Questions for Vayishlach

 1.  Reb Chaim Volozhiner, in the Kesser Rosh, based on the shittah of the Gaon, disapproved of saying Shalom Aleichem Friday night, because he holds that it is assur to ask a malach for a bracha, so Barchuni l’Shalom is a problem. Keser Rosh #93:

הפזמון "ברכוני לשלום" בליל שבת קודש לא אמר, וכזה בסליחות "מלאכי רחמים" וכו'. ואין לבקש מהמלאכים, כי אין להם כח מאומה, והכל אצלם בהכרח, כאשר האדם זוכה מוכרחים הם לברכו, ואם לאו - אז ח"ו בהכרח מקללין

Reb Moshe (OC V 43:6) says that his father did not say that paragraph of Shalom Aleichem, and he assumes it is because he had heard this in Volozhin.

Also R Yaakov Emden in his siddur Beis Yaakov

שלא כדין ושלא כהלכה להאריך לשון בבקשה ביום שבת... ובבקשה למלאכים יש חששא נוספת כמ"ש רבותינו זכרונם לברכה: "לא תצווח למיכאל ולא לגבריאל"... מאין לנו לחדש דברים כאלה אשר לא שערום אבותינו... ומנהגי לקבל המלאכים ולומר: "שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון, מלך מלכי המלכים הקב"ה" בלבד, כדי לא לשנות המנהג מכל וכל

Why is this shver from our Parsha? And what is the answer?

  --  32:27

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.

In Chulin 91a there's a machlokes whether the "Ish" appeared like a malach or a human. Assuming that he appeared like a malach, or that when he said שלחני he told Yaakov he was a malach, the question stands.

Rav Chaim Kanievsky answers that when the malach harms you, you can request a bracha in payment for the damage. 

Interesting that R Yaakov Emden himself modified his opinion. In his Mor u’Ketziah he writes

והייתי תמיה על זה מאוד, כי איך יבקש אדם מן המלאכים "שמרוני עזרוני", ובפירוש אמרו במדרש (ירושלמי ברכות פ"ט ה"א) לא תצווח לא למיכאל ולא לגבריאל, שאין ביד המלאכים שום דבר אם לא נצטוו, ככתוב: "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ" (תהלים צא, יא). נראה לי עתה ליישב כיון שאומר "משרתי עליון", כלומר הבאים בשליחותו של מקום, הרוצה בשמירת יראיו על ידיהם, הרי תלה הגדולה וחפץ ההשגחה בבעליה, אין קפידא בכך מעתה

2.  Three Brachos. One from an enemy, one to an enemy, and one from Hashem.

   --   32:27

וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.

33:11

קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח.

35:9

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ.

 

3.  Here is a passuk that begins with the words Vayomer Yaakov:  35:2

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם.

 Find me a passuk that ends with the words “Vayomer Yaakov.”

   --   32:28,

וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב.

4.  A place that only appears twice in Chumash, both in this parsha, but once with a yud and once with a kubutz. The way to remember it is the word Harninu.

   --   Peniel/Penuel. Ni, Nu.

32:31-32

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי.

וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.

 

5.  Who killed the men of the city of Shechem, and who took the spoils?

   --   It appears that Shimon and Levi killed, and the rest of the Shevatim took the spoils.  34:25-7

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.

וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ.

בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם.

 

6.  Two places in the parsha where someone  answers a question or or makes a emphatic statement with a rhetorical question. (There is a possible third example.)

   --   32:30

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

34:31

וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ.

Possible third example- 33:5, 

וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ. 

which could be Eisav's way of saying that they were the result of the stolen brachos, look at all you stole from me.

7.  Why is the expression "You should have yiddishe nachas." Is there another kind of nachas that you do not want to wish on someone?

   --   Yes. The grandson of Eisav was Nachas, son of Re’uel. You don’t want Eisav's nachas. You want Yiddishe nachas.

36:13

וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל נַחַת וָזֶרַח שַׁמָּה וּמִזָּה אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו.

Questions for Vayeitzei

1. Yaakov put up a Matzeiva at the Har Hashem in Beis El in 28:18.

וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

We find the same thing in the next parsha, Vayishlach, (35:13,) where he returns to Beis El, Hashem changes his name to Yisrael and renews the brachos, and it says

ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו

ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל

Was it a mizbeiach for bringing korbanos or was it just a structure built to honor Hashem?  Was it an altar or a monument?

