Why Does Anna Hashem Belong in Hallel, Especially For the Naanuim.

Before Yizkor 2026 5677

Once again, I'm posting this before careful reading and before editing because there are people who come here for tochen for drashos, and I hope it is helpful to offer something I've used and found effective and memorable.  If I wait till it's printable, it will stay in the drafts forever and be of no use to anyone but myself. So here it is. Be charitable.

In the past, I've said that of the four times a year we say Yizkor, only one is a real Yizkor, on Yom Kippur. The Yizkor of Yom Kippur was known even in the times of the Tannaim. The Yizkor we do on the Shalosh Regalim was not even known in the time of the early Rishonim, and developed later, since we are giving tzedaka, Ish kematnas yado, we want people to give tzedaka for the neshamos too. 

Example: the Levush in 490:9

מה שמזכירין נשמות ביום אחרון דפסח הוא משום שרוצין לפסוק צדקה, מפני שקורין בו פרשת "כל הבכור" שכתובה בה "איש כמתנת ידו" וגו׳. וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות שיזכור אותם אלקים, ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה בזכותם, לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים ביום שקורין בו "כל הבכור". וביום כיפור מזכירים מפני שהוא יום הדין, אף על פי שאין קורין בו "כל הבכור" (ועיין לעיל סימן רפ״ד ובסימן תרכ״א סעיף ו׳).

I also say that there is a remez to the Yizkor of the Shalosh Regaim in יראה כל זכורך, meaning the people you remember, and לא יראו פני ריקם. But that's just my drush.  But I recently realized that of the four Yizkors, the Shalosh Regalim are true Yizkors, and Yom Kippur is not-  the opposite of what I had said before.

There are two times that the neshamos come back to be with us- at a wedding, and on the Yamim Noraim. 

Wedding (בחדוה דלהון)

זוהר פרשת פנחס דף ריט עמוד ב ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו, ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו, בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתיה ואביו ואמו, דאף על גב דמיתו, קודשא בריך הוא אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קודשא בריך הוא ושכינתיה כמה דאת אמר העושו יגש חרבו .

Yesod veShoresh HaAvodah Shaar haKollel 15, but only if you have talmidei chachamim and aniim as guests:

שער הכולל,  ט״ו

קמ"א

אחריו יאיר נתיב יושר נתיבות פרקים המדברים סיבות אריכות ימיו של אדם והם מצות כבוד אב ואם מזוזה וס"ת ובה"כ ומה מאוד צריך להזהר בו לכבד את אביו ואת אמו הן בחיים הן לאחר מיתתם. ומה מאוד צריך לזהר לבל יגיע להם צער על ידו אף שכוונתו לש"ש כי גדול עונשו עד מאוד ע"ז. ובן יכבד אב ואם בזה בבואם מג"ע לראות את פניו על ראש שמחתו כגון בשבתות וימים טובים או שעושה סעודת ברית מילה לבנו או סעודת בר מצוה או בית חתנות וכיוצא איזה שמחה של מצוה באים אביו ואמו מג"ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. בתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב"ה יתברך שמו ויתעלה דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג"ע שהם שותפין עם הקב"ה ית"ש באדם כדאיתא בגמרא ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו כו' והוא כדי לראות גם הם בשמחת בניהם בעוה"ז ואף גם זאת תורת העולה עליות חתנו בעולם העליון בשביל למוד התורה של חתנו בעוה"ז. ומענין לענין באותו ענין מגודל השמחה חיובית על האב בהגיע תור בר מצות הבן. על האב לעשות סעודת בר מצוה כי ביום הזה זוכה האדם לנשמה קדושה יותר מימי קדם כל זה מבואר בפרק זה: 

קמ"ה

וזה ששמחים בשמחתו אחרי מותם מבואר פ' פנחס דף רי"ט ע"ב. וז"ל כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדוה דלהון ותושבחתן דלהון לאו איהו אלא לשתפא לקב"ה ושכינתיה בהו דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה ושכינתיה לאו איהו חדוה וזמין איהו סמא"ל וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדוה ואתחזר לצערא ובכיה. וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא אבל מאן דשתיף לקב"ה ושכינתיה בחדוה דיליה אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדוה קב"ה ושכינתיה משתתף בההוא צעראתה כתיב ביה בכל צרתם לו צר ובמאי בגין דעמו אנכי בצרה ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב"ה ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קב"ה ואביו ואמו דאע"ג דמיתו: קב"ה אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב"ה ושכינתיה כו' דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקב"ה לחדוה דיליה קב"ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין אבל בעקו דבר נש קב"ה זמין לגביה בלחודוי ולא אודע לאבוהי ולאמיה כו' עכ"ל:

Yamim Nora'im:

Chasam Sofer Drashos Vol II page 700 page 287 on Hebrewbooks.

אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. יל״ד דה״ל למימר ואת אשר איננו פה עמנו היום עומדים לפני ה׳ אלקינו. וי״ל דהכי פירושו, דהנה תרי תמיהות יש כאן א' שאמר ישנו פה בעלי גופי׳ גשמיים עומדים לפני ה׳ אלקינו ודבקים בו יתב׳ ממש ע״ד ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום בחיים חיות אנושי נשמה בתוך גוף יהי׳ דבקים והוא פלא א׳, אשר ישנו פה עומד לפני ה׳ אלקיכם.והפלא השני ואת אשר איננו פה הם הנשמות העתידים להולד והמה רוחות קדושות אין להם חלק ואחיזה בגשמיות המה עמנו היום מצורפים עמנו הנשמיים – ע״ד שקבלנו שבר״ה ויה״כ הנשמות הקדושות שכבר מתו ונשמו האבות מצטרפי׳ עמנו בבהכ'נ בתפלתינו. ועד״ז יש לפרש מאחז״ל פ״ק דעירוכין שאמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה מפני מה אין ישראל אומרי׳ שירה בר״ה ויוה״כ אמר הקב״ה ספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ לפני ויאמרו שירה פי׳ כי המתים אעפ״י שמתפללי׳ עמנו ותפלתם עושה רושס, מ״מ שירה אינם יכולים לומר עד תחיית המתים דאז כתיב [ישעי׳ כ״ו] הקיצו ורננו שוכני עפר, אבל בעה״ז לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, ע״כ כיון דספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ א״א לומר שירה מפני המתים המצורפים בתפלתינו – והיינו דכתי׳ [תהלי׳ ס״ה] עמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו כשהעמקים יעטפו בר הם שוכני מעמקי קבר אז יתרועעו בר״ה וגם ישירו שיאמרו שירהאפי׳ כיום תרועה.

