Questions for Balak

  in 2025, asked 1, 3, 6, 8, and 9.

☆1. Targum Yonasan and the Gemara in Sanhedrin 105a say that Bilaam was Lavan, or he was a gilgul of, Lavan. Lavan gave Rivka a bracha אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה. How could a curse to destroy them be effective if he already gave them a bracha?

 2. Our parsha says that Balak was not interested in getting a bracha that he should be strong and great. He wanted a klala on the Jews. Are we misunderstanding something? Can it really be that an enemy of the Jews would be totally reject the option of becoming a great nation on their own and instead use all their strength and everything they have to try to destroy us.

3. Unless you are under examination in a courtroom, a question means that the speaker does not know the answer. Where do we find that Hashem asks a question and implies that He needed to hear the answer or that He wants to establish a fact. Extra credit: find three other such cases, all in Sefer Breishis.

 4. Who claps his hands even though he is not happy.

 5. When chasidus began, misnagdim believed that some chasidim had a faith in their rebbes that was close to worship. Tell me two of the most famous early leaders of Chasidus whose names begin with the name of an avoda zara. This is a joke. This is true for plenty of other gedolim, but it's funnier in this case.

6. Six times weapons appear in the parsha.

7. Find a bird and a nest in the parsha.

☆8. Chazal say that when the tzadikim of the generation saw what Zimri was doing, they gathered to say Krias Shema at the entrance of the Mishkan. How does this relate to the unusual name of Pinchas’ weapon, which appears only this one time in Chumash.

☆9. Chazal tell us that Bilaam knew the daily instant when Hashem invoked Middas Hadin and planned to use it for the klalah. In fact, the word he was going to use was כלם, kaleim, which are the first three letters after alef through yud, which represent the ten maamaros of brias haolam. To prevent this, Hashem rearranged the whole spiritual world and did not have that moment.  How does this relate to an otherwise inexplicable change in the behavior of Klal Yisrael that followed immediately after?  How did this show Bilaam’s brilliant strategy?

10. Pesachim 111a, do not walk between two women, nor allow a woman to walk between two men, probably because of Kishuf problems. If you have no choice, you should say a passuk that begins and ends with אל or a passuk that begins with לא  and  stop with the second or third time it says לא in that passuk.

 מאי תקנתיה אמר רב פפא נפתח באל ונפסיק באל אי נמי נפתח בלא ונפסיק בלא

Both are in our parsha,  the first with Lo, and the second starts with Eil and the third ends with Eil.

1. Targum Yonasan and the Gemara in Sanhedrin 105a say that Bilaam was Lavan, or he was a gilgul of, Lavan. Lavan gave Rivka a bracha אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה. How could a curse to destroy them be effective if he already gave them a bracha?

The bracha to Rivka could be fulfilled through Eisav. All the havtachos to Avraham and to Yitzchak could have been fulfilled through Eisav. That's why it says in the Hagada that there was a Gzeira on Avraham's descendants at the BBhB, and  ואתן לעשו את הר שעיר ויעקב ובניו ירדו מצרים.  It could have gone the other way.

Alternatively, that the klalah was only to scare them and chase them away, not to kill them.  22:6-

ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ

But that was just Balak. Bilaam wanted kilayon. So it's not a good answer.

  2. Our parsha says that Balak was not interested in getting a bracha that he should be strong and great. He wanted a klala on the Jews. Are we misunderstanding something? Can it really be that an enemy of the Jews would be totally reject the option of becoming a great nation on their own and instead use all their strength and everything they have to try to destroy us.

No, that’s the mesorah of the Arabs, all the way down to the Arabs in Gaza. They could have built a magnificent country, extending through Sinai, if they had focused on personal success instead of murdering Jews.

 3. Unless you are under examination in a courtroom, a question means that the speaker does not know the answer. Where do we find that Hashem asks a question and implies that He needed to hear the answer or that He wants to establish a fact. Extra credit: find three other such cases, all in Sefer Breishis.

22:9, מי האנשים האלה עמך

Breishis    3:9, אייכה.     4:9, אי הבל אחיך      18:13, למה זה צחקה שרה

 4. Who clapped his hands even though he was not happy.

24:10   ויחר־אף בלק אל־בלעם ויספק את־כפיו 

  5. When chasidus began, misnagdim believed that some chasidim had faith in their rebbes that was close to worship. Tell me two early leaders of Chasidus whose names begin with the name of an avoda zara. 

This is a joke. This is true for plenty of other gedolim, but it's funnier in this case.

Baal. The Baal Shem Tov and the Baal HaTanya.

 6. Six times weapons appear in the parsha.

Sword, Cherev twice, once Bilaam telling his donkey he would kill him if he had a sword, and once in the hand of the Malach.      

Arrows in 24:8,  וחיציו ימחץ.  

A staff, makel and sheivet, twice:  22:26, Bilaam hit the asson with a מקל, and 25:17  וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.  

and Pinchas’ spear, romach.

 7. Find a bird and a nest in the parsha.

Ben Tzipor,

and 24:21,וירא את־הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

 8. Chazal say that when the tzadikim of the generation saw what Zimri was doing, they gathered to say Krias Shema at the entrance of the Mishkan. How does this relate to the unusual name of Pinchas’ weapon, which appears only this one time in Chumash.

. וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקׇם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. 25:7

Romach appears only here in Chumash, but several times in Neviim.

 Romach totals 248, the number of words in Krias Shema. The gedolim said Krias Shema, Pinchas took the lesson of mesiras nefesh of Krias Shema in his hands and did something about it.

