סיני קב (ניסן-אייר, תשמ"ח): משהו על ספר שני פרקים / עזריאל שוחט
R Shochet discusses a pamphlet named "Shnei Prakim" printed in 1852 on the topic of our relationship with gentiles in our time. The second section of Shnei Perakim was written by Rav Yechiel Heller, the Amudei Or. Rav Heller states that the Rambam's din of ein mekablim ger toshav in our day, and the requirement of a formal kabbalah in the presence of a Beis Din, only applies to individuals. But a culture, a nation, that accepts that the seven mizvos of Bnei Noach are divine mandates and heeds them, automatically has the din of Ger Toshav.
[I suppose that Rav Heller would explain that the reason the Rishonim did not apply this to the Muslim nations of their time was either מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, or that murder and gneiva were sanctioned by their religion and in their states. Example, the Barbary Pirates and slave trade. Here's how it played out - from Slate magazine:
...the difficulty for secularists is that it also attempted to buy off the Muslim pirates by the payment of tribute. That this might not be so easy was discovered by Jefferson and John Adams when they went to call on Tripoli's envoy to London, Ambassador Sidi Haji Abdrahaman. They asked him by what right he extorted money and took slaves in this way. As Jefferson later reported to Secretary of State John Jay, and to the Congress:
The ambassador answered us that [the right] was founded on the Laws of the Prophet, that it was written in their Koran, that all nations who should not have answered their authority were sinners, that it was their right and duty to make war upon them wherever they could be found, and to make slaves of all they could take as prisoners, and that every Mussulman who should be slain in battle was sure to go to Paradise)
In any case, Harav Yechiel Heller applies his chiddush to the Christian nations of his time.]
Shnei Perakim is not available online. Here is R Shochet's discussion, which includes extensive quotations from Rav Heller.
First, R Shochet's introduction:
בשנת 1852 יצא לאור בפטרבורג בעברית ובתרגום לגרמנית חיבור שהוא קובץ של ארבעה מאמרים שכונה בשער ״שני פרקים״ העוסקים כפ' שכתוב בשער בשני נושאים והם: א - דבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדוננו הקיסר ירום הודו בכל לבב וככל נפש. ב - על דבר מעלת וכבוד העמים הישרים אשר בזמנינו בעמוד השני של השער העברי צוין כי החיבור יצא לאור על פי פקודת הממשלה.....
המאמר האחרון בקובץ הוא של הרב יחיאל הלר שהוזכר כבר בקשר בינו לבין הרב א"ד שטראשון. הרב הלר ניגש לנושא בהשוואת מצבם הדתי מוסרי של העמים הקדומים לעומת מצבם של העמים הנוצרים שבזמנינו. הוא ראה את אנשי העולם פרט לאומה הישראלית מבחינת ההלכה היהודית מחולקים לשנים. החלק האחד הם הישרים מקיימי שבע המצוות כמצווה מפי עליון יתברך על כל יצוריו.... והם נקראים בפי התלמוד גר תושב וחסידי אומות העולם. החלק השני הם בני אדם אשר לפנים היו מתפשטים מאוד בעולם וגם היום חבל לא נוקתה מהם לגמרי כי נמצאים מהם כקצוות ואיים. במלים אחרות ההלק האחד הם מתורבתים, והחלק השני, שהוא מעוט קטן הם
מחוסרי התרבות. מבחינת ההלכה התלמודית, המעבר ממצב של ברברי למצב של בן תרבות אפשרי על ידי כך שהאדם המבקש זאת יקבל עליו לפני שלושה אנשים את שבע המצוות המכונות המצוות של בני נח. בכך הם נעשים גריס תושבים. ברם לפי קביעת הרמב"ם אק מקבלים גרים תושבים אלא בזמן שהיובל נוהג, ומכאן שנחסם המעבר למצב של גר תושב. אולם ההלכה קבעה גם זאת שחובת ההתיצבות לפני שלושה מיותרת כשאומה שלמה רוצה לעבור למצב זה. (הרב הלר נותן הסברים לכך אבל לענייננו אין אנו צריכים לדון בכך.) והנה הרב הלר שואל את השאלהי האין העמים הנוצריים שבזמנינו כבר גרים תושבים והאם אין ההלכה מחייבת לראות אותם כגרים תושבים ובתור כאלה גם כחסידי אומות העולם? הרב הלר מקדיש חלק גדול ממאמרו בהגדרתן של שבע מצוות בני נוח, שהן: עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, ברכת ה', גזל, דינים, אבר מן החי, ובשאלה, אם אין התרבות הנוצרית מושתתת על מצוות אלה וכא למסקנה: ״כי אלו האומות הם במעלת הסידי אומות העולם לפי משפטי התורה ובלשון התלמוד מכונים בשם גרים תושבים.״
כמו כן מנסה הרב הלר להראות על יסוד אי אלה עדויות מן התלמוד את שחיתותם הדתית מוסרית של עמי הקדם וטוען שאין להאשים את חז"ל על שגינו אותם בתכלית הפחיתות ״כי באמת היו בעיניהם בתור חיות טורפות ופחותים מהן, כהיותם בעלי הצורה האלקית, וחננם ה' יתברך שכל להרגיל נפשם בחכמה ומוסר, כי זה כל יעוד האדם בעולמו, והם השתובבו במידות נשחתות כאלה״