Naniach that Hashem lets them daven on the Yamim Noraim, why do they have to come to shul? The Chasam Sofer says that are עמנו בבהכ'נ בתפילתינו. Why can't they daven in Gan Eden?

Bishlema they come to weddings, so they can have simcha along with you, you can share your simcha with them. I say from personal experience that actually being at a simcha is much better than being on Zoom. But what is the need to come to shul with us? 

Isha Hashunamis. 

ספר מלכים ב • פרק ד' • פסוק י"ב-י"ג

אלישע אל האשה השונמית

וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמׇר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כׇּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת.

זוהר

ר"ה היה ואלישע, להכיר טוב, הציע לה שיתפלל בעדה לה'

And she said she did not want to be singled out: I want to simply be a part of Klal Yisrael.

Imagine that you got that offer from one of the gedolim of Eretz Yisroel, that he will put in a good word for you with the RBSO on RH. What a golden opportunity! But she said no. I want to be just a part of the tzibbur.

The best place in this world or the next world on the Yamim Noraim is with Klal Yisrael.

Also:

Tanchuma Haazinu 1

 שֶׁכֵּן אִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (שם כא, ח), אֵלּוּ הַחַיִּים. אֲשֶׁר פָּדִיתָ (שם), אֵלּוּ הַמֵּתִים, מִכָּאן שֶׁהַחַיִּים פּוֹדִין אֶת הַמֵּתִים. לְכָךְ אָנוּ נוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִפְסֹק עֲלֵיהֶם צְדָקָה. שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, יָכֹל מִשֶּׁמֵּתוּ לֹא יוֹעִיל לָהֶם הַצְּדָקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר פָּדִיתָ. מִכָּאן כְּשֶׁפּוֹסְקִין צְדָקָה בִּשְׁבִילָם, מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת.

and 

The Mechaber in תרכ"א

נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים

 רמ"א ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):

I believe that צדקה includes money and chesed, for the yachid or for the rabbim. Being mekabel to do Tzedaka v'Chesed is the same zechus for the neshamos. 

It is kedai to realize that for the neshamos, today is the closest they're getting to תחיית המתים until the final trump. They come to shul and they join us in davening. When they're here, you have the opportunity to give them nachas and a real aliyas neshama, (even better than the pathetic lekach und bronfen. I do not know how they pick which descendant to go to- maybe they pick the one they always liked better than you. In my case, it would be my sister Booba. But more likely they go to the one who is going to make the best neder in their zechus. Also, conveniently, at one of my siblings davens at home, so that works in my favor.)

I did not say the last couple of sentences in shul. 

Questions for Haazinu 2026

1. What is the singular of ענבים

32:14

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר.

2. In Megillas Eicha, isolation is seen as a tragedy. Where in this Parsha do we see that it can also be a positive for Klal Yisrael.

23:9

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

3. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Corollary: why is it that we never find explicit mentions of kiyum haneshama, much less techiyas hameisim, in Torah she'biksav, until the time of the Neviim.

32:39

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

אבן עזרא

אני אני. ..... ורבים אומרים כי מזה הכתוב נלמוד חיי העולם הבא והעד שאמר בתחלה 'אמית' ואחר כך 'אחיה' וכן ה' ממית ומחיה והעד ה' מוריד שאול ויעל ואחרים אמרו מפסוק ואך את דמכם לנפשותיכם גם וצדקה תהיה לנו כי היא חייך בעוה״‎ב ואורך ימיך בעולם הזה למען ייטב לך. 

ורבינו האי ז״‎ל אמר כי לא הוצרך הכתוב לפרש דבר העוה״‎ב כי היה ידוע בהעתק' 

ולפי דעתי שהתורה נתנה לכל לא לאחד לבדו ודבר העוה״‎ב לא יבינו א' מני אלף כי עמוק הוא ושכר העוה״‎ב תלוי בדבר הנשמה והנה הוא חלף עבודת הלב ועבודתו להתבונן מעשה השם כי הם הסולם לעלות בו אל מעלת דעת השם שהוא העיקר והנה גם התורה ביארה למשכיל דבר עץ החיים והנה יש כח לנצח הכרובים והאוכל מעץ החיים וחי לעולם כמלאכי השרת וכן במזמור לבני קרח שמעו זאת כל העמים והסוד אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה וכן אחר כבוד תקחני והנה עם שניהם לקיחה כאשר עם דבר חנוך ואליהו ואחר שאמר ויקר פדיון נפשם איך אמר יפדה נפשי והמשכיל יבין:

4. Where do we find that in cases of tortious interference, the malefactor is liable for opportunity cost.  In other words- that where a person wrongly disrupts a relationship between two parties, he is liable for the resulting loss of a benefit.

32:51

על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל

Shabbos Shuva Drasha 2026 5677

Excuse: I am posting this because I want it available to the people who come here looking for a good drasha. As you will see, it is just roshei prokim, and needs to be improved a lot. I do not have time to fix it, I have shiurim to prepare that need to be done right now,, but I took half an hour off to get it in writing. It is good material, it is a new perspective, and I think my olam was moved and inspired by it.

 In our community, we see a lot of improvement in Tefilla, we see tzedaka, we see less talking in shul, we truly see that people are taking the yemei hadin seriously. We do not see the one most important idea of AYT, and that is teshuva. I do not see that there is a spirit of teshuva. Why don't we sense an urgency to do teshuva? That is the most important aspect of the yamim noraim.