9. Chazal tell us that Bilaam knew the daily instant when Hashem invoked Middas Hadin and planned to use it for the klalah. In fact, the word he was going to use was כלם, kaleim, which are the first three letters after alef through yud, which represent the ten maamaros of brias haolam. To prevent this, Hashem rearranged the whole spiritual world and did not have that moment.  How does this relate to an otherwise inexplicable change in the behavior of Klal Yisrael that followed immediately after?  How did this show Bilaam’s brilliant strategy?

In Mitzrayim, we lived for two hundred ten years with absolute tzniyus and chastity and total rejection of marrying a non-Jew. Now, after Yetzias Mitzrayim, and Mattan Torah, and forty years of eating lechem abirim, suddenly the men shamelessly start chasing shiksas???  The only explanation is that there was the sudden change in middas hadin, the absence of Zaam, caused a drop in yiras shamayim. That is why Pinchas is described as בקנאו את קנאתי, the Kinah Hashem would normally have had. 

Bilaam’s plan from day one was either Hashem would have that moment of anger and he would exploit it with a curse; or if Hashem would avoid that moment, then Klal Yisrael would be more likely to sin, and he would send in the Bnos Moav. 

I wonder if Bnos Moav was his main plan from the first moment. He knew that the RBSO was less likely to interfere with bechira, so all he had to do was weaken their yiras shamayim.

 10. Pesachim 111a, do not walk between two women, nor allow a woman to walk between two men, probably because of Kishuf problems. If you have no choice, you should say a passuk that begins and ends with אל or a passuk that begins with לא  and  stop with the second or third time it says לא in that passuk.

 מאי תקנתיה אמר רב פפא נפתח באל ונפסיק באל אי נמי נפתח בלא ונפסיק בלא

Both are in our parsha,  the first with Lo, and the second starts with Eil and the third ends with Eil.

23:19 

לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה

23:22

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו 

23:23

כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל

Questions for Chukas

1.   Is a Parah Adumah kasher if it is mostly red, or does it have to be 100% red.

2.   What can a non-kohen do in the process of the Parah Adumah

✫3.   By all things that are Tamei, the Torah calls them Tamei. There is one exception. By a dead person, the Torah never calls the body Tamei. It doesn’t say tamei hu, yihyeh tamei.  It just says that one who touches it is tamei.  How would you explain the difference?

✫4.   Where did they keep the Matteh of Mei Meriva when it was not being used. What does this imply about whose matteh it was.

✫5.    A source for the idea that departed ancestors share the emotions of the living.

✫6.    An example that people with impulse control problems should not rely on their resolutions.

✫7.    According to Rav Tarfon, for a neder to be binding, it can not involve any element of doubt.  Nedarim require Hafla'ah- clarity and certainty, and any neder that is based on an "if" is not a neder. Where do we see in our Parsha that a conditional neder is binding?  

✫8.    Is a kohen gadol allowed to be under the same roof as a dead person?

1.   Is a Parah Adumah kasher if it is mostly red, or does it have to be 100% red.

Even two hairs that are not red make it passul. Proof- the word “temimah” in 19:2

ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום

It says in the end of the passuk that it has to be free of blemish. So what does it mean when it says temimah? It must mean that it adumah temimah, completely red. 

ספרי פיסקא קכ"ג  

פרה. שומע אני שחורה או לבנה – תלמוד לומר תמימה. תמימה באדמות או תמימה במומים? כשהוא אומר אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול – הרי מומים אמורים; הא מה תלמוד לומר תמימה – שתהא תמימה באדמות.

There is a halacha l’moshe misinai that two black hairs make it passul. People think the hlmm is a chumra, that it is passul even if it has only two. I think that it is coming to be meikil; that without the hlmm, even one hair would make it passul, because temimah means completely red, there's no din rov.

2.   What can a non-kohen do in the process of the Parah Adumah

From reading our parsha, it appears that he can only gather the ash, because it says “Ish Tahor”, meaning there are no other qualifications other than that. (Yoma 43)

In fact, there is a machlokes Rav and Shmuel whether he can do the shechita.

 

3.   By all things that are Tamei, the Torah calls them Tamei. There is one exception. By a dead person, the Torah never calls the body Tamei. It doesn’t say tamei hu, yihyeh tamei.  It just says that one who touches it is tamei.  How would you explain the difference?

ספרי זוטא (חקת פי"ט י"א הובא בילקוט רמז תשס"א) הנוגע במת, נוגע במת טמא אין מת עצמו טמא נוגע במת טמא אין בנה של שונמית טמא אמרו בנה של שונמית כשמת כל שהיה עמו בבית טמא היה טומאת שבעה וכשחיה היה טהור לקודש חזרו ונגעו בו טמאוהו הם ה"ז אומר מטמאיך לא טמאוני ואתה טימאתני,

The Sifri says that unlike all other things that are tamei, the body of a dead person is not tamei. It just causes tumah in others. When the child of the Shunamis was revived, he was not tamei.

This is not unique. There are other tumos that are caused by objects that are not tamei, such as a נבילת עוף טהור, which causes tuma to one who eats it (מטמא בגדים בבית הבליעה), but not to one who touches it.

4.   Where did they keep the Matteh of Mei Meriva when it was not being used. What does this imply about whose matteh it was.

20:9, ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו

Which sounds like it was Aharon’s matteh, because that's the only matteh we know was kept in the Mishkan.

