Questions for Behar Bechukosai

 1, Two parshios, one after the other. One says be silent and put all your needs into Hashem’s hands, and the next one says not to rely on Hashem, but instead tirelessly do whatever you can.

2. What Yomtov is mentioned in three parshios in a row, this week and the past two weeks.

3. When does Yovel begin.

4. Usually miracles are a reward for bitachon. Where do we find a miracle that is a response to doubt?

5. What two things are we told can not be sold forever, only for a limited number of years, and both for the same reason.

6. In five places in Tanach Eliahu is written Eliah, without a vov. Who took the five vovs and is holding them as a security to make sure that Eliahu HaNavi will come back to announce that Mashiach is coming?

7. Which is better, breaking a “matteh” or breaking a “mot.”

8. At what age does your Eirech, your standardized value, quadruple. At what age does your Eirech drop 70%.

9. Where (in the Tochecha) is there a passuk that refers to a future event in the past tense.

 1, Two parshios, one after the other. One says be silent and put all your needs into Hashem’s hands, and the next one saysnot to rely on Hashem, but instead tirelessly do whatever you can.

Shmittah/Yovel and Tzedaka. In the case of Shmittah, we are told not to do anything agricultural and be brave in our bitachon, and the implication is that we should not even store food in anticipation of the oncoming Shmittah. Conversely, when we see a poor person in need of help, we can not walk away saying a kapitel tehillim and praying “Lord, help this poor man.” We are obligated to act as if without our help he will starve.

 

2. What Yomtov is mentioned in three parshios in a row, this week and the past two weeks.

Yom Kippur.  

Achrei Mos, the avodah of the Kohen Gadol.

Emor, the laws for individuals.

Behar, 25:9, Shofar on Yovel in on Yom Kippur.

והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

 

3. When does Yovel begin.

25:9-10

והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל־ארצכם

וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו

So 9 says it begins on Yom Kippur, but 10 implies it begins at the beginning of the year. So, of course, there is a machlokes Tana’im (RH 8b)  how to deal with this conflict. The Mishna in the beginning of RH is the opinion of Reb Yishmael bno shel Reb Yochanan ben Broka, who holds that Yovel begins on Rosh Hashannah, and the servants are not obligated to work from that moment; but they are legally not released until tekias shofar of Yom Kippur. Their master is still obligated to take care of them, but they do not have to work. The Rabanan hold that it the servants are fully obligated to work until tekias shofar of Yom Kippur.

As for working the land, the Ran in RH holds that even the Rabanan agree that the issur begins on RH. The Ritva says the Rabanan hold the issur only begins on Yom Kippur.

 

4. Usually miracles are a reward for bitachon. Where do we find a miracle that is a response to doubt?

25:20-21

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו

וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים

See Kol Rom and Madreigas Ha'adam who ask this exact question and give diametrically opposed answers.

 

 5. What two things are we told can not be sold forever, only for a limited number of years, and both for the same reason.

Land and Jewish men.

Land, 25:23

והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי

People, 25:40-42

כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב

כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד

 

6. In five places in Tanach Eliahu is written Eliah, missing a vov. Who took the five vovs and is holding them as a security to make sure that Eliahu HaNavi will come back to announce that Mashiach is coming?

Yaakov took the vovs. 26:42

וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר

Rashi-

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב – בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת נִכְתָּב מָלֵא (כאן; ירמיהו ל,יח; שם לג,כו; שם מו,כז; שם נא,יט), וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת (מל"ב א,ג; (שם,ד; (שם,ח; שם,יב; מלאכי ג,כג). יַעֲקֹב נָטַל אוֹת מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עֵרָבוֹן, שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר גְּאֻלַּת בָּנָיו.

 This really doesn't belong here, but I want to make sure that I remember this next time I look. R D N Stone suggested I look at the Gur Aryeh.

