I came across the following, and it reminded me of the Gemara in Avoda Zara 18b.
From an article on BBC, "Did ships really battle in the Colosseum? The bizarre true stories that inspired Gladiator II"
More than that, Mariotti (a fellow of the British Institute of Roman history) believes that films like Gladiator II connect viewers to their ancestors. Especially the scenes in the Colosseum, because Romans were attending those events for the same reasons why people watch films. "That was their cinema. That's where they escaped from life. Where, for a couple of hours, they transformed into a courageous hunter or gladiator and were shown parts of the world they'd never see. That's what happens when people watch Gladiator II. They're doing the exact same thing that the Colosseum was built for."
I was surprised to see the meisi'ach lefi tumo assessment of a serious student of Roman culture that going to swords and sandals movies is "the exact same thing" as attending gladiatorial fights at the Coliseum. (Don't be misled by the BBC. The "British Institute of Roman History" is not Oxford. It is just a bunch of guys trying to make a living out of a hobby. I think it is the British equivalent of our Civil War Re-Enactment crowd. Still, this is their life obsession, and they would be reliable as to the attraction of the Roman entertainments to the plebeian. (Not hoi polloi, that's Greek.) )
We assume that when Chazal tell us that going to the Colosseum to watch entertainments is Darkei Ha'Emori and Moshav Leitzim, they couldn't be talking about watching a movie!
We also tell ourselves that when the poskim say that Moshav Leitzim is assur, (for example, OC 316:16,) it is not really an issur, but more in the way of a strict warning that we should not fritter away our time in trivial pursuits. אשרי האיש, yes, but we wouldn't necessarily equate מושב לצים with עצת רשעים and דרך חטאים.
They couldn't be talking about our harmless entertainments. After all, one cannot fairly compare watching the brutal violence in the Colosseum to just going to a movie. Everyone knows that the movie is fiction, just actors playing a game, so it has not effect on us. But reading the above should give us pause. This makes you a little nervous about Chazal's warning in the Gemara:
תנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהלים א, א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו הא למדת שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה ורמינהי [הולכין] לאיצטדינין מותר מפני שצווח ומציל ולכרקום מותר מפני ישוב מדינה ובלבד שלא יתחשב עמהם ואם נתחשב עמהם אסור קשיא איצטדינין אאיצטדינין קשיא כרקום אכרקום בשלמא כרקום אכרקום לא קשיא כאן במתחשב עמהן כאן בשאין מתחשב עמהן אלא איצטדינין אאיצטדינין קשיא תנאי היא [דתניא] אין הולכין לאיצטדינין מפני מושב לצים ורבי נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה תנו רבנן אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים ומקום שאין מזבלין שם אסור מפני מושב לצים מאי בינייהו אמר רבי חנינא מסורא נשא ונתן איכא בינייהו דרש רבי שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ [אלא] לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט, יב) אם חכמת חכמת לך (ואם לצת) לבדך תשא א"ר (אליעזר) כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיהו כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם אמר להו רבא לרבנן במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו דלא ליתו עלייכו יסורין אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר (משלי כא, כד) זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא
Rashi:
לאיצטדינין - מקום שמנגחין את השור:
ולכרקום - מצור ועושין שם שחוק וליצנות:
את הנחשים - מנחשים ומכשפים:
ואת החברים - לוחשי נחשים:
בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן:
הא למדת - מדסמיך ליה כי אם בתורת וגו' מכלל דאזיל להכי לאו בתורת ה' חפצו:
שצווח ומציל - אם רואה שיגיחו שם יהודי צועק ומתחנן להם ומצילו:
מפני ישוב מדינה - ישראל הדרים באותה העיר שזה מבקש בני [ישוב] הכרקום להצילם:
שלא יתחשב עמהם - לחזק עובדי כוכבים ולעשות עמהם מצור:
שמעיד עדות אשה - אם רואה חבירו ישראל נהרג שם מעיד באשתו ומשיאה:
שמזבלים שם - מסדרין צרכי עבודת כוכבים להתנדב לה מזבלין לשון יזבלני אישי (בראשית ל) ענין חנייה של חיבור ואסיפה אמיישנ"ר בלע"ז:
מפני חשד - עבודת כוכבים שלא יחשדוהו [בחזקת זיבול לעבודת כוכבים]:
מאי בינייהו - לר"מ נמי כולהו אסירי דהא לר' מאיר כולהו בחזקת זיבול לעבודת כוכבים נינהו:
נשא ונתן - לר"מ נשא ונתן (לעבודת כוכבים) אסור דהא מפני שמזבלין לעבודת כוכבים סתמא קאמר וסבר דודאי מזבלין לעבודת כוכבים שם ואיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים בידו וקונין מישראל זה לצורך עבודת כוכבים ורבנן [דמפרשי] משום חשד ליצנות ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונתן מותר דלא חיישינן לדמי עבודת כוכבים:
אם הלך סופו לעמוד - הלך משמע בהעברה בעלמא סופו לעמוד ולהתעכב ביניהם מעט וה"ק אשרי שלא הלך ומתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישב הא אם הלך סופו לעמוד כו':
אל תתלוצצו - פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי:
מוסריכם - יסוריכם:
משך - הקב"ה:
ידו - הפותח ידו לזון את הכל מושכה מן הלוצצין:
יום עברה היום ההוא - ביום הדין משתעי קרא שנידונין עובדי כוכבים לגיהנם:
לטרטיאות - פלטין וכל דבריהן כשהן נאספין לשחוק וללצון:
קיניגון - צידת חיה על ידי כלבים וכל מעשיהם לשם שחוק ושמחה דוגמתו בשחיטת חולין (דף ס:) וכי משה קניגי הוה: למד לא גרסינן הכא:
and Sifra in Achrei Mos, Perek 13, about בחוקותיהם and דרכי האמורי:
No comments:
Post a Comment