17:25, ויאמר ה' אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי

5.    A source for the idea that departed ancestors share the emotions of the living.

20:15   וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃

Rashi

ולאבתינו. מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת מִצְטַעֲרִים בַּקֶּבֶר כְּשֶׁפֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְֹרָאֵל (עי' תנחומא י'ב):

Tanchuma

 שֶׁל אָבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרִים וְלַאֲבוֹתֵינוּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּצָּרָה, אַף הֵם בַּצָּרָה

It's not only to suffer. The Mekubalim tell us that the souls of the departed come to the wedding of their children and grandchildren (see Zohar Pinchas, Shu”t Maharash Engel vol. 7 page 119, and Yesod Veshoresh Haovodah Shaar Hakolel 15)

6.    An example that people with impulse control problems should not rely on their resolutions.

20:18   וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃

The word “pen” indicates that they would agree to allow Bnei Yisrael safe passage, but they knew they were children of Eisav, and it was impossible to know what might trigger a violent reaction.

 

7.    According to Rav Tarfon, for a neder to be binding, it can not involve any element of doubt.  Nedarim require Hafla'ah, clarity and certainty, and any neder that is based on an "if" is not a neder. Where do we see in our Parsha that a conditional neder is binding?  

In our parsha (21:2-3) the nation said 

וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן את־העם הזה בידי והחרמתי את עריהם 

וישמע ה' בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה

We see that a conditional neder is binding. This seems to be contrary to Rav Tarfon who said that certainty at the time a neder is made is essential, and the neder is not binding without it. Nedarim 21a, where two people made conditional nedarim - one said "If he is X, I am a nazir," and the other said "If he is NOT X, I am a nazir."

ר' יהודה היא, דאמר משום רבי טרפון: לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה

Ran there- 

לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה – וה"ה לנדרים דאיתקש לנזירות דלא חייל אלא א"כ יקבל בלא תנאי הלכך מוכר ולוקח שתלו נדרם בתנאי אף על פי שעברו על תנאם לא חיילי נדרייהו". וכן בעוד ראשונים שנדרים הוקשו לנזירות.

The Keren Orah asks from our Parsha and says it could be that the great danger they faced makes even an uncertain neder binding.

מאן תנא ארבעה נדרים, ר"י משום ר"ט היא, דאמר לעולם אין אחד מהן נזיר, שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. ופי' ז"ל דבין בנזירות ובין בנדרים לר"ט לא הוי נדר ונזיר אם תלה באיזה תנאי, דבעינן שיהא הדבר מפורש בלי שום תנאי. ויש לדקדק מראשון לנודרים יעקב אבינו ע"ה (בראשית כ"ח, כ' – כ"ב) אם יהיה אלהים עמדי כו', וכל אשר תתן לי כו', ונענש על איחור נדרו (ב"ר פ"א, ב'). ולר"ט הא לא חל הנדר כלל, כיון שתלה בתנאי. וכן נאמר מפורש (במדבר כ"א, ב') וידר ישראל נדר אם כו' והחרמתי את עריהם כו', משמע דהוי נדר אפילו אם תלאו בתנאי. וכן חנה ויפתח כולם נדרו בתנאי. ובסנהדרין פרק זה בורר (כ"ה ע"א) אמרינן דהא דמשחקי בקוביא הוי אסמכתא הוא משום דר"י משום ר"ט. ופי' ז"ל דאי אסמכתא קניא אם כן ניתן להפלאה, ולמה ממעט ליה מכי יפליא. אלא ודאי שמע מינה דאסמכתא לא קניא משום דלא סמכא דעתיה, ומשום הכי לאו נדר הוא. ור' יהודה אליביה דנפשיה פליג התם וסבירא ליה דמשחק בקוביא לאו אסמכתא הוא. אבל גם הוא מודה דאיכא גוונא דאית ביה אסמכתא. כגון אם תלה בתנאי שהוא בידו. וכמו שכתבו התוס' ז"ל שם בסנהדרין (כ"ד ע"ב ד"ה כל כי האי) ובעירובין (פ"ב ע"א ד"ה אמר). ואם כן לדידיה נמי איכא למידרש דרשא דכי יפליא להאי גוונא, כגון שתלה בתנאי שבידו. וכן משמע בריש מכילתין (ה' ע"ב) דסתמא דגמרא דריש מה נזירות בהפלאה אף נדרים בהפלאה, עיין שם בדברי הר"ן ז"ל. אבל בחגיגה סוף פ"ק (דף י' ע"א) משמע דלרבנן דר"ט לא דרשינן כי יפליא להאי דרשא ע"ש. ומכל מקום צריך עיון בכל הני תנאים שהוזכרו אצל נזירות ונדרים והקדש אי שייך בהן אסמכתא. ואמאי פליג ר"ט בכולהו. ונדרים האמורים בכתובים יש לומר דנודר בעת צרה שאני, דגמר ומשעבד נפשיה, וגם ר"ט מודה, וצ"ע בזה

I never saw this as a problem. I do not think it has to be binding for it to be meaningful. It was a resolution, a promise, a statement of intent about what they would do if they won the war. For some reason, many achronim assume the opposite, that since it says "neder," that word means "a legally recognized neder," and that includes being enforceable. I do not know why that is true.

8.    Is a kohen gadol allowed to be under the same roof as a dead person?

Eliezer became kohen gadol upon Aharon’s death, and he was in the cave with him.

Was this an exception to the rule?

Rav Shteinman (Ayeles HaShachar) brings the Baal HaTurim that implies that Elazar didn't become the Kohen Gadol until after he was anointed, in which case he was still a kohen hedyot and permitted to be present at Aharon's death. This is difficult, because that seems to be the whole point of Moshe dressing him in Aharon’s bigdei kohen gadol.

