Chicago Chesed Fund

https://www.chicagochesedfund.org/

Monday, April 19, 2021

The Importance of Mesibas Preida, Tzeischem L'Shalom, Goodbye Party.

 Three parts.

Part One: Sources in Chazal for the idea of marking a person's departure from his home city with a סעודת או מסיבת פרידה, וצאתכם לשלום

Part Two: The story of the Beilis Trial, and how it relates to the idea of a Seudas Preida.

Part Three: An insight into the interconnectedness of all men, and even more so the people in the Jewish community, and the beauty that is hidden in so many people כפלח הרימון, and how important it is to try to understand, and appreciate, and admire our fellow Jews. 


 Part I

To some extent, you don't need a makor in Chazal for things that are obviously good and true. On the other hand, we do like to cite sources for everything, such as in Gittin 6a, 

והא בבל לצפונה דא"י קיימא דכתיב (ירמיהו א, יד) ויאמר ה' אלי מצפון תפתח הרעה

So, is there a source for gathering to wish a friend off when he leaves the community?  I have three. 

Two are from the stories of Eliahu and Elisha.

The first is in Malachim I 19:19-21.

Sunday, April 18, 2021

Pesach Pizza Pan Parchment Paper Petur.

 This past Pesach, we had a bright new star in the kitchen - 

The Betty Crocker Pizza Maker.

It is the perfect size for hand shmura or machine matza, you dip the matza into water, put it on the hot pan, cover with tomato sauce and cheese and vegetables, close it for a few minutes, and voila!  It really produces very good pizza, even without factoring in a Pesach handicap.  We made dozens of them, and not a bit was left. 

The problem is, how to be tovel this thing.  As with all electronics, there are those that are mattir without tevilla for various reasons. There are those that avoid the issue either by being mafkir or by being makneh to a Gentile.

But if you are worried about the issue of tevilas keilim, and you don't want to rely on the mattirim, nor do you want to be mevatel a mitzva deoraysa with a ha'arama, and you're afraid that immersion will cause risk of danger, can you use it with parchment paper interposed between the metal and the food, top and bottom? None of the food will touch the kli.  I am told that it works perfectly with parchment paper.

No. Sorry.  First of all, I have a mesora from Reb Moshe that what matters is the sheim kli, and using it with paper doesn't change the reality that it is a kli matteches.  Besides my mesora, there is the teshuva from Reb Shlomo Zalman.

Minchas Shlomo II Yoreh Deiah 66.

נראה דבלי שדרך תשמישו הוא ע"י שקית שיש בו כמו כד שמחזיקים בו חלב בשקית של ניילון, או אפי' שקיות של נייר אם רגילים להוציא ולהכניס ע"י השקית, נראה דחשיב הפסק אם כך הוא עיקר תשמישו, אבל אם הדרך להשתמש רק ע"י פריסת   מפה וכ"ש נייר וניילון, אף שיש דוגמא לספק זה במגילה כ"ו ע"ב דכורסיא תשיב תשמיש דתשמיש בגלל המפה שפרוסה עליה, ולענין מוקצה של בסיס לדבר האסור בנר דולק על השלחן חשיבי תרווייהו כבסיס כמבואר בסי' ש"ט, אפי"ה נראה דנד"ד שאני דחציצת הנייר לאו כלום הוא. ונלענ"ד דטעון טבילה עם ברכה ותמיתני בעניי על הבן איש חי (ש"ב פר' מטות) שכת"ר כתב שמסתפק בכך.


(I personally was tovel them in snow, not because I was chalila going against rov haposkim, but relying in part on the meikilim by such appliances in general, and doing it where the snow originally fell and in a fashion that the chshashos of tevilla in snow did not pertain.  Although Rabbi Abadi of Lakewood also holds like this, please do not rely on me. See https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=54963&st=&pgnum=204

A Tevilla alternative, without the guilt of haarama or snow kulos, is to take the appliance apart and put it back together such that you have a פנים חדשות, a keli that was made by a Jew. Rabbi Moish Pollack told me that such a service is available in Lakewood.  I am not an expert in hilchos tumas keilim to know what comprises broken and re-created, so I have never taken that option. Obviously, it would called useless, but I don't know if the ease of fixing the cut wire means it's still the old keli, and whether an external problem makes it "broken." It could still hold food, it's just not useful for its original purpose.  But just this morning, Rabbi Dr. Nachum Stone, of Maaleh Adumim, told me that Harav Nachum Rabinowitz said that cutting off the plug and putting it back together definitely is called panim chadashos and there would be no chiyuv tevilla!  Wonderful.  Bli neder, I'm taking out my wire cutter.)


I find Reb Shlomo Zalman's teshuva a little difficult to understand, but I think that he would say that a candy dish in which you put wrapped candy is not chayav tevilla; it is more like a pitcher for bags of milk than paper on top of a dish.

The Ancient and Tragic History of Racial Profiling

 Breishis 39:1

ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה

Medrash Rabba Vayeishev Breishis 86:3

וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי, גְּבַר עָרוּם, וּמָה הֲוַת עֲרִימוּתֵיהּ, אֲמַר בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמָנִי מוֹכֵר כּוּשִׁי, וְכָאן כּוּשִׁי מוֹכֵר גֶּרְמָנִי, אֵין זֶה עָבֶד

Clever man, that Potiphar. He knew that something was amiss.  

I found this somewhat puzzling, because even given the norms of this peculiar institution, it seems to me that you could kidnap or vanquish anyone and sell him in another country, no matter what color he might be. Evidently, people were categorized by color and commodified, and a person that did not fit into that schema was not thought of as a natural slave.