Gur Aryeh:

יעקב נטל אות משמו. פירש הרא"ם, כי הטעם ה' מקומות דהוי כאילו נשבע בחמשה חומשי תורה שיבוא ויגאל אותם. ואין זה טעם, דכיון דנטל אות משמו של אליה לערבון, למה היה צריך שבועה, ואם שבועה למה ערבון. אבל יש לומר כי הנותן ערבון נותן לו כף יד, כדכתיב (ר' משלי ו, א, ג) "בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך לך התרפס", 'לך והתר פס'. ויש חמשה אצבעות בכף היד, לכך נטל בחמשה מקומות הוי"ו של אליה, כאילו כפו – שהוא חמשה אצבעות הם – אצל יעקב, והאצבע דומה לוי"ו, לכך הוי"ו מן אליה חסר, והיא נתונה ליעקב. ובמסכת אהלות (פ"א מ"ח) מונה שלשים אברים בפיסת יד של אדם, וחמשה וואוי"ן הם שלשים, שלקח יעקב פיסת ידו של אליהו לערבון שיבוא ויגאל את בניו:

וטעם המדרש הזה, רמז לך כי אליה לא נברא רק שיגאל את ישראל, ולדבר זה עומד. ומכיון שהוא עומד לזה, ולא היה זה עדיין, לפיכך נטל אות מאותיות שמו של אליהו לערבון אצל יעקב, כלומר אליה אין שמו שלם, מפני שכל עצמו עומד לגאול את ישראל בני יעקב, לכן אות משמו נמצא אצל יעקב, לפי שהוא משלים את שם אליה כשיגאול את בניו, וכל זמן שזה לא נעשה – שמו חסר. ותשלום שמו אצל יעקב, שבני יעקב עומדים לגאולה. וכשיהיו נגאלים אז יהא שמו של אליהו שלם, שלא נברא אליה רק לגאול את בני יעקב: 

R N S says the Maharal's brother, חיים בן בצלאל, in his באר מים חייים, has an even deeper pshat, but I can't access it. If I can when I get back to this, here's the reminder.

 

7. Which is better, breaking a “matteh” or breaking a “mot.”

Matteh, bad: 26:26

בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו

Mot, good. 26:13

וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.

8. At what age does your Eirech, your standardized value, quadruple. At what age does your Eirech drop 70%.

A man goes from 5 shekel till his fifth birthday and 20 from then till his 20^th. At his sixtieth birthday, his eirech drops from 50 to 15.

 

9. Where (in the Tochecha) is there a passuk that refers to a future event in the past tense.

26:45,

אף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם

See awesome Mishnas R Aharon here on the nature of Nevuah, where he mentions from Achrei Mos, 18:28,

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

where obviously the Knaanim were still there.

Questions for Emor

In 2025, I asked 2, 4, 7, 8, 10 and 11.

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

7. What is the calendar date of Pesach?

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

 

 

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

No. The mitzva is because he is fit to do avodah. Until that time, there is no mitzva to honor him.

21:8

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך

Chinuch 269  on 21:6

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש

וְהָיוּ קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁלֹּא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם, לָמָּה זֶה נַקְדִּימֵהוּ וּנְכַבְּדֵהוּ? עַל כֵּן אָמְרוּ וְהָיוּ קֹדֶשׁ, כְּלוֹמַר הַזֶּרַע הוּא מְיֻחָס כֻּלּוֹ, תָּמִים וּבַעַל מוּם.

Minchas Chinuch there:

והנה הרהמ"ח מביא בשם ספרא דיהי' קודש לרבות בעלי מומין אף על פי שא"ר להקריב לחם אלהיהם מכל מקום הוא בכלל מצוה זו והר"מ שם מביא דמ"ע לקדשו ומביא רק הקרא וקדשתו כי את לחם כו' נראה דבע"מ אינו בכלל זה וצ"ע כיון שמבואר בספרא מריבוי דגם בע"מ בכלל. והנה חללים ודאי אינם מצווים לכבדם דהרי הם כזרים לכ"ד. והנה המ"א סימן רפ"ב כתב מסברתו דכהן קטן אינו מצוה לקדשו דאינו ראוי לעבודה ובאמת כאן מבואר להיפוך אף דאינו ראוי לעבוד' מצוה לכבדו וגם קטן אוכל קדשים כמו בע"מ אך שאינו בחלוקה כמבואר בזבחים ובר"מ ע"כ נ"ל לפי דעת הרהמ"ח דגם קטן וחרש מצוה לכבדם.