S'fas Emes (Kerisos5) says that Elazar did not need an additional anointing to become Kohen Gadol, since he had already been anointed during the seven days of the consecration of the Mishkan. 

But the question can be answered with the Ramban in 19:2 who says that those who die through Neshikah, without the malach hamaves, have no tumah.  Aharon died בנשיקה.

כִּי הַנִּפְטָרִים בִּנְשִׁיקָה לֹא יְטַמְּאוּ מִן הַדִּין, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ: ״צַדִּיקִים אֵינָן מְטַמְּאִין״.

Also the Recanati in Chukas 5.

הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים כבר כתבנו כי סבת טומאת המת הוא מצד מלאך המות שהטיל בו זוהמא והמטמא בו צריך טהרה. אמנם מי שמת בנשיקה מת על פי יי' כפי הדבקה בשכינה ואין רוח הטומאה שולט במיתתן לפיכך אין האויר נפסד לפי ששמרו נשמתן ולא נתפתו ביצר הרע ונשארו טהורות ולבנות כמו שנופחו מפי יי' יתברך ועל כן יציאתם גם כן היא על פי יי' יתברך ושם נדבקין

This seems incompatible with the Sifri Zuta I brought above.

Questions for Korach

1.   What country was called Zavas Chalav Udevash.

2.   In Hebrew, Samim means drugs. Where do you see that taking medicine without a prescription is deadly?

✮3.   If you are fighting with someone wicked, and you are both davening to the Ribono shel Olam, and you know that you are the tzadik and the other guy is the rasha, should you just rely on the Ribono shel Olam to ignore your wicked opponent’s prayers, or do you have to do something else.

✮4.   It has been said that one out of forty of Klal Yisrael died as a consequence of the rebellion of Korach. That would be 603,550 divided by forty, 15,088. But the numbers we have are:

in the immediate punishment of Korach and his men, 250 plus Korach and Dasan and Aviram, 253;

in the subsequent plague,14,700.

The total is 14,953, which is 135 fewer than 15,088.

Find the simple gematria that answers this question perfectly.

✮5.   The general rule is that while a Talmid Chacham and a father can be mochel on their kavod, a king can not be mochel. Where do we find that Moshe was mochel on his kavod. For extra credit, suggest why the rule does not apply in this case.

✮6.   In the American vernacular, ‘oily’ is used to describe a criminal who uses a slippery or slick or unctuous manner to trick you into doing something destructive out of his self interest. It’s just a coincidence, but where do we see such a term associated with a villain.

7.   The Gemara in Kiddushin 22b says that washing someone is a particularly personal type of service. We all know that our minhag is that Leviim wash the hands of Kohanim before duchening, and the Beis Yosef says that the only basis for this that he knows is the Zohar. Show me a possible source for this minhag in our parsha.  (Torah Temimah)

1.   What country was called Zavas Chalav Udevash.

Mitzrayim. 16:13,

הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי־תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם־הִשְׂתָּרֵר׃ 

אַף לֹא אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן־לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה׃

2.   In Hebrew, Samim means drugs. Where do you see that taking medicine without a prescription is deadly?

From the Ketores haSamim. It killed Korach and his people, but it protected the people from the plague when Aharon brought it out.

3.   If you are fighting with someone wicked, and you are both davening to the Ribono shel Olam, and you know that you are the tzadik and the other guy is the rasha, should you just rely on the Ribono shel Olam to ignore your wicked opponent’s prayers, or do you have to do something else.

You should ask Hashem to not listen to his prayers. 16:15

וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם 

4.   It has been said that one out of forty of Klal Yisrael died as a consequence of the rebellion of Korach. That would be 603,550 divided by forty, 15,088. But the numbers we have are:

in the immediate punishment of Korach and his men, 250 plus Korach and Dasan and Aviram, 253;

In the subsequent plague,14,700.

The total is 14,953, which is 135 fewer than 15,088.

Find the simple gematria that answers this question perfectly.

17:12,   הַקָּהָל. Kahal equals 135.  Aharon's tefilla and ketores saved the Kahal, that is, the 135 who were about to die.

וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר  דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרׇץ אֶל־תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת־הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל־הָעָם׃

(based on Maharil Diskin.)

5.   The general rule is that while a Talmid Chacham and a father can be mochel on their kavod, a king can not be mochel. Where do we find that Moshe was mochel on his kavod. For extra credit, suggest why the rule does not apply in this case.

16:12, where Moshe asked Dasan and Aviram to make peace.

Reasons that this was allowed-

San 19b, 

גבי מלך דתנן לא חולץ ולא חולצין לאשתו רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ וליבם זכור לטוב איני והאמר רב אשי וכו' ומשני מצוה שאני 

שום תשים, which is the source for not being able to forego, did not apply to Moshe, who was not chosen by the people. (Reb Chaim Kanievsky in his Shekel HaIKodesh and Mikneh Kiddushin 42b.) This also explains how Moshe could serve Yisro.

He was mochel in order to preserve his malchus.

6.   In the American vernacular, ‘oily’ is used to describe a criminal who uses a slippery or slick or unctuous manner to trick you into doing something destructive out of his self interest. It’s just a coincidence, but where do we see such a term associated with a villain.

