Sunday, June 26, 2022

A Rare Meshech Chochma on Tzitzis

Rare in the sense that it is very unusual for Reb Meir Simcha to talk about physical symbolism. Also, this is a brilliant interpretation about tztizis that can enhance and inform our mitzva every single day, and considering the tremendous dissemination of Torah knowledge in our day, I am bewildered as to why this is not more widely known. As we will see, this idea relates very closely to the connection of Tzitzis and marriage.

I am going to begin with the drasha I used at a sheva brachos this past Friday night, parshas Shlach, and lead in to Reb Meir Simcha. I also have the whole piece verbatim at the end, because, obviously, his own words are precious.


I attended a wedding Monday night, and it was magnificent, baruch Hashem. The families, the chassan and kallah, the friends, each enhanced the simcha. What struck me as most remarkable was the chuppah. The picture does not do it justice. It was eeenormous. One almost expected a caveman to throw a femur into the air.


The chuppah brought to mind the Gemara in the beginning of Sukkah and Eiruvin - למעלה מכ' ימעט, that a sukkah, or korah, that is higher than twenty amos is passul. Does this mean that the Chassan and Kallah are not married? No. They are married. Even though a sukkah/korah about twenty is passul, that is not a problem by a chuppah.

One reason the Gemara gives for the psul for Sukkah is that it is lacking למען ידעו. If the schach is so high, the people inside will not be cognizant of the schach, and the Torah requires that you be aware of the schach when you fulfill the mitzvah. This, of course, it not required by a chuppah. But the truth is, even if it were a requirement in a chuppah, it would be kosher here. The Gemara says that if there is an architectural element that draws the eye upwards, it is kosher no matter how tall it is - דפנות מגיעות לסכך, or an אמלתרא. In this case, there was such an element, and that was the tallis, high above, tzitzis hanging down, flapping in the wind, the tallis of the kallah's great grandfather.

There is a strong connection between tzitzis and marriage. The Minhag among Eastern Europeans is to not wear Tallis Gadol till married. Even among Yekkes, they do not cover their heads with the tallis until they are married. What is the connection?

The Maharil says that the reason is because parsha of marriage is next to the Parsha of Tzitzis. Also, we find in Megillas Rus (3:9) the expression for marriage being  ופרשת כנפיך על אמתך-  spread your garment over your maidservant. Rashi says  וּפְָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ. כְּנַף בִּגְדְּךָ לְכַסּוֹתִי בְטַלִּיתְךָ וְהוּא לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין. (Similarly, but inappropriate for Sheva Brachos, is the issur Eishes Av, Devarim 23:1, לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו) 

These mekoros only prove the connection. They do not explain the connection. What is the real underlying reason?

Reb Meir Simcha in the end of Shlach, 15:40 says that the world is intentionally imperfect. The RBS'O created a perfect heaven that reflects His glory, an Olam Atzilus, השמים שמים לשם, but an imperfect Earth. Hashem used the name Shakkai, and that means that He said Dai, enough, He stopped in middle. We are used to thinking that this was a limitation of expansion, of כמות,  but the truth is that it was most importantly a limitation of איכות, of spiritual and physical perfection. Hashem stopped before this world was spiritually perfected, because He wanted to give that job to mankind, to enable man to bring the world to its spiritual and physical perfection and thereby be a shutaf with Hashem in the briyas haolam - והארץ נתן לבני אדם. The passuk says אלא תולדות שמים וארץ בהבראם with the letters of behibaram an anagram for Avraham, b'Avraham, אל תיקרי בהבראם אלא באברהם, Avraham avinu was the first to partner in the perfection of the world. Our tafkid is to perfect the world. This is the symbol of tzitzis. On the daled kanfos of the beged, like the daled kanfos ha'aretz, work remains to be done. Our world is far, far, from perfect - and that is why there are tzitzis on the four corners. The tzitzis are one third braided, and mostly, two thirds, loose strings. There are loose threads all over the daled kanfos ha'aretz. Our job is to fix those loose strings, to braid them together.