Because Teshuva usually means that the person makes a hachlata to do teshuva, and פתחו לי כפתחו של מחט and Hashem will open the way of Teshuva כפתחו של אולם. But, and this is a very very big problem, the Rambam in the beginning of perek 4, people who are guilty of four categories of aveiros lose the siyata dishmaya that if they decide to do teshuva Hashem helps them. Hashem does not help these people. (See Avodas Hamelech on Rambam, written by son in law of Eliah Pruzhiner, Reb Moshe's uncle, - of all the twenty four aveiros that make teshuva harder, these create the biggest problem, the loss of siyata dishmaya.) I think that explains it. We don't see any urgency to do teshuva because the Ribono shel Olam is not giving us that important siyata dishmaya. Why? Because we fall under one of the four categories of aveiros. So yes, of course we all resolve to do teshuva. But the resolution goes nowhere, because you are in those four categories.

If so, what the eitza? See Reb Yaakov in Lech Lecha 18:21 d'h והנה where Avram negotiated that if there were fifty tzadikim. What is the hava amina? In rotten Sedom there would be fifty tzadikim, when Lot could barely survive there?? Because Hashem had come down with middas hadin, and the neshamos of the wicked people of Sdom felt something impending, and after that, it was takkeh possible there would be fifty baalei teshuva. They definitely did not have siyata dishmaya. But standing in front of the melech yosheiv al kisei din, 'Depend upon it, sir, when a man knows he is to be hanged in a fortnight, it concentrates his mind wonderfully.'  (Samuel Johnson )  Or as Flannery O'Connor said about a selfish and miserable old woman who experiences a moment of decency before getting murdered by a character known as The Misfit,  'She would have been a good woman,” The Misfit said, “if it had been somebody there to shoot her every minute of her life'  That is where we stand today. Yom Kippur is tomorrow night. Such a matzav makes teshuva possible even for this group of people.

But there is a bigger problem. Yes, the Rambam says "echteh v'ashuv ein maspikin" but the Mishna actually says "echteh v'ashuv echteh v'ashuv ein maspikin."  The Gemara asks, why the repetition? Answers like Rav Huna amar Rav. So why does the Rambam say only one echteh ein maspikin?

Rav Bergman in Vol II page 269-270 says that the Rambam got the one "echteh v'ashuv ein maspikin" from the Rif's braisa, and it's separate from the Mishna. Pshat in the Gemara's question is, if one "echteh v'ashuv" is enough for ein maspikin, why does the Mishna say two? And the Gemara's answer is that it might happen that a person will say it two times, but he will never say it three, because by the third time, he doesn't even think of teshuva. Point is, one time, ein maspikin. Two times, he thinks it's muttar.

That means that not only doesn't he have siyata dishmaya, he won't even have siyata of himself. He won't think of teshuva at all. Now that is a very very serious problem.

But the Gaon by Dovid HaMelech's "chatasi" to Nassan haNavi, see Avi Ezri first piece in Hilchos Teshuva dh והנה on the ס after חטאתי לה' in Shmuel II:12:13. Once you say Chatasi, you are in a completely different parsha.

The truth is that it is not that simple. Just saying Chatasi doesn't accomplish a lot.

Rav Shimshon Pinkus on why Moshe davened 515 times and wasn't forgiven. Because he didn't say chatasi. Why? Because he could only say chatasi if he realized the chomer hachet, and it was such a dakus, he could not honestly say chatasi.  Rashi calls it an "עלילה" to make sure he did not enter Eretz Yisroel. It was a perfect Catch 22.

(Devarim 33:8) 

 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה.

Rashi:

תריבהו וגו': כתרגומו. דבר אחר תריבהו על מי מריבה נסתקפת לו לבוא בעלילה, אם משה אמר (במדבר כ, י) שמעו נא המורים, אהרן ומרים מה עשו:)

I did not see R Pinkus inside, so I don't know how far he went with this. But I added that it's even better. Davka because Moshe Rabbeinu was such an anav he could not appreciate the seriousness of the aveira. Yes, for a malach, or for a perfect man, it would be a sin. But Moshe said, I am just a man, and for a man, it is impossible to say that this is a sin. So he could not say chatasi with the necessary regret and contrition.

We have the same problem. Imagine the person you consider the holiest man of our generation, or someone you knew from a previous generation. Imagine that you look into his window, you see him coming home at night, and he proceeds to spend the rest of his night doing exactly what you do at home. You would be shocked. Yes, that's how I behave, but that is because I am just a simple person, I am far from being a tzadik. but he? He's a tzadik gamur, and it is a disgrace that he acts that way.

And I say to you, you are sabotaging yourselves with low expectations, and it's not laudable humility that makes you feel that way. It is Rav Huna and it is your yetzer hara. You are better than you think you are. You are capable of being great, and considering what you're capable of being, living respectable lives of perfect adequacy, lives of "I am what I am", is a shame and a disgrace.  Yom Kippur requires that you do two things. Make a cheshbon hanefesh of what you are capable of being, and THEN make a cheshbon hanefesh of how short you have fallen and how far you have to go to reach that madreiga.

The Ponovezher Rov and the Arch

 סגירת חשבון עם טיטוס

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם (דברים כט, ט) התחיל משה לפייסם, אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלייה, והרי אתם קיימים לפניו (רש"י).​

בפירושו של רש"י כאן אנו לומדים שהפסוק 'אתם נצבים' הוא גם כהבטחה לישראל לדורי דורות שלעולם לא יעשה הקב"ה בכם כלייה ח"ו, תמיד יהיו חיים וקיימים וניצבים! אומות ואימפריות גדולות במשך הדורות נמחקו ונאבד זכרם, ורק עם ישראל, שה אחת בין שבעים זאבים, גם לאחר כל הרדיפות והצרות, חי וקיים לנצח נצחים.

באחד ממסעותיו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זי"ע, הרב מפוניבז', לגיוס תמיכות עבור ישיבת פוניבז' בבני ברק, הוא הגיע ל'רומא', כאשר אליו מתלווה ד"ר ר' משה רוטשילד ז"ל. באחד הימים נסעו ברחובות רומא, כאשר לפליאתו שומע ר' משה את הרב מפוניבז' לוחש לעצמו כמה פעמים: 'אני הולך לגמור אתו את החשבון אחת ולתמיד!...' הדברים היו נשמעים תמוהים וחסרי פשר.