16:1, Korach ben Yitzhar.  יִּקַּח קֹרַח בֶּן־יִצְהָר

 18:12, the mitzva of Teruma, Yitzhareicha, your oil.   כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל־חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן 

7.   The Gemara in Kiddushin 22b says that washing someone is a particularly personal type of service. We all know that our minhag is that Leviim wash the hands of Kohanim before duchening, and the Beis Yosef says that the only basis for this that he knows is the Zohar. Show me a possible source for this minhag in our parsha.  (Torah Temimah)

18:2,  וְגַם אֶת־אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ

 Not in this parsha, but the Baal Haturim in Eikev sees a remez to the minhag that the Kohanim wash their hands. Devarim 10:8-9, and even though he doesn't say it, it would seem to also be merameiz that it is the Leviim who should do it.

מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יׇטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַ֥חֲלֵי מָֽיִם׃ 

בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהֹוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

Baal Haturim:

בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי סמך כאן לומר שהלוים החזירו את ישראל: סמך מים ללשאת את הארון ולברך לומר שצריך ליטול ידיו כדי לישא כפיו:

Questions for Shlach

✮1. The meraglim brought back grapes and figs and pomegranates, three of the Shivas Haminim that are the pride of Eretz Yisrael. 13:23

ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים

Why didn't they bring back the other four- olives, dates, and grain (wheat and barley)?

2. Rachel called her son Binyamin meaning suffering, or mourning. Yaakov kept the basic name but gave it a different meaning- Southerner (Rashi Breishis 35:18), or mighty. In this parsha there are two names that stayed the same or only changed a little but acquired new meaning.

✮3. The passuk in Tehillim 118:6 says ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם.  Where do we see that fearing an enemy is related to rebellion against Hashem?

4. Hashem called Moshe 'Avdi'. Who else does Hashem call Avdi?

✮5. The Mitzva of Shechita does not mean one should go find an animal to Shecht. It means that if you want to eat meat, you must shecht the animal. The Mitzva of Tefillin, or lulav, is a personal obligation irrespective of your needs or wants. You have to put on Tefillin. You have to take a lulav. Is the mitzva to be mafrish challah only if you want to eat, like shechita, or a general Mitzvah, like Tefillin, that if you made dough you have to separate Challah even if you have no intention of eating it, like if you make it for play or decoration? The same question applies to Teruma.

6. Is there a mitzva deoraysa to take Challah from flour that grew outside Eretz Yisrael and was made into dough outside Eretz Yisrael.

✮7. Issur צד on people? It is assur to trap living things on Shabbos. Does this apply to people.

8. Which 5 groups were not included in the gzeira of the Meraglim and were allowed to enter Eretz Yisrael.

✮✮9. Not fair because it requires outside knowledge, but What do יתרו עמינדב and יפונה have in common?

1. The meraglim brought back grapes and figs and pomegranates, three of the Shivas Haminim that are the pride of Eretz Yisrael. 13:23

ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים

Why didn't they bring back the other four- olives, dates, and grain (wheat and barley)?

Reb Meir Simcha in Chukas, 20:5

לא מקום זרע ותאנה וגפן כו'. לא זכר זית שמן ודבש, שכל זה היו טועמין בהמן שטעמו כצפיחית בדבש ולשד השמן, לכן לא זכרו זאת, ומשום זה נשאו המרגלים רק אשכול ומהתאנים והרימונים, ולא מן הזיתים והתמרים, שזה טעמו במן ופשוט.

They only brought back things that were exciting, exotic, things that they did not have every day in the Midbar. The Mahn already had the flavor of oil (olives) and honey (dates) and was lechem, a kind of bread.

Honey (honey in the Torah is date honey) - Shemos 16:31  כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש  

Oil- 2. Bamidbar 11:8 (Oil in the Torah is olive oil)  .והיה טעמו כטעם לשד השמן = זית.

Grain - That's covered by lechem, bread. Lechem in the Torah is davka from wheat and barley, Shemos 16:4, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים

A more prosaic answer is that it was harvest season for what they brought back, והימים ימי ביכורי ענבים, and it was not harvest season for the others. Or they didn't make special trips to pick things up, they just took what they came across on their journey. Or they nefariously wanted to imply that the land does not produce the essential foods- grain, oil, and honey (Maharsha Sotah 35a, 

 ודקדקו לסיים בדבר שקר ודיבה "וזה פריה" – שהראום. אבל עיקר חיי הנפש שהם שאר הג' מינים: חיטה ושעורה ושמן – אין בה ".)

2. Rachel called her son Binyamin meaning suffering, or mourning. Yaakov kept the basic name but gave it a different meaning- Southerner (Rashi Breishis 35:18), or mighty. In this parsha there are two names that stayed the same or only changed a little but acquired new meaning.

13:23, ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד

13:24, למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל

The Gaon says it was originally called Nachal Eshkol after its builder, Avraham Avinu’s friend, Eshkol, of the group Aneir, Eshkol, and Mamrei. Henceforth, it was called Nachal Eshkol because of the enormous cluster of grapes they took from there.

דבאמת כאן מתחילה נקרא המקום נחל אשכל על שם איש שהיה נקרא אשכל, כמו (בראשית י"ד, כ"ד) ענר אשכול וממרא. ושם האיש אשכל שעל שמו נקרא נחל אשכל היה אשכל בכתיב חסר, וכפי שכתוב ויבואו עד נחל אשכל, אשכל חסר. לכן, לאחר כריתת האשכול ענבים קראו למקום נחל אשכול מלא בו', שמורה על שני דברים הן על שם האיש, וכן על שם האשכול אשר כרתו משם, ולהכי כתיב ויבוא עד נחל אשכל חסר ואילו למקום ההוא קרא נחל אשכול מלא (פנינים משולחן הגר"א). 