הרב הלר טוען שכלפי האומות הישרים בימינו אנו נוהגים לפי דיני התלמוד כלפי הגר תושב והוא מביא דוגמאות לכך, והן: ביטול האיסור בהנאה של סתם יינם, וביטול האיסורים על יחוד עם לא יהודים. ״בימיהם ז"ל אסרו לכל אדם להתיחד עמם וכל שכן להתלוות עמם בדרך, ואלו בזמננו השתנו כל אלו הדינים, כמו שהוא מפורסם ממנהגינו באהבה וברעות ויחוד אתם כמו עם כשרי ישראל.״ ״הם חז"ל ציוו שעם בני האדם המשובבים והפראים הרעים נתנהג בכל הפרטים שציוו בהנהגתם, ועם חסידי העולם, הם האומות שבזמננו זה, שהם במעלת הגר תושב ננהוג כמו שציוו חז"ל לנהוג עם גר תושב" ״ולא כמו שידמו שוטנינו שהותר לנו חס ושלום עול לזולתנו.... התורה אמרה: כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב עמך״ ... זהי עמך שתנשב האמור במקרא זה הוא גר תושב, ונצטוינו עליו להחיותו, וזה כולל... שנאכילהו... ונשקהו... ונכסהו... ונרפאהו ונלמדהו אומנות״ וכל הנאמר בדברי חז"ל בהרחקת העכו"ם וגנותן ואין לחוש על נזקיהם --- לא נאמרו בגר תושב כלל"
לאחר בירורים כמונחים אח, רע, ועמית, שכמקומות שונים בתורה הוא בא למסקנה שלפי חז"ל ״יקרא הגר תושב אח, ורע, ועמית, בלשון התורה בענינים שהוא מצווה בהם כמונו כגון האונאה והחזרת אבידה וחמדת זולתו ועדות שקר והדומה, שכל אלה מענפי הגזל הם ונתחייבו בהם גם בני נח. ואשר להחזרת אבדה שחז"ל אמרו שחובה זו אינה חלה על החזרת אבדה ועף אין ספק שלא החכוונו לרר תושב והאומות בזמננו הם גרים תושבים. הרב הלר מראה שהאיסורים שהתורה אוסרת לעשות לאח, לרע, לעמית, חלים גם כלפי גרים תושבים כשגם הם אסורים לעשותם. ועל כן ״מותר לנו ליתן ריבית לגר תושב וליקח ממנו ואין זה עול נגדם אחרי שמותרים אנחנו גם ליתן להם. ובינינו נאסר לשניהם הריבית ומלוה ליקח ולווה ליתן אם לא בררך עסק״
Rav Heller's tremendous chiddush was very controversial and it elicited a great deal of disagreement at that time.
I sent it to my brother, and the following conversation ensued. (I added the capitalization and some punctuation for the sake of clarity.)
He wrote:
"The uncensored girsa in the Rambam is that shittuf is avoda zara even for a goy.
They are not mekabel dinim on a national level, since they support [on a national level] abortion, which is for a goy capital retzicha.
And of course, there is homosexual marriage."
I answered:
"That's interesting. So you're saying that Rav Heller's chiddush no longer applies to any country that does not impose religious law and therefore does not prevent or penalize abortion or homosexuality. The fact that the majority of the citizens would not do these things on the basis of their religious beliefs, you're saying, is irrelevant, as long as the government does not prevent aveiros takes away his chiddush. I would say that is not correct, unless the mitzva of "dinim" mandates their enforcement of the other six. I'm not sure if that's true."
He answered:
"The meforshim say that Anshei Schem were chayav misa because they did not impose din on Schem and Chamor - which meant they were not mekayem dinim. Apparently dinim includes/requires enforcement of the other six.
Also, abortion is not religious law - it's retzicha [albeit, for a Jew, non-capital retzicha].
And homosexual marriage is arayos.
Since the chiddush is based on national approaches, not those of individuals [or even a majority of individuals], these nations do not observe dinim or arayos."
My brother's point is convincing. Once a democratic government has established that transgression of the sheva mitzvos are protected from prosecution, the country as a whole has transgressed the mitzva of "Dinim." So even if many, or a majority, would never do abortions or engage in to'eivos, abetting the legal protection of that behavior is in itself a transgression.
But then you have to ask, does this mean that we, too, are transgressing our obligation of dinim just as they are? Of course not. We are anusim. But then they are annusim as well! Still, Annus is not "k'man d'avad." It could be that to acquire a din of Ger Toshav, you need kiyum mamosh, and annus is not a defense. I don't know.
One thing for sure. Rav Heller's chiddush definitely will not apply to people who transgress, or even support the transgression, of any of the seven mitzvos. So in our time, the only people that Rav Yechiel Heller would definitely include in his chiddush would be residents of Muslim countries that do not allow murder of Jews or different sects of Islam. So that would be Morocco, Tunisia, Bahrain, maybe some others.
So, those of you that want to use Rav Heller's chiddush to take advantage of the Rambam in Isurei Biyah 12:5, sorry. First of all, 12:6 might still apply. And second, as we discussed, the whole chiddush may no longer pertain outside of the residents of a couple of Muslim countries.