But let us assume that Potiphar, and the Medrash, were describing the reality of the slave trade. What do the words גרמני and כושי mean?

Vayikra 13:4

ואם בהרת לבנה היא בעור בשרו

Mishna Negaim 1:1

מראות נגעים שנים שהן ארבעה.

בהרת עזה כשלג ...

How do we know that Baheres is bright white?

Abayei in Shavuos 6b

ומנלן דבהרת עזה היא אמר אביי אמר קרא (ויקרא יג, ד) ואם בהרת לבנה היא היא לבנה ואין אחרת לבנה

So in Negaim 2:1, the Mishna says 

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה.

and the Rambam there explains that Garmani is related to the Aramaic for "bone."  They are as white as bone.

גרמני שם הלבן ביותר מיוחס אל העצם אשר שמו גרמא

Rabbi Yishmael in the Mishna points out that we Jews are of an intermediate, woody color.

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

From the Medrash, though, it is clear that the Jew's hues are much closer to that of the Germanim than that of the Kushim.  Apparently the Yishmeailim that were selling Yosef were of a swarthier hue than Yosef, even before we were supplanted by the Khazars.


The Gaon in Eliahu Rabba (and Reb Elyah Bachur in his Tishbi) says that the word Garmani refers to the descendents of Gomer, who lived up North, while the Kushim lived in the South.

בגרמוני – זה איש מבני גומר כדאמרינן ביומא גומר זה גרממיא, וגרסינן גרמניא וכ"ה בילקוט. והוא שבני נח דרים בג' רוחות העולם, שם במזרח, יפת בצפון, חם בדרום, ומפני שהחמה בדרום נמוך הוא מאוד בני אדם הדרים שם שחורים וכוש הוא מבני חם ודר בסוף דרום, הלכך הם שחורים ביותר מחמת השמש, ובני יפת הם דרים בצפון ורחוקים הם מהשמש, הלכך הם לבנים. וגומר דר בסוף צפון הלכך הם לבנים ביותר וכו'.

The Tiferes Yisrael brings the Gaon but he says that their color has nothing to do with their environment. They just are like that naturally. Germani and Kushi are just place names.

ולם לפע"ד הרי לפי"ז לא תלי כלל באיזה אקלימא הוא דר, שיש שנולד כך משונה בעורו, ונקרא בל"א אלבינוס, והוא מום באדם ונקרא בלשון המשנה לבקן [בכורות פ"ז מ"ו], ולמה לא קראו תנא גם הכא כן, ותו מסתבר דכמו כושי שהזכיר תנא, נקרא על שם ארצו, כך גרמני על שם ארצו נקרא].

The Tosfos Anshei Sheim there adds the sefer Beis Dovid who says that the Germans are not the whitest. They are not nearly as white as Hollanders.

מכאן תשובה למ"ש הרמ"ז, וז"ל, בגרמוני אנשי גרמניא הם לבנים ביותר, וכ"מ במוסף ערוך (ערך גרמן ב), ע"כ, וליתא דגרמוני אין פירושו איש מגרמניא דתנא בא"י קאי, ואילו היה המוסף הערוך בגרמניא היה רואה בעיניו שאינם לבנים כ"כ כמו אנשי הולנדיא שהיא ארץ מולדתו.

His complaint is not really valid, though, because in Megilla 6b it says 

גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו.

which says that Germamia is from Edom, the son of Shem, while in Yoma 10a it says they are from Yefes - 4

בני יפת גומר ומגוג ומדי, גומר זה גרמניא

and the Gaon says that the correct girsa in both places is Germanya, not Germamya. So are they from Sheim or Yefes? Evidently, they are both white, but there was some movement of populations such that the original Germamians ended up in Holland, while the current residents, who are slightly less white, are really of Italian origin.

Ayy, you're going to say that Sancherev mixed up all the nations?

בשנת תרנ"ח כשביקר וילהלם קיסר גרמניה בירושלים וכל בני העיר בראשות גדולי התורה יצאו לבקר את פניו, השתמט רבינו באומרו כי מה שאמרו חז"ל (ברכות ט ב) א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים, לא נאמר לגבי מלך מזרעו של עמלק.

עי' בס' אורחות רבינו מהגרי"י קנייבסקי זצ"ל שקיבל את דברי רבינו, ולא היה תמוה בעיניו על שהורה שלא לברך אף שהיה בידו סמכות של מלך, אלא דהקשה שהרי במסכת ידים (פ"ד מ"ד) מובא שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות א"כ מנין לנו שהגרמנים המה מזרע עמלק. ואמר הגריי"ק זצ"ל דאפשר שדעת הגרי"ח מקורה במגילה, דאמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע אל תתן לעשיו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק זו גרממיא של אדום, שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו. וכתב הגאון ר' יעקב עמדין בהגהותיו על מסכת מגילה שכוונת הגמ' על ארץ גרמניה, וכ"ה גירסת הגר"א, ולפי"ז מבוארת דעת הגמ' כאן דאומה זו לא בלבל סנחריב, וחולקת על המשנה דמס' ידים.

So the Germanic people, or at least the Nordic people, are not included in the bilbul of Sancherev.

As for Kush/כוש, that name appears in Breishis 2:13, וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. Later, Cham named his son Kush. Perhaps the names used in Breishis are al shem ha'asid. I think it is self evident that the Kush in Megillas Esther has nothing to do with the African Kush associated with the usual Kushim and the son of Cham. That Kush refers to the mountain range that runs from Afghanistan through Pakistan, north of today's India.