Slightly different from Sefer Haksav v'Hakabala:

עד נחל אשכול. אף שעודנו לא היה שמו כך הזכיר שם זה לפי מה שנקרא המקום ההוא אחר כן על ידי אותו המעשה (הראב"ע), ולרבותינו (במדבר רבה) אשכול אוהבו של אברהם היה (ענר אשכול וממרא והם בעלי ברית אברם), ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידים ישראל לכרות ממקומו, לדעתם היה שמו כך מימים קדמונים בימי אברם והיה נקרא אז נחל אשכול (דער בעזיצטהום אשכול'ס), כלומר אחוזת נחלה וקנין של אשכול, נחל מענין ונחלו נחלה (אייגענטהום), אשכול הוא שם עצם פרטי לאוהבו של אברהם, ושם זה שהיה לו מקודם נשאר לו אבל לא לפי המכוון הראשון כ"א לשם כוונה אחרת ע"ש המאורע ע"ש האשכול אשר כרתו משם, וקראוהו נחל אשכול (דאס טהאל דער טרויבע), נחל ענין עמק ומישור, אשכול על הפרי; ואפשר שלכוונה זו אשכול הראשון הוא חסר וי"ו כמו שם עצם הפרטי שהוא חסר בלך לך (י"ד י"ג) גם (שם כ"ד), ואשכול השני שהוא על הפרי הוא מלא וי"ו, להורות על שנוי המובן שביניהם, וכבר מצאנו שם אחד למקום והוא לכוונת מתחלפות, באברם נאמר (וירא כ"א ל"א) קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם, וביצחק אמר (תולדות כ"ו), ויקרא אותה שבעה ע"כ שם העיר באר שבע (ע"ש בראב"ע וברמב"ן). ופי' אשכול ענבים, שריג שבו קבוץ ענבים (איינען קאם מיט וויינטרויבען), ולפעמים יבא מלת אשכול לבד בלא מלת ענבים אחריו ויורה על הפרי, כמו (ישעיהו ס״ה:ח׳) התירוש באשכול (מיכה ז׳:א׳), אין אשכול לאכול:

And Yehoshua bin Nun. First, the obvious: Moshe changed his name from Hosheia to Yehoshua. 

Second, and less obvious: He was the son of Nun, Ben Nun, but he was called Bin Nun because he was wise, and binun implies binah.  (Ramban Shemos 33:11-

וַאֲנִי חוֹשֵׁב כִּי נָהֲגוּ לִקְרוֹתוֹ כֵּן לְכָבוֹד, כִּי הָיָה הַגָּדוֹל בְּתַלְמִידֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְיִקְרְאוּ לוֹ בִּינוּן, כְּלוֹמַר הַנָּבוֹן, כִּי אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹהוּ, אוֹ יִהְיֶה עִנְיָנוֹ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהַבִּינָה מוֹלִיד, יַעֲשׂוּ "נוּן" מִלְּשׁוֹן "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב יז):

 Shloma, in the comments, wrote in the following:

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮ ינין

perhaps the Midrash is also in refrence to Yehoshuas relationship with the one that changed his name- Moshe(שֶׁמֶשׁ֮) as Yehoshua Bin Nun (ינין) was always לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮

I answered,  

How interesting. The word as used there in Tehillim means "ever growing" and "greatness."  לפני שמש ינון שמו. כל ימי השמש יגדל שמו: 

Rashi-

ינון. ל' מלכות ושררה כמו (משלי כ״ט:כ״א)

ואחריתו יהיה מנון, ולניני השליט על נכסי אחרים, אמרו בלבם נינם יחד (לקמן ע"ד) מלכיהם יחד:

Perfect for Yehoshua, Yehoshua the Great.

3. The passuk in Tehillim 118:6 says ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם.  Where do we see that fearing an enemy is related to rebellion against Hashem?

Rabbeinu Bachaya in 14:9 sees this in the passuk  אך בה' אל תמרודו.

אך בה' אל תמרודו. למדך הכתוב שיראת העם הוא מרד בהקב"ה. וכן אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ״ט:כ״ה) חרדת אדם יתן מוקש, החרדה שיחרד האדם מבשר ודם היא הנותנת מכשול ומוקש לנפשו, וכן היא גורמת שישכח האדם להקב"ה, והוא שאמר הנביא (ישעיהו נ״א:י״ב-י״ג) מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן ותשכח ה' עושך.

4. Hashem called Moshe 'Avdi'. Who else does Hashem call Avdi?

14:24, ועבדי כלב

 It's not in our Parsha, but also all of Klal Yisrael, in Behar, Vayikra 25:55, 

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים 

So the question is, how is the appellation as  applied to Moshe and Kalev distinct from its use on the entire nation.

My father in law Shlita said that Klal Yisrael Avadai means that Hashem acquired them. Individuals Avdi means they came forward on their own to be Avadim.

5. The Mitzva of Shechita does not mean one should go find an animal to Shecht. It means that if you want to eat meat, you must shecht the animal. The Mitzva of Tefillin, or lulav, is a personal obligation irrespective of your needs or wants. You have to put on Tefillin. You have to take a lulav. Is the mitzva to be mafrish challah only if you want to eat, like shechita, or a general Mitzvah, like Tefillin, that if you made dough you have to separate Challah even if you have no intention of eating it, like if you make it for play or decoration? The same question applies to Teruma.

15:19-20

והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה

This appears to be only necessary if you want to eat, באכלכם.