Rav Chaim K is quoted as having said the MInchas Chinuch’s chiyuv is only miderabanan.  See page 132 here:

https://beinenu.com/sites/default/files/alonim/211_31_83_0.pdf

 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

22:10 

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

22:11

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו

The fact that his avadim can eat it strongly implies that it is primarily a property issue. But honestly, it’s impossible to know. It obviously has kedusha: it can not be eaten by a kohen who is tamei nor when it is tamei. A Yisrael who eats it is chayav missah.  Although his eved knaani may eat it, his eved ivri may not, and a zar is chayav missa for eating it, and a kohen tamei is not allowed to eat it.

Rashba Nedarim 12a, on being matfis in trumah:

כחלת אהרן וכתרומתו מותר. פירוש משום דחשבינן ליה כדבר האסור ולא כדבר הנדור, וטעמא דמילתא דאע"ג דצריך לקרות להם שם מכל מקום לאו כקרבן הם, כיון שהם מותרים אפילו למקנת כספו של כהן, אלא הרי הם כנכסי כהן ונכסי בניו ובנותיו, אלא שלא זכה אותם רחמנא לאכלן אלא לכהן ולבני ביתו, ודבר האסור הוא, מה שאין כן בבכור שהוא קרבן ואסור לכל, חוץ מזכרי כהונה וכמו שכתבתי למעלה.

And the Raavad Nedarim 1:11

האומר פירות אלו עלי כו' שאין שם דרך להביא אלו בנדר ונדבה. א"א אנו רגילין לפרש מפני שהחלה והתרומה לכהן נכסיו הן וכחולין לגבי ישראל הן והחטאת והאשם כיון שקדושתן ע"י אדם מתפיס בנדר הוא שאין דוקא נדר ונדבה וזהו שרבי יעקב אומר מתפיס בבכור אסור מפני שמצוה להקדישו ואף ע"פ שאינו נדר אבל מתפיס בחלת אהרן ותרומתו מותר אע"פ שחייב להקדישן והטעם כמו שפירשתי שזו נכסי כהן ונכסי אשתו ובנותיו אבל הבכור אינו אלא לזכרים שכל דברים אלו ענינם כאומר הרי הן כקרבן הקרב בירושלים:

 

 

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

22:28

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

 

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

Yes. It is only unfit to be used as a korban. There is nothing wrong with shechting it for other purposes.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

An entirely different issue, the concern that it may not be a viable animal, mandates that you you know it is not premature - that the gestation was full term. Otherwise, you would have to wait to the eighth day to ensure that it was not a nefel. But if you are sure it is a full term, healthy animal, you can shecht it the day it is born. YD 15:2. 

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

Neither may be done before the eighth day after birth.  22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליה

 

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

The exception is Shavuos.  All are called שבת except for שבועות

Pesach  23:15  וספרתם לכם ממחרת השבת

Rosh HaShannah 23:24  באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה

Yom Kippur מערב עד ערב תשבתו שבתכם  23:32 

Sukkos and Shmini Atzeres  23:39  ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון

(But the Medrashim find a connection for Shavuos too: Example, Lekach Tov/Psikta d'Rav Tuviah:

ששת ימים תעשה מלאכה. ומה ענין השבת אצל המועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות כאלו מחלל השבת. וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. מהו שבת שבתון ללמדך שכל המועדות נקראו שבתון. 

יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת. 

יום טוב של עצרת נקרא שבת שנאמר עד ממחרת השבת השביעית זה יום טוב של עצרת שמתקדש מן הלילה ומחרתו יום חמשים, 

ראש השנה נקרא שבתון שנאמר באחד לחדש יהיה לכם שבתון. 

יום הכפורים שבת שבתון. 

סוכות ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.)

  

7. What is the calendar date of Pesach?

The fourteenth of Nissan, not the fifteenth. Nowhere in Tanach does the word Pesach refer to anything but the Korban. It never is used as the name of the Yomtov.    

23:5-6

בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו

Even in Yehoshua  5:1, where the Gemara darshans

ויאכלו  מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו' (יהושע ה, יא), ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא  אכול דהקריבו עומר והדר אכול

so it sounds like  ממחרת הפסח is the first day of chol hamoed, that just means “the day after they ATE the korban Pesach.”  See Tos RH 13a dh D’akrivu, where RT told the ibn Ezra that ממחרת הפסח can mean two things – bringing and eating.