The RBS'O gave us an imperfect world, but he gave us all the ingredients we need to make it perfect. This can only be done with Hashem's help, the pesil tcheiles. To take those loose strings and continue God's work, and make something of them, this is only possible when the RBS'O is in everything we do. 

And this is only possible when a man and woman gets married, and they go home and each one wants to make a perfect world for the other, more than they want for themselves, they want to make life perfect for the other, and בזמן ששלום ביניהם שכינה ביניהם. With that experience, you can put on your tallis, open the door, and go out and make the whole world a better place in ruchniyus and gashmiyus.

You have to read the whole thing, but this is the final paragraph in Reb Meir Simcha. 

ולכן העיר הבורא אותנו במצות ציצית ולהורות כי המציאות היא בגד שמשני צדדיו יש עדיין חוטין שעדיין לא נארגו ולכן צריר גדיל וענף והיינו שגם בפעולות שהאדם יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי ד' גם בזה עזר ממרום תסעדהו וכמאמרם אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' וגם בזה יהא נארג קצת מהשי"ת ומסיועו האלקי להמתעורר לבוא לטהר ואתה בן אדם הכן לבבך לבלי לכת אחרי העין והלבן ולתת רסן בעד התאוות החומריות ולדבק בהשי"ת ובכל דבר מחלקי הבריאה יעשה מצוה מקשרת אותך להשי"ת וכמאמרם בתו"כ י אין לך דבר שאין בו מצוה למקום ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע עפ"י ההשגחה האלקיח לבלי די ותצא הבריאה לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי"ת ואתה בן אדם אם תארוג את הבריאה תעשה שותף להשי"ת במעשה בראשית וכמאמרם כל הדן דין אמת כף וזהו שאמרו סנהדרין צ"ט כל העוסק בתורה לשמה כו' כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר לנטוע שמים וליסד ארץ כף ואולי יש לומר על הך ועשיתם אתם ועשיתם אתם שהוא כאילו עשאו לעצמו י י ויתכן שעל זה בא ההוט שבו פותל ומגדל הענף נדברי רמב"ם י שחוט אחד תכלת ובו מגדל הענף עיין בהלכות ציצית מראה תכלת שזהו מראה הקשת אשר עליו אמר ביחזקאל נ כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ד' שלדבריו מורה שהשי"ת המאציל כל הוא הרוקם הוא העושה גם בפעולת הבחירי וכמאמר הכתוב ' מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ כו' ובוא אחי וראה מאמרם בחגיגה היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי וגער בו הקב"ה והעמידו היינו שהניח זה להאדם הבחירי שהוא ישלים אותה והוא יעשה ויבנה פלטרין של מעלה ושל מטה ולכן בא הרמז במצות ציצית ג"כ באופן זה כשתי פקיעות של שתי ויש בזה עוד דרושים עמוקים ואכ"מ ודו"ק היטב 

********************

Another reason that the Gemara passels a twenty amah sukkah is that a Sukkah has to be a דירת עראי, an impermanent type of structure, and if it's that tall, it has to be sturdy. This obviously does not apply to a chuppah. On the contrary! A chuppah is a symbol of בנין עדי עד, and the sturdier, the better.

What makes a house sturdy? Two things. You need an excellent foundation, it has to go deep and rest on solid ground.  Whatever you have, if you don't have a foundation, you don't have a house. The foundation of a bayis ne'eman is your parents and grandparents, the world they gave you, the example they set, the casual chesed they did and the way they talked about others with sympathy and being דן לכף זכות, the schools they sent you to, their respectful relationship with a Rebbi.

But it's not enough to have a great foundation. Yellowstone National Park flooded last week, and there's a great video of a nice riverside house sliding into the river. Great walls, awesome roof, they stayed intact as they serenely floated down the Yellowstone River, for all I know they had a great foundation too. But it was undercut, and the house lost its connection to its foundation. 

A foundation is the most important element, but you have to be well tied in to the foundation.

When you have that Tallis above you, and you are tied in to a strong, deep, foundation, then you can build a Bayis Neeman b'Yisrael.

(See also this Drasha on Tzitzis and a bayis neeman.)


Here is the whole piece. 


