Wednesday, April 8, 2020

The Sheva Brachos before Matza

I've had this in the drafts for quite a while. You'll see that it is "different." But I decided to post it, at least for a while.

It is assur to eat Matza Erev Pesach. What, exactly, "Erev Pesach" means, is a machlokes Ramban (the whole day of erev Pesach) and Baal Hamaor (only once Chametz is assur.) What is interesting is the discussion of the Yerushalmi.

Tosfos on 99b brings the Yerushalmi that says that one who eats Matza Erev Pesach is like a chassan who sleeps with his bride while she is still living at home, before they are legally married, who deserves Malkos. The Ravyah, the Shibolei Haleket, the Abudraham, and the Mahari Weil (chronologically) say that this concept is echoed in the requirement that we say seven brachos before fulfilling the Mitzva of Matza, just as a Kallah has the seven brachos of Nisu'in under the Chuppah.  This is also brought by Rav MM Mishklov in his Hagada of the Gaon. 
UPDATE CHESHVAN PEI HEI/NOVEMBER 24: 
I came across a Pri Megadim/Mishbetzos in Hilchos Pesach 476:3 that says this is the pshat in Eisav בא על נערה מאורסה!  It really has no shaichus to the Taz there, but this is what he says.
ע׳ ביד יוסף פ׳ תולדות דרוש א׳ עשו עבר ה׳ עבירות בא על נערה מאורסה רמז כי אברהם אבינו ע״ה ז״ל מת בע״פ ומש״ה אוכלים ביצים זכר לאבילות ויעקב בישל נזיד ולחם מצה ונתן לעשו כל האוכל מצה בע״פ כבא על ארוסה בבית חמיו יע״ש ויראה כי בוגרת מאורסה אין נותנין זמן ודאי יכול ליקח בכל עת ולברך ז׳ ברכות אף נערה מאורסה נותנין זמן יב״ח אפ״ה מיקרי רשע שלא המתין ה״ה מצה בע״פ ביום ימתין עד הלילה:
Eisav really didn't sleep with a naara meorasa. But it was erev Pesach, and Yaakov gave him lechem/matza to eat. Eating Matza erev pesach is like....

As with counting the Taryag, we all agree that there are seven brachos. What those brachos are, though, is debatable.

WHAT FOLLOWS IS AN INTERMINABLE ANALYSIS OF HOW THE MATZA IS PRECEDED BY SEVEN BRACHOS. I THINK THAT CONTINUING THIS ANALYSIS WILL NOT BE FRUITFUL. WHAT I THINK IS MOST IMPORTANT IS THIS: IF CHAZAL SAY THAT MATZA IS LIKE THE CHUPAH, AND THAT IT NEEDS TO BE PRECEDED WITH SEVEN BRACHOS, THAT MEANS THAT THE MITZVA OF MATZA IS NOT A MOMENTARY EVENT. IT IS A THRESHOLD TO A NEW TYPE OF EXISTENCE. JUST AS A KOHEN GADOL NEEDS SEVEN DAYS OF PRISHA, AND A CHASAN NEEDS A WEEK OF SHEVA BRACHOS, AND, LEHAVDIL, AND AVEIL NEEDS A WEEK OF MOURNING, BECAUSE ALL OF THEM NEED TO CONTEMPLATE HOW THEIR WORLD HAS CHANGED AND THEY NO LONGER ARE WHAT THEY WERE BEFORE, SO, TOO, MATZA IS A THRESHOLD. IT NEEDS SEVEN PRECEDING BRACHOS SO THAT IT USHERS THE PERSON IN TO A NEW LEVEL OF EXISTENCE.

Now, back to the discussion of the brachos.

Shibalei Haleket:
Wine #1
Kiddush
Shehechiyanu
Adama
Wine #2
Hamotzi
Achilas Matza

Mahari Weil:
Wine #1
Kiddush
Asher G'alanu
Adama
Wine #2
Hamotzi
Achilas Matza

Reb Menachem Mendel Shklover attributing to the Gaon:
Wine #1
Kiddush
Shehechiyanu
Netilas Yadayim on Karpas
Adama
Asher G'alanu (equal to She'asa Nissim)
Wine #2

Rav Herschel Shachter quoting Reb Yosef Ber attributing to the Gaon:
Wine #1
Kiddush
Shehechiyanu
G'alanu
Netillas Yadayim
Hamotzi
Achilas Matza