דאקריבו עומר והדר אכול. הקשה ר' אברהם אבן עזרא הא ממחרת הפסח היינו ט"ו בניסן שהוא מחרת שחיטת הפסח הנשחט בי"ד כדכתיב בפרשת מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה וזה היה בט"ו והשיב לו ר"ת דה"ק קרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר מן הישן מצות וקלוי דהוא חדש אכלו בעצם היום הזה דהיינו ט"ז דאקריבו עומר והדר אכול

 

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

No, you can not, because there is no such passuk. It is only known from our Mesora and drashos of Chazal that it is, uniquely, made of barley flour.  See Menachos 68b.

That Gemara in Menachos brings from R Eliezer that in the passuk in Vayikra 2:14 that says, referring to the Omer,  ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש, the word אביב means barley, as it did in Mitzrayim where it says (Shemos 9:31) כי השעורה אביב, but the Rambam (תמידין ומוספין ז:א) says that barley is Halacha l'Moshe miSinai. Anyway, from the fact that R Akiva argues with R Eliezer you see that it is not a pshat-in-the-word drasha.)

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

Yes, you can. 23:17 It was made of Chametz. Other menachos are strictly Matza.

ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה’

 

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

Reading our Parsha literally, one would point to 23:10-15 that says the Minchas HaOmer was only when we came to Eretz Yisrael, and Sefiras HaOmer only was a mitzva when there was a Minchas HaOmer.

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את־קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן 

והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן 

ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לה' 

ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה לה' ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין 

ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם       

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה

That means, only when you get to Eretz Yisroel will you bring the Korban Omer from Israeli barley, and only then will you have the mitzva of Sefiras HaOmer.

But in fact there are many machlokos about what these pesukim mean. 

A. Did Klal Yisrael bring an Omer in the Midbar, or only when they came to Eretz Yisrael? Tosfos Menachos 45b, yes. Keren Orah Menachos 45b, yes.  Tosfos RH 13 dh דאקריבו, no (brings Yerushalmi Challah 2 that when they came to EY the very old tevuah was assur; if they had brought the Omer in the midbar, it would have been mattir the old tevuah.)  Rash Challah 2:1, no, similar to Tosfos in RH - ותימה גדול למה לא התירן העומר של אשתקד ושמא דלא חל איסור חדש עד השתא וגם לא קרב העומר במדבר דביאה כתיב ביה. Ohr Hachaim here- no. . 

B. Is the Mitzva of Sefira bound to a. actual bringing of the Korban, or b. to a time when  you are obligated to bring the Korban (ר"ח מובא בגרי'ז מנחות ס'ו), or c. to the first day of Chol HaMoed, irrespective of any Minchas HaOmer obligation. Most rishonim, brought in the Ran in the end of Pesachim, only miderabanan. Rambam תמידים ומוספין 7:24 and Shulchan Aruch- deoraysa. (Even according to the Rambam it could be that before they came to Eretz Yisrael they was no mitvah.)

So according to Tosfos in Menachos, they brought the Omer in the Midbar, and of course they also counted Sefiras HaOmer. According to all the rest, they did not bring the Korban, and whether Sefira is tied to the Korban depends on a, b, and c in paragraph B.

But one thing is certain; there was no mitzva of Sefiras HaOmer before Mattan Torah. But the Medrash brought by the Ran in the end of Pesachim says that Klal Yisrael on its own initiative counted the days, out of excitement. So it would be like Birkas Kohanim, which was first said by Aharon without any mitzvah, and then the Torah made it into a Mitzvah, and even though now, both Sefira and Birkas Kohanim may not be a mitzva, Chazal said to do them miderabanan because of their innate symbolic and spiritual weight. The Medrash as brought by the Ran-

ובהגדה אמרו: בשעה שאמר להם משה "תעבדון את אלקים על ההר הזה", אמרו לו ישראל: "משה רבינו! אימתי עבודה זו? אמר להם: "לסוף חמישים יום." והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת העומר. כלומר: בזמן הזה שאין אנו מביאין קרבן ולא עומר, אלא מחשבין חמישים יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן. וזהו דרך דרש, דעיקרא דמילתא הוא שזהו זכר למקדש.