הפתרון לתעלומה הגדולה הגיע כאשר הרכב עבר סמוך ל'שער טיטוס', אותו הקים טיטוס בעת חורבן המקדש כאות נצחונו על ישראל. הרב מפוניבז' ביקש מהנהג לעצור, הוא יצא והביט על הכיתוב החקוק על השער: 'יהודה השבויה, לא תהיה...' ואז הכריז בסערת רגשות ובקול גדול: 'טיטוס! טיטוס! לפני אלפיים שנה רצית למחוק את עם ישראל, מבלי להשאיר להם שם ושארית, ראה נא טיטוס, מי מכיר אותך היום? האם יש בעולמנו אנשים הרואים עצמם כממשיכי מורשתך?! ואילו אני, מגיע עכשיו מבני ברק שבארץ ישראל, הארץ שרצית להחריב, וברגע זה יושבים למעלה מחמש מאות בחורים על התורה שכל כך שאפת להשכיח מאתנו, וזאת לבד ממאות מוסדות תורה בכל רחבי תבל שבהם נמצאים עוד אלפים ורבבות של לומדי תורה'!---

הרב מפוניבז' עדיין לא גמר את "החשבון", מסביבו התאספו צעירים רומאים, אבל הוא לא פחד, והמשיך לנאום ליד שער טיסוס: 'את קודש הקודשים אמנם ביזית וחרפת בצורה נוראה, אבל מציע אני לך לבוא עכשיו אל הכותל המערבי, ותראה איך יומם ולילה עומדים שם יהודים ומבכים את החורבן, מצפים ומייחלים לבניית המקדש, ולומדים ומשננים את תבנית ההיכל, והוא האות והמופת המובהק ביותר שבית המקדש שלנו אכן יבנה במהרה! אתה נשכחת לנצח ואבדה שמך, ויהודה היה תהיה, ופרוח תפרח'!

I am posting this because it is written so well. When my father told me the story, also contemporaneously, I think that he heard it from the Ponovezher's son, Reb Avrohom. The way I heard it was that his driver was rushing to get him to the airport, and the Rov insisted on stopping at the arch. The driver got more and more nervous, but the Rov was resolved, and he dismissed all the concerns. The Rov got out at the arch, and said exactly what this story quotes him as saying. But as I heard it, he actually kicked the arch.

When I said this over at a gathering in Chicago, Rashi Schnell, ע'ה, was very excited to hear it, because she said that when this happened, she was working at the Ponovezh office in New York, and everyone in the office heard about it, and it made, of course, an unforgettable roshem.

Questions for Nitzavim Vayeilech 2026

Nitzavim

1. The Levush in the halachos of Yamim Noraim, brought by the Taz in תרפ'ב, holds that to say מלוך על כל העולם כולו בכבודך is redundant, and you should just say מלוך על כל העולם, or מלוך על העולם כולו. Bring a raya from our parsha that the Torah does use that form.

2. Another language question.   We think of “from x to x” as from beginning to end, like from a to z, from soup to nuts (we would say "from gefilte fish to compot,) or from top to bottom.  But when Avraham told the king of Sedom that he wanted nothing from him, he said מחוט ועד שרוך נעל, from a thread to a leather strap, both trifling items. Apparently, it was used for emphasis, to mean “absolutely nothing,” like gornisht mit gornisht. Where do we find the same expression in this week’s parsha.

3.  The word for master, מר, is a homonym for the word for bitter. Where do we find the same kind of homonym in this week's parsha, where the same word is used for master and for bitter.

4. In last week's parsha, the dikduk of Sefer Torah is feminine. 

28:61, גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת

Find where in this week's parsha, Sefer Torah is masculine. 

 5. Only in this parsha are we told that Sedom and Amora had sister cities that were destroyed along with them. What are their names?

6. Pesukim in our parsha that say that if you sincerely resolve to do teshuva, then Hashem will help you do it.

7. A passuk about teshuva in our parsha that hints to the name of the month before Rosh Hashanna.

Vayeilech

1.  There is an opinion among the Rishonim that a Geir is not obligated to come to the Beis HaMikdash for Aliyah l'Regel, because he does not own land from the division of Eretz Yisrael, and the Gemara in Pesachim 8b says that only those who own land are chayav in Aliyah l'Regel. Some Rishonim disagree, and say he is chayav- the Rambam does not bring any such petur and the Meiri clearly says he is chayav. But assuming that he is pattur from Aliyah l'Regel, there is one regel when he has to be in Yerushalayim and one where he has to be in the Beis HaMikdash. What are they?

2. Does the Torah obligate people to go to the Mikdash for Hakhel.

3. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Netzavim

1. The Levush in the halachos of Yamim Noraim, brought by the Taz in תרפ'ב, holds that to say מלוך על כל העולם כולו בכבודך is redundant, and you should just say מלוך על כל העולם, or מלוך על העולם כולו. Bring a raya from our parsha that the Torah does use that form.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃

טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ

The passuk itemizes everyone, and it could have skipped כולכם. You see that this is an acceptable style of speech. All of you: x, y, and z.

According to the Rama miPano brought in Reb Akiva Eiger on Chulin 4b, the word "kol," even in Tanach, is not meant to be taken literally. I realized this when working on קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. 

In light of Rosh Hashannah, this is a perfect example of סקירא אחת and כבני מרון. As a group-כולכם.  But equally, an examination of every individual -כל איש ישראל.

 2. Another language question.

We think of “from x to x” as from beginning to end, like from a to z, from soup to nuts (we would say "from gefilte fish to compot,) or from top to bottom.  But when Avraham told the king of Sedom that he wanted nothing from him, he said מחוט ועד שרוך נעל, from a thread to a leather strap, both trifling items. Apparently, it was used for emphasis, to mean “absolutely nothing,” like gornisht mit gornisht. Where do we find the same expression in this week’s parsha.

In 29:10.

טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃

In light of Rosh Hashannah, I think the point is that 

הלא כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו. וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין

that every human being stands in judgment before the Ribono shel Olam, from the greatest to the least, all face the same judgment. And who knows who is favored? We can not know from our human eyes. 

האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב

and in Shamayim, in the world of truth, 

עליונים למטה ותחתונים למעלה. 

The same span we see between a king and a child might exist between the two who we see as the lowest, the chotev eitzim and the shoev mayim.

3.  The word for master, מר, is a homonym for the word for bitter. Where do we find the same kind of homonym in this week's parsha, where the same word is used for master and for bitter.

29:9

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל

29:17

פן יש בכם שרש פורה ראש ולענה

4. In last week's parsha, the dikduk of Sefer Torah is feminine. 

28:61, גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת

Find where in this week's parsha, Sefer Torah is masculine. 

29:20, הכתובה בספר התורה הזה

Rashi explains

הכתובה בספר התורה הזה. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה … בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת"? הַזֹּאת — לְשׁוֹן נְקֵבָה מוּסָב אֶל הַתּוֹרָה, הַזֶּה — לְשׁוֹן זָכָר מוּסָב אֶל הַסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי פִסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת בְּסֵפֶר, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר הַזֹּאת, וְכָאן הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְפִיכָךְ לְשׁוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר:

In the first, it is tipcha meircha. In the second, it is meircha tipcha. Mercha begins a phrase, tipcha is a separator.

אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את

הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה

But this explanation really explains nothing. The difference in trop is a consequence of a difference in meaning. What remains to be seen is why did the Torah change the description of Sefer Torah from Sefer (Torah) to (Sefer) Torah?

I do not know.

 5. Only in this parsha are we told that Sedom and Amora had sister cities that were destroyed along with them. What are their names?

29:22, Adma and Tzevoyim, from the five city axis of  בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם,  בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, שֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים,  וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

Reb Chaim Kanievsky asks why Tzoar was not mentioned here, and he says that it was destroyed in a different manner.

6. Pesukim in our parsha that say that if you sincerely resolve to do teshuva, then Hashem will help you do it.

30:2,

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ׃

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

 Ramban-

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קד) הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, מַבְטִיחֲךָ שֶׁתָּשׁוּב אֵלָיו בְּכָל לְבָבְךָ, וְהוּא יַעֲזֹר אוֹתְךָ.

7. A passuk about teshuva in our parsha that hints to the name of the month before Rosh Hashanna.

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

True, the name of the month is not lashon hakodesh and has no more kedusha than Yom Rishon being called Sunday. But I think that simanim were put into the Torah in anticipation of the name the Jewish People will actually use, no less than references to individuals who would be born and named thousands of years later or countries that did not exist at the time of Mattan Torah. Also, once you know that the names of Malachim also came from Bavel, it should be obvious that they have true significance, no less than מנצפ'ך. As the Satmarer says in his Tshuvos Divrei Yoel (OC 15)

ובמ״ר שם ר"ל אומר אף שמות המלאכים עלו מבבל ונראה קצת דבחדא מחתא מחתינהו שמות המלאכים ושמות החדשים ושמות המלאכים בוודאי אינו אלא "התגלות" משמים

In light of Rosh Hashannah, it's kedai to remember how the Kitzur organized them.

קיצור שלחן ערוך קכ״ח:א׳

עוֹד אָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. 

וְכֵן אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. 

וְכֵן אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. 

רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם, תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה, שֶׁצְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ זֶה.  וּמָל ה' וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְשׁוּבָה. אֲנִי לְדוֹדִי וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא רִנַּת דּוֹדִים. אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, רוֹמֵז לִצְדָקָה.

I would only add וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה מקום, the reference to Arei Miklat, in that the month of Elul and the Yamim Noraim are the refuge for one who wants to be saved from his terrible fate.

Vayeilech

1.  There is an opinion among the Rishonim that a Geir is not obligated to come to the Beis HaMikdash for Aliyah l'Regel, because he does not own land from the division of Eretz Yisrael, and the Gemara in Pesachim 8b says that only those who own land are chayav in Aliyah l'Regel. Some Rishonim disagree, and say he is chayav- the Rambam does not bring any such petur and the Meiri clearly says he is chayav. But assuming that he is pattur from Aliyah l'Regel, there is one regel when he has to be in Yerushalayim and one where he has to be in the Beis HaMikdash. What are they?

He has to be in Yerushalayim on Pesach. All but one Rishon, Tosfos in Pesachim 2b mei'alyah, say that land is not necessary for the chiyuv korban.  

From our parsha - 31:12. He has to be in the Beis HaMikdash on Sukkos in the year of Shemittah, for Hakhel. The Torah says clearly וגרך אשר בשעריך that Geirim do have to be there. (Taama d'Kra.)

It is true that the Rambam (3 Chagiga 2) says כל הפטור מן הראיה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל and does not mention Geirim, but that is because he holds that Geirim are chayav in R'iyah. 

2. Does the Torah obligate people to go to the Mikdash for Hakhel.

The pesukim say (31:11-12)

 תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם 

הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו 

Some people see this as a machlokes Rambam saying it's only an obligation on the king and the leaders to gather the people, and the Chinuch who says every person is obligated to pay attention. Rambam Asei 16-

היא שצונו להקהיל את העם ביום השני של סכות במוצאי שמטה ולקרוא קצת פרשיות ממשנה תורה באזניהם 

Chinuch 612-

שנצטוינו שיקהל עם ישראל כלו אנשים ונשים וטף, במוצאי שנת השמטה בחג הסכות

I don't accept that the Rambam means that. Why would he argue on the Gemara in Kiddushin 34 that says that women would be pattur because of Zeman Grama if not for the explicit obligation. Also, how can it be that the king has an obligation to teach, but the people have no obligation to be taught.  There is no reason to say something when it is so obvious. It's kal vachomer bigger than למה לי קרא, סברא הוא.

The same question would apply to Birkas Kohanim. The Kohanim definitely have a mitzvah. Do the people have a mitzva to be present? Same issue.

