An Excellent Find on the Bracha of LeTorah, LeChupah, UleMaasim Tovim

The Gemara in Shabbos 137b says about the Bris

הָעוֹמְדִים אוֹמְרִים: ״כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה לְחוּפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים״

I came across this excellent find and contacted the author. He told me that he has not found anyone else that noticed it. 

I do not know if the correlation is the source of the expression or coincidental, and I do not think it matters.

 לתורה, לחופה ולמעשים טובים

מאת: אראל סגל הלוי 

ללא הסמכה לפסיקת הלכה, לא עצבני, לא עיתונאי 

מתוך הספר סְגֻלּוֹת מִשְׁלֵי

כשנולד ילד, נוהגים לברך את הוריו "שתזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים". מדוע דווקא שלוש ברכות אלו?

בספר משלי יש שלושה פסוקים עם הביטוי "הפיק רצון מה'":

משלי ח:לה: "כִּי מֹצְאִי [מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" [קרי]- הדוברת בפרק זה היא החכמה, והיא אומרת "מי שחיפש ומצא אותי (כלומר, התאמץ ומצא חכמה) מפיק רצון מה'".

משלי יב:ב: "טוֹב יָפִיק רָצוֹן מה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ" - איש טוב, העושה מעשים טובים, מפיק רצון מה', ואיש שזומם לעשות מעשים רעים גורם לה' להרשיע את העולם (פירוט).

משלי יח:כב: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" - איש שמצא את האישה שחיפש, מצא דבר טוב - מצא את החצי השני שמשלים אותו, והוא מפיק רצון מה', שהרי ה' אמר "לא טוב היות האדם לבדו" (פירוט).

שלושת הפסוקים מתאימים בדיוק לשלושת חלקי הברכה: תורה (= חכמה), מעשים טובים (= טוב), וחופה (= מצא אשה)!

אם כך, משמעות הברכה היא, שהילד החדש יזכה לשלושת הדברים שיעזרו לו להפיק רצון מה'.

from http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/hfiq_rcon_m1.html

the sefer is online at http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/sgulot.html

Note that the Gaon in Mishlei supports the connection of these pesukim to torah, chupah, and Maasim tovim. 

On 'כי מצאי (מצאי) [מצא] חיים ויפק רצון מה the Gaon says כי מצאי מצא חיים היא התורה

On 'טוב יפיק רצון מה he says 

 טוב יפיק רצון מה' כי המצות הם רצון ה' ורצונו של הקב"ה ,וע"י המצות שהם רצון ה' מקבלין גם את רצונו שהוא להטיב .לכן המצות נקראים טוב וזהו טוב מי שהוא צדיק ועושה מצות ה' ומעשים טובים, הוא יפיק רצון מה', כמ"ש בטל רצונך מפני רצונו כדי כו'

and of course 'מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה speaks for itself.

Side comments: 

1. The Bris Milah, as רבנו בחיי says, is akin to a קרבן.  

בראשית י"ז:י"ג

וע"ד המדרש מצות מילה היא כענין קרבן, וכשם שדם הקרבן לכפרה על המזבח כך דם המילה מכפר, ועל כן מצותה ביום השמיני, כי הקרבן לא יכשר עד יום ח', שנאמר (ויקרא כ״ב:כ״ז) ומיום השמיני והלאה ירצה, וכשם שכתוב בקרבן (שמות כ״ט:ל״ג) ואכלו אותם אשר כפר בהם, שאכילת הקרבן לכפרה כך ישראל עושין סעודה ביום המילה. ועוד גדול כחה יותר מן הקרבן, שהקרבן בממונו והמילה בגופו, באבר שכל גידי האברים נקשרים בו, אשר מטעם זה נקרא ראש הגויה, כלומר ראש כל הגוף, ועל כן חשוב לו לעקדה וזבח כאלו עקד את עצמו וכתיב (תהילים נ׳:ה׳) כורתי בריתי עלי זבח.

By קרבנות, one of the essential elements is seeking ריצוי, such as  'לרצון להם לפני ה.  Since the bris is akin to a Korban, and the ikker of a korban is Ritzui, מיום השמיני והלאה ירצה, we ask that we are zocheh to all the things that are 'מפיק רצון מה. 

Or, from a slightly different perspective: Since the bris is like a korban, and we hope it will bring Ritzui, we ask that Hashem give the child ritzui that will help him to be zocheh to Torah, chupah, and maasim tovim. Not the pshat that we ask for things that bring ratzon, we ask for things that are the result of Ratzon. Could be both sides are true. But I like this approach - the Ritzui of the Bris should lead to Ritzui that is connected to the three brachos.

2. More generally, we see the רצון שכני סנה and ומשביע לכל חי רצון.  Rashi there - כדי פרנסתו הוא משביע את טובו ואת רצונו ואת ברכתו.  Malbim - פותח את ידך, שהוא מ"ש תפתח ידך ישבעון טוב, ושיעור הכתוב הרצון פותח את ידך ומשביע לכל חי, מציין את הרצון כעצם מופשט, שהרצון הוא הפותח את ידי ה', שע"י הרצון יפתח ידיהם לתת ולהשפיע בידים פתוחות מלאות טוב, ואז ישביע לכל חי בשביעה יתירה, וזה יהיה בעת רצון שאז הרצון גורם פתיחת הידים ברב טוב ובשביעה: 

3. Beis Yosef in YD 265

כתב הר"ד אבודרהם כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים שאלו הן מצות הבן המוטלות על האב כמו שאמרנו וסדרם על זה הסדר דאמרינן (קידושין כט:) לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ ישא אשה והזכיר אחר כן מעשים טובים אף על פי שהוא חייב במצות משהוא בן י"ג מ"מ אינו בן עונשים עד כ' וכבר היה בן י"ח לחופה

The Abudrahm is explaining why מעשים טובים is listed after חופה, and obviously his explanation is  צריך עיון. The fact that a person has a ptur kares before twenty is absolutely no reason to not give him a bracha that he should do מעשים טובים till after 20.  I would be happy to hear an explanation either in the Abudrahm or without him. Please do not suggest that it follows the Gemara in Kiddushin that after להשיאו אשה  it says וללמדו אומנות and  להשיטו במים. That has nothing to do with maasim tovim unless you're hoping for a Mark Spitz.

4. Regarding the order of the Bracha - based on Kiddushin 29b, that first Torah then marriage,

 ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה  ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו:

Rashi - 

הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה:

 

להו - לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו:

Tos - 

על כן נראה לר"ת איפכא דר' יוחנן דאמר ריחים בצוארו ויעסוק בתורה לבני בבל דיבר שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה ועוד שהם עניים ושמואל דאמר נושא אשה תחלה לבני א"י אמר שיכולים ללמוד במקומם וגם הם עשירים וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה

So torah then chupa is a sign of ashirus.