2. Where do we see that וישכם בבוקר does not mean he woke up but instead means he did something early in the morning, as soon as he could. As Rashi says in 24:3 by Avraham, it means

וישכם. נִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה (פסחים ד'): As the Gemara there says

כל היום כולו כשר למילה, אלא שזריזין מקדימים למצות, שנאמר: ״וישכם אברהם בבקר״.

 3. When Yosef brought Ephraim and Menashe to Yaakov, in 48:10, it says he kissed them and hugged them,  וישק להם ויחבק להם. Where do we find someone else who first hugs and then kisses, and why. 

4. Every child of Leah was named with a reference to Hashem - with one exception. Who is it, and why?

 

5. In 16:2, Sarah decided to give Hagar to Avraham to be a surrogate mother, and she said "Perhaps I will be built up through her."  בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה

Here, in 30:3, Rivka suggests the same thing, but with certainty. בא אל שפחתי ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה.

How do you explain the difference?

 

6. In Chayei Sara, 24:50, two people answer a question and the response uses a singular then a plural:

ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר

We have exactly the same form in this Parsha.

 

7. In Toldos 25:34,  we find that Yaakov sealed the agreement with Eisav by eating bread with him. Also in 26:26-31, we find that Yitzchak sealed his covenant with Avimelech by joining them in a meal.

ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו ... 

ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה  עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך ... 

אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה'

ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

Where do we find this concept of sealing an agreement with a seuda, by breaking bread, in this parsha.

וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום

Where do we find this concept of sealing an agreement with a seuda in this parsha.

 

8. How many dreams are there in the parsha?

_______________________________________________________

 1. Yaakov put up a Matzeiva at the Har Hashem in Beis El in 28:18.

וישכם יעקב בבקר ויקח את־האבן אשר־שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על־ראשה

We find the same thing in the next parsha, Vayishlach, where he returns to Beis El, Hashem changes his name to Yisrael and renews the brachos, and it says

ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו

ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן

ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל

Was it a mizbeiach for bringing korbanos or was it just a structure built to honor Hashem?  Was it an altar or a monument?

 -- See the end of the parsha where it says clearly that the oil was to anoint the structure, not as a korban.

31:13

אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך

Still, according to Rashi in 31:13, it was anointed to make it kodesh for use as a mizbei'ach in the future. 

משחת שם. לְ' רִבּוּי וּגְדֻלָּה כְּשֶׁנִּמְשָׁח לַמַּלְכוּת, כָּךְ וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ – לִהְיוֹת מְשׁוּחָה לְמִזְבֵּחַ:

Same in the Rashbam- it was a meshicha as preparation for when he comes back and is able to bring korbanos there, as a bama, and as a beginning of Binyan Beis HaMikdash:

ויצק שמן על ראשה - ומשח אותה לקדשה להקריב עליה קרבנות בשובו, כדכתיב במשכן וכליו: וימשחם ויקדש אותם וכן מוכיח לפנינו. אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה וגו' יהיה בית אלהים לקורבנות.

The Ramban in 28:18 says it was a mizbeiach for hakrava, but a different kind of mizbei'ach - you only used it for korbanos of liquids, for Nesachim.

וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ מַצֵּבָה כְּבָר פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ע"ז נג) הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין הַמַּצֵּבָה לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהַמַּצֵּבָה אֶבֶן אַחַת וְהַמִּזְבֵּחַ אֲבָנִים הַרְבֵּה. וְנִרְאֶה עוֹד שֶׁהַמַּצֵּבָה תֵּעָשֶׂה לְנַסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ יַיִן וְלִיצוֹק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזֶבַח, וְהַמִּזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים.

According to the ibn Ezra in 28:17, it was simply a monument to Hashem, not to bring korbanos, a unique avodah. But it fits with the other uses of matzeiva in Chumash, such as Yaakov's matzeiva after the agreement with Lavan, and the matzeiva at kever rachel, (and the many stones Yehoshua put up when they crossed the Yarden.) Just a monument.

כי אם בית אלהים. שיתפלל אדם בו בשעת צרכו ותשמע תפלתו כי המקום נבחר, ורבים יתמהו איך הקים יעקב מצבה והנה שכחו כי י"ב מצבות הקים משה (שמות כד ד) והכתוב לא אסר לשום מצבה לשם, רק אמר "לא תקים לך מצבה אשר שנא" (דבר' טז כב), ובגעתי אל מקומו אפרשנו:

Moshe built twelve matzeivos at mattan torah; most meforshim say they were used for korbanos, but the ibn Ezra holds that the korbanos mentioned there have nothing to do with the matzeivos. Shmos 24:4

ויכתב משה את כל־דברי ה' וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל

וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים

One thing is clear. From the passuk by mattan Torah, it says Moshe built "a mizbeiach" near the mountain, and separately, "twelve matzeivos," one for each shevet. Different words are used. There has to be a difference between mizbeiach and matzeiva. This is understandable according to the Ramban and the ibn Ezra. I do not know how Rashi understands this.