Whatever you feel about this question, some want to relate this to the question about our Krias HaTorah, whether it is a personal obligation for individuals- Biur Halacha 146:2 dh יוש מתירים and Igros OC IV:23, or an obligation on the Tzibur as a whole that Krias HaTorah must take place in a minyan- Rosh Brachos 1:7 and Tzitz Eliezer 18:5, that as long as a minyan is paying attention, you can be maavir sedra or do the daf.

On this topic, there is a Chasam Sofer who strongly emphasizes that the Mitzva of Hakhel requires that you pay attnetion to every single word. In the Drashos page 26 he asks that bringing the children is good for the children, but the fathers are going to try to explain what the king is saying to their children, and they won't be able to pay proper attention to their own mitzva. They might hear it, technically, but it will be מתעסק, and they will not be yotzei. He learns this is the Gemara's question of טף למה הן באין. 

Here is his answer:

אמנם כן הוא בטבע בני אברהם אבינו כ''א מתאוה וחושק להעמיד בנו לעמוד חזק ביראת השם ותורתו כדכתיב באאע''ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו אחריו ושמרו ואע''פ שעי''ז הוא מפסיד לעצמו מ''מ כאשר בוער בו תשוקה זו ללמוד לבניו תורת ה' ויראתו ובאמת מפסיד מ''ע של עצמו דכוונת מצות חינוךמפסיד כוונת מצוה של עצמו אך לעומת זה שכרו של האב גדול יותר ויותר על שהפסיד לעצמו כדי להעמיד בן צדיק ות'''ח, והיינו כדי ליתן שכר למביאהם 

Yes, he won't be yotzei. But it's worth it to lose this once in seven year national gathering mitzvah of Torah b'Rabbim in order to be mechaneich your children.

 3. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

31:16, הנך שוכב עם אבותיך וקם from San 90b.  

But it depends on the punctuation, whether the וקם ends the first phrase or begins the next one, וקם העם הזה וזנה. We hold that since the word וקם is אין לו הכרע, the pshat in the pasuk is correct either way so it is a raya to techiyas hameisim (Maharsha there in Sanhedrin.) The minim held that it's either/or, and only one is correct, so it's no raya.

שאלו מינין את רבן גמליאל מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו מן התורה דכתיב (דברים לא, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם. אמרו לו ודילמא וקם העם הזה וזנה.

ה.

Questions for Ki Savo 2026

Our Parsha Questions are crafted to be challenging even to Talmidei Chachamim but answerable by anyone who pays careful attention to the Krias HaTorah. I  saw this practiced in Marlboro, NJ. I find that it increases attention to Krias HaTorah and is mentally stimulating both for the audience and for me.  They are meant to be presented before Krias HaTorah and answered afterwards, giving everyone the chance to show the answer chapter and verse. I usually include some that are simple so that everyone can participate.

1. In the parsha of Bikkurim, we mention that we were saved from two threats to our existence. These were not the only enemies we had faced- we do not mention Eisav, or Amalek. What is the common denominator of these two, an aggravating factor that makes what they did particularly relevant to Parshas Bikkurim. 

2.  In the language of the Torah, would borei pri haadama be an acceptable bracha on tree fruit? For people who are learning Daf Yomi, what about borei pri haadama on wine?

3.  Where do we find in the parsha a Haggada that is the matrix for our Haggada shel Pesach.

4.  Our parsha begins with two recitations involving agricultural mattanos. The first is called Mikra Bikkurim and the second Chazal call Viduy Maaser. The Gemara in Sotah says that one should be declaimed, loud and clear, and the other recited in a soft voice. Which and why.

5.  The Mishna in Sotah lists those recitations that can be in any language and those that must be in Hebrew. (For example: Krias Shema, any language. Birkas Kohahim- only in Lashon HaKodesh, to the extent that some poskim say that a person who mesora is the Ashkenazi pronunciation should try to hear duchening from Ashkenazim.) In our Parsha, we find the three such recitals: Mikra Bikurim, Viduy Maaser, and the national oration at Har Grizim and Har Eival. Chazal say that two of these must be said in Lashon HaKodesh, and one can be said in any language.  This halacha is based purely on drashos. פשוטו של מקרא, the simple reading, does not show anything.  Can you suggest a סברא that would explain why two of these are different than the third? Bikkurim, Maaser, and Grizim v’Eival.

6.  The UAE, the United Arab Emirates, is so named for the seven emirates that formed a federation. An Emirate is synonymous with a Sheikdom, and refers to an area ruled by a Sheik, or an Emir. Where do we find this term used in our Parsha.

7.  Usually, no punishment for intention to do an aveira. Avoda Zara is the exception. Where do we see this in the parsha.

8.  The Gemara in Megilla says that a person who wears Kosher Tefillin with the right Kavana will cause fear in his enemies who see him.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה טז:)

(This is only true where the person does the mitzva perfectly without exception, and that the tefillin and his head form one indivisible unit, such as was the case with the Vilner Gaon.) Where do we see this idea in the parsha?

9.  Is a person allowed to marry a centaur or a mermaid.

10.  Just as humility is closely related to empathy, so too arrogance goes hand in hand with cruelty. Where do we see the connection of arrogance with cruelty in this parsha. 

11.  An object mentioned four times in our parsha and nowhere else in Tanach. According to some, it is the same Gematria as the number of masechtos in Shas.

1. In the parsha of Bikkurim, we mention that we were saved from two threats to our existence. These were not the only enemies we had faced- we do not mention Eisav, or Amalek. What is the common denominator of these two, an aggravating factor that makes what they did particularly relevant to Parshas Bikkurim.  

Both Lavan and the Egyptians owed us hakaras tov, and instead of being grateful, tried to destroy us.  Lavan admitted that he became wealthy because of Yaakov, and Chazal say that he knew that it was in Yaakov's zechus that he had sons- נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ. Egypt survived the famine and became fantastically wealthy because of Yosef. But their unwillingness to be makir tov degenerated into murderous hatred. The theme of Bikkurim is Hakaras HaTov. The lesson here is that the absence of gratitude is not indifference. It is hatred. (Based on Rav Shmuel Birnbaum in Tiferes Shmuel.)