Wedding SB
1.  בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
2.  שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ
3. יוֹצֵר הָאָדָם
4. , אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-יָ, יוֹצֵר הָאָדָם
5. שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-יָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ
6. שַׂמַּח תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵֽדֶן מִקֶּֽדֶם: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-יָ, מְשַׂמֵּֽחַ חָתָן וְכַלָּה
7. , אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת, מְהֵרָה יְ-יָ אֱלֹהֵ-ינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-יָ, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה

(Requirement to have a minyan, and expression Kallah b'lo bracha asurah
 The Gemara 7b-8a says that Birkas Chasanim needs a Minyan, based either upon the fact that Boaz assembled people at his marriage to Rus (Rus 4:11-12) or from Tehillim 68:27 (במקהלות ברכו אלקים וה' ממקור ישראל). Shitah Mekubetzes there adds another possible source, Vayikrah 22:32 (ונקדשתי בתוך בני ישראל). See Noda BiYhudah Kama E.H. 56. The Rishonim (see Kiddushin), debate whether or not this extends to Birkat Erusin as well or not, but they all agree that Birkas Chasanim does require a Minyan.
If there aren't even ten men in the whole town, the Rashba (Shut 1:1167, Meyuchasos 185) holds that one absolutely needs ten people, as the Chachamim prohibited one to his wife for whom he did not make Sheva Berachos. On the other hand, the Terumas HaDeshen (140), quotes a Teshovos Maimoni who explains Chazal's terminology of "Kallah BeLo Beracha" to be more colloquial than literal, in reference to the Chuppah itself. The Beis Yosef (64:4) paskens like the Terumas HaDeshen, while the Rama, Chelkas Mechokek 3, and Beis Shmuel 4, pasken like the Terumas HaDeshen that one only needs a Minyan lechatechilah.)

 Aruch Hashulchan on Minyan
י"א אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים, ובני חורין ולא עבדים, והחתן מן המניין דכיון דהם ברכות שמחה והוא שרוי בשמחה למה לא יהא מן המניין, בין כשאומרים אותם בשעת נשואין ובין כשאומרים אותם בהמשתה אחר ברכת המזון, ואע"ג דלאו דבר שבקדושה הוא כקדיש וקדושה שלא יתאמרו בפחות מעשרה מ"מ כיון דאומרים שהכל ברא לכבודו לכבוד הנאספים ומזכירין בניין ירושלים אין מדרך הכבוד להזכירם בפחות מעשרה [ע' מגילה כ"ג:], וילפינן לה מקרא דבועז דכתיב (רות ד ב) "וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וגו'" [כתובות ו':], ומ"מ אין ללמוד מפסוק זה דבעינן עשרה לבר מהחתן דאין זה סברא כלל, ולכן בשארי הסעודות כשאין פנים חדשות דאין מברכין רק אשר ברא א"צ עשרה, ומ"מ שלשה בעינן דלא גריע מברכת זימון דכל תוספת ברכה על הברכות הקבועות בברהמ"ז אינו בפחות מג', אבל ברכת אירוסין אין עשרה מעכבה כמ"ש בסי' ל"ד דהיא ברכת המצוה ככל ברכת המצות, אבל לכתחלה גם שם צריך עשרה כמ"ש שם, ושלשה אפשר דגם שם מעכב, דשלשה מוכרחים להיות – החתן ושני עידי הקדושין.
י"ב י"א דבמקום שא"א להתאסף עשרה לא ישא שם אשה וילך עמה למקום שיש עשרה מפני הברכות [ב"י בשם רשב"א], אבל רבים חולקים ע"ז דאין סברא כלל לומר כן, דאין הברכות מעכבות בדיעבד, ויכניסנה לחופה בלא הברכות ויברכו אחר כמה ימים כשיזדמן להם עשרה אם יזדמנו בתוך שבעת ימי המשתה, ואפשר דאפילו אחר זמן רב אומרים השבע ברכות כיון שעדיין לא אמרום, וכן מורה לשון הרמב"ם בפ"י שכתב דאם לא ברכו ברכת חתנים מברכים אפילו אחר כמה ימים, ע"ש [וביש"ש מצאתי דאחר ז' ימי המשתה לא יברכו], ובהסעודה לא יברכו רק אשר ברא אבל בשעת החופה לא יברכו אותה לבדה דבשעת החופה לא נתקן רק שבע ברכות [מ"ש הב"י בשם הרשב"א צ"ע דהרשב"א לא קאמר שלא יעשה נשואין אלא שלא יברכו בפחות מי', ע"ש בתשו'].
י"ג יראה לי דאם התחילו ברכת חתנים בעשרה ויצאו מקצתן דגומרין אותם אפילו בפחות מעשרה, דהרי אפילו בקדיש וקדושה הדין כן כמ"ש באו"ח סי' נ"ה וכ"ש בברכת חתנים, ועוד דבחדא משנה תנינן להו בפ"ג דמגילה ובוודאי שדיניהם שוה. ויש מי שרוצה לומר דאם ברכו לברכת חתנים בפחות מעשרה עולים בדיעבד וא"צ לברכם עוד, ולא משמע כן מכל הפוסקים [ע' נוב"י סנ"ו שהביא ראיה מתוס', והמעיין בירושלמי דמגילה אין ראי' משם, וכ"כ נכדו בספר יד המלך].