In fact, of course, it is a machlokes haposkim by Truma and Challah. The Taz holds it is a general obligation if you make dough. The Magen Avraham and Rav Akiva Eiger hold that it is not obligatory, just that if you don't separate challah and teruma, you can not eat the food.

הט“ז ביו“ד סימן א סקי“ז כתב: אבל בהפרשת תרומה הוה עיקר הברכה על מצות הפרשה לא  על איסור אכילת טבל שהרי מצות ההפרשה חיוב עליו אפילו אם אינו רוצה לאכול מן התבואה עדיין, ע"כ.

ורעק"א שם על השו"ע ס"ז השיג על דבריו וכתב: לא  מצאתי זה, דבפשוטו הוא רק כשרוצה לאכלו אסור עד שהפריש תרומה, ובמג"א רסי' ח' כ"כ לענין חלה עיין שם וה"נ בתרומה. 

 

6. Is there a mitzva deoraysa to take Challah from flour that grew outside Eretz Yisrael and was made into dough outside Eretz Yisrael.

It is not deoraysa. It is a derabanan.

15:19       והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה

Question: in such cases, would you say there is reward on the basis of אינו מצווה ועושה or is purely a mitzva derabanan? Does it make sense for people to attribute such segulos to hafrashas challah in chutz la'aretz?

Answer: I do not know.

7. Issur צד on people? It is assur to trap living things on Shabbos. Does this apply to people.

15:34, ויניחו אתו במשמר, they imprisoned the man who was mechallel Shabbos. If there was an issur צידה, this would not be allowed.

Case on point: OC 339: 4, that the only problem of imprisoning on Shabbos is that it is an aspect of an action of the court, which is not allowed on Shabbos. 

אין דנין: הגה ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסוהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח וכל שכן שאסור להלקותו דהוה בכלל דין ואם יברח אין עלינו כלום (ב"י סוף סימן רס"ג בשם שבולי הלקט) 

MB 339 sk14:

(יד) ואם יברח וכו' - ואין בכלל זה אם אחד רוצה לברוח כדי לעגן אשתו דבזה מותר היה לחבשו 

However, the Avnei Nezer is  not sure. אבני נזר קפ'ט סעיף כ'ב. 

"ותינוק נכרי שנפל לים, לכאורה נראה פשוט דלא שייך באדם שום צידה. אלא שראיתי להתוס' במסכת מנחות (ס"ד ע"א) בדיבור המתחיל להעלות דגים והעלה דגים ותינוק, לא דמי להא דאמרינן הואיל ואי מקלעי לי' אורחים. והכא נמי הואיל ופטר ליה אתינוק פטור נמי אדגים, עיין שם. משמע דפטורא דתינוק משום פקוח נפש. ויש לומר דשייך ביה צידה להשיבו אל אביו, וצריך עיון. ובאדם גדול שהוא איש לעצמו, פשיטא דלא שייך ביה צידה, דלמי צד אותו ואינו אלא מצילו ממיתה לבד".

This is something I thought about when I had to chase one of my sons and lock him in his room. I decided that with the safek, and that it was a מלאכה שאינה צריכה לגופה, I was on sound ground. 

8.Which 5 groups were not included in the gzeira of the Meraglim and were allowed to enter Eretz Yisrael.

Yehoshua and Calev; the women; Sheivet Levi, who did not join in the sins of the eigel (they even refused to donate their gold,) and the meraglim;  boys under 20 years old; men above 60.

9. Not fair because it requires outside knowledge, but what do יתרו עמינדב and יפונה have in common?

They were Amram's mechutonim.  Amram's children married their children.

Aharon married Aminadav's daughter, Elisheva. 

Miriam married Yefunah's son, Kaleiv. 

Moshe married Yisro's daughter, Tziporah. 

It's really too bad they didn't take chasunah pictures. That is a picture I would like to see. Amram, Yisro, Yefunah, and Aminadav at the muzinka tantz.

Questions for Behaaloscha

✮1.   8:19

ואתנה את הלוים נתנים  לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש

Rashi says that this quintuple repetition of the name Yisrael is to show Hashem’s love for us, and to help ensure that we can approach the Kodesh without being harmed.

ואתנה וגו'. חֲמִשָּׁה פְעָמִים נֶאֶמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִקְרָא זֶה, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָן, שֶׁנִּכְפַּל אַזְכְּרוֹתֵיהֶן בְּמִקְרָא אֶחָד כְּמִנְיַן חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְכָךְ רָאִיתִי בִּבְ"רַ:

We use this idea once a day, every single day of our lives. Tell me where.

2.   The Kapores and the Kruvim were made by hammering and drawing out metal. What two items in our Parsha are made that way?

✮3.   In this parsha we see that even one moment of saying nevuah changes a person forever.

4.   Proof that food that caught between teeth retains its identity and remains significant in halacha. 

5.   Four nations are named in our parsha.

6.   Is there a difference between נפשנו יבשה and צמאה נפשי.

✮7.   Where do we see that a parent will do the impossible for his children.

8.   One root word, אסף,  that is used in the Parsha to mean gather, bring in, enter, return, last in group of travelers, and unwanted tag alongs.

9.   The Mishna Berura in 116 :3 says that when you daven for someone, you should clearly identify them by name.  But when the person you are davening for is present, you do not have to say their name. (The Chasam Sofer and Aruch HaShulchan say it is better to not say their name.)   Source?

1.   8:19

ואתנה את הלוים נתנים  לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש

Rashi says that this quintuple repetition of the name Yisrael is to show Hashem’s love for us, and to help ensure that we can approach the Kodesh without being harmed.