(As excellent as this is, you have to be prepared for someone to bring the Mechilta in Beshalach 25 that calls Amalek Kefuyei Tov:

אחרים אומרים: יבוא עמלק כפוי טובה, ויפרע מעם כפוי טובה.

Reb Shmuel actually did not mention Amalek, but that doesn't really help.

2.  In the language of the Torah, would borei pri haadama be an acceptable bracha on tree fruit? For people who are learning Daf Yomi, what about borei pri haadama on wine?

Bikkurim were brought from the Shivas Haminim, most of which are tree fruit, and the Torah calls them  (26:2)  מראשית כל פרי האדמה

Can you make a borei pri haadama (or ha'etz) on wine? The fact is that this is a machlokes haposkim brought in the Mishna Berura 208:sk70. It could be argued that this depends on the drasha that allows you to bring wine for bikkurim. Coincidentally, in 2026 this question is discussed in the daf for Friday August 28, Chulin 120b. The Gemara says that the word "Pri" by Bikkurim excludes juice, but "תביא" is a ribui to tell us that if you designated grapes and olives as Bikkurim and you later processed them into wine or oil, they are fit to be brought as Bikkurim. Mashma that the pashtus of the word Pri excludes wine or oil. 

(The recently found Ritva on Hilchos Brachos 3:11 says from the Re'ah that you are yotzei with ha'aetz and ha'adama on wine.)

You have to keep in mind that the language of the Torah and the language of Chazal are not the same. Even if "pri" in the Torah means davka the original fruit, it's pashut that the word "pri" in Chazal means "the object the tree was planted for." That is why the Chazon Ish (OC 33:5), speaking about that Gemara in Chulin, says that the proper bracha on orange juice (and apple juice) is Peri Ha'Etz, not shehakol.

3.  Where do we find in the parsha a Haggada that is the matrix for our Haggada shel Pesach.

26:3

וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.

The fact that the majority of the Hagada is based on the parsha of Bikkurim is in Pesachim 116a, Mishnayos 10:4, מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.  The parsha of Bikkurim also says וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אבד אבי, which the Yerushalmi learns to mean literally responsively, that the Kohen speaks and you respond, which is like the responsive character of the Hagada shel Pesach.

So you see from there that the question/answer structure and the מתחיל בגנות elements are dinim in והגדת, not in תספר, in hagaddah, not sippur.

4.  Our parsha begins with two recitations involving agricultural mattanos. The first is called Mikra Bikkurim and the second Chazal call Viduy Maaser. The Gemara in Sotah says that one should be declaimed, loud and clear, and the other recited in a soft voice. Which and why.

26:5, Bikkurim, וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ, loud.

26:13, Maaser, וְאָמַרְתָּ, soft.

Sota 32b

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ — מִן וִידּוּי הַמַּעֲשֵׂר. גְּנוּתוֹ בְּקוֹל רָם — מִמִּקְרָא בִּיכּוּרִים

Rashi

שבחו - לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (דברים כ״ו:י״ג) היינו שבח עצמו: 

בקול נמוך - מדלא כתיב ביה ענייה: 

וגנותו - כגון ארמי אובד אבי היינו גנותו שמתודין שאביהן לבן הארמי היה רשע:

5.  The Mishna in Sotah lists those recitations that can be in any language and those that must be in Hebrew. (For example: Krias Shema, any language. Birkas Kohahim- only in Lashon HaKodesh, to the extent that some poskim say that a person who mesora is the Ashkenazi pronunciation should try to hear duchening from Ashkenazim.) In our Parsha, we find the three such recitals: Mikra Bikurim, Viduy Maaser, and the national oration at Har Grizim and Har Eival. Chazal say that two of these must be said in Lashon HaKodesh, and one can be said in any language.  This halacha is based purely on drashos. פשוטו של מקרא, the simple reading, does not show anything.  Can you suggest a סברא that would explain why two of these are different than the third? Bikkurim, Maaser, and Grizim v’Eival.

Bikkurim and Har Grizim ve'Har Eival are davka in Hebrew. Maaser is in any language.

The simplest explanation is that Har Grizim ve'Har Eival is a national event, and Mikra Bikkurim is the Jewish People speaking through individuals in a recapitulation of the nation's history. Viduy Maaser, on the other hand, is purely personal. לשון הקודש may not be the language of the individual, but when Klal Yisrael speaks, it speaks in לשון הקודש.

6.  The UAE, the United Arab Emirates, is so named for the seven emirates that formed a federation. An Emirate is synonymous with a Sheikdom, and refers to an area ruled by a Sheik, or Emir/Amir. Where do we find this term used in our Parsha.

26:17-18

את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו

וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו

This word is also the idea behind the Eimurim of Korbanos and the piyut אנו מאמירך ואתה מאמירנו.

7.  Usually, no punishment for intention to do an aveira. Avoda Zara is the exception. Where do we see this in the parsha.

27:15, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה even if he plans to do it. All the others are lashon hoveh, if he does it or if he did it.

8.  The Gemara in Megilla says that a person who wears Kosher Tefillin with the right Kavana will cause fear in his enemies who see him.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה טז:)

(This is only true where the person does the mitzva perfectly without exception, and that the tefillin and his head form one indivisible unit, such as was the case with the Vilner Gaon.) Where do we see this idea in the parsha?

28:9-10

יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו: וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ

Tosfos in Brachos 6a says this is the Shel Rosh and the letter Shin on it. The Maharshal says the letter is both a reference to the Sheim Shakkai and also the number of days in the year that we wear tefillin (If and only If you wear tefillin on Chol Hamoed.)

Story, as written by Ozer Alport in his Parsha Potpourri:

The Vilna Gaon was once lodging at an inn when he heard loud cries and screams for help coming from the innkeeper’s room. Although the Gaon was in the middle of the morning prayers, he quickly ran to the aid of a fellow Jew. He threw open the innkeeper’s door and discovered a non-Jew mercilessly beating him. The attacked looked up at the door, and upon seeing the Gaon wearing his tallis and tefillin, was overcome with terror and promptly fainted.