כוונת מצות ציצית לדעתי כך, דזה ידוע, הבורא יתברך בחכמתו המתאחדת עמו ברא מציאות ראויה לו, היא תעיד על שלמותו וחכמתו ומציאותו המחויבת והקודמת, אולם העולם השפל ברא ספוגי*, וזה כי הניח אותה לבעל הבחירה, וכמאמר הכתוב והארץ נתן לבני אדם, שהוא ישלים בריאותה ויפיק אותה לענין נשגב ונעלה, וזהו בהבראם א״ת אלא באברהם, ואם האדם מישר דרכו ושומר פקודת הבורא יתברך, אז הטבע כלי חפץ אצל ההשגחה, ותתפשט כחותיה לאין גבול, וכמו שמצאנו בשני דשמעון בן שטח, שהיו עושים כשני כליות כו׳, וכן ברבוי דעובד אדום, ועושר של דור שלמה וכיו״ב, וזה שאמרו מאי שדי שאמר לעולמו די, והיינו, שדי ורב הכנות הכין ועשה, והזמין לעולמו, שהם יוכלו להוציא הבריאה אל שלמותה באופן הטבעי ג״כ, אם ישמרו דרכי ה׳, לאופן נשגב ואופן יותר נעלה, עד כי יצא מגדר הטבע לענין אלהי, וזהו שאמר ר׳ עקיבא במדרש תמורה על מצות מילה מעשי הקב״ה נאים, או מעשי בו״ד והשיב מעשי בו״ד כמו גלוסקה יפה יותר או חיטים, ולכן גם מצות מילה רצה הקב״ה להניח לאדם שיהי׳ לו במה להתגדר גם בגופו, ולכן ברא מותרות בבריאה, והאדם יבוא וימול בשר ערלתו, ובזה יחתום להיות עבד לה׳, ולכן מצאנו בירושלמי ובמד״ר על הא דדריש ר׳ לוי נימול אברהם בדק ומצא עצמו נימול, שצעק עליו ככרוכיא ר׳ זעירא כזבנא, שקרנא, מפני כי כל ענין מצות מילה הוא מה שכון הבורא יתברך שהניח מותרות בבריאה, כדי לזכות האדם שיזדכך נפשו בקיום מצותה ויהא מקיים בזה חפץ ורצון הבורא יתברך, א״כ מה אתה אומר, שגם זה עשה ע״י פעולת הקב״ה, א״כ שוב בטלה הכוונה האמיתית בברוא הבורא יתברך דבר טפל ומותר בבריאה, לכן צעק עליו כזבנא, שקרנא, שזהו שקר נראה ומאמר שסותרו מעצמו.

ומה יאות לפי זה, דבמצות מילה לאברהם אבינו כתוב מעת שנצטווה והרגיש, כי הוא אינו תמים כל זמן שלא מל כתוב שם אלהים וידבר אתו אלהים, ויאמר אלהים כו׳, וכן בוירא כתוב וימל כו׳ כאשר צוה אותו אלהים, שהוא השלמת הבריאה, שהניח השי״ת להסיר מותרות הבריאה, ע״י האדם והוא יהיה כאלהים להשלים הבריאה, שע״ז נאמר שם אלהים, וכיון שמל כתוב וירא ה׳ שם מלא על עולם מלא, וכמו שביארנו.

והנה הבריאה בכללה מצאנו להכתוב שמכנה האצילות הראשונה בשם מלבוש, וזה עטה אור כשלמה, וכן מצאנו במדרש נתעטף הקב״ה כו׳, והוא כי כמו המלבוש חוצץ ומכסה האדם, אשר לא יראה האדם ובשרו, רק לבושו, כן, להבדיל, כביכול אם כי באמת אין חוצץ ואין מבדיל, וכמאמר הכתוב אתה הוא ה׳ לבדך, ומפרש אימתי אתה לבדך, אתה עשית השמים והארץ כו׳ אף לאחרי עשייתך שמים וארץ ג״כ יאות לומר, כי הבורא יתברך לבדו הוא, וכמו שהיה קודם בריאת העולם, וכבר האריכו בזה הרבה לכן אקצר, אבל לעין המוחש, השפל, אשר בל יוכל להשיג שום רוחניי ומכש״כ כבודו יתברך, הבריאה היא כמו מעטה להמאציל עד כי איש בער לא ידע ונבל יחשוב בלבו אין כו׳, ולכן נקרא כללות הבריאה בשם בגד, ולפי הקדמתנו קודם, כי הבריאה עדיין לא נגמרה, והניח הבורא יתברך להבחירי, שהוא ישלים אותה והוא יוציאנה לשלמותה [אולי כוונה שניה היא במאמרם רוח צפונית פתוחה. והבן],

