Sunday, September 14, 2014

Nitzavim, Devarim 30:7. Doing Mitzvos Without Kavana

The writer of the Chayei Adam also wrote a kitzur and peirush of the Sefer Chareidim.  In Perek 1:10 he says that even if you hold that מצות אינן צריכות כונה, and so you do fulfill a mitzva when you do it without Kavana, at the same time you transgress an issur de'oraysa by failing to have kavana.  You're yotzei the mitzva you did, but you were mevateil a different asei, the asei that is stated in the pesukim: ואותו תעבד and ולעבדו בכל לבבכם.

I'll say it again.  The Chayei Adam says, if you do a mitzva without Kavana you transgress (by omission) the requirement that we serve God with all out hearts.  This is even if we pasken you're yotzei the mitzva without kavana. You fulfilled the mitzva- let's say, the mitzva of Tzitzis.  But you did it by rote; you didn't involve your heart or your mind.  You've failed to do what you were commanded in the separate asei of ואותו תעבד, because the עבודה that is required in ואותו תעבד is לעבדו בכל לבבכם.

 להרבה פוסקים מ״ע מה״ת להתפלל בכל יום בכונת הלב שנאמר ואותו תעבד וכתיב ולעבדו בכל לבבכם ואמרו חכמינו ז״ל איזה עבודה שהיא בלב זו תפלה והמתפלל בלא כונה ופשיטא שלא התפלל כלל ביטל עשה זו ועונשו חמור ולכן כתבנו בהלכות תפלה שראוי לכל איש שאחר תפלת שמנה עשרה יתפלל תפלה קצרה מה שהוא צריך ויהיה בלב שלם כדי לקיים מצוה זו
  נראה לי דלכולי עלמא על כל פנים העושה איזה מצוה מן המצות בלא כונה ביטל עשה זו שהרי לכולי עלמא נאמר מקרא זה על כל המצות ואף למאן דאמר מצות אינן צריכות כונה היינו שעכ״פ יוצא ידי המצוה ומ״מ עבר על עשה זו

This is not really from our parsha, but it is a little connected.  In our parsha it says (30:7)
ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך
That's close enough.


In case you think he's just giving mussar and that he doesn't mean this le'halacha, here's someone that takes his words at face value: the Imrei Binah of R Meir Auerbach (OC 14.)

The Imrei Binah brings the Chayei Adam, and says that he has a problem with it: if it's true that according to the shitta that מצות אינן צריכות כונה, if you do a mitzva without kavana you're yotzei but you are over a bittul asei, then it should be a מצוה הבאה בעבירה;  if it's a MHB'A, then you won't be yotzei the Mitzva.  So he says that this gufa is the basis of the machlokes of whether mitzvos require kavana.  One holds that the asei of בכל לבבכם is global and becomes an element of every mitzva, and so מצות צריכות כונה.  The other holds that it is an independent mitzva that does not create an overlay requirement of kavana in other mitzvos, and so מצות אינן צריכות כונה, and you won't be over the lav when you do a mitzva without kavana.

So why take a chance?  Even for us Yeshivaleit, we ought to think about mitzvos as we do them.  We don't have to say hineni this and that, but we certainly ought to have kavana that we're putting on the tallis in order to fulfill the mitzva of tzitzis.

Rabbi Aron Leibtag, the rabbi of the shul where I say my shiur, pointed out that while the Chayei Adam sees in לעבדו בכל לבבכם the regular din of "Kavana to fulfill the mitzva," it seems that the passuk is teaching us to do mitzvos with more than that- a good description would be the Rambam at the end of Meila (8:8,) where he says that we need to do mitzvos with a full awareness and appreciation of the sublime and exalted source of each and every mitzva.  I would add that we ought to have a sense of what a privilege it is to be commanded and to do those mitzvos- we all know the story of the Gaon and tzitzis; let's learn to appreciate mitzvos while we live.  (For a lengthier discussion of this approach, see Meta-Mitzvos.)
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו. ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו. ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה. ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה. קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן. ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול. הרי נאמר בתורה ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם. אמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים. והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים. והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם. והחוקים הן המצות שאין טעמן ידוע. אמרו חכמים חוקים חקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן

No comments:

Post a Comment