Rabbi Sacks' Ztz'l Translation of the Siddur

 The Jewish People suffered a great loss today with the passing of Rabbi Jonathan Sacks.  His unique harmony of scholarship and passion and pedagogy was unparalleled. 

Rabbi Sacks' translation of the siddur (Koren) is a good example of that combination. Where some translations are focused primarily on erudite precision that reflects Halachic and Talmudic interpretation, and others try to replicate the lyrical poetry of the words, Rabbi Sacks finds a very pleasing middle path.

*****************************

צללו כעופרת במים אדירים

For example: in אז ישיר we say צללו כעופרת במים אדירים, and the Mishna Berura brings from the Pri Migadim who brings from the Daas Chachma that the אדירים are the Mitzrim, not the waters, based on the Gemara in Menachos 73a and a Medrash. To the simple reader, (and despite the many opinions on each side, including the Sforno and Mechilta against the ibn Ezra and the Rashbam,) to most of us, אדירים feels like it refers to the water, because of the parallel passuk ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים, and the many times in Tehillim water is called Adirim, such as אדירים משברי ים.   I remember an article in The Jewish Observer that said that baalei dikduk and yod'ei sefer generally agree that the latter is the correct pshat. Oy, the fulminating letter that came in, castigating the audacity and ignorance of the article, because the Mishna Berura paskens like the Pri Megadim, so there are no two ways about it. The author of the article was in the unfortunate position of defending his idea that we are allowed some latitude in how to understand pesukim in davening, and the Mishna Berura is not the end of the discussion.  Artscroll says, of course, it is the Mitzrim, and Rabbi Sacks translates it as referring to the water.

***************************

מראש מקדם נסוכה  and  בואי כלה נסוכה

Another example. In Lecha Dodi, it says מראש מקדם נסוכה. What does נסוכה nesucha mean? Most translate it along the lines of  ואת רבע נסיכי סיחון in Yehoshua, which means royals. Also, we have a passuk in Tehillim 2:6

ואני נסכתי מלכי על־ציון הר־קדשי

and Rashi says 

ואני נסכתי מלכי. למה רגשתם ואנכי מניתי לי את זה לנסוך ולמלוך על ציון הר קדשי:

And the Malbim, 

נסכתי. מענין הגדלה, כמו נסיכי סיחון, ובא על שנוסכים שמן על ראשו לסימן גדולה,

But you see that Rashi really gives Nasachti a dual meaning - manisi and limloch, I chose, and made ruler. The word means both. And the the words in the sentence are almost verbatim those of the passuk in Mishlei 8:23, מעולם נסכתי מראש מקדמי־ארץ. There, the ibn Ezra says yes, it means royals, but only because of the sense of Chosen, which is very similar to Rashi. ibn Ezra -  

נסכתי נבחרתי כמו נסיכי סיחון

The word also appears in Zemiros. In מה ידידות  it says בואי כלה נסוכה. Artscroll - Royal bride. In Lecha Dodi, Artscroll translates מראש מקדם נסוכה "honored from antiquity," which is fine and good, but Rabbi Sacks perfectly combines Rashi's two meanings - chosen, and chosen to be royal, by translating  מראש מקדם נסוכה as "Ordained from the very beginning." That takes away the awkwardness in Mah Yedidus, where "Royal bride" is grammatically problematic, in that nesucha means an action was done to a direct object. But "Ordained" makes more sense, both in Mah Yedidus and Lecha Dodi.

*******************************

אז מסיני נצטוו עליה

One thing that struck me this morning was his translation of the words in Musaf Shabbos אז מסיני נצטוו עליה.  Artscroll renders it 

"then -- from Sinai -- they were commanded . . ."

Rabbi Sacks translates it to mean 

"even before Sinai they were commanded . . ."

The issue is that we were taught about Shabbos in Marah, before Sinai.  How to read this fact into the words has been discussed for a long time.

For example, the Beis Yosef:

אז מסיני נצטוו עליה פירש ה"ר בנימין אז מסיני קודם שבאו ישראל לסיני במצרים ובמרה ומצינו אז שהוא לשון הקדמה קדם מפעליו מאז :

like Rabbi Sacks.