The fact is that in 35:14 it says ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן. But that can mean that he later used it for nesachim, not that he originally put it up for that purpose.

Speculation: Perhaps, according to the Ramban and ibn Ezra, this rare type of structure was specific to Beis El because the concept of matzeiva appears twice in the dream- 28:12-13

ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו

והנה ה’ נצב עליו

The Brisker Rov, brought in Shai LaTorah, brings the Tur that asks 

אבנים שנשתמש בהם הדיוט אסורין למזבח

and the Rov answers, based on the Ramban, that 

מצבה ומזבח שני שמות הן, וחלוקין הם בעיקר יסודן... ודין אסורין למזבח לא נאמר במצבה. 

This works with the Ramban, but much better with the ibn Ezra. Either way, it is based on the idea that there is a fundamental difference between the usual Mizbei'ach and this Matzeivah of Yaakov, not like Rashi and the Rashbam.

2. Where do we see that וישכם בבוקר does not mean he woke up but instead means he did something early in the morning, as soon as he could. As Rashi says in 24:3 by Avraham, it means

וישכם. נִזְדָּרֵז לַמִּצְוָה (פסחים ד'): As the Gemara there says

כל היום כולו כשר למילה, אלא שזריזין מקדימים למצות, שנאמר: ״וישכם אברהם בבקר״.

 -- We see this from Yaakov’s vayashkem. He dreamed, then he woke up in shock at having slept in such a holy place, and then it says vayashkem.  It is not logical that he went back to sleep a second time.

Rav Tzvi Pesach Frank shows clearly that vayashkeim does not necessarily mean woke up from the pesukim in Sam I 15:10-12

ויהי דבר ה’ אל־שמואל לאמר

נחמתי כי־המלכתי את־שאול למלך כי־שב מאחרי ואת־דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל ה’ כל־הלילה

וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא־שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל

Reb Moshe says otherwise.

 3. When Yosef brought Ephraim and Menashe to Yaakov, in 48:10, it says he kissed them and hugged them,  וישק להם ויחבק להם. Where do we find someone else who first hugs and then kisses, and why. 

 -- 29:13

 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו.

Rashi says that Lavan was hoping that Yaakov had purses full of money on his body, and he frisked him. 

The Netziv says that Ephraim and Menashe were standing right there, so he kissed them first, but Lavan was not next to Yaakov, so he had to reach out to him first.  

העמק דבר בראשית פרק כט פסוק יג 

ויחבק לו וינשק לו. וכתיב תחלה ויחבק לו ואח"כ וינשק לו, וכן כתיב להלן שם, ולא כדכתיב להלן מ"ח י' גבי יעקב ובני יוסף וישק להם ויחבק להם, היינו משום שבמקום דמיירי שבא מרחוק ובעודו מרחוק מושיט ידו לחבק ומתקרב יותר ומנשק, משא"כ בני יוסף שהיו עומדים סמוך ליעקב, על כן היה תחלה מנשקם ואח"כ הוסיף לחבקם עכ''ל

 

4. Every child of Leah was named with a reference to Hashem - with one exception. Who is it, and why?

 -- Ok, I'm sorry, I forgot Dinah. I have no explanation for Dinah. But among the sons, 

ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה ה’ בעניי

כי שמע ה’ כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון

ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי

תאמר הפעם אודה את ה’ על כן קראה שמו יהודה

נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר

ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון

Rav Chaim Kanievsky says this is a support for Rashi by the birth of Levi who says that it was the Malach Gavriel who named Levi as a Shaliach of the Ribono shel Olam, so there was no need to invoke the Shem Hashem. That’s why by all it says vatikra shemo except Levi, where it says kara.

 

5. In 16:2, Sarah decided to give Hagar to Avraham to be a surrogate mother, and she said "Perhaps I will be built up through her."  בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה

Here, in 30:3, Rivka suggests the same thing, but with certainty. בא אל שפחתי ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה.

How do you explain the difference?

 -- Maybe she was relying on Sarah's success. 

