Shoftim. Vekara bo. Reb Isser Zalman's definition of Bittul Torah.

I just want to get this Even Ezel down, so I'm copying Rabbi Chaim Brown's post and the comments from his site. I found out about the Even haEzel from him.

Rav Chaim Brown:
5. The Rambam (Melachim 3:5) writes that a king is not permitted to drink like a drunkard, but rather he is supposed to learn Torah and deal with the needs of Klal Yisrael day and night.  The Rambam quotes as proof this pasuk of "v'kara bo kol y'mei chayav."

Don't all of us have to (ideally) learn Torah day and night, to the extent possible?  The Rambam in hil talmud Torah ch 1 paskens this way with respect to any Jew.  So why do we need a special din by a melech that he has to learn day and night?

R' Isser Zalman Meltzer in the Even ha'Azel answers that there is a difference.  If you or I want to relax, we are free to sit down and have a beer, read a book, take a jog.  If that leads to some bitul Torah, we are excused.  Enjoying life is not assur.  Bitul Torah means deliberately not learning when one has nothing else to do and no other interest at the moment.  The melech, however, is different.  The melech is not allowed to sit back and relax with a beer or go for a jog.  He has an affirmative obligation to be engrossed in Torah and the needs of Klal Yisrael every moment, irrespective of his personal interests.

When I saw this Even ha'Azel I understood in a completely different light the statement of "man malchai? -- Rabbanan."  The true kings are the Rabbis, talmidei chachamim, because only they, like kings, are engaged every moment in the dvar Hashem to the exclusion of their own interests and pleasures.
Ad Kahn L'shon R' Chaim Brown.


Rambam Melachim 3:5,6 -

המלך אסור לשתות דרך שכרות. שנאמר אל למלכים שתו יין. אלא יהיה עוסק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה. שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו:

וכן לא יהיה שטוף בנשים. אפילו לא היתה לו אלא אחת לא יהיה מצוי אצלה תמיד כשאר הטפשים. שנאמר אל תתן לנשים חילך. על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו. שלבו הוא לב כל קהל ישראל לפיכך דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם שנאמר כל ימי חייו:

Even Ha'Ezel there-

אלא יהיה עסוק. יש לדקדק במה שכתב הרמב"ם דין מיוחד בענך שדבקו הכתוב בתורה יותר משאר העם שנאמר כל יעי חייו ולכן חייב לעכוק בתורה יותר משאר העם וקשה דבהל "ת פ"א הל' כ' כחב עד איית חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ומבואר דזה דין בכל אדם מישראל. ונראה דכאן אנו דנין באיסור המלך לשתות אף שרוצה להתענג בשתיה, וכן בהל ו' שרוצה להיות מצוי אצל אשתו וזה אינו אלא במלך אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח ע״י השיכרות או בעילות נשים ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סבה שאז אם הוא מסיר לבו מהתורה עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ועוד הרבה פסוקים מחיובי ת"ת, ועי' בספר מעלות התורה בתחילתו שמנה יותר משלשים מ"ע ומל"ת על ביטול תורה.

Comments:

abukspan
I once spent some time "bothering" Rav Shach and asked him about this Even Haozel.[He is a nephew of Rav Issur Zalman] The issue being whether it shlugs-up all the schmoozen about bittul Torah that I had received. [See the synopsis of this piece -written by Rav Shneur Kotlar- where his wording is that if you are enjoying yourself, shekein nehena, there is no issur of bittul Torah]

He explained that there is little chance of this being an actual hetter. Being that the hetter is that he is enjoying what he is doing, the test will be if he switches to another activity when given the option. Taking a bachur who loves swimming, which he described as an activity with no obvious issur, he said "imagine if a bachur is swimming rather than being in seder learning and his chaveirim come to invite him on a tiyul. If he now opts to go along it is a sign that he was not swimming because he loves it so much, but rather that he was not interested in learning. He really does not want to learn, but knowing that that is wrong he finds some pastime to occupy himself with. He now does not feel that bad. If he chooses to now go on a tiyul it is a sign that his interest was not so much to swim but not to learn. With a better activity coming along, switching to that shows that even the swimming was not for its sake but rather to not be learning. My Rebbi Rav Yakov Weinberg Z`L from Ner Yisroel made the same point, but used reading a kosher book and then being invited to go to a ball-game as the scenario that illustrates this point.

This was in the early 80`s that I heard this and am certain that I am not giving it over with the clarity it deserves.

NOTE:
I want to emphasize and expand on what R Bukspan said from Rav Shach and Rav Weinberg.

Reb Isser Zalman is NOT talking about 'PASTIMES."  People indulge in pastimes because they can't sit idle forever, although there's nothing in particular they want to do, so they find something to do JUST TO PASS THE TIME.  Such activities are not an excuse to not learn. Reb Isser Zalman is talking about doing something that you have a positive desire to do.  A member of our Kiddush chevra, Ms. Miriam Cope, described it as an activity that is undertaken "to fill a void." That's perfect!  