ירושלמי (פסחים פ"י ה"א)
אמר רבי לוי, האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו ,והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה

as brought in Tosfos 99b
וא"ת ומה לא יאכל אי מצה אפילו קודם נמי אסור כדאמרינן בירושלמי כל האוכל מצה בערב הפסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו

הראבי"ה
ג ירושלמי ש"א האוכל מצה בערב הפסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ולכך נדמית לבועל ארוסה שהיא אסורה עד שיברכו שבע ברכות ועל מצה שייך גם כן שבע ברכות

שבולי הלקט סי' רח
מה שהשווה האוכל מצה בערב פסח לבא על ארוסתו בבית חמיו שמעתי עליו טעם, דכשם שהבא על ארוסתו בבית חמיו קודם שנכנסה לחופה הקדים ביאתו לפני שבע ברכות שמברכין עד שלא תהי' ראוי' להתייחד עמו . . כן האוכל מצה בערב פסח מקדים לאכול ממנה קודם שיברך שבע ברכות שטעון לברך עד שלא יאכל ממנה ואלו הן כוס ראשון מברך עליו שלש ברכות:
יין
קידוש
זמן
אכילת ירקות שמברך בורא פרי האדמה לאחר קידוש הרי ארבע
כוס שני שמברך עליו לאחר ההגדה הרי חמשה,
והיא טעונה המוציא
ועל אכילת מצה,
הרי שבע ברכות . . וטעמו כצפחית בדבש

אבודרהם
מה כלה אינה מותרת לבעלה אלא בשבעה ברכות כדאמרינן כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, אף מצה אינה מותרת ליאכל אלא בשבע ברכות

שו"ת מהר"י וייל, סימן קצ"ג
והאוכל מצה בערב פסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו, דקודם שהותר לו מצה בעי ז' ברכות וכן ארוסתו בעיא ז' ברכות. ונראה לי דז' ברכות הם:
בורא פרי הגפן א',
קידוש ב',
 ואשר גאלנו ג',
בורא פרי האדמה ד',
על נטילת ידים ה',
המוציא לחם ו',
אכילת מצה ז' 

So the ShHal and the Mahari'v count the brachos of Hamotzi and Achilas Matza as part of the seven.

The Gaon's talmid, Reb Menachem Mendel from Shklov, in his Haggadas HaGr'a, says the following.
קודם הכרפס כשנטל ידיו היה אדמ"ו הגאון ז"ל מברך על נטילת ידים כמו שהיה דרכו על כל טיבולו במשקה ואמר שעכשיו חיוב לברך בכדי שיהא ז ברכות של מצות פסח קודם אכילת מצה והיינו:
על נטילת ידים
ובורא פרי האדמה
ובקידוש ג ברכות
ואשר גאלנו
ובורא פרי הגפן מכוס שני 

Similarly, in the Maaseh Rav on the Gaon in Hilchos Pesach it says exactly the same, because it's all based on RMM's eidus.
מביאין הקערה ואומר ממצה זו עד אשר גאלנו ומכסים הקערה ואומר אשר גאלנו ומברך בופה"ג ושותה הכוס  ואח"ב מגלים פני הכלה לאחר שבע ברכות:
יין
קידוש
זמן
ענט"י
בופה"א
אשר גאלנו היא ברכת שעשה ניסים
ובופה"ג על כוס שני
ואח"כ נוטלין לידים ומברכין ענט"י והמוציא ועל אכילת מצה על הפרוסה ויבצע שניהם 

As you see, he's not counting the brachos of Hamotzi or on Matza.