ואתנה וגו'. חֲמִשָּׁה פְעָמִים נֶאֶמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִקְרָא זֶה, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָן, שֶׁנִּכְפַּל אַזְכְּרוֹתֵיהֶן בְּמִקְרָא אֶחָד כְּמִנְיַן חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְכָךְ רָאִיתִי בִּבְ"רַ:

We use this idea once a day, every single day of our lives. Tell me where.

In צור ישראל. When you prepare to speak to the Ribono shel Olam, to stand in the presence of the Shechina in Shmoneh Esrei, you invoke Hashem's love for us, and that He wants us to be safe when we enter into a holy place, בגשת בני ישראל אל הקדש.

צוּר יִשְׂרָאֵל קֽוּמָה בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּפְדֵה כִנְאֻמֶֽךָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, גֹּאֲלֵֽנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

From sefer Imrei Yitzchok volume I, by Harav Yitzchok Knobel. I have not seen this profound insight anywhere else. 

2.   The Kapores and the Kruvim were made by hammering and drawing out metal. What two items in our Parsha are made that way?

The Menorah, 8:4, and the (natural trumpet) bugles, 10:2.

  

3.   In this parsha we see that even one moment of saying nevuah changes a person forever.

In 11:25. The seventy were chosen to help Moshe lead Klal Yisrael; Hashem drew from Moshe’s spirit and put it on them. But they only said nevuah that one time, so what good was that?  How did it help them in their new tafkid? Evidently that moment of nevuah changed everything.

וירד ה'  בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו

Also from Rav Yitzchock Knobel, Imrei Yitzchok Volume III.

4.   Proof that food that caught between teeth retains its identity and remains significant in halacha. 

As used in Chulin 105a, 11:33, regarding waiting between meals.

 אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה (במדבר יא, לג) הבשר עודנו בין שיניהם 

5.   Four nations named in our parsha.

ישראל, מדין, מצרים, כוש.

Yisrael, 8:6, קח את הלוים מתוך בני ישראל

Midyan, 10:29, ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה

Mitzrayim, 11:5, זכרנו את־הדגה אשר נאכל במצרים

Kush, 12:1, ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח

 

6.   Is there a difference between נפשנו יבשה and צמאה נפשי.

נפשינו יבשה is the Asafsuf, who said the Mahn was not enough because it did not satisfy their burning desire for food. צמאה נפשי is the טמאים לנפש אדם , who complained that their souls burned with a desire to do mitzvos.

7.   Where do we see that a parent will do the impossible for his children.

11:12-13, my father zatzal used to say this. From the following pesukim, you see that if he were a father or mother, the fact that it is impossible would not matter. He would do it. In other words, he would not first analyze whether it is possible, he would just do what he could- like Basya stretching out her hand.

האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו

מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה

My father also said that only after Moshe said "I did not give birth to these people" Hashem told him to appoint a Sanhedrin. Until then, he was dan like a father and the procedural rules of a Beis Din did not apply to him. I later saw a pale version of this from the Briskers, here. But my father's way of saying it highlights the difference between the talmidim of the Alter and the Talmidim of Reb Chaim.

8.   One root word, אסף,  that is used in the Parsha to mean gather, bring in, enter, return, last in group of travelers, and unwanted tag alongs.

Gather, 11:16, אספה לי שבעים איש

and 11:22, אם את כל דגי הים יאסף להם

Enter, 11:30, ויאסף משה אל המחנה הוא וכל זקני ישראל, Rashi- לשון כניסה אל הבית. 

Return, 12:14, תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף

Traveling behind, 10:25, דן מאסף לכל המחנות. Also in Yehoshua 6:9, והמאסף חולך אחרי הארון, and  Rashi Yeshaya 52:12, מאסיפכם אלוקי ישראל, הולך מאחריכם לשמור אתכם. 

Tag-alongs, hangers on, 11:4, והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה

This is not just dismal dikduk The concentration of the word in this parsha is meaningful. Here is an example, something I wrote elsewhere:

It is easy to say "Be disciplined and thoughtful" and "Don't impetuously pursue worldly pleasures." But is there something you can do to help make it happen? The Torah gives us good advice by showing us another contrast, and this time, once you see it, it is obvious. 

Who were the ones that began the complaints about food? The אספסוף, the Assafsuf. The Torah tells us that it is easy enough to be influenced by an environment that focuses on the enhancement and fulfillment of physical desire. Bamidbar 11:4

 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר  

The best way to combat this is to create an environment that encourages the pursuit of spiritual growth, a focus on Torah and Middos. To do this, one needs to seek out the company of Gedolei Torah and Marbitzei Torah. Moshe was told אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, Esfah li, gather Gedolei Torah. Bamidbar 11:16

ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך

Here you have the stark contrast between the אספסוף and the אספה לי, between the lowlifes that get together for a good time, and the tzadikim that gather to do avodas Hashem. The only way to avoid the רדיפת התאוות הבהמיות ובקשת תענוגי העולם influence of the אספסוף is by cultivating a relationship with the אספה לי שבעים איש מזקני ישראל so that you can learn how to live a life of חכם לב יקח מצוות.

9.   The Mishna Berura in 116 :3 says that when you daven for someone, you should clearly identify them by name.  But when the person you are davening for is present, you do not have to say their name. (The Chasam Sofer and Aruch HaShulchan say it is better to not say their name.)   Source?

Moshe's tefilla for Miriam: 12:13, אל נא רפא נא לה. Not "my sister," not "daughter of Yocheved," just "lah."