Wednesday, December 2, 2020

Ben Chamor and Dina. Who May Carry a Sefer Torah

It happens occasionally that I am asked a question, and I am able to answer immediately because I have a good grasp of the sugya and "I happened to know" what the poskim say about it.  It's very satisfying, albeit not common. Like most of us, I usually have to be very cautious, and not be a נבהל להשיב, and do thorough iyun.

Some of us just "happen to know" many things. Reb Dovid Feinstein happened to know everything that he needed to know at any given moment.

Here's one example out of many.

R' Dovie Sorotzkin, son of Dr. Bentzion Sorotzkin, was close with Reb Dovid, and he asked him about a הכנסת ספר תורה celebration. There was a gentile, a fine and kind man, who had gone out of his way to do chasadim with the community, and they wanted to know if, out of הכרת טוב, they could honor him to hold the new Sefer during the procession.

The question has been asked before. For example, here is what Rav Yitzchak Zilberstein is quoted as having said in his ופריו מתוק:

From R Y Zilberstein

באחת השכונות בעיר תל-אביב, התקיימה תהלוכה רבתי של הכנסת ספר תורה. את התהלוכה ליוותה תזמורת, ומשתתפים רבים הגיעו לרקוד לשיר ולכרכר בעוז, לכבודה של תורה.

במהלך התהלוכה אירע דבר מאוד לא שיגרתי; כאשר מלווי הספר תורה חלפו בסמוך לבניין בו מאוכלסים פועלים סודנים, הללו שמעו את הניגונים המשמחים, ראו את צהלת המשתתפים שרקדו ופיזזו לפני הספר תורה, ולמרבה הפלא, קמו הפועלים והצטרפו גם הם לריקודים...

במהלך השמחה, ניגש אחד הפועלים וביקש גם הוא להחזיק את ספר התורה...

וכאן התעוררה שאלה לא פשוטה - האם מותר לתת לנכרי לאחוז את ספר התורה?

מקרה דומה אירע בתהלוכת הכנסת ספר תורה לבית כנסת שבבית חולים מסויים, אליה הצטרף גם רופא נכרי שעובד בבית החולים, וביקש להחזיק את הספר תורה כי מאמין שיתברֵך על ידי זה. והתעוררה השאלה, האם מותר ליתן לו להחזיק את הספר תורה?

השיב מו"ר שליט"א:

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' ספר תורה ה"ח): "כל הטמאים ואפילו גויים מותרים לאחוז ספר תורה ולקרות בו".

ובשו"ת 'מים רבים' (ח"ב סי' נ"א-נ"ג) דן לגבי אנוסים שהתחילו להתקרב לדת, אך עדין לא מלו, האם מותר לכבדם לפתוח את ארון הקודש ולהוציא את הספר תורה. ובתחילה הביא מאחד הגדולים, שדן להתיר על פי דברי הרמב"ם (הנ"ל), שאם לגוי מותר להחזיק ספר תורה, כל שכן שמותר לישראל ערל שבא להתקרב לדת להחזיק את הספר תורה.

אך ממשיך ה'מים רבים' וכותב, כי השולחן ערוך (יו"ד רפ"ב-ט') שהעתיק את דברי הרמב"ם, השמיט את התיבות 'ואפילו גויים'. ולמעשה הסיק שם, שאם ממקום טינופת צריך להרחיק את ספר התורה, משום שנראה שמבזה התורה כשמקרבים אותו במקום נמאס ומטונף, וכידוע דקדוקים רבים דקדקו הפוסקים על נקיות וטהרת האוחז בספר תורה, ושצריך לנהוג בו כבוד גדול, כל שכן שיש להרחיקו ממגע ערל, שאין דבר מאוס כערלה, ויחשב לנו הדבר לשמצה, לפי שאין אנו חרדים לכבוד התורה, להיות קנאים לעמוד על משמרתנו אשר לא יקרב פגום וטמא אצלה, כי הגם שהיא אינה מקפדת על עצמה, ואינה מתפעלת, אפילו הכי חובה עלינו להקפיד ולחוש שישמשוה בני אדם מהוגנים ונקיים!

אולם, יש לציין שבספר 'שולחן גבוה' (ביור"ד שם) ביאר שהשולחן ערוך השמיט את תיבת 'גויים' משום שכללו בכלל הטמאים. ויעויין גם בביאור הלכה (סי' שמ"ט ד"ה וליתנו) שהתיר להוציא ספר תורה מרשות היחיד לכרמלית אפילו על ידי נכרי, כיון שהוא שבות דשבות לצורך מצוה. ומשמע שלא אסרו הפוסקים לתת לנכרי לאחוז בספר תורה. (וכן מבואר בדברי הגר"ח פלאג'י בספר חיים ב'-י"ג. וגם ב'מים רבים' הביא שהיו שהתירו).