On the other hand, you have the Aruch Hashulchan who says that as far as the Beis Yosef's pshat, nothing doing:

'אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי' - כלומר הגם דשבת במרה איפקד קודם סיני, מכל מקום דיני שבת כראוי נפקדנו בסיני, וכן לנוסחת אשכנז 'אז מסיני וכו' ותצוונו להקריב וכו' - דבמרה לא נפקדו אקרבנות. ויש שפירשו 'אז מסיני' כמו קודם סיני (ב"י), ודוחק גדול הוא ומחוורתא כדפרישנא בס"ד.

(The Aruch Hashulchan also says that here, nusach sfard is far better than nusach ashkenaz here because it goes on to include מנצפ"ך - with the words מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי.  I'm not nispaeil from that proof, because first of all, if you're alluding to the final-letter-form of מנצפ"ך, you ought to be using words that end with these letters, not words that begin with the other form of the letters. Second, the nusach may predate Ezra Hasofer.  See also the estimable RYGB's essay on this topic.)

Rav Steinman in his ימלא פי תהילתך brings the Beis Yosef and several alternatives, but I am obligated to warn you that according to Peleg, you shouldn't read anything he says.

אז מסיני נצטוו עליה יל"ע הרי כבר נצטוו על שבת במרה ומהו אז מסיני נצטוו עליה 

אלא דיל"ע אם נצטוו בסיני לקיים את מה שכבר נצטוו במרה וא"כ אנו מצווים על שמירת שבת מצד הציווי דמרה או דבסיני נצטוו ציווי חדש ובמרה הי' מעין הוראת שעה 

ובחזקוני פרשת ואתחנן ה' י'ב כתב שמכאן ואילך הזהירם על מצות שבת ששם הי' עיקר המצוה וראי' לדבר מהגדת פסח אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני עכ"ד אמנם במרה לכאורה נצטוו בכללות על מצות שבת ולא נאמרו שם ל"ט מלאכות (וכ"כ באו"ז בהקדמה להל' שבת אמנם בפמ"ג סימן קפ"ח באשל אברהם ס"ק ז' מסופק אם במרה קיבלו דיני שבת בכל הלכותיה) 

ובבית יוסף או"ח סימן רפ"ו כתב אז מסיני נצטוו עליה פירש ה"ר בנימין אז מסיני קודם שבא ישראל לסיני במצרים ובמרה ומצינו אז שהוא לשון הקדמה קדם מפעליו מאז עכ"ל 

והנה תוס' בקידושין ל"ח א' ד"ה אקרוב כתבו רעשה שלפני הדיבור אינו דוחה ל"ת דאחר הדיבור ואם זה נחשב שנצטוו על השבת במרה א"כ שבת יחשב לעשה ולא תעשה שקודם הדיבור וביבמות ה' ב' לא משמע שזה נחשב קודם הדיבור אמנם י"ל דכיון שלא מפורש בפסוק שנצטוו שם בשבת זה לא נקרא עשה ולא תעשה דקודם הדיבור (ועי' קרן אורה ביבמות שם) 

ועוד י"ל דאע"פ שכבר נצטוו במרה על שבת מ"מ על לימוד התורה נצטוו רק בסיני וזה אומרים וגם האוהבים דבריה גדולה בחרו אז מסיני נצטוו שעל הלימוד נצטוו בסיני ולא במרה דבמרה נצטוו רק על קיום המצוה ואומרים גדולה בחרו כיון דהשכר על הלימוד יותר גדול מהשכר על קיום המצוה עצמה דהנה הלומד דיני עירובין וכדו' שעצם הדבר זה מדרבנן מ"מ בלימודו הוא מקיים ת"ת דאורייתא 

ובכלבו מפרש אע"פ ששבת נתן במרה לא נצטוו על קרבנותיה אלא עד סיני 

***************************

Purely out of prejudice, I am happy that Rabbi Sacks translates אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד the way I have a mesora to understand it. Again, it's an old machlokes, but some put the word תמיד  with the previous phrase, and some with the end of the sentence. My mesora, from my father zatzal, is that it goes וקים תמיד. Same with the end of ברוך השם לעולם. Most siddurim put tamid with the end of the sentence. Rabbi Sacks connects it to the beginning.

**************************

The complexity behind the scenes is one thing, and the lyricism of the tefilla for the English speaker is quite another. Thank you, Rabbi Sacks, for brilliantly combining peerless craftsmanship and divine artistry.