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

On Shavuos.  23:20

והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני ה’ על שני כבשים קדש יהיו

Questions for Achrei Mos Kedoshim

In 2025 I asked 1, 2, 3, 4, 6, and 10. I mashed two and three together, but I shouldn't have.

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול ?

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under the dinei Torah of kesoves ka'aka to remove it?

NEW QUESTION

Show me where a future event is referred to in past tense.

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

16:26 and 16:28

The one who takes the שעיר המשתלח and the one who burns the בשר ועור של פר ושעיר הנשרפים  of Yom Kippur.

16:26

והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:28

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

The other cases are:  The one who actually burns the פרה אדומה, the one who throws the  עץ ארז ואזוב ושני תולעת into the fire, and the one who gathers the ashes.  (NOT the one who throws the mei chatas on the tamei.)  The fourth case is one who does the maaseh mitzva of pirya ve'rivya.

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur, like a few other korbanos in Parshas Vayikra, are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

Any normal talmid chacham would say "Of course it has to be a Kohen. What, you think it's stam issurei hanaah? It's like the eimurim of every korban, but the sreifa is done michutz lamachaneh. 

That is what makes it such a great question, because the pesukim in our parsha say nothing about needing a Kohen for the sreifa, no more than needing a Kohen for the Ish Itti. And, more conclusively, see the Rambam in  ז מעשה הקרבנות ה who says black and white that a non-kohen can burn any of these korbanos.  

וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק דָּמָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָם וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר. וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן. וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם בְּבֵית הַדֶּשֶׁן:  

שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לִשְׂרֵפָה. אֶחָד בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁל חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פָּסוּל בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת. אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר אוֹ לָנוּ הָאֵימוּרִין שֶׁלָּהֶן:  

וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּהַר הַבַּיִת וּשְׁמוֹ בִּירָה. וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר צֵאתָן מִן הָעֲזָרָה. וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית הַדֶּשֶׁן. וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן:  

וּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין כְּשֵׁרָה 👈בְּזָר👉 וּבַלַּיְלָה.

based on 

ירושלמי יומא ספ"ו תני ר' זרי' זר ששרף מטמא בגדים לא צריכא וכו' מה שיהי' כשרים בלילה קו"ח מה אם הקטיר אימורים שאין כשרים בזר כשרים בלילה אלו שכן כשרים בזר אינו דין שיהי' כשרים בלילה:

So, now that this is established, can a non-Jew burn these korbanos? Like the Magen Avraham (תמ"ו ס"ק ב) says from the Shelah on biyur Chametz?

 (I think that the Nisrofin the mitzva is "see to it that they are burned," not the act of burning. This is to answer Reb Akiva Eiger's (in Mishnayos) and the Sfas Emes's (in the Gemara) kashe on Rashi Temura 34a who says

 כל הנשרפין לא יקברו - דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל להו:

and they ask no, it's because you have a mitzva of sreifa. Reb Akiva Eiger has the same complaint on the Shelah brought in the Magen Avraham in תמ"ו)

No, it has to be a Jew. Because it says he and his clothing will become tamei, 16:28:

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 

which obviously does not apply to a non-Jew.

However! The Chizkuni on 16:27 says that only Kohanim can burn the nisrofin: 

 ושרפו באש הכהנים ישרפו 

Whatever the reason that he says not like the Yerushalmi/Rambam, you see that the pashtus is that it does require Kohanim, just like regular אימורים.  

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

16:25  ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה

16:27  ואת פר החטאת ואת  שעיר החטאת אשר הובא את־דמם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם

Without exception, in all of Vayikra, those parts of the korban that are burned on the Mizbaieach are described as והקטיר (and it always says הכהן) and those that are burned outside the machanaeh are described as ושרף (and it never says הכהן), which is really why the Rambam mentioned in #2 says that the burning of Chataos Hanisrafos can be done by a non-kohen. 

