Mikeitz: The Amsonis and the word Es

42:18, Yosef's words to the brothers,

ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא

The holy Talmid Chacham Harav Shain has a sefer Birkas Ish.   He brings Shimon and/or Nechemiah Haamsoni from Psachim 22b, pireish.  Asks, the pireish passuk is in Voeschanan.  What about this pasuk, that says basically the same thing?  And in Shmos, Vatirenah hameyaldos es, and in Beshalach Vayiru ha'am es, and on and on.  Certainly, he knew of these pesukim, but for some reason he didn't darshen them.  He shows that the answer is clear in Onkelos.  

Almost all the time, Onkelos translates Es to mean ית.

In the beginning of vayeishev את אחיו is מן, also in that passuk את בני בלהה.

אִלֵּין תּוּלְדַת יַעֲקֹב יוֹסֵף בַּר שְׁבַע עַסְרֵי שְׁנִין (כַּד) הֲוָה רָעֵי עִם אֲחוֹהִי בַּעֲנָא וְהוּא מְרַבֵּי עִם בְּנֵי בִלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אֲבוּהִי וְאַיְתִי יוֹסֵף יָת דִּבְּהוֹן בִּישָׁא לְוַת אֲבוּהוֹן:

End of Voeira בצאתי את העיר it means min.

Every one of them has meaning and must be there for clarity.

But every את השם he translates מן קדם, until the one in voeschanan. There he says ית.

את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע

יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וּקֳדָמוֹהִי תִפְלָח וּלְדַחַלְתֵּיהּ תִּקְרַב וּבִשְׁמֵיהּ תְּקַיַּם:

Some esses are im, and some are min.  Those aren't particles, they aren't extra at all.  But other esses can be yas, and some min kadam.  These arguably, serve no apparent purpose, and should be darshened.  All the esses with Hashem he translates min kadam until the one in Voeschanan.  He points out that the Amsonis were before Onkelos.  So it's very very likely that the Amsonis always held that the Voeschanan es was also min kadam, but they later realized (I don't know what it is that made this so,) that it has to be Yas, and they said that if so, they had to retract all they had said before.  Rabbi Shain doesn't have a clear pshat either. He speculates that the three pesukim of yira before voeschanan might refer to the three dargos of yira mentioned in the Rambam yesodei hatorah 2:1 and the mesillas yesh 24. But he says it's up to us to figure it out.

On the topic: The Maharal in Nesivos Olam asks why they weren't bothered by ואהבת. He answers that ahava is dveikus, and dveikus to Hashem is compatible with dveikus with other things. But Yira is pirud, awareness of the gulf between creator and created, between cause and effect, and it is essentially exclusive to the Ribono shel Olam.

יש שואלין בזה למה לא הקשה לו מן ואהבת את ה׳ אלהיך גם כן כמו את ה׳ אלהיך תירא.

ותירוץ שאלה זאת כי המורא שייך דוקא אל אלהות, שבזה מורה שהוא אלוה ומושל והוא הענין האלהות שהוא נבדל מן האדם ואינו משותף עמו וירא מפניו, ולפיכך לא היה קשה לו מה שכתיב ואהבת את ה׳ אלהיך אם בא לרבות שיהיה אוהב חכמים או הבריות או מה שיהיה, בשביל זה לא יהיה כאן שתוף לאלהות, אבל יראת השם יתברך אין לשתף שום דבר כלל עד שבא רבי עקיבא ולימד את ה׳ אלהיך תירא לרבות ת״ח. ורצה בזה כי יש לשתף יראת חכמים עם יראת שמים כי יראת חכמים השלמה ליראת שמים ואין כאן חס ושלום שום שיתוף. וזה כי יראת השם יתברך הוא מצד שהוא יתברך נבדל מן הכל לכך שייך בו היראה, ואין שייך היראה מצד החבור רק מצד שהוא נבדל מהכל ואין לו שתוף עם זולתו, ותלמידי חכמים שהם נבדלים מן שאר אדם גם כן מצד השכל שיש בתלמיד חכם חכם כמו שהוא יתברך נבדל מהכל, מפני כך התלמיד חכם שיש לו דביקות עם השם יתברך בערך שאר אדם והשם יתברך נבדל מהכל והתלמיד חכם נבדל משאר אדם, ולפיכך אם אין לאדם יראה מן תלמיד חכם ומשותף עם תלמיד חכם לגמרי מבלי יראה מן התלמיד חכם בזה עצמו כאלו יש לו שתוף עם השם יתברך. כי לפי ערך שאר בני אדם התלמיד חכם יש לו דביקות עם השם יתברך והוא נבדל משאר אדם.

We have discussed this issue elsewhere, with a very different approach.