(Much of the above is derived from here.)

Achrei Mos. The Se'ir Azazel

The term "Scapegoat" expresses an error on the part of non-Jewish readers of the Torah. They believed that the Azazel goat was allowed to escape. Our tradition teaches that it was not allowed to escape, it was thrown off a cliff to its death.

Here is the etymology of Scapegoat.
scapegoat (n.)
1530, "goat sent into the wilderness on the Day of Atonement as a symbolic bearer of the sins of the people," coined by Tyndale from scape, a shortening of escape (see scape (v.)) + goat; the whole word translating Latin caper emissarius, itself a translation in Vulgate of Hebrew 'azazel (Leviticus xvi.8, 10, 26), which was read as 'ez ozel "goat that departs," but which others hold to be the proper name of a devil or demon in Jewish mythology

 Indeed, the words of the Torah do not state explicitly that the goat is killed.  But in all honesty, the idea that all the sacrifices are slaughtered, including the Parah Adumah and the Egla Arufa, and davka the goat that symbolically carries the nation's sins would just be set free to wander in the desert, is untenable, even without Torah she'baal peh.  One suspects that they chose to disregard the most likely explanation only because doing so would lend credence to our mesorah. 

Rabbi Dr. Scheiber argues that from taharas metzora (Vayikra 14 4-7) you see that sometimes, an animal used for kapara/exoneration is set free.  Additionally, he points out that just a few perakim separate the paired animals in last week's Parshas Metzora and the paired animals in this week's Parshas Achrei Mos. In the case of Metzora, it is clear that the un-slaughtered bird is set free. On what basis can we be so confident that by Yom Kippur the unslaughtered goat is killed? At least it remains ambiguous, and it would be reasonable to resolve the ambiguity of the shiluach of the sa'ir from the explicit din of the shiluach of the tzipor.
I responded that one must note the differing terminology of the two parshiyos:

וצוה הכהן ולקח למטהר שתי־צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב
וצוה הכהן ושחט את־הצפור האחת אל־כלי־חרש על־מים חיים
את־הצפר החיה יקח אתה ואת־עץ הארז ואת־שני התולעת ואת־האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים
והזה על המטהר מן־הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את־הצפר החיה על־פני השדה

Five times in four pesukim is the term chaya used. In the last passuk, it says that  ושלח את הצפר החיה על־פני השדה, once again calling it Chaya when he sets it free. But by the seir Azazel, in the last reference, it does not call it the Chay. It says  ושלח את השעיר במדבר.
So yes, we do find a case of shiluach to freedom of the second of paired animals where the first was killed. But both from the sair's job of "carrying sin," and from the fact that Chaya is dropped in the last passuk, I think it is clear that it is not meant to remain alive. This change in the description of the tzipor removes the ambiguity from the Sa'ir.
Rabbi Schreiber responded
All you have proven is that the bird is alive.
The question at hand is :
Is the Torah contrasting the treatment of the bird to that of the goat or is it a saying the goat is to be treated LIKE the other paired animal

However 
I could make this distinction:
The birds are brought after the tzaraas has resolved -presumably the person has done teshuva and learned their lesson.
In contrast the saier works לשבין בין לשאינם שבין.

So the Torah is saying the metzora has redeemed themselves while Klal Yisroel has not yet demonstrated their worthiness for כפרה.

Rashi mentions this as well. 

On passuk 16:10,

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה:

Oneklos says

וּצְפִירָא דִּי סְלִיק עֲלוֹהִי עַדְבָא לַעֲזָאזֵל יִתָּקַם כַּד חַי קֳדָם יְיָ לְכַפָּרָא עֲלוֹהִי לְשַׁלַּח יָתֵיהּ לַעֲזָאזֵל לְמַדְבְּרָא:

Rashi explains,

יעמד חי. כְּמוֹ יֻעֲמַד חַי — עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְתַרְגּוּמוֹ יִתָּקַם כַּד חַי; מַה תַּ"ל? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לְשַׁלֵּחַ אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל וְאֵינִי יוֹדֵעַ שִׁלּוּחוֹ אִם לְמִיתָה אִם לְחַיִּים, לְכָךְ נֶאֱמַר יָעֳמַד חַי, עֲמִידָתוֹ חַי עַד שֶׁיִּשְׁתַּלֵּחַ, מִכָּאן שֶׁשִּׁלּוּחוֹ לְמִיתָה (ספרא):

Why does he translate יעמד חי  as  יִתָּקַם כַּד חַי?   The words כַּד חַי mean "while it is alive," and the "while it is" is not in the words of the passuk. Elsewhere, Onkelos translates חי simply as חי. He explains that this is because the verses below do not state explicitly that the goat is sent to its death, but only that it is "sent off in the wilderness."   Psukim 21-22 - 

וסמך אהרן את־שתי ידו [ידיו] על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על־ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה

ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל־ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר

This is why the Targum needs to explain that חי only means that while the other goat of the pair was just slaughtered as a chatas, this one remains alive for the moment. But it, too, will later be killed.  Psukim 9-10 - 

והקריב אהרן את־השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה

Thursday, March 18, 2021

Bananas for Karpas

 This is just a bagatelle, but interesting nonetheless.

 A friend told me that his father always used celery for Karpas, and he strongly dislikes celery. There are two reasons for this strong dislike. One, because celery is not a barbecued rib. Two, it is celery.  He is already dreading the Seder because of the inexorable approach of the celery. So he asked, can he use a different vegetable?

