Aharon and Miriam's Mistake

Reb Elchonon asks: The Rambam says that one of the 13 ikrim is to know that Moshe's darga of nevu'ah is higher than all other nevi'im. If so, besides the lashon hara issue, why weren't Aharon and Miriam guilty of kefira in one of the ikrim, which, as Reb Chaim says, nebach and apikorus is also an apikorus?
He answers that it was only after Hashem chastised them and explained why they were wrong that we learn that Moshe was greater than them or then any other navi in the future.
But he asks, if so, what was the lashon hara?
He answers that their error was judging Moshe by their standards. He was in fact far greater than they were, and their criticism, which was based on an assumption of parity, demonstrated and proclaimed a diminishment of what he actually was.

This answers a question that bothered me for forty five years. We all know the Tosfos in Shabbos 87a:
ואתה פה עמוד עמדי - וא"ת מנלן דפירש משה מדעתו קודם ושוב הסכים הקב"ה על ידו שמא זה הוא צווי גמור שצוה לו לפרוש ותירץ ר"ת דאם איתא דמחמת צווי הקב"ה פירש ולא מדעתו היאך היה מערער אהרן ומרים דכתיב ותדבר מרים ואהרן במשה אלא ודאי מתחלה פירש ממנה לגמרי משה מדעתו ואע"ג דהסכים הקב"ה על ידו מ"מ נתרעמו עליו לפי שאילו לא פירש מדעתו לא היה הקב"ה מסכים דבדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו שהרי לאהרן ומרים לא אמר לפרוש אע"ג שגם עמהם היה מדבר ומיהו קשה דמשמע במדרש שלא ידעו זמן גדול שפירש ממנה גבי אלדד ומידד שהיו מתנבאים שאמרה מרים אשרי נשותיהן של אלו שנתמנו בעליהן פרנסין על הציבור אמרה צפורה אוי להם לנשותיהם של אלו שמיום שנתייחדה שכינה עם אחיך פירש ממני מיד ותדבר מרים ואהרן במשה משמע שלא ידעו קודם לכן וכי לא ידעו הא דכתיב ואתה פה עמוד עמדי ואור"ת דודאי ידעו אבל היו סבורין שפירש ע"פ הדבור עד שאמרה להם צפורה שמדעתו פירש ממנה מתחלה:
that even though everyone knew that Hashem agreed with Moshe's prishus and commanded him to maintain it, Miriam and Aharon assumed that the tzivui was only pursuant to and a result of Moshe's initiative, and they criticized that initiative.

So it bothered me, what was Korach's great sin? If Aharon and Miriam thought that some tzivuyim given were a result of Moshe's desire, why couldn't Korach think so? and what was the big sin in the first place? The answer, as Reb Elchonon says, was that Aharon and Miriam viewed Moshe in the context of their madreiga of kedusha, and as such, they felt that his initial voluntary prishus was unnecessary and unfair to his wife. They were told that they could not judge him by their perception of what was necessary or appropriate.

Once Hashem taught this lesson, the whole בדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו pshat was thrown out the window, and Korach's attack was an attack against the whole gilui of Har Sinai.

Here's the Reb Elchonon, almost the end of his דוגמאות לביאורי אגדות על דרך הפשט

רמב״ם סוף הל' טומאת צרעת בענין לשה"ר ומה מרים שלא דיברה בגנות אחיה אלא שהשוותה אותו לשאר הנביאים וכו' ק"ו וכו' עיי"ש ומקורו בספרי והנה בעיקרי הדת שמנה הרמב"ם בפיה"מ (פ' חלק) מנה שם עיקר אחד שכל דברי נביאים אמת ועוד עיקר אחר שנבואת מרע"ה היתה למעלה מנבואת כל הנביאים ולפי"ז האומר כי נבואת מרע"ה שוה לנבואת כל הנביאים ה"ז כופר באחד מעיקרי הדת ודינו כמומר לכל התורה ואין לו חלק לעוה"ב וקשה איך אפשר ללמוד בק"ו ממרים לענין איסור לשה"ר שהמספרו לא יצא מכלל ישראל וגם איך אפשר לומר על מרים הנביאה שיצתה מכלל ישראל ח"ו וי"ל שהעיקר הזה למדנו מפרשת מרים שאמר להן הקב"ה לא כן עבדי משה פא"פ אדבר בו במראה ולא בחידות וגו' אבל בשעה שדיברה מרים עדיין לא נאמרה הפרשה ההיא ולא נודע עדיין העיקר הזה ודיבורה אז לא היה בו כפירה בעיקר מעיקרי הדת אלא לשה"ר שמיעטה מדרגת מרע״ה מכפי שהיה באמת אבל עכשיו אם יאמר אדם כמו מרים שנבואת מרע"ה איננה גדולה מנבואת שאר הנביאי ה״ז כופר באחד מעיקרי הדת