The Netziv there says that Sarah never intended to adopt Hagar's child, because she looked down on her. Here, on the other hand, Rachel intended to raise the child as her own, as we see in תלד על ברכי. It goes without saying that Bilha and Zilpa were categorically different than Hagar. So Sarah was not even hoping for a true heir, just a child that had some shaichus to her. Rivka really was going to raise the child of Bilha, a true surrogate- תלד על ברכי .

אולי אבנה ממנה. רחל אמרה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה. הכונה בזה שהיא תגדל את הולד ותהא כאלו ילדה. משא״כ שרה לא חפצה לגדל בן שפחתה. ע״כ אמרה אולי אבנה. שיהיה לי איזה זכות וזכרון טוב באותו זרע:

6. In Chayei Sara, 24:50, two people answer a question and the response uses a singular then a plural:

ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר

We have exactly the same form in this Parsha.

 -- 31:14

ותען רחל ולאה ותאמרנה לו

7. In Toldos 25:34,  we find that Yaakov sealed the agreement with Eisav by eating bread with him. Also in 26:26-31, we find that Yitzchak sealed his covenant with Avimelech by joining them in a meal.

ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו ... 

ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה  עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך ... 

אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ה'

ויעש להם משתה ויאכלו וישתו

Where do we find this concept of sealing an agreement with a seuda, by breaking bread, in this parsha.

 -- 31:53-4

אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק

ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל־לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

8. How many dreams are there in the parsha?

 -- 3.

1) יעקב dreamed of מלאכים on the סולם

2) יעקב’s dream that gave him the idea for the plan with the sheep and that Hashem told him to go home.

3) Lavan’s dream in which 'ה warns him not to harm יעקב.

 

 

Questions for Toldos

 1.  An example of when it is muttar to say lashon hara. 

 - The question is asked, how was Yitzchak allowed to identify Yaakov as the usurper of Eisav's brachos. There are many answers to this question, including that it was obvious to all. Another possibility is that otherwise, Eisav would have hated Yitzchak for cheating him.

2. Two people who married at the age of forty.

 - Yitzchok and Eisav.

3. Which passuk in this parsha has five verbs in a row? Also, how do we see from this passuk that you have to kiss a mezuza when you go through a doorway? (Only if you learned in a Chassidishe Cheder.)

-When Esav takes the Nezid Adashim from Yaakov, the Torah states: "And he ate and he drank and he got up and he went and he degraded the birthright" (25:34). 

- This implies there was something wicked about every one of these actions. I saw a chassidishe translation for use in cheders as

4. The Medrash says that Yaakov’s bris was when he was eight days old, but Yitzchak saw the Eisav was red and thought he might have a condition that made it dangerous to do a bris. He then decided to wait until he was thirteen. When he turned thirteen, Eisav said don’t touch me. That’s why Arabs are mahul, but the Greeks and Romans are absolutely opposed to milah, which gave rise to terrible gzeiros during the time of the Greek/Roman dominance. Where do we see a remez to this in how they were given their names?

 - By Yaakov it says ויקרא. By Eisav it says  ויקראו, meaning that’s what everyone called him, not that Yitzchak named him. This makes sense if Yaakov was named by his bris, but Eisav never had a bris, so they called him what everyone called him.

5. The Ramban says that the three wells dug by Yitzchak allude to the three Batei Mikdash. What distinguishes the description of the third well that supports its allusion to the Bayis Shlishi?

 - Three things. 1, that nobody will attack it. 2, that it will be far greater than the first two, Rechovos. 3, that it will be built not by a rabbim, by people, but instead by a Yachid, by the Ribono shel Olam alone, as you see in Rashi in Sukkah.

 

 - 26:19-20

וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.

וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.

21וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה.

22

ַ וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

Rashi Sukka 41a

אי אי נמי - דאיבני בחמיסר סמוך לשקיעת החמה והיא היא ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקי"ל בשבועות (דף טו:) דאין בנין בית המקדש בלילה דכתיב וביום הקים ולא בחמיסר שהוא י"ט דקי"ל בשבועות (שם) דאין בנין ב"ה דוחה י"ט ה"מ בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנא' (שמות ט״ו:י״ז) מקדש ה' כוננו ידיך:

6. Rashi writes (25:21, from the Gemara in Yevamos 64a,) that although both Yitzchok and Rivkah prayed for children, Hashem listened to and answered the prayers of Yitzchok. This was because Yitzchok’s father was the righteous Avrohom while Rivkah’s father was the wicked Besuel, and the prayers of a righteous person whose father is also righteous carry more weight than those of somebody who is righteous but whose father was not. May we conclude from here that when choosing a shaliach tzibbur weight should be given to the righteousness of the father of the person in question?