After pulling himself together and recovering from the shock of the incident, the innkeeper expressed his tremendous gratitude to the Gaon for coming to his rescue. He added that while he was certainly appreciative, he was also curious as to the Gaon’s “magic weapon” which had inspired such fear in the heart of his attacker. The Gaon replied by citing the aforementioned Gemora and explaining that the sight of him adorned in his tefillin had caused the non-Jew to faint. The innkeeper asked for clarification, as he himself had been wearing his tefillin prior to the attack, but they had clearly proven ineffective.

The Gaon pointed out that the Gemora uses a peculiar expression. It doesn’t interpret the verse as referring to the tefillin which are on one’s head but rather to the tefillin which are in one’s head. He explained that merely placing the tefillin on one’s body is insufficient. Rather, one must contemplate the message of the portions contained therein until they are internalized. While the innkeeper had not yet done so, the Vilna Gaon was clearly on such a level, and when the non-Jew perceived his spiritual loftiness, he was overcome with dread to the point of fainting – exactly as promised by the Gemora!

(Also- they say that Reb Chaim Brisker said that the ability to know if tefillin are kosher by looking at them is easily attained and that he himself already possessed it at the age of 6 or 7.)

9.  Is a person allowed to marry a centaur or a mermaid.  

or a satyr or a manticore or a minotaur or a siren or a sphinx. 

No, sorry. 28:21,

אָרוּר שֹׁכֵב עִם כׇּל בְּהֵמָה וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן.

even half human-half animal is assur. (Taama d'Kra. I am not making this up.)

Lechoira you shouldn't need this passuk because we would know it is assur from the fact that a half eved can not marry a half shifcha, because their ben chorin side is prohibited from the eved side of the other, אתי צד עבדות ומשמש בצד חירות. 

On the other hand, when it comes to issurim in the Kilayim family, we look at it as a whole, and there is no issur of אתי צד.

This see this in Tosfos BB 13a dh Kofin 

דהשתא נמי אתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות ולא דמי לפרדה דאמר בפרק אותו ואת בנו (חולין דף עט. ושם) דמרביעין עליה מינה ולא אמר דאתי צד חמור ומשתמש בצד סוס דהתם כלאים כתיב דמשמע שני מינים דומיא דשור וחמור דחרישה ופרדה מין אחד בפני עצמו ומטעם זה מותר לרכוב עליה

and more from Tosfos Chulin 79a dh Mahu by ח'ע אסור בח'ש 

מהו דתימא אתי צד סוס ומשתמש כו' קמ"ל - לא דמי לחציו עבד וחציו בן חורין (חגיגה דף ב:) דאסור בחציה שפחה וחציה בת חורין משום דאתי צד עבדות ומשמש בצד חירות דהכא כלאים אמר רחמנא דוקא תרי מיני וכל פרדות הבאין מסוס וחמור מין אחד הוא:

who distinguish between chasnus by chatzi eved and kilayim of choreish with chatzi beheima, that even if kilayim doesn't apply, chasnus is assur.  

(There is one rare case where the issur kilayim applies even to a halfling, but that is because of a special limud - the din in Makkos 22a that

 אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמַּרְבִּיעַ שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים לוֹקֶה שְׁנַיִם אָמַר רַבִּי יִצְחָק הַמַּנְהִיג בְּשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים לוֹקֶה שֶׁהֲרֵי גּוּף אֶחָד הוּא וַעֲשָׂאוֹ הַכָּתוּב כִּשְׁנֵי גּוּפִים)

So: if שוכב עם כל בהמה is in the parsha of arayos, you shouldn't need any special limud. If it is in the parsha of kilayim, you would, because you would say that a chatzi beheima is called one thing, a מין בפני עצמו, and now you have to decide whether that one thing is a person or an animal, so you need our passuk of כל to say it is assur. 

If you think about it for a minute, it will make sense that the issur Shochev im b'heima is an issur kilayim, not ervah.

Here's a nice mareh makom. The Toras Kohanim in Shmini 3:3:7 says that a mermaid (a Siren) is not metamei b'ohel. The Raavad there says that you might think it has a din of a human, ka mashma lon. 

And at the risk of ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא: Would a Jewish centaur be allowed to marry another centaur? If שוכב עם כל בהמה is a din of arayos, it would be a problem, just like חצי עבד. If it follows the lomdus of kilayim, it would be muttar, just like פרידה ופרידה. 

10.  Just as humility is closely related to empathy, so too arrogance goes hand in hand with cruelty. Where do we see the connection of arrogance with cruelty in this parsha. 

28:50-51

גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן. וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ

11.  An object mentioned four times in our parsha and nowhere else in Tanach. According to some, it is the same Gematria as the number of masechtos in Shas.

Teneh.  26:2 and 4 by Bikkurim, and 28:5 and 17 by the Brachos and Klalos.

Shas stands for ששה סדרי משנה. But the Ohr Hachaim in 26:5 uses it as a a remez for the original sixty masechtos in Shas, until they were redivided into 63, by separating the Bavos and separating Sanhedrin from Makkos. טנא בגימטריא ס.  

After pointing out that the Torah is called ראשית, the Ohr HaChaim says

ואומרו ושמת בטנא. ירמוז שצריך כל מפעלות הטובות שעשה יהיו על פי דבריהם, כאומרו (לעיל י"ז י"א) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט וגו', והתורה והמשפטים ביארו אותם חכמים בס' מסכתות כמנין טנא, שזולת זה הגם שיעשה כל מצות שבעולם ישרף הוא והם.

Also 

מדרש שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו, ב ר' יצחק פתר קרייה בפרשיותיה של תורה, ששים המה מלכות, אלו ששים מסכתיות של הלכות

According to the Ohr HaChaim, the Torah is the true and the original cornucopia.

(I bought several of these prutos from Hendin.)

The cornucopia was a Hellenistic motif long before the Chashmonaim adopted it. But they didn't simply adopt it, they adapted it and infused it with Jewish meaning, particularly by placing the pomegranate between the two cornucopias.  To the Jewish people, it symbolized the mitzva and bracha of the Bikkurim and the Mikra Bikkurim of Jewish history. .