Rav Herschel Shachter says that his mesora from Reb Yosef Ber differs.
 הראשונים הביאו מהירושלמי שהאוכל מצה בע"פ וכו' בבית חמיו, והרבה הבינו (עי' אור זרוע, ופרמ"ג באורך)
שכמו שכלה צריכה שבע ברכות להתירה לבעלה, כך בכדי לאכול את המצה בעינן היתר של שבע ברכות מקודם. וכמדומה
לי שרבינו ז"ל הזכיר פעם, שאף שמשך כל השנה הי' הגר"א נוהג לברך ענט"י על דבר שטיבולו במשקה, בליל פסח לא הי'
מברך, כי שבע הברכות הן:
בפה"ג,
קידוש,
שהחיינו,
אשר גאלנו,
ענט"י,
המוציא,
ומצה,
 ואם יברך ענט"י על הנטילה שלפני אכילת הכרפס, נמצא שיש שם שמונה ברכות. ולפי"ז הבאור משמע כדעת הרשב"א, שהברכות הן הן המתירות,
ולא החופה. אכן אולי י"ל שדברי הירושלמי רק נאמרו ע"ד הדרש, ואין למדין מן האגדה.

Counting Hamotzi and Achilas Matza.

Several Achronim ask, why does the Gemara in Psachim 13b say that you can't bring a Todah on the fourteenth because you'll thereby produce a limit to the time available to eat the Chametz part of the korban, the same reason applies to the Matza part of the Korban - because you can't eat that, either. In fact, it may be that the issur to eat Matza Erev Pesach begins earlier than the issur to eat Chametz!

The Tzlach in Psachim answers that the issur to eat Matza erev Pesach is only derabanan, so erev Pesach he'll be allowed to disregard the derabanan, and at night of course he can eat it as part of his meal.
In Beitza he answers that the issur of limiting the time to eat a korban is only when it becomes not edible earlier than it should be. There is no problem if the issur eliminates some of the time earlier in the day. So although here he won't be able to eat it in the day time, he will be able to eat it at night, so that's ok. (Obviously, he was not worried about the issue of "after chatzos.")

The Pri Megadim says an interesting answer. He says that the issur to eat Matza erev pesach is only because you're eating a matza of Reshus when you should be waiting to eat it as Matza of Mitzva. But if it's part of a korban Todah, then it's Matza of Mitzva, and it's muttar to eat it before Pesach.

צל"ח פסחים י"ג:
וקמ"ל שאם הביא תודה בערב פסח לא מיעט זמן אכילה אלא לחמץ אבל המצה לא מיעט כלל ואוכל גם בערב פסח וצריך לומר הטעם משום דאיסור אכילת מצה בערב פסח הוא רק מדבריהם לא העמידו במקום מצות עשה של אכילת קדשים ומינה דהוא הדין חמץ אינו אסור בלחמי תודה רק בעת איסורו מן התורה אבל בשעות דרבנן לא העמידו דבריהם במקום עשה דאכילת תודה ולכך פירש רש"י כאן שאם יביאם בי"ד אינן נאכלים של חמץ אלא עד שש שעות שאז מתחיל איסור תורה 

צל"ח ביצה י"ט:
שם הכא בי"ד עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול והא דקאמר מפני חמץ שבה והלא גם מצה שבה ממעט באכילתו שאסור לאכול מצה בערב פסח עיין מ"ש בזה בחידושינו למס' פסחים דף י"ג ע"ב ד"ה והנלע"ד בזה ועוד נלע"ד דלא שייך לומר שמיעט זמן אכילתו אלא כשממעט סוף זמנו שאז הקודש מוטל לפנינו ואין אנו אוכלין אף שבודאי יצא לבית השריפה אבל מה שממעט בתחילת זמנו אין קפידא ז דאלת"ה לא יהיה רשאי להביא שום קרבן הנאכל רק השכם בבוקר תיכף אחר תמיד של שחר שאם מביאו איזה שעות על היום הרי כבר מיעט באכילתו כל אותן שעות שעברו שאם היה מקריבו בשחר היה לו זמן יותר לאכילתו אלא ודאי שעיקר הקפידא הוא על שממעט סוף זמן אכילתו ובחלות מצה של תודה אינו ממעט רק תחלת זמנו דהיינו כל היום ערב פסח אבל בלילה יכול לאכול לכך אין הקפידא רק בשביל חלות חמץ שבתודה לטעמיה 

פרי מגדים משבצות זהב סו"ס תס"ח
וי"ל מצת תודה מצוה, אין זה כבא על ארוסה בבית חמיו רשות קודם ברכה כו', ותודה מצות עשה הוא, מה שאין כן חמץ מטעם זמן


With this in mind we understand the Machlokes Ramban and Baal Hamaor and we understand the different opinions about which brachos count toward the seven before Matza.

No. Just kidding. We understand less than we did before. The bottom line, to me, is that you need seven brachos. What they are does not matter. As long as the matza has a hechsher of seven brachos, it is a proper mitzvah.

No comments:

Post a Comment