I answered him that yes, he can use anything upon which you make a borei peri ha'adama. If he likes to dip Terra Chips into saltwater, he can use Terra Chips. He can use a banana, he can use pineapple. (Some poskim say that you make ha'adama on Papaya too because the stem is relatively soft and hollow. I strongly disagree. It can grow twenty feet tall and lives for years, and there are no early sources that consider the quality of the stem/trunk to be a factor. But if you follow Harav Ovadiah and not me, you can use a papaya, too. For an excellent discussion of the bracha on Papaya and the issue of Orla, this article from the OU.)

But his question reminded me of a story with the Chasam Sofer. 

After stealing the Afikoman, the Chasam Sofer's son, later known as the Ksav Sofer, asked his father, why do we do this? Why do we steal the Afikoman? His father said nothing. He asked again; again no response. He realized that his father was not going to answer the question, and he did not ask again.

The following night, the Chasam Sofer told him, now I will answer your question.

The reason we steal the Afikoman is because it says by yetzias Mitzrayim "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו "  Not a dog will bark at any of the Israelites, at man or beast ....

The Gemara (Psachim 113a) says 

 לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא 

Do not dwell in a city where no horses neigh nor dogs bark.

and Rashi explains

סוסיא - משום דהוא נטירותא בקרתא מאויבים ומגנבים:

Horses: because (by reacting audibly to strangers)  they provide safety from enemies and thieves.

So we see that dogs are a shmira from ganovim. That means that when the dogs are not barking, ganovim can do whatever they want. That being the case, by Yetzias Mitzrayim, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, nothing would be safe from Jewish Ganovim. To commemorate that miracle, we steal the afikoman.

Why didn't I tell you this answer yesterday? Because you need to know that the first rule is to respect minhagim, even if you have no idea why the minhag makes sense. You do it with full faith. After you learn to defer to and properly respect minhagim, then I can tell you the reason for the minhag.

(I suspect that the question had been asked dismissively, implying that it was a foolish minhag, and the Chasam Sofer needed to correct this attitude.)

Back to Karpas. If you really dislike celery, you're welcome to use whatever you want. There is some benefit to doing precisely what your father did at the Seder.  But the truth is, there are minhagim and there are minhagim. I think the choice of vegetable for Karpas is really not important, and you can choose whatever you enjoy. And if you choose to dip a banana into saltwater, instead of the mundane celery or potato, you can be sure that you are going to get questions from the younger members of the family - and that is exactly what you are trying to do!


UPDATE:

I mentioned 'bananas' because I thought the image of using bananas for karpas was comical. It was that or strawberries in pink Himalayan saltwater. If you do want to go with bananas, I recommend banana chips. 

But, in a cosmic coincidence, Reb Sass tells me that he heard that Harav Pinchas Teitz of Elizabeth davka used bananas for Karpas.  He did so to publicize the fact that the proper bracha on bananas is indeed ha'adama, and by using them for Karpas, the word would get out. How do you like that?

I just got an email from eidim ne'emanim that Rav Teitz did indeed use a banana. It was not his innovation, though. It was the idea of his father in law, Rav Elazar Mayer Preil z’l, and Harav Teitz decided it was a good idea, and adopted it. I even got advice on how to do it like the Teitzes: Bring the banana to the table whole, and peel and slice it right before dipping, so it does not oxidize.


UPDATE II

Reb Tzvi was kind enough to direct our attention to the shitta of my uncle, Reb Dovid Feinstein zatzal.  I saw it in the Artscroll "Laws of the Seder" that he authored.  Notable points there on page 35:

1. That the optimal mitzva is to use a vegetable that grows above ground, in that a root is not called a yerek. This excludes potatoes and carrots.

2. A fruit, even if you make ha'adama on it, would not be called a yerek, and, as such, is not lechatchila for Karpas.  This excludes cucumbers and tomatoes.

3. That Karpas should be raw, not cooked, because according to some the Karpas should stimulate the appetite, and according to the first teretz in Tos Eiruvin 55b, only raw vegetables do that, while cooked vegetables satiate. This would exclude cooked potatoes. 

4. That since onions are rarely eaten raw in the US, the bracha on onions is here and now shehakol. 

HOWEVER, my father in law, as did his father, uses cooked potatoes and Reb Aharon used raw onions. Since I grew up using potatoes, and I married into the Reb Reuven side of the family, I feel comfortable recommending banana chips and strawberries.

NOTE: My wife reminded me that my father in law, out of respect for his brother, has been using both celery and potatoes ever since Reb Dovid publicized his opinion. Guess what we're having alongside potatoes this year.

IF you want to be really serious about your karpas - more serious than, for example, the Chofetz Chaim, then maybe you should do what many yekkes do, and use Parsley. As Reb Dovid points out, the Gemara never uses the word Karpas in the context of the seder, only Yerek. But since we call it karpas, the fact is that the Rishonim in other places generally say that Karpas is parsley. See Rav and Yachin on Mishna Sheviis 9:1, Rashi Sukka 39b.  Some say that it is cress or celery.  Parsley, if you can get it without insects, is perfect almost lechol hadei'os. I personally do not understand why you make a haadama on it - for men, it's a garnish, not a food, but I am alone in that opinion.

Wednesday, March 17, 2021

Mitzva of Simchas Yomtov

It is well known that the Gaon said that the hardest mitzva of Yomtov for him is to be besimcha the entire duration of Yomtov.

It has been pointed out that this is apparently contrary to the Rambam in Avos 2:1 that indicates that it Simchas Yomtov is a mitzvah kallah, not a difficult mitzvah.

Mishna

רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבר לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות.

