Sunday, February 21, 2021

Finishing the Mitzvah Before Finishing the Bracha

 עובר לעשייתן means that you have to say the bracha before you do the mitzvah. 

Do you have to finish the Bracha before you finish the Mitzvah, or is it enough that you began the bracha before you finished the mitzvah.

(There is a similar question regarding זמני תפילה. Is it enough to begin during the zman even if you finish after the zman, or do you have to complete the tefilla during the zman. This is a machlokes between the Mishna Berura and the Aruch HaShulchan. Mishna Berura, you must complete. רל'ג ס"ק י'ד and קכ'ד ס"ק ז. Aruch HaShulchan, it's enough to begin during the zman (his raya being from Tosfos in Brachos 7a about Bilaam.) ק'י סע' ה and  קכ'ד סע' ו. I do not think this has any logical connection with our discussion, just like our discussion has no connection with Birkas Hanehenin.)

Reb Moshe says that as long as you began the bracha before the mitzvah was finished, it doesn't matter if the mitzvah was completed before you finished the bracha. What matters is that you begin the bracha עובר לעשייתו. So (point #1) you can begin the Bracha while the mitzva is taking place, and then (point #2) you can finish the bracha after the mitzva has already been completed. 

The Chayei Adam vehemently says the contrary. 

Reb Moshe's shittah is based on a Rosh in Halachos, but the Rosh in the Teshuvos seems to say like the Chayei Adam. I do not think Reb Moshe saw the Teshuvos inside. Whether he would change his mind if he did? I doubt it. I know enough of Reb Moshe to be confident that he would say that the Rosh in the Tshuvos isin the name of Rabbeinu Tam, and the Rosh in Maseches Shabbos is saying his own opinion, and Reb Moshe is paskening like the Rosh.

I do need to point out, though, that the Aruch Hashulchan agrees with Reb Moshe on one point and argues with him on the other. The Aruch Hashulchan brings the Chayei Adam's requirement that the bracha begin before the mitzva begins, and he disagrees with this point. He agrees with Point #1 in Reb Moshe, that you do not have to begin the bracha before you begin the mitzvah, but then he says that you do have to finish the bracha before you finish the mitzvah, or finish them at the same time.  This is contrary to Reb Moshe's Point #2, which is that as long as you began the bracha עובר לעשייתן, it is fine if you finish the mitzva before you finish the bracha.


The question arises regarding the nature and the halacha of the father's bracha of להכניסו, which seems to conflict with the rule of עובר in that it is said after the removal of the ערלה. To explain why this is done, Rabbeinu Tam says that this bracha is not on this particular act of mitzvas milah, it is a praise to Hashem that He gave us this mitzvah, it is a ברכת שבח והודאה, and, as such, it does not need to conform to the rule of  עובר לעשייתו. The Rosh, on the other hand, holds that it is a regular ברכת המצוה, and, as such, needs to be  עובר לעשייתו. So the Rosh in Shabbos 137b says that the minhag is to say this bracha immediately after the Mohel's bracha, and although it may be after the removal of the orla, it is before the pri'ah. Because Pri'ah is essential to the fulfillment of the mitzvah, a bracha said prior to the pri'ah is  עובר לעשייתו. 

Reb Moshe (YD 155, end,) says that this can not mean that the mohel should wait to begin the pri'ah for the father to make the bracha. To do so would be cruel. It means that the father begins the bracha before the completion of the mitzvah. Clearly, Reb Moshe holds that what matters if that you begin the bracha prior to the completion of the mitzvah. 

The Chochmas Adam (149:19) says, absolutely not. He says that עובר means that you do not begin the milah until you finish the bracha, and על אחת כמה וכמה that you finish the bracha before you finish the milah. He severely disparages those mohalim who finish the mitzva before finishing the bracha. 


Here are the relevant sections.


אגרות יו"ד קנ"ה
ומצד ברכת להכניסו הנה דעת ר"ת והרמב"ם והר"ן ועוד ראשונים שברכה זו א"צ עובר לעשייתן אך לעצת הרא"ש שכן איתא גם בש"ע שיברך בין חתוך לפריעה הא ג"כ המוהל אסור לו לחכות בהפריע' עד שיברך אבי הבן בט"ז סי' רס"ה סוף סק"א אלא הוא רק שהתחלת הברכה יהיה עובר לעשייתן וזה יכול גם כשחותך המוהל בב"א כשיתחיל תיכף אחר ברכת המוהל שתהיה התחלתו קודם גמר החתוך 