 - It is a machlokes haposkim. The question is why the Gemara in Yevamos is not a clear proof. I think the answer is that if you are davening for yourself, Tzadik ben Tzadik outweighs some other considerations, because of zechus avos, that schar for the fathers' zechusim include that Hashem will favor his children. But when you’re davening for the tzibur, your zechus avos is no help for them. All that matters is you, how beloved you are to the Ribono shel Olam. Here, they were davening for themselves. See Taz in OC 53:3. He just relies on the Rosh and doesn’t explain why, but I think this is the answer.

בטור כתוב בשם הרא"ש שאין מעלות הש"ץ תלוי ביחוס משפחה דאם הוא מן משפחה בזויה וצדיק טוב לקרב מזרע רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב וכ' רש"ל מ"מ אם שניהם שוים בודאי מיוחס קודם לשאינו מיוחס כי אינו דומה תפלת צדיק בן צדיק כו' עכ"ל. ולעד"נ מדכתב הרא"ש טוב לקרב מזרע רחוקים ש"מ שיש כאן עוד אחר מזרע שאינם רחוקים דלשון טוב לקרב משמע שיש ברירה ואפ"ה טוב לקרב זה שהוא אינו מיוחס כדי לקרבו לאותו זרע לשכינה  דרחמנא לבא בעי ותהיה תפלתו נשמעת יותר מצדיק בן צדיק וזה נלמד מפסוק לרחוק ולקרוב כנ"ל:

Because this is a record from the discussion in our shiur many years ago, I am including it.

When Reb Eliezer davened for rain, nothing happened.  When Reb Akiva did, it rained.  The talmidim murmured that Rav Akiva must be greater, but a bas kol came out and said this was not true, but rather that Rav Akiva was ma’avir al middosav (translate: forgiving of affronts, did not insist on measure for measure), while Reb Eliezer was not.  Ta’anis 24b.  (This may be consistent with what I wrote above re RYBZ and CBD--because at this time Reb Eliezer was rosh yeshiva and Rav Akiva was not.)

Note 1:  Reb Yisroel Salanter in Ohr Yisroel 28 says that the difference between RE and RA was this: RE was a talmid of Shammai (Tosfos Shabbos 130b), and his derech was to be makpid on kovod hatorah.  RA was a talmid of Bais Hillel, whose derech is to be an anvasan and an eino ne’elav (also Tosfos there).  While both drochim are valid, tefillos are answered mido keneged mido.

 

 

Note 2:   The Eliahu Rabba in Orach Chaim 53:16 (and similarly the Etz Yosef in the Ein Ya’akov in Makkos) brings from the sefer Asara Ma’amoros that the pshat in Ma’avir al middosav is that he overcame character flaws to become an odom gadol.  Rav Akiva, who came from gerim and began learning at 40, had a much harder path to follow than Rav Elazar.  He then notes that the opposite seems to be true in the case of Rivka and Yitzchok, where the tzadik ben tzadik was answered first!  He quotes the Maharshal in the teshuvos (20) who says that a ba’al teshuva’s tefila for others is answered first.  But when he is mispallel for himself, which is always a difficult position to be in (see story of Rav Chanina and Rav Yochanan in Brachos 5:2, but see Rashi Brei’shis 21:7 on why Yishma’el’s tefilla was answered), one must invoke zechus avos, which means that a tzadik ben tzadik will be answered first.  See also the Taz there who brings a Rosh that indicates that a shliach tzibbur who is a ba’al teshuva is better than a tzaddik mei’ikoro, and the Yam Shel Shlomo that indicates the opposite, despite what he himself wrote in his teshuvos.             

Lothar Kahn (9-2-99) pointed out that one of the important themes of the Yomim Noraim is zechus avos, as part of zichronos.  Therefore, even the Marshal could agree that at that time, a tzadik ben tzadik would be better.  R’ Kenny Neiman added that the fact that the gemara in Taynis says that the shliach tzibbur should be a person with dependents who doesn’t have enough for them shows that he is not just davening for us, but we want someone who is davening for himself also, and so you can say that we should choose someone whose tefillos for himself are more effective, and not necessarily someone to daven for us only.  On the other hand, someone else pointed out, maybe we look for a chasar lechem not because we want him to daven for himself, but rather because he is used to davening with kavana, so he can do better for us when he is our shaliach.