Rambam:

שצריך ליזהר במצוה שיחשב בה שהיא קלה כשמחת הרגל ולמידת לשון הקדש כמצוה שהתבאר לך חומרתה שהיא גדולה כמילה וציצית ושחיטת הפסח

Additionally:

The Gaon is certainly not like the Netziv in the Haamek Sheilah Vayakhel, where he deals with the differences of opinion regarding aveilus on Purim. (There are two prints. In the older one, it's on page 107. In the newer one, it's on page 429.) He says that the mitzva of simcha on Yom Tov is one moment, like Lulav and Shofar and Matzah.

ולא תקשה הא פורים דרבנן ואבלות יום ראשון מה"ת לדעת הגאונים ז"ל. שהרי כ' הרא"ש כתובות פ"א בשם הרמ"ה ליישב הא דחתן דוחה אבילות יום א' משום דהוי דברי קבלה ביום חתונתו וביום שמחת לבו. מכש"כ פורים דמפורש בד"ק מצות שמחה וגם הוי עשה דרבים. זה שיטת רבינו. והרא"ש בשם רבינו מאיר מרוטנבורג ז"ל הקשה דא"כ ה"נ פורים מבטל גזירת שלשים שהרי מדמה לרגל. וא"כ אמאי לא חשיב במשנה כמו רה"ש ויוה"כ. ולענ"ד ודאי דוקא שבעה מבטל משום שמחויב בשמחה ולעקור מצות שבעה מש"ה הוי כרגל לשבעה. אבל גזירת שלשים דעיקר הוא אחוי קרע וגהוץ ותספורת כמבואר בירו' פ"ג דמ"ק ה"ה גזרת שלשים אחוי גהוץ ותספורת ואע"ג שבכלל גזרת שלשים הוא שמחת מריעות דאסור כל שלשים. מכ"מ עיקר גזרת שלשים הוא גו"ת וע' מש"כ לעיל שם דאיכא דמפרשי הא דאי' בד' י"ט ב' דנוהג מצות שלשים ברגל כפרש"י דאסור בגהוץ ותספורת ואע"ג דס"ל דשמחת מריעות מותר בקובר מתו ברגל ולא כהרמב"ן וסיעתו ז"ל. ובהא דאסור בהני תרתי מש"ה קרי שנוהג כל מצות שלשים ומש"ה עולה למנין שלשים ע"ש היטיב והטעם דקרי לגו"ת מצות שלשים נראה פשוט משום שהקילו במקום מצוה שאין לו בנים לישא בתוך שלשים. עכ"פ כיון שעיקר גזרת שלשים הני תרתי ולא מצינו מצוה לכבס ולספר בפורים כמו במועד שקנסו שלא לכבס ולספר בחוה"מ כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין כדאי' ריש פ"ג דמ"ק. משא"כ בפורים. וא"כ דנוהג בפורים איסור גהוץ ותספורת מש"ה אינו מפסיק מצות שלשים. עוד הקשה הר"מ ז"ל דחזינן בפורים נשים מענות ומטפחות ולא כמו במועד. ולי העני לק"מ. דהא שאין מטפחות במועד לאו משום שמחה. דפשיטא שאין הולכים לפני המטה בשמחת המועד ח"ו ובאמת אין זה בטול המצוה כלל. שאין מצות שמחת החג תמידית בלי הפסק. אלא הוי כמו כל מצוה זמנית אכילת מצה ותק"ש שאינו אלא פעם א'. ה"נ מצוה לשמוח שעה א' ברגל. עכ"פ הא דאין מטפחים לאו משום שמחה אלא משום כבוד המועד שלא ינהגו בו מנהג חול. ובפורים לא חשו משום כבוד. 


After all, bigdei tzivonim is not going to have her walking on clouds all day long, nor is eating the Chagiga going to make you smile for 24 hours. 

Of course, the Netziv only means the ikkar mitzvah chiyuvis is fulfilled with one peula. He certainly holds that there is a kiyumis of simcha the whole day, because he famously says that every mitzva that has a shiur is still a kiyumis beyond that shiur.

He says this in the Sheiltos in Yisro regarding kolos of Shofar, in the Meromei Sadeh in Chagiga, and here it is in in the Meromei Sadeh on 39, where he warns his son to not overdo it with the horseradish, to use a minimal kezayis, or even better, to use lettuce.

ל"ט א במשנה ומצטרפין לכזית אשר כתב לבנו הגר"ח זצ"ל מיום ג' ח' ניסן תרמ"ב  

הקשבתי ואשמע מבנינו שליט"א כמה מעכ"ה נ"י מחמיר בכזית מרור והוא חריין ונפלאתי על זה מה ראה מעכ"ה בני נ"י לזה הן אמת לדעתי כל חיובי זית אינו אלא לצאת ידי חובה אבל מצוה יש כל זמן שמרבה וכמוש"כ הרבה בחיבורי (העמק שאלה י סימן נ"נ אות ד') ובפי' איתא בירושלמי והובא בתוס' חגיגה דף ח' לעולם הוא מוסיף והולך ודוחה יום טוב עד שיאמר אין בדעתי להוסיף, בכ"ז אין מצות מרור בכלל, חדא, אחר שאינו אלא מדרבנן. שנית, לשיטת הרא"ש אין מצוה אלא כל שהוא לטעום טעם מרור, ועי' מש"כ בהשמטות הנדפסות בח"ג על סי' ע"ג ישוב שיטת הרא"ש מקושית הגאון שאגת אריה. זה ברור דשיעור כזית המבואר בשו"ע הוא שיעור קטן מאד ולמה לנו להחמיר 

וגם מה שמדקדק לאכול חריין איני מבין מדוע לא ינהיג עצמו בסאלאטא כדעת רוב אחרונים זצ"ל שהוא חזרת והכי נראה ממס' עוקצין פרק ב' משנה ז' ולמאי נחמיר לאכול דבר שהוא כחרבות לגוף והלא דרכיה דרכי נועם כתיב ומכל שכן בליל פסח אחרי תענית ושתית יין לפי דעתי הדלה על בני נ"י לשנות  מנהגו בזה 

Differences in his words in various places create some doubt about whether he means you can be mosif by doing more in the same peula, like אל תשתה, or that you can be mosif all day long even after a hefsek, like the Yerushalmi. I think that he holds that it's a mitzva to be b'simcha even after a hefsek.