ולמעשה נראה - א) אם בא נכרי ומצטרף לתהלוכה ונראה שעושה זאת כי רוכש כבוד לתורה, ומבקש להחזיק את הספר תורה, כי מרגיש שעל ידי זה יתברך, במקום חשש איבה יש מקום ליתן לו לאחוז בספר תורה. ב) אם המדובר ברופא נכרי, שעוסק בריפוי יהודים והצלתם, יש ליתן לו לאחוז את הספר תורה.

I've seen other poskim that say similar things, for example during Simchas Torah, which is bichlal reminiscent of להגמון תחלה, if you ask me, because of Pesachim 49b אל תקרי מורשה אלא מאורסה, or, relating to our parsha, שכם בן חמור and דינה. Or you might be reminded of Chizkiahu, in Yeshaya 39:2 showing Merodach Baladan את בית נכתה.


Reb Dovid immediately said that the Taz talks about it, but there is some disagreement (or discussion) in the poskim about what the Taz means.  Remember that phrase - "there is some disagreement (or discussion) in the poskim about what the Taz means."

Where is the Taz? In Hilchos Eiruvin, of course. 

So when I started searching for this Taz, I went to the sugya of המוצא תפילין, and found nothing. My friend, הרב שמעון קלמן גולדשטין, had better luck, and more seichel, so he took out the מור וקציעה early this morning, and found it right away.

In שמ"ט, the Mechaber says

אסור להוליך חפץ פחות פחות מארבע אמות ואפי' בין השמשות ואפי' בכרמלית:

The Taz says, don't make the mistake of thinking that pachos pachos would be of any use when you have to take it out of a house, a mistake that I myself have heard again and again.

וע"כ קראתי תגר על מה שראיתי באיזה קהילות בשבת שנותנין ס"ת לבהכ"נ והולכין דרך הרחוב שהיא עכ"פ כרמלית נושאין אות' ע"י הושטה מאחד לחבירו בפחות מד"א ועושין איסור במה שמוציאין אותה מן הבית לרחוב דלזה לא מהני הושטה

So what should you do? Can you ask a nochri to take it? The Taz continues and says

 וע"י עכו"ם ודאי אסור להוציאה מן הבית וה"ל מצוה הבאה בעבירה לפי דעתי וכשנושאין בשבת תינוק נמול יש להתיר שיוציא עכו"ם התינוק מן הבית דלא להוציא מרה"י לכרמלית ואחר כך יטלטלוהו ישראל בפחות פחות מד"א וכן כשיכניסוהו לביהכ"נ צריך שיכניסו עכו"ם דהוה מכניס מכרמלית לרשות היחיד כל זה נראה ברור וה' יכפר בעד השוגגים:

Rav Yaakov Emden in the Mor UKetziah disagrees with the Taz, and says

עוד כתב הרב ז"ל ועל ידי גוי ודאי אסור להוציאה מן הבית והוי ליה מצוה הבאה בעבירה עד כאן ונם זה תמוה בעיני ואף דמשמע דסבר הרב דליכא כל כך מצוה בהבאת הספר תורה לבית הכנסת מכל מקום מאי מצוה הבאה בעבירה איכא? ושמא קפיד הרב על נגיעת הגוי בספר תורה, דלא שפיר דמי שהגוי ישא הספר תורה מן הבית, שאין זה כבודו, ולהא קרי ליה מצוה הבאה בעבירה, דקבעו למעבד ליה יקרא טובא וקמזלזלי ביה בהוצאתו על ידי גוי. אפילו הכי לא ידענא למאי ניחוש לה בהאי פורתא. ומסתברא דמנהג זה של ישראל תורה היא ואין למחות בידם. 

The fact that the Taz is mattir a baby for a bris and prohibits a sefer to lein makes it crystal clear that his problem is with the handling of the sefer, not the issur of carrying on Shabbos, as we see in the Mor uKetzia. That being the case, the Biur Halacha's words are perplexing, because he says that the Taz is worried about the carrying on Shabbos aspect:

וליתנו לחבירו שאצלו וכו' - עיין במ"ב מש"כ בשם הט"ז שדעתו שאסור להוציא ס"ת מרה"י לכרמלית אפילו ע"י עכו"ם דהוי מצוה הבאה בעברה וקשיא דהא הוי שבות דשבת לצורך מצוה ונראה דהט"ז אזיל לשיטתו דס"ל בסימן ש"ז סוף סק"ד דלא התירו ע"י עכו"ם רק להביא דרך חצר שלא עירבו אבל לא דרך כרמלית דאתי לאחלופי בר"ה עי"ש אבל לפי מה שכתב א"ר שם בשם כמה פוסקים דמותר אף בכרמלית [והעתקנוהו שם בבה"ל עי"ש] ממילא מותר אף בזה:


Rav Zilberstein, remarkably, brings the Mishna Berura in שמ"ט:י"ג and the first Biur Halacha in that siman d'h וליתנו לחבירו, from which, he says, it is a raya that it is muttar. I say "remarkably" because it is clear that the Chofetz Chaim was unwilling to learn pshat in the Taz כפשוטו, so it's not fair to use the Biur Halacha as a raya one way or the other.  True, the Biur Halacha indicates that the matter of kedusha is not an issue. But that is because he doesn't learn the Taz kipshuto. If he would learn the Taz kipshuto, it would be a very serious issue. Maybe Rav Zilberstein is assuming that the Chofetz Chaim elided the pashut pshat in the Taz because he disagrees with him, as does the Mor uKetzia. But I doubt it. It seems that the Biur Halacha learns that the Taz is worrying about the carrying aspect.

There you have it. The Taz says, despite the Rambam Rav Zilberstein brings that says

 כל הטמאים ואפילו גויים מותרים לאחוז ספר תורה ולקרות בו

that to have him carry it in order to lein is a מצוה הבאה בעבירה. Obviously, (because the Taz is mattir in the case of an infant for a bris,) the problem he has with him carrying the sefer is not his share in the mitzvah, or the carrying on Shabbos. It is that he holds it is an עוולה for him to be carrying the sefer torah.

And now you know what Reb Dovid meant when he said "some discussion in the poskim about what the Taz means." To me, it is black and white that the Taz was opposed to the handling, on the basis of kedusha issues. Fine, the Mor uKetzia argues.   (To be honest, even the Mor UKetziah seems to be unsure if that is what the Taz means, (מכל מקום מאי מצוה הבאה בעבירה איכא? ושמא קפיד... וכו) but says that if that is what the Taz means, he disagrees.)  But the Mishna Berura clearly wants to learn that the Taz is focused on "Carrying on Shabbos" issues, nothing to do with kedusha/tuma. Yes, the Taz stands alone. Yes, the other achronim find it incredible. So to the extent that the Biur Halacha chose to ignore the pashut pshat, you have a raya that he held like the Mor uKetzia.

So that is something Reb Dovid happened to know. He knew that, as I said, pashut pshat in the Taz is that he abjures the idea of letting the nochri carry the sefer; he knew that the Mor UKetzia was not sure that's what it means; and he knew that the Mishna Berura מאכט זאך נישט וויסענדיק.  He got a phone call at that point of the conversation, so we will never know what he held le'halacha.

(But I would say the Taz's "aveira" of having the nochri carry the sefer is at most a daas yachid.)


Maybe the day will come when I will find something else: Reb Moshe once remarked that it is clear in the Mishna in Negaim that the shiur of the bottom of peios harosh is where they grew before a man's bar mitzvah. This is so logical, it's wonderful, but it's not like any other posek I ever saw. Reb Moshe said it's clear in the mishna. Where? I do not know. Do you?
UPDATE:
Reb Menachem sent me the suggestion that the last mishna in the sixth perek of Negaim, the way the TY learns it, is pretty clearly saying that Zakan in the Torah is what a child does not have, and it begins where his hairline ended before he grew a beard.  See Yachin numbers 67 and 71.
Thank you!
If so, the discussion in the poskim about exactly where the peios harosh end must be a standard to be relied on when you don't know where your hairline ended in front of your ear when you were a child.

2 comments:

  1. Is it possible that Rav Moshe's mishnah is the last in the sixth perek where it mentions the rosh and the zakan "ad shelo he'elu saar"? That if they are nidon like ohr habasar legabei tumah then with what are they a rosh and a zakein? Nafka mina legabei peios that they will remain so when it matters

    ReplyDelete
    Replies
    1. I see. From the יכין:
      ואינן מצטרפין בנגעים
      דכשיש בראש או בזקן יחד כגריס. או שהנגע בעור הבשר ובראש יחד כגריס. או שהנגע בזקן ובעור הבשר יחד כגריס. אז אף שנקרמו הראש והזקן. אפ"ה אמ"צ אהדדי ולא עם עור הבשר. וה"ה ח"ג שחין וח"ג מכוה סמוכין אמ"צ לכגריס. והיינו משום דכל הנך חילקן הכתוב ופירש דין כל א' לבד. אף שהי' יכול לכללן מדדינן שוה. אלא לומר לך שאמ"צ
      and later
      הראש והזקן עד שלא העלו שער
      כגון ילד שכשנולד אין שער בראשו ובזקנו. וכ"כ נער רך בשנים שאין שער בזקנו:
      I have my work cut out for me. Yasher Koach!
      שלח לחמך על פני המים!

      Delete