Questions For Chayei Sarah

1. We think of tefilla as call and response, cause and effect: We ask, Hashem answers; סיבה, מסובב.

Was this the case in Eliezer’s tefilla and Rivka’s behavior?  

Reb Meir Simcha. 

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. לפי דרכי הלשון הו"ל למיכתב ויהי טרם כלה הוא לדבר אך הענין. דלפי הנראה הבקשה של אליעזר הוא הסיבה ומה שרבקה יצאת וכדה על שכמה הוא המסובב. אולם האמת לא כן כי השם רצה להראות שרבקה בת זוגו של יצחק שם הדברים בפי אליעזר שיעשה נסיון בהשקיית מים וידע מזה שרבקה בת זוגו וא"כ יציאת רבקה הוא הסיבה והמסובב הוא שידבר זה אליעזר בזה שאמר ויהי מה הוא שהיה שהוא טרם כלה לדבר היינו שדבורו היה מהשם ודו"ק בזה. או שדבר אל לבו במחשבה לבד אם כן ההוי' והמופת הי' רק אליו לבדו.

Please note that RMS's proof is not simply the incongruous הוא. It is because it makes no sense that Rivkah's behavior was a result of Eliezer's words. Rivkah was who she was, so it's obvious that Hashem put the thought into Eliezer's mind so he should see it was bashert. On the contrary: if Rivkah's behavior was a 'result' of Eliezer's words, it would say less about who she was.

2. By the mabul it says the rains ended, vayikalei hageshem, with an alef. In this parsha we find a synonym spelled with a hei.

 23:6 

שְׁמָעֵנוּ  אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת־מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרוֹ לֹא־יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃

Rashi

לא יכלה. לֹא יִמְנַע כְּמוֹ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ (תהילים מ') וּכְמוֹ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם (בראשית ח'):

3. In Mislei 30, Shlomo warns that עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ is very bad. Where do we see that even though ימלוך is bad, ימשול is fine.

24:2

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׃

4. An example of losing all your momentum because you went to sleep. 

24:51, her family immediately agreed to send her. But then in 24:55 and 57 they want her to stay for a year, and finally, say they will only send her if she agrees. Perhaps the change was because initially, Eliezer described the Kfitzas haderech (ואבוא היום), and that he didn't even finish talking when she did what he intended to say. So they agreed that it was something that needed to be done immediately! But then he ate, and slept over, and they said, look, it must not be that much of a rush, no emergency. So let's negotiate.

The mussar haskeil is that if you think something through, and you daven, and an opportunity presents itself, seize it. Don't sleep. When you wake up, it's not going to happen so easily.

Alternatively the change was a result of Besuel’s death, since only he had bailus on Rivka. But this is also a serious question, as discussed here:

מתוך ה'מגדלות מרקחים':

ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת (כד ח)

בקידושין סא: "אם לא תאבה האשה" למה לי, איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה, קמ"ל. והיינו, שאברהם אבינו אמר לאליעזר שאפילו אם אביה ומשפחתה של הנערה יתרצו לתת אותה ליצחק, אם הנערה לא תרצה לא יביאוה בעל כרחה. והקשה הגר"י ענגיל זצ"ל בבית האוצר כלל א' אות ב', איך ס"ד שיקחו אותה בעל כרחה, הרי האשה אינה מתקדשת בעל כרחה. ואין לומר שכיון שהיתה קטנה בת שלש שנים ויום אחד, אביה היה יכול לקדש אותה שלא מדעתה, משום שהדין שהאב מקדש את בתו כשהיא קטנה נוהג רק בישראל, דילפינן ליה מדכתיב "את בתי נתתי לאיש הזה", אבל בבני נח דליכא קרא, אין האב יכול למסור את בתו לאישות.

וכן כתב המנחת חינוך במצוה ל"ה [אות י"ג במהדו' מכון ירושלים] ובמצוה ק"צ, דבבני נח לא משכחת לה אשת איש קטנה, דאצלם אין האב מקדש בתו, דבישראל בעינן קרא לזה ובב"נ דליכא קרא אינו יכול להשיאה. [ועי' בערוך לנר סנהדרין נז. ברש"י ד"ה על הגזל, דרק בישראל יש זכויות האב בבתו, ולא בבן נח, עי"ש].