It seems that the explanation is obvious. והקטיר comes from the shoresh kitor, like by Sedom, and it is hif'il. Meaning that the burning is done IN ORDER TO PRODUCE SMOKE/RAY'ACH NICHO'ACH.. But ושרף just means burn it, בנין קל. Burn it because there's a mitzva to burn it. 

It's amazing that I have not found anyone who says this. It looks like it's rock solid. And it makes the Chizkuni mentioned above in 2 more shver.

UPDATE A WEEK LATER: The exception is the Parah Adumah. It says saraf, and obviously only a kohen can do it. Bamidbar 19:4-5. But the observation is still correct regarding Korbanos that have kedushas haguf. Parah Adumah is an entirely different sugya.

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscripted from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscripted from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

How would this accrue to a Jew's benefit? It is possible that one can do a mitzva with the kavana that the zechus should benefit another person. Example: BB 10b, האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני. So the gentile could bring his Korban intending that the zechus would go to the Yisrael. 

But if you disagree with that case, here's another. If a Jew enabled a gentile to bring a korban - not that he buy it for the Jew, but that the gentile will now be able to afford to bring a korban- the zechus of the korban will accrue, at least to some extent, to the Jew who enabled him. We see this in, for example, the מהר"ם אלשקר סי' ק"א   quoting Rav Hai Gaon on the subject of purchasing actual zechusim, not just the zechus of being mechazeik.

 וכן המסעד מקיימי מצוות כדי שיוכלו לקיים יש לו שכר על כך ולהם, וביותר מי שעוזר עסוקים בתורה ובמצוות להפנות לבותם לעסוק בה יש לו שכר, והשכר שיש לו על פעולתו הוא.

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

The three prohibitions of Kilayim mixtures are all found in one passuk: (1) not to mix animals when plowing one's field, (2) not to mix seeds when planting, and (3) not to mix wool and linen in the same garment (19:19).

 

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

Three laws refer to Peiyos: (1) Do not harvest the "corner/edge of your field," but rather leave it for the poor  (19:9). (2) Do not round off "the corner/edge of your heads, (3) nor destroy the "the corner/edge of your beards" (19:27).

Hiddur mitzva is only possible by fulfilling a positive mitzva in a superior manner. There is no hiddur mitzva in avoiding an issur. Regarding Peiyos of the head and beard, there is only an issur to cut them.  By the Peiyah of the field, there is both an issur to cut it (חינוך רי"ז) and a mitzvas assei to leave it (חינוך רט"ז).

A tzushtell In support of this assertion: The Gur Aryeh in Vayigash (46:10) says there is no sense of אינו מצווה ועושה  by a לא תעשה. 

ואפילו אם אתה אומר מאחר שכל המצות הם מצוות צדיקים וישרים וטובים – למה אין ראוי ומחוייב שיעשו הכל, שהרי מי שאינו מחוייב בדבר כמו הסומא אליבא דרבי יהודה (ב"ק פז.) והנשים במצוות שהם פטורות – מצוה הוא דעבדי ומקבלים שכר, זהו דוקא במצות עשה דיש על זה שכר, אבל מצוות לא תעשה שאין קבול שכר על מצות לא תעשה, ומאחר שלא נצטוו – למה יקיימו. וראיה לזה הנשים שהם פטורות מ"בל תטמאו" (ויקרא כא, א) ו"לא תשחית" (שם יט, כז) אם מקיימים המצוה אין להם שכר כלל על זה, והכי נמי למה להם להפריש עצמם מן דבר שאין אסור להם בזה. אבל מצות עשה יש לעשות ולקיים, כי זה הוא רצונו של מקום, ויש קבול שכר על זה. ולכן תמצא תמיד במצות עשה שהיו מקיימין, כגון שחיטה ושבת, אבל במצוות לא תעשה אין הדבר כך, דלא מסתבר לאסור אחר שלא נצטוו, אלא אם אותו המקיים ראוי שיהיה נזהר בהם:

 

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול?

The son of the previous Kohen Gadol. 16:32

וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו 

 

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

When he appears before a judge as a party to litigation. 19:13

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

 

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

The mitzva to rebuke a sinner. 19:17

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

You have a mitzva to rebuke someone who is doing an aveira. The end of the passuk means that if you are in a position to prevent him from sinning, and you do not do so, it is as if you yourself did an aveira (Shabbos 54b and Shaarei Teshuva III:72) It follows that doing this mitzva has the same weight as avoiding an aveira.