It is well known that the Shaagas Aryeh, and Reb Chaim in the stencil, and RYBS, all say that there is a din simcha besides the simchas chagiga which does not apply the first night. But all I am pointing out is that there is no denying the vast difference between the approach of the Netziv and the Rambam, and that of the Gaon.

I have to add one thing. If you read the Netziv kipshuto, it is extremely difficult to understand, and I believe he means something very different from the pashut pshat in his words. According to him, why אין נושאין נשים במועד? Have a piece of your Chagiga, or a piece of kishka, and then get married. I think he means that the day is mechayeiv simcha; the kiyum hamtizva is done with one peula. But the nature of the day is that is makes a chalos chiyuv simcha, which permeates the whole 24 hours, such that besides the constant kiyumis of simcha, anything inconsistent with simcha is a bitul asei. But then his pshat in Shloshim on Purim becomes difficult.

But the bottom line is that the Netziv will somehow have to agree with the achronim brought above, nicely expressed by R Nissim Karelitz

חוט השני חלק יום טוב וחול המועד דף קנ"ח:

ודע דמצות שמחת יום טוב יש בה ב ענינים, והם א', להיות שמח וטוב לב כמ"ש הרמב"ם, ב', לעשות פעולות מסוימות שמביאים את האדם לשמחה כמו אכילה ושתיה 

גדר הענין להיות שמח וטוב לב הוא מה שנקרא בל"א "צופרידען" [מרוצה] ופריילך [שמח] כאדם שיש לו קורת רוח, וזוהי מצוה שבלב וחיוב המצוה הוא להשתדל להגיע למצב של שמח וטוב לב, וכל שכן שצריך להרחיק מעצמו כל דבר אשר יכול לעשות היפך מן השמחה, כמו צער ודאגה, שצריך להסירו ולהיות בשמחה.

ולהיות "שמח וטוב לב" לא סגי שפעם אחת ביום טוב הוא שמח, אלא הוא צריך להיות במשך כל היום טוב במצב של שמת וטוב לב. וכבר אמרו על הגר"א שאמר שמצות שמתת יום טוב היא מצוה שיותר קשה לקיימה משאר המצוות, והיינו מפני שצריך להסיר מעל עצמו כל צער ודאגה ולהיות שרוי כל היום טוב בשמחה וטוב לב וכבר דנו האחרונים (חכם צבי) אם מותר ללמוד הלכות אבילות ביום טוב 

Whoever you hold like, I wish you a 

חג כשר ושמח במלא מובן המלה!

Tuesday, March 9, 2021

Do the Rules of Perika/Te'inah Apply to Tzedaka and Chesed.

 Mishpatim, Shemos 23:5

כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו

There are two chidushei dinim in this parsha. One is that if the owner of the animal refuses to work alongside you as you help him, you have no mitzvah. You are welcome to walk away. The other is that given the option of helping a friend, an Oheiv, with Perikah, or a Sonei, some lowlife, with Teinah, you should help the one whom you justifiably dislike. There is a machlokes Rishonim (familiar to most of us as the Tosfos in BM and the Tosfos in Pesachim) whether it's a real rasha, or just a nasty kind of person, and the Rama paskens it is not a real rasha. But it certainly is a lowlife.

Do these dinim apply to the general parsha of Tzedaka and Chesed?  Do we make a binyan av from Pr'uT? If not, why not?

The second halacha, the din that a sonei comes before a not sonei. 

BM 32a:

אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו

Is this true by Tzedaka? How about helping someone change his tire. Your friend and someone that it is a mitzvah to dislike are both on the side of the road, in the rain, with flat tires. Or need to be pushed out of the snow. Do you have to prefer the person you dislike? I hope not, because that would eliminate the whole concept of Tovas Hanaah. Besides being somewhat absurd.

The answer, as my brother Harav Akiva mordantly pointed out, is, "of course not." 

In the parsha of Tzedaka, the Torah says the instructive word "Achicha." 
(דברים טו, ז): “כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹוהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן”. 
In YD 251:
למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים:
מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו  (ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום) (טור בגמרא פ' הניזקין):
Gaon there - 
מי שהוא כו'. לשון סמ"ג ור"ל מומר לתיאבון כמש"ש ומ"ש בספ"ד דגטין (מ"ז א') שר' אמי רצה לפדותו לפנים מש"ה דעבד וטעמו כיון שהוא עבריין אינו אחיך ואינו מצוה על מאחד אחיך ועל וחי אחיך עמך עד שילקה וכמ"ש במכות כ"ג א' במתני' וכ"כ סמ"ק וכמ"ש בס"ב וכן דייק הב"י מלשון הרמב"ם שכתוב בס"ב מי שהוא עבריין להכעיס כו' משמע דלתיאבון אין איסור אבל ג"כ אין חיוב וכמש"ש בהג"ה אבל עבריין כו' ואין מוכרח ותוס' בעבודת כובכים כ"ו ב' ד"ה אני כתבו דמחוייבין לפדותו ולהלוותו וכן עיקר:,
There you have it. By regular Tzedaka, there is a din of Achicha, and Achicha means bemitzvos, and the more achicha, the more priority. Based on the other dinim of kedima, it appears that Achicha is interpreted in its normal meaning as well - your brother, your compatriot, your friend. In seif 9,

So it is clear that the din of favoring a sonei does not apply to other dinim of Tzedaka and Chesed. 