 חכמת אדם קמ"ט י"ט
המל מברך אקב"ו על המילה ואין חילוק במדינתינו אם האב עצמו מל או אחר ולדעת רמב"ם אם האב מוהל מברך למול ובדיעבד גם לדידן אם בירך למול או אפילו אם בירך רק ברכת להכניסו כו' לחוד יצא (רס"ה סעיף א"ב) ולא ימול עד שגמר כל הברכה דכל הברכה צריך להיות עובר לעשייתן ודלא כיש מוהלין המראים חריפותם שתיכף כשמתחילין הברכה חותכין וזהו מעשה בורים וע"ה

רא"ש שבת קל"ז ע"ב
 ועוד שמעתי כשאבי הבן מברך מיד אחר ברכת המוהל מיקרי שפיר עובר לעשייתו וגם להבא לפי שעדיין לא פרע ותנן מל ולא פרע כאילו לא מל 
שבת קל"ז ע"ב

 תשובות הרא"ש כלל כ"ו אות א
ועור היה אומר רבינו תם כדי לקיים המנהג דברכה זו לאו לגמרי על מילה זו שנעשית עכשיו נתקנה אלא מודה ומשבת להקדוש ברוך הוא שצוהו לעשות מצוה זו כשתבא עוד לידו ותקנו לה מקום זה לגלות ולהודיע שזו המצוה נעשית להקב"ה ולא לשם מורנא פירוש תולעת האוכלת הבשר ולא לשם הר גריזים ועוד אומר טעם אחר כיון שמברך אבי הבן מיד אתר שסיים המוהל ברכתו ודאי יגמור אבי הבן הברכה קודם שיעשה המוהל הפריעה והוי שפיר עובר לעשייתן דמל ולא פרע כאלו לא מל אבל ראיתי בארץ הזאת שאבי הבן מברך אחר גמר המילה וקשה עלי המנהג אלא שאיני יכול לשנותו וגם יש להם סמך מדברי רבינו תם ז"ל 


ערוך השלחן רס"ה סעיף י
ברכת "על המילה" נראה שצריך לברך קודם המילה, כדין כל הברכות שמברכין עובר לעשייתן. וראיתי המוהלים שמברכים בעת החיתוך. ואחד מהגדולים התרעם על זה (חכמת אדם). ואני אומר שאין כאן תרעומות, ואדרבא שפיר עבדי. חדא: כיון שמסיימים הברכה בגמר החיתוך – הרי זהו "עובר לעשייתן", כמו בברכת "המוציא" שגומרין אותה בגמר חיתוך הפת. כדאמרינן בברכות (ברכות לט א): צריך שתכלה ברכה עם הפת. ואף על גב דפסקינן בשם מברך ואחר כך בוצע, כבר כתבו התוספות שם דהיינו שלא יפריד הפרוסה מן הפת, אבל לא שיברך קודם החיתוך. והכי קיימא לן באורח חיים ריש סימן קס"ז, עיין שם. אך לבד מזה, הא גמר המצוה הוא הפריעה, ואם כן אף אם יחתוך קודם הברכה עדיין הוא עובר לעשייתן. 


Just one additional thing that bothers me, and that is the Rosh in Chulin by Kisui Hadam, which ought to be directly nogei'a to the father's להכניסו. I don't know why it is not addressed in the achronim that I am familiar with.

רא"ש מסכת חולין פרק ו סימן ו 
כתב בעל הלכות שמכסה תחלה ואח"כ מברך. ואף על גב דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן. הני מילי בתחלת המצוה. אבל זו סיום מצוה היא ובאמצע מצוה אינו ראוי לברך. הילכך מברך על השחיטה קודם התחלת המצוה. ועל כסוי אחר גמר המצוה. והעולם לא נהגו כך משום דחשיבי כסוי מצוה בפני עצמה:

2 comments:

  1. Was hoping I could ask you a question unrelated to this post (apologies for sticking it here in the comments). Do you know if there is any minhag that a bar mitzvah boy does not lain the aliyah that contains the tochecha in Bechukosai even if he is laining the rest of the parasha? I have heard that some people say he shouldn't lain that aliyah (I think it is chamishi). I was thinking that might be consistent with the minhag of laining it quickly and quietly (which the Mishna Berura does not like), but wanted to know if you ever heard of a minhag like that for bar mitzvah boys.

    Thank you

    Thank you

    ReplyDelete
    Replies
    1. Sorry, I don't know any such hanhagah. I have seen cases where the regular took over for that aliyah, and I have seen them lein it as well. It is purely a choice made by the parents. It really all depends on how the family feels about it.

      Delete