהְיוּ שֶׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאֶחָד.
      BUT I don't know whether that is a din in the original designation, or in the ongoing din of miklat. In other words, while none works until they're all up and running, once they are in business, the fact that some disappear would not make a difference. Once there's a status of miklat, it doesn't go away.

      Delete
  2. >>>Evidently, like it or not, the court's decision creates a reality even klapei shmaya.

    What does this mean? Are you saying that if Ploni kills Almoni, and under questioning, the witnesses cannot get the story exactly straight, it means he didnt kill him? Next you will tell me that OJ is innocent too : ) Almoni is dead -- how did that happen?

    I dont think it is metziyus -- you can b'metziyus be a murderer and still get off on a technicality. That's a din in maaseh beis din. Hashem empowers the court to mete out justice only within a very limited range of cases and he takes care of the rest.

    R' Shaul Yisraeli deals with the Mishna in Makkos in Siach Shaul in P' Masei. He writes that there is no machlokes Tanaim in principle - V'hitzilu ha'eidah justifies B"D trying to find a loophole to avoid capital punishment, but deterrence also justifies executions if needed. The machklokes is figuring out what the metziyus calls for. R Akiva was saying that had he been in the Sanhedrin, he would have had enough influence on the dor to render deterrence necessary. Murder would have been viewed as such a heinous crime that society would suffer no ills even if the murderer was not killed by B"D.

    Same pshat with respect to the K"G. Had the dor been worthy, B"D would be able to find loopholes to avoid sending people to galus. The fact that they cannot and did not is a stain on the roshei ha'dor, chief of whom in the K"G, for failing to have an impact.

    ReplyDelete
    Replies
    1. The pshat in Reb Tarfon/Akiva, maybe. Or that the extreme unwillingness to execute would trickle down, which I doubt. But by a dhogeig, I don't see it. Also, I agree that what I'm saying doesn't make sense. I'm trying to figure out how Reb Ahron would learn Mishna.

      Delete
    2. But I can revise it. Being melamed zechus does matter, especially if Beis Din is a religious institution, not merely a court of law. Based on this Tanchuma Shoftim 4:
      ושפטו את העם משפט צדק, שיהיו מטין את העם לכף צדק. אמר רבי יהודה ברבי שלום, שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד. מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון, שלמד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר, ויבא אליו מלאך ה', ויאמר לו, לך בכחך זה (שופטים ו יד), בכח זכות שלמדת על בני. הוי, ושפטו את העם משפט צדק, שיהיו מלמדין זכות על הדור:

      Delete
    3. I think the answer to your question is that R' Aharon's point that doing away with reshaim is rachmanus does not mean we should throw out judicial procedure to achieve that end. Even with respect to ir ha'nidachas there are specific criteria to be met before the city is treated as such, with exceptions e.g. if it is a border city, if the madichim come from outside the city, etc. You don't just march into a city that has a lot of ovdei avodah zarah and start killing because getting rid of those reshaim is rachmanus.
      The Mishna in Makkos is all about judicial procedure. If using those tools you can avoid taking life, then it is no different than the example of an ir ha'nidachas that does not fit the criteria and is therefore spared.

      Delete
    4. I hear. But Reb Tarfon/Akiva are saying that even when you know that he's guilty, they would get him off by asking the witnesses really difficult questions to the point that they would give different answers and they'd throw out the case. But you know the guy is a murderer, and you do your best to get him off the hook, so to speak. But why?? His death would be a chesed for the whole world. Don't bend over backwards to get him off! Reb Akiva knows you don't HAVE to grill the witnesses forever, but he says he would do it just to get the guy off.
      By the way, I think the machlokes Reb Aharon and the others is whether these dinim vis a vis the middah of rachamim are hutra or dechuya. Reb Ahron holds it's hutra, there is no rachamim other than doing these things. The others hold it's dechuya: it is a terrible, achzoriyusdikkeh act, but what can you do?

      Delete
  3. >>>hutra or dechuya

    R' Aharon is beyond hutra. He holds there is a mitzvah to kill then bad guy.

    >>>But you know the guy is a murderer, and you do your best to get him off the hook, so to speak. But why??

    V'hitzilu ha'eidah.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Oh, you're playing the v'hitzilu ha'eidah card. Ok, no defense against that.

      Delete