Questions for Vayishlach

 1.  Reb Chaim Volozhiner, in the Kesser Rosh, based on the shittah of the Gaon, disapproved of saying Shalom Aleichem Friday night, because he holds that it is assur to ask a malach for a bracha, so Barchuni l’Shalom is a problem. Keser Rosh #93:

הפזמון "ברכוני לשלום" בליל שבת קודש לא אמר, וכזה בסליחות "מלאכי רחמים" וכו'. ואין לבקש מהמלאכים, כי אין להם כח מאומה, והכל אצלם בהכרח, כאשר האדם זוכה מוכרחים הם לברכו, ואם לאו - אז ח"ו בהכרח מקללין

Reb Moshe (OC V 43:6) says that his father did not say that paragraph of Shalom Aleichem, and he assumes it is because he had heard this in Volozhin.

Also R Yaakov Emden in his siddur Beis Yaakov

שלא כדין ושלא כהלכה להאריך לשון בבקשה ביום שבת... ובבקשה למלאכים יש חששא נוספת כמ"ש רבותינו זכרונם לברכה: "לא תצווח למיכאל ולא לגבריאל"... מאין לנו לחדש דברים כאלה אשר לא שערום אבותינו... ומנהגי לקבל המלאכים ולומר: "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון, מלך מלכי המלכים הקב"ה" בלבד, כדי לא לשנות המנהג מכל וכל

Why is this shver from our Parsha? And what is the answer?

  --  32:27

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.

In Chulin 91a there's a machlokes whether the "Ish" appeared like a malach or a human. Assuming that he appeared like a malach, or that when he said שלחני he told Yaakov he was a malach, the question stands.

Rav Chaim Kanievsky answers that when the malach harms you, you can request a bracha in payment for the damage. 

Interesting that R Yaakov Emden himself modified his opinion. In his Mor u’Ketziah he writes

והייתי תמיה על זה מאוד, כי איך יבקש אדם מן המלאכים "שמרוני עזרוני", ובפירוש אמרו במדרש (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א) לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, שאין ביד המלאכים שום דבר אם לא נצטוו, ככתוב: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ" (תהלים צא, יא). נראה לי עתה ליישב כיון שאומר "משרתי עליון", כלומר הבאים בשליחותו של מקום, הרוצה בשמירת יראיו על ידיהם, הרי תלה הגדולה וחפץ ההשגחה בבעליה, אין קפידא בכך מעתה

2.  Three Brachos. One from an enemy, one to an enemy, and one from Hashem.

   --   32:27

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.

33:11

קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.

35:9

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ.

 

3.  Here is a passuk that begins with the words Vayomer Yaakov:  35:2

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם.

 Find me a passuk that ends with the words “Vayomer Yaakov.”

   --   32:28,

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.

4.  A place that only appears twice in Chumash, both in this parsha, but once with a yud and once with a kubutz. The way to remember it is the word Harninu.

   --   Peniel/Penuel. Ni, Nu.

32:31-32

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.

וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

 

5.  Who killed the men of the city of Shechem, and who took the spoils?

   --   It appears that Shimon and Levi killed, and the rest of the Shevatim took the spoils.  34:25-7

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.

וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ.

בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם.

 

6.  Two places in the parsha where someone  answers a question or or makes a emphatic statement with a rhetorical question. (There is a possible third example.)

   --   32:30

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

34:31

וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.

Possible third example- 33:5, 

וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. 

which could be Eisav's way of saying that they were the result of the stolen brachos, look at all you stole from me.

7.  Why is the expression "You should have yiddishe nachas." Is there another kind of nachas that you do not want to wish on someone?

   --   Yes. The grandson of Eisav was Nachas, son of Re’uel. You don’t want Eisav's nachas. You want Yiddishe nachas.

36:13

וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.