 

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under dinei Torah to remove it?

No, there is no such obligation other than the chillul Hashem aspect. The issur is not the having. The issur is the writing.          19:28

ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

NEW QUESTION

Show me where a future event is referred to in past tense.

18:28

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

See Mishnas R Aharon in Bechukosai 26:45. Gevaldik.

___________________________________________________

THERE ARE assumptions made in these answers which I hope you will find arguable. They are, however, defensible.  The fun of this caliber of question is to stimulate thought. 

Examples: 

-Contrary to the implication of the Maharam Alshakar, plenty of poskim say that the shared zechus of enabling others to do mitzvos is only known by limud HaTorah, not by other mitzvos.  See, for example, Meishiv Davar 3:14.

-That there is no din hiddur on Peiyos because it is only an issur, and there is no din hiddur in a lav.  This is not necessarily true according to the Brisker and Reb Moshe definition of hiddur. I have been told that Reb Chaim Kanievsky said that big peiyos is a kiyum of hiddur mitzva. On the other hand, Reb Nachum Stone Shlita says there is no din hiddur on a lav.

-If the din of אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור  is because the aveira is done with a קום ועשה, my not being mochiach is still a שב אל תעשה, so my mehalach might be wrong.   If, on the other hand, it is because of the chomer ha'issur, and I'm responsible for someone else's מעשה איסור as if I did it, I would have to give anything to avoid that עונש חמורה.  This will relate to the question of whether the din chomesh applies to Pesach and Mila.  Example: the Maharal says that only in Mitzrayim were they obligated to buy a Pesach for a fortune, because it protected them from dying. Evidently he holds that Pesach Doros, even though bittul is kareis, there is still a din of al yevazveiz. Maharal Shemos 12:21-

אמר כאן לשון זה (שמות יב, כא) 'משכו וקחו לכם', כלומר, כל אחד יקח בין מי שיש לו משלו, ובין מי שאין לו, צריך ליקח אותו בדמים יקרים מאוד... אע"ג דבשאר מצות אין האדם חייב לתת כל אשר לו בשביל מצוה אחת... הכא צריך לתת יותר ממה שהוא חייב לתת בשאר מצות עשה, בשביל שהוא הצלתו כדאמר קרא בפירוש, ואם לא כן יש לחוש לנגף

sure, avoiding kareis is also "chashash negef," but that's only if you should have but you didn't. If you're pattur, there's no kareis.  But (and certainly for milah) then you have the Baal HaTanya's chiddush- 

(אגה"ק פ"י): "ומה שאמרו 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש', היינו, דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה, אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין, פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף, שאין כסף נחשב, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב (איוב ב, ד)".

Questions for Tazria Metzora

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

7.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

8.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream, or refuah, on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "You should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

12:1-6

After a caesarian birth, there are no special laws of tuma and tahara; There is no korban. The child’s bris can be but does not have to be on the eight day. If the bris is done on the eighth day, it is not docheh Shabbos.

 

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

13:13

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא

As the Gemara (San 97a) there says,

דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא? ״כלו הפך לבן טהור הוא״.

 

 

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

Because he is called a קרח  or a גבח, and a shmatteh is called קרחת או גבחת.

Man- 13:42

כי־יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

Shmatteh- 13:55

וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

 

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

Yes.  Nig’ei battim is exclusively in Eretz Yisrael.  This limitation is unique to the Tzaraas of houses. There is no such limitation for Tzaraas of people or of cloth and leather

14:34

כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם׃

 Not explicit in the pesukim, but a metzora is only banished from walled cities that were given a special kedusha. This is how Chazal understand the words  (13:46) "בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ"

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

Tzaraas of people and Tzaraas of houses require a korban to become tahor. Tzaraas of clothing does not require a korban. This was pointed out and explained by the Rama in his sefer Toras HaOla volume III chapter 68.   https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35871&st=&pgnum=206&hilite=  see there. My simple explanation is that the first two hurt kedusha; of a person, and of a house, symbolized by the mezuza. Clothing has no inherent kedusha, so no korban is required to restore kedusha.

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

15:13, a Zav:

וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

15:28, a Zavah

וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר׃

Both have to count, neither makes a bracha. Why is this different than Sefiras HaOmer?

1.      Sefiras HaOmer is an independent mitzvah. The counting of tahara is only a הכשר, it is just a prerequisite for becoming Tahor.  If they don’t care to become tahor, they don’t have to count.  (pashut.)  (problems – Machlokes Beis shammai + Beis Hillel against R Yosi b’reb Yehuda in Nidah 30a. BSh and Bh hold טבילה בזמנה מצוה So it’s not just optional.  Also, Shechita is a macshir and you still make a bracha.)

2.      Sefira is a set number of days. In the case of Tahara, if tuma interrupts, you have to start over. (Tosfos Kesuvos 72a)-

וספרה לה לעצמה - וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה וי"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב"ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות:

Explanation of Tosfos in Noda B’Yehuda II YD:23 arguing with Shelah who makes it into a mitzvah:

כוונתן דביובל ועומר שתמיד הזמן נמשך כסדר לא צריך קרא למכתב וספרת שהרי אין צריך בזה השגחה כלל א"ו מצוה היא אבל בזבה שאם תראה תסתור ואין הזמן עובר ממילא וצריך השגחה על זה ואם כן אין כוונת הפסוק בוספרה לה על הספירה אלא על ההשגחה שיהיו נקיים ולא למצוה לכך אין לה למנות. זהו הנלע"ד לדחות עיקר דברי השל"ה. אבל לדידן אפילו אם יהיבנא ליה להגאון השל"ה סברתו שפסוק זה וספרה לה למצוה הוא אכתי אין לדבריו קיום בנשי דידן דהרי זה פשוט אף אם נימא שהיא מצוה מ"מ מצוה זו שייכא להטבילה דאטו אם לא תטבול כלל ואין רצונה לטבול מי יש מצוה בספירה הזו אתמהה

 

8.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

Shaving his head and face with a razor- 14:9 – a double issur for any man, and an extra issur if he is a nazir, but a metzora who needs to become tahor has to shave all his hair.

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר

Just interesting – the Gimmel in והתגלח is written large. Reasons given are:

1.    Three people have this halacha of being shaved as bald as an egg- The initial group of Leviim during their inauguration, every nazir after his term ends; and the metzora.

2.      That this taglachas supersedes three issurim – peios harosh, peios hazakan, and nazir.

3.      That a boy’s first haircut should be at three years old.  I’m not making this up. It is said in the name of the Arizal. And it’s passuk 33, so you should do it on Lag BaOmer. If you believe that the passuk numbering is holy, which is isn’t. Even though נעשה ונשמע is 24:7.

 

7.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

Yarok. ‘Green’ and ‘will spit’.

Green- 14:37

וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת

Spit- 15:8

וְכִי־יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream or refuah on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "If the medicine is to cure the rash, and not just for the discomfort, you should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

Yes, he is allowed to go into Yerushalayim. 

The Tuma and Tahara status, and the banishment of the Metzora, only go into effect when the Kohen says "Tamei" or "Tahor" (as the Meiri says in MK 7b d'h אפילו,  

'אפילו היו סימני טומאה של מצורע או סימני –רפואה ניכרים לכל אדם אינו לא טמא ולא טהור, עד שיטמאנו הכהן או יטהרנו'.)

Rav Kanievsky was not a Kohen so despite his psak halacha, the man remains tahor.

However, the prohibition of removing signs of Tzaraas is inherent. It is Safeik Issur Deoraysa to remove what might be symptoms of tzaraas (Devarim 24:8, השמר בנגע הצרעת) until an expert, Kohen or non-Kohen, says that they are not tzaraas.   

Note: There is one and only one solitary shittah that obvious tzaraas is immediately tamei, with or without a kohen. That is the Yaavetz, שו"ת שאילת יעבץ א, קלח. The only achron  (the Minchas Yitzchak in  ה, א, יד; ו, קלב ד"ה והנה) who cites him lehalacha does so for purely political reasons, to keep people off of the Har Habayis, an issur kares.   Everyone else only mentions him as a curiosity: 

Ayeles Hashachar here in 13:2;   Lehoros Nassan, 13:2;  and more.