 ולכן העיר הבורא אותנו במצות ציצית ולהורות, כי המציאות היא בגד, שמשני צדדיו יש עדיין חוטין שעדיין לא נארגו, ולכן צריך גדיל וענף, והיינו להורות, שגם בפעולות שהאדם יעשה בבחירתו בחיים ובטוב ולהלוך בדרכי ה׳, גם בזה עזר ממרום תסעדהו, וכמאמרם אלמלא הקב״ה עוזרו וכו׳, וגם בזה יהא נארג קצת מהשי״ת ומסיועו האלהי להמתעורר לבוא לטהר, ואתה בן אדם הכן לבבך ולבלי לכת אחרי העין והלב, ולתת רסן בעד התאוות החומריות ולדבק בהשי״ת, ובכל דבר מחלקי הבריאה יעשה מצוה מקשרת אותם להשי״ת, וכמאמרם בתו״כ אין לך דבר שאין בו מצוה למקום, ובזה יפיקו ברכה כל מעינות הטבע עפ״י ההשגחה האלהית לבלי די, ותצא הבריאה לשלמותה האמיתית כפי כוונת השי״ת, ואתה בן אדם אם תארוג את הבריאה תעשה שותף להשי״ת במעשה בראשית, וכמאמרם כל הדן דין אמת כו׳, וזהו שאמרו סנהדרין צ״ט כל העוסק בתורה לשמה כו׳ כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה שנאמר לנטוע שמים וליסד ארץ כו׳. ואולי יש לומר על הך ועשיתם אתם ועשיתם אתם, שהוא כאילו עשאו לעצמו. ויתכן, שעל זה בא החוט שבו פותל ומגדל הענף [כדברי רמב״ם שחוט אחד תכלת ובו מגדל הענף עיין בהלכות ציצית] מראה תכלת, שזהו מראה הקשת אשר עליו אמר ביחזקאל כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה׳, שלדבריו מורה, שהשי״ת המאציל כל, הוא הרוקם, הוא העושה גם בפעולת הבחירי, וכמאמר הכתוב מה׳ מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ כו׳. ובוא אחי וראה מאמרם בחגיגה היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי וגער בו הקב״ה והעמידו, היינו, שהניח זה להאדם הבחירי, שהוא ישלים אותה והוא יעשה ויבנה פלטרין של מעלה ושל מטה. ולכן בא הרמז במצות ציצית ג״כ באופן זה כשתי פקיעות של שתי ויש בזה עוד דרושים עמוקים, ואכ״מ. ודו״ק היטב.

(I think that's an error, and it should say ספירי, referring to the decreasing levels of the creation.)


4 comments:

  1. Beautiful to see Reb Meir Simcha echoing the Beis HaLevi in Lech Lecha that Hashem retarded the development of the world, not only in camus but aichus. That is why milah, with its message of imperfection left for us to repair, was given to Avraham by Shakai..... They are both pieces that aught to be more well known.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Oy, roishy, roishy, it's a Beis Halevi, and I didn't know. Thank you!

      Delete
  2. Thanks. I made a Sefaria sheet of those three paragraphs of MC, and hope to add translation. (I am only three sentences in, so far.)

    I think, though, that the word really is "sifugei". With holes, like a sponge. I think that works better than assuming "of spheres" / numbers / cuts / stories is being used to refer to a kind of incompleteness. With no words jumping from here to there.

    ReplyDelete
    Replies
    1. I initially thought that "sponge-like" was a non sequitur, but now I see it. In the sense of having volume but not being solid, being full of gaps. Thank you.

      Delete