ולכאורה יש לדון בזה לפי"מ שכתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ב, דבן נח יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות בקנין הגוף גמור, ויליף לה מקרא עי"ש. א"כ י"ל דאדרבה, בבני נח דיכול למוכרה לשפחות בקנין הגוף לגמרי, ק"ו דהוא הבעלים עליה ויכול ג"כ למוסרה לאישות, ואי"צ קרא לזה, וכמו שאדון יכול למסור את שפחתו הכנענית לאישות לעבדו בעל כרחה [ובפרט דאין קידושין בבני נח, ואי"צ לעשות חלות קידושין], ורק בישראל דאין לו כח למוכרה בקנין הגוף [ויכול למוכרה רק לאמה העבריה דאי"ז קנין הגוף], בזה הוא דבעינן קרא דיכול להשיאה בע"כ, וצ"ע בזה. ועי' לעיל בפרשת לך לך בענין דמי ולדות בבני נח.

5. Chazal learn from עשו בשדך לבהמתך ואכלת that you are not allowed to eat until the animals that depend on you are fed. Where do we see this in our parsha, and also that when it comes to drinking water, people should be served first. 

24:32, 24:14, 18-19.

6. How many sons did Avraham Avinu have. 

You would say >8, Yitzchak and Yishmael and the six listed as the sons of Keturah and then the additional Bnei Hapilagshim, but Rashi says there were only eight.  25:2, 25:6, and Rashi there.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃ 

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יׇקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃ 

וְיׇקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים׃ 

וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כׇּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃ 

וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ לְיִצְחָק׃ 

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃

Rashi

הפילגשים. חָסֵר כְּתִיב, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא פִּלֶגֶשׁ אַחַת, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה (בראשית רבה). נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּילַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין, בְּנָשִׁים וּפִילַגְשִׁים דְּדָוִד:

Questions for Vayeira

 1. The Yerushalmi in Brachos 1:1 says that the description of malachim having רגל ישרה also means their legs have no joints.

Bring a proof.

18:4, Avraham told them השענו תחת העץ, lean. Apparently he saw they could not sit down like normal people. 

2. In 18:3 Avraham says

ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך

and there is a machlokes whether it was a term of honor to the travelers or a request that Hashem allow him to interrupt his Tefilla to take care of his guests.

In 19:2 Lot says

הנה נא אדוני סורו נא

and nobody says it was anything but a term of honor for the travelers. 

If by Lot there is no doubt that it is an honorific, why would we think differently when Avraham used the word? 

-Because the Parsha begins with וירא אליו השם, and then apparently drops the subject and says nothing more about the Shechina- unless when Avraham says Adonai he is saying to Hashem "Please excuse me."

-Because by Avraham they were described as Anashim, simple travelers, so Adonai is incongruous. By Lot, they were described as malachim, having an awesome appearance, so the term Adonai is fitting in the simple sense of an honorific. 

-Maybe the difference of Patach and Kometz.

3. Name the 2 sons of Lot, which most people get wrong.

19:37-38, Moav and Ben Ami.

4. The Gemara in Kidd 32 says 

אין זקן אלא מי שקנה חכמה. 

Two times in our parsha that it just means old, and definitely not wise.

The men of Sdom, and Lot, as described by his daughters. 

5. Find a repudiation of the concept of secular humanism in the parsha.

20:11, 

רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי.

6. Show that a father can call his son a naar even if he's 37 years old and wise.

22:5, ואני והנער נלכה עד כה.

Sarah was a בת תשעים when she had Yitzchak, and died at 127 at the time of the Akeida. 

7. Two times a malach prevented a death and gave a bracha to the person he saved.

Yishmoel in 21:18, Yitzchok in 22:12 & 17.

8. A person not named once in the parsha, but referred to 15 times. Give three examples.

Yishmael. Once where Avraham told him to prepare the meat, one when he was expelled, and once by the Akeida.

9. Where did two go up but only one came down.

2 went up, 22:5, ואני והנער נלכה.

1 came down, 22:19, וישב אברהם אל נעריו.

10. Four times someone woke early.

19:27 Avraham to daven Shachris and to see the fate of Sedom

20:8 Avimelech to tell his people about his dream

21:14 Avraham to send Hagar away

22:3 Avraham to go to the Akeida.

Questions for Vayeilech

1. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Corollary: why is it that we never find explicit mentions of kiyum haneshama, much less techiyas hameisim, in Torah she'biksav.

2. Where do we find a person is liable for opportunity cost in tortious interference.

1. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Corollary: why is it that we never find explicit mentions of kiyum haneshama, much less techiyas hameisim, in Torah she'biksav, until the time of the Neviim.