However, it appears that the other din in Pr"uT does apply generally.

Mishna BM 32a:

 הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה אם רצונך לפרוק פרוק פטור שנאמר עמו

Of course, this is only where the owner is an az panim, as the Meiri says.

הלך וישב לו כלומר שהיתה בהמה זו רבוצה והיה בעליה עז פנים והלך וישב לו ואמר לזה שפגע בו הואיל ועליך מצוה אם רצית לפרוק פרוק פטור ועל זה נאמר עמו ואם היה זקן או חולה ר"ל בעל הבהמה זקן או חולה ואין בו כח לעזור ואינו עושה כן מתוך עזות אלא מתוך חולי או זקנה חייב זה לפרוק ולטעון עמו לבדו:

YD 253:10:

עשיר המרעיב עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו אין משגיחין בו:

and Maharashdam YD 166:

 כל הנהו עובדי כתובות מז ע"ב דהלל שלקח לעני בן טובים סוס לרכוב עליו ואנשי גליל שלקחו לעני ליטרא בשר היינו שהיו מלומדים בכך דלא מיירי אלא במי שהורגל ואין לו יכולת עתה בשום צד למצוא הרגלו ולימודו ואפשר יסתכן על זה אמרה תורה אשר יחסר לו לא על מי שאבותיו ואחיו וארץ מולדתו רגילים להתפרנס מטרחם ועמלם ויגיע כפיהם והוא רוצה להתנהג מעונג בלתי עמל דאין זה נקרא יחסר לו כי הוא מחסר את עצמו ושאיש כזה אין על הצבור מוטל לפרנסו ולא על קרוביו הוי כמי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו שאין נזקקין לו 

 פשיטא שאין חלוק בין מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס למי שאין לו מעות בעין ויכול להתפרנס ממקום אחר ממלאכה או אומנות או סחורה שאם יעלה בדעת שכל מי שאין לו מאתים זוז בעין ויכול להרויח מזונותיו במלאכה או בענין אחר כנזר יתפרנס מן הצדקה אין ספק שהיה זה מן הנמנע שרבו מאד האנשים שאין להם מעות בעין והם בעלי מלאכה או ד"א שיתפרנסו מן העשירים ולא היה הקומץ משביע את הארי 

 And his slightly younger contemporary, the Kli Yakar, in Mishpatim, directly relates this to the parsha of Pru'T:

 מכאן תשובה על מקצת עניים בני עמנו המטילים את עצמם על הציבור ואינם רוצים לעשות בשום מלאכה אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או באיזו דבר אחר אשר בו יכולים להביא שבר רעבון בתיהם וקוראים תגר אם אין נותנים להם די מחסורם כי דבר זה לא צוה השם כי אם עזב תעזב עמו הקם תקים עמו כי העני יעשה כל אשר בכוחו לעשות ואם בכל זה לא תשיג ידו אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו די מחסורו אשר יחסר לו ועזב תעזב אפילו מאה פעמים 

and Sefer Chasidim 

יש צדקה שאינה נראית כצדקה והוא לפני הקב"ה צדקה מעולה, כגון עני שיש לו חפץ למכור או ספר שאין חפצים לקנות, ואדם קונהו מידו, וכן עני שחפץ לכתוב ואין אחרים רוצים להשכירו והוא משכירו, אין צדקה למעלה ממנה, שהוא יגע בכתיבה ואתה נותן לו רווחים, אבל אם תראה איש שיכול ללמוד והוא מבין וסופר שיכול לכתוב ואינם רוצים ללמוד ולכתוב, אם תתן להם צדקה קורא אני עליהם "לצדקה והנה צעקה" (ישעיה ה') שנאמר (שם כ"ז י"א) "כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו ויוצרו לא יחוננו. (תתרלב-ה) (ספר חסידים [מהד' הרב מרגליות], סימן אלף ל"ה). 
(I have to admit that the Sefer Chasidim is most likely focusing on the problem of enabling and perpetuating dependency and its destructive consequences, or taking limited communal funds that are needed by the weak and destitute. He seems to not want to derive it from the parsha of Pr'uT, perhaps because such a derivation is not necessary.)

In any case, it seems clear that the din of עמו, as stated in the parsha of Pr'uT, does apply to all kinds of Chesed, directly or indirectly.

Several years ago, my nephew, the תלמיד חכם and עוסק בצרכי ציבור באמונה, Rav Tzvi Ray, said something deeply true. It may be that you have no mitzva to support someone that is capable of supporting himself. But that is not the question you should be asking. Your reaction should be "How can I help." 

I found that the Smak says exactly what Reb Tzvi says, and he says it with an iron fist. The Smak is in 20:

שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב (דברים טו) לא תאמץ ולא תקפוץ פי' קפיצת ידים שלא יאמר אם אתן פרוטה לעני לא יהא קרני שלם מוטב שלא אתן תלמוד לומר לא תקפוץ: ולא תאמץ שלא יאמר מה לנו לסייע לפלוני אם היה רוצה היה מרווח יותר מצרכו ת"ל לא תאמץ: שאפילו אתה נותן מהמחשבה הזאת אתה עובר בלא תאמץ:

You might say that this is a Smak in the face. He says forget about not giving. Even if you do give him, but you are THINKING this when you give him, you're over an issur deoraysa of לא תאמץ את לבבך. If you know it as a fact, that's one thing. But until you know it, thinking it is a symptom of רוע לב.

My cousin, Harav Moshe Kaufman, Harav Mordechai Tendler's son in law, Dayan at Midwest Beis Hora'ah, added something to this. He said that he feels that this was what Eliezer eved Avraham was looking for. When he asked Rivka to give him some water, it would have been natural and perfectly fine for Rivka to say, "Please, go ahead! Help yourself." Eliezer was travelling with an entourage, and he was a very capable man himself, so she could easily have offered him access to the water. But instead, she said to herself, if he is asking me to draw the water, there must be some reason that he can not draw the water himself, so I will help him. That was the kind and throughtful heart that Eliezer was looking for.

And this is really evident in the Maharashdam as well!
לא על מי שאבותיו ואחיו וארץ מולדתו רגילים להתפרנס מטרחם ועמלם ויגיע כפיהם והוא רוצה להתנהג מעונג בלתי עמל 
He is clearly saying that you have to take into account the man's cultural milieu. If he comes from a place where this kind of behavior is expected, he can not be criticized or penalized. You should help him באשר הוא שם.

So:
As far as preferring the Sonei over the oheiv, this is unique to Pr'uT, and does not apply anywhere else. Despite the benefit of לכוף את יצרו.
As far as a beggar that prefers to take tzedaka but he could earn his own living,  we have the Sefer Chasidim, and Kli Yakar, and Maharashdam, and the Mechaber in YD, and that is all fine. But the bottom line is, for Shleimus Ha'adam, for being a baal Chesed, make sure you are not asking the wrong question. If you do, you are oveir on the Smak's issur deoraysa.

As the Maharashdam indicates, we tend to be judgmental, and often fail to consider a person's behavior in its context. The reality is that some people have a much harder time being effective and functional. The alcoholic, the procrastinator, the feckless, the obese, the member of a family that learned at his father's knee to grow up subsisting on charity.....one would be well advised to leave the criticism for one's self and to marshal only pity and empathy for others.  I think that this is the pshat in the Smak. It is your ometz haleiv that makes you think that he is lazy and willfully poor. You can not possibly know that for sure, and if you are thinking it, there's something wrong with you.

I just saw something interesting in the latest Masores Moshe, Volume IV p 277, (edited by Harav Moshe Kaufman) which I think is a good mussar haskeil about the proper attitude of a person that is asked for tzedaka. 
רמ] ואחר מהﬠניים השיכורים הבאים מדי פﬠם בפעם לבקש צדקה בישיבה, בא כדרכו לבקש גם מרבינו, והשיב לו רבינו: אתמול נתתי לך המון כסף [וסיפר לי שנתן לו כמה דולרים] ולא יתנו לו ﬠוד היום, ואח"כ אמר לי רבינו שקצת לא ברור האם שייך במקרה כזה הﬠנין של “די מחסורו אשר יחסר לו“, מאחר שהעני משתמש בכסף לקנות יין שרף לשתות, דבשלמא אם הﬠני רוצה דבר משונה ויקר שטוב לו שייך בזה הﬠנין הזה, אבל במקרה זה שמבקש דבר שמזיק לו יתכן שלא שייך במקרה זה הﬠנין של “די מחסורו“, או אולי מאחר שמצטﬠר הרבה כשאין לו יין שרף, וגם קצת משוגﬠ בפרט זה או כן שייך הﬠנין הזה.


The encyclopedic Mechaber, Harav Avraham Bukspan, as always, has a great mareh makom on this topic. One is from Reb Yaakov, which is a perfect example of the central message of this post:

באמת ליעקב " (יו"ד סי ' רנג הערה קמ"א) כתב על אחד שיש בכוחו לעבוד ולהתפרנס אך הוא מסרב לעשות כן והוא נתמך ע"י אחרים , שמותר ואף צריך להפסיק לתומכו , כדי להכריחו לעבוד , אלא שיש להתחשב באפשרות שיתכן שהוא חולה וזה חלק ממחלתו שאינו יכול או אינו רוצה לעבוד, וצריך לבדוק כל מקרה לגופו.

And another one attributed to the Chofetz Chaim, although I have my doubts, both about whether the Chofetz Chaim said it and whether that is the pshat in the Medrash.
. ובספר באורח צדקה הביא ( עמ ' שפג ) במכתב מבעל הדרך אמונה שכתב , החפץ חיים היה אומר שכאשר נגזר על האדם עניות הקב "ה נותן בו עצלות שלא יכול לעבוד. וכן הוא במדרש רבה ( בהר ל"ד ד' ) אמר העשיר לאותו עני לית את אזיל לעי ונגיס [ מדוע אינך עובד בשביל שיהיה לך לאכול,] חמי שקין חמי כרעין חמי כרסון חמי קפרן [ראו שוקיו , רגליו כריסו ובשרו כמה בריא הוא ומדוע אינו עובד]. אמר לו הקב"ה לא דייך שלא נתת לו משלך מאומה אלא גם במה שנתתי לו אתה מכניס לו עין רעה. עיי"ש.



It is interesting, though, that it appears that we really should and do extrapolate from Prika and Te'ina to other types of chesed, as we do for the din of עמו, but we can not do that for the din of שונאך because, in contradistinction to Prika where it says שנאך, by regular Tzedaka it says אחיך.