Here's a general mussar haskeil on "Pastimes." It was written by a Roman named Epictetus, who was a major influence on Marcus Aurelius, so he has my mother's haskama. He said,

“Most of what passes for legitimate entertainment is inferior or foolish and only caters to or exploits people's weaknesses. Avoid being one of the mob who indulges in such pastimes. Your life is too short and you have important things to do. Be discriminating about what images and ideas you permit into your mind. If you yourself don't choose what thoughts and images you expose yourself to, someone else will, and their motives may not be the highest. It is the easiest thing in the world to slide imperceptibly into vulgarity. But there's no need for that to happen if you determine not to waste your time and attention on mindless pap.” 

(end of note. now back to the comments.)
Reb Avraham later sent me this note: To you I can tell the whole story. When i found the even h`azel -in the early 80`s i went around to all the mizrach-vant inhabitants asking what they thought.  Rav Weinberg said (and I do quote) "It`s pashut azaoi, rov rishonim hold this! (he referred me to the Ran in nedarim as being the one exception.) I then asked about all the mussar shemuzeh I had gotten in yeshiva regarding bittul Torah. Rav Weinberg responded "I hope not in my yeshivah". 

great Unknown
Reb Moshe in Dorash Moshe Parashat Terumah goes one step further - that if a person does not enjoy learning, he has no chiyuv of yomam valailah beyond b'shochbecha uv'kumecha. If he still learns for other reasons, he only gets schar like a aino metzuva v'oseh.

Apparently, a person who does not enjoy learning cannot be oiver on bittul torah. So much for schmoozen.


Eliezer Eisenberg
Yeah, but if he sits and does nothing, he's over on bal tashchis. I'm something of an expert on the topic.

Eliezer Eisenberg
Like a man that was given a Stradivarius and uses it to shoot paper clips. Boiiinggg!

great Unknown
but oh what a lovely sound it makes...

Eliezer Eisenberg
I have Rabbi Shimon Krasner at my house, and he wanted to say that R Isser Z is only talking about this issur like in Avos 3:10 or Menachos 99 about ופן יסורו מלבבך במסירם מלבו הכתוב מדבר, that as far as that lav is concerned it will not apply to a hedyot when you are engaged in a tainug of reshus. But it will apply to a melech. He admits that it's hard to read it into the words עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ועוד הרבה פסוקים מחיובי ת"ת, which imply that he's saying his pshat on all the pesukim that are mechayeiv talmud torah.
אלא יהיה עסוק: יש לדקדק במה שכתב הרמב"ם דין מיוחד במלך שדבקו הכתוב בתורה יותר משאר העם שנאמר כל ימי חייו ולכן חייב לעסוק בתורה יותר משאר העם וקשה דבהל ת"ת פ"א הל' כ' כחב עד אימת חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ומבואר דזה דין בכל אדם מישראל ונראה דכאן אנו דנין באיסור המלך לשתות אף שרוצה להתענג בשתיה וכן בהל ו' שרוצה להיות מצוי אצל אשתו וזה אינו אלא במלך אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח ע״י השיכרות או בעילות נשים ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סבה שאז אם הוא מסיר לבו מהתורה עובר על ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ועוד הרבה פסוקים מחיובי ת"ת ועי' בספר מעלות התורה בתחילתו שמנה יותר משלשים מ"ע ומל"ת על ביטול תורה
Similarly, the Gemara after that in Menachos that you avoid lo yamush if you just learn morning and evening, clearly the Gaon's list of pesukim goes beyond just lo yasuru and lo yamush, and it's hard to see how RIZ's pshat works with those.
I wish I could find it, but my father zatzal used to say from the Chofetz Chaim that businessmen that get together to shmuz are not over bittul torah, but bnei torah are. Because the former talk business, and for them, that's not bittul torah. The bnei torah don't talk business, and they don't talk torah, so for them, it's bittul torah mamash.
תניא רבי יוסי אומר אפי' סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום אלא מה אני מקיים לפני תמיד שלא ילין שלחן בלא לחם א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות (יהושע א, ח) לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ ורבא אמר מצוה לאומרו בפני עמי הארץ

Eliezer Eisenberg
Someone asked me on this EhE from Brachos 5a,
כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו.
Why? If he wants to play ball, he doesn't have to be oseik.

New comment:
Anonymous:

עיין באור שמח הל' ת"ת וכמדומני שהדברים עולם בקנה אחד עם דברי הגרא"ז מלצר, ודברי האו"ש והאה"א משלימים זא"ז. ואולי כוונת הח"ח כדברי האו"ש הנ"ל

He is right, and, as great  Unknown said, this is very similar to what Reb Moshe says about both Limud HaTorah and Trumas  Hamishkan.

UPDATES:
Here's an idea. Maybe Reb Isser Zalman's idea is true, but not practically relevant. The passuk in Mishlei 3:15 says

 יקרה היא מפניים [מפנינים] וכל חפציך לא ישוו בה

We are aware of the Gemara in MK 9b that deals with this as a balance between mitzvos ma'asiyos and limud haTorah. However, I suggest that לא ישוו is a prescriptive, not descriptive: Perhaps it means that yes, if you enjoy doing something else, you're not over on bittul Torah. BUT you are obligated to come to a madreiga where you don't enjoy anything more that you enjoy limud hatorah, and mimeila you lose your hetter. That's what כל חפציך לא ישוו בה means- it's a chiyuv to come to love the Torah so much that nothing else has any taam.