32:39

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

אבן עזרא

אני אני. ..... ורבים אומרים כי מזה הכתוב נלמוד חיי העולם הבא והעד שאמר בתחל' אמית ואחר כך אחיה וכן ה' ממית ומחיה והעד ה' מוריד שאול ויעל ואחרים אמרו מפסוק ואך את דמכם לנפשותיכם גם וצדקה תהיה לנו כי היא חייך בעוה״‎ב ואורך ימיך בעולם הזה למען ייטב לך. ורבינו האי ז״‎ל אמר כי לא הוצרך הכתוב לפרש דבר העוה״‎ב כי היה ידוע בהעתק' ולפי דעתי שהתורה נתנה לכל לא לאחד לבדו ודבר העוה״‎ב לא יבינו א' מני אלף כי עמוק הוא ושכר העוה״‎ב תלוי בדבר הנשמה והנה הוא חלף עבודת הלב ועבודתו להתבונן מעשה השם כי הם הסולם לעלות בו אל מעלת דעת השם שהוא העיקר והנה גם התורה ביארה למשכיל דבר עץ החיים והנה יש כח לנצח הכרובים והאוכל מעץ החיים וחי לעולם כמלאכי השרת וכן במזמור לבני קרח שמעו זאת כל העמים והסוד אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה וכן אחר כבוד תקחני והנה עם שניהם לקיחה כאשר עם דבר חנוך ואליהו ואחר שאמר ויקר פדיון נפשם איך אמר יפדה נפשי והמשכיל יבין:

Of course, there is a well known assertion by apikorsim that the concept did not exist until the time of the neviim. That is both wicked and stupid. I once asked Rav Dovid Gottleib whether Yitzchak Avinu would have submitted to the akeida if there was no kiyum hanefesh. He said absolutely yes. I have friends, highly intelligent and pious, who agree with him. He's probably right, but I find it hard to understand. 

2. Where do we find a person is liable for opportunity cost in tortious interference.

32:51

על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל

Questions for Nitzavim

1. The Levush in the halachos of Yamim Noraim, brought by the Taz in תרפ'ב, holds that to say מלוך על כל העולם כולו בכבודך is redundant, and you should just say מלוך על כל העולם, or מלוך על העולם כולו. Bring a raya from our parsha that the Torah does use that form.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃

טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ

The passuk itemizes everyone, and it could have skipped כולכם. You see that this is an acceptable style of speech. All of you: x, y, and z.

According to the Rama miPano brought in Reb Akiva Eiger on Chulin 4b, the word "kol," even in Tanach, is not meant to be taken literally. I realized this when working on קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. 

In light of Rosh Hashannah, this is a perfect example of סקירא אחת and כבני מרון. As a group-כולכם.  But equally, an examination of every individual -כל איש ישראל.

 2. Another language question.

We think of “from x to x” as from beginning to end, like from a to z, from soup to nuts (we would say "from gefilte fish to compot,) or from top to bottom.  But when Avraham told the king of Sedom that he wanted nothing from him, he said מחוט ועד שרוך נעל, from a thread to a leather strap, both trifling items. Apparently, it was used for emphasis, to mean “absolutely nothing,” like gornisht mit gornisht. Where do we find the same expression in this week’s parsha.

In 29:10.

טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃

  In light of Rosh Hashannah, I think the point is that 

הלא כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו. וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין

that every human being stands in judgment before the Ribono shel Olam, from the greatest to the least, all face the same judgment. And who knows who is favored? We can not know from our human eyes. 

האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב

and in Shamayim, in the world of truth, 

עליונים למטה ותחתונים למעלה. 

The same span we see between a king and a child might exist between the two who we see as the lowest, the chotev eitzim and the shoev mayim.

3. In last week's parsha, the dikduk of Sefer Torah is feminine. 

28:61, גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת

Find where in this week's parsha, Sefer Torah is masculine. 

29:20, הכתובה בספר התורה הזה

Rashi explains

הכתובה בספר התורה הזה. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה … בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת"? הַזֹּאת — לְשׁוֹן נְקֵבָה מוּסָב אֶל הַתּוֹרָה, הַזֶּה — לְשׁוֹן זָכָר מוּסָב אֶל הַסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי פִסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת בְּסֵפֶר, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר הַזֹּאת, וְכָאן הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְפִיכָךְ לְשׁוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר:

In the first, it is tipcha meircha. In the second, it is meircha tipcha. Mercha begins a phrase, tipcha is a separator.

אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את

הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה

 But this explanation really explains nothing. The difference in trop is a consequence of a difference in meaning. What remains to be seen is why did the Torah change the description of Sefer Torah from Sefer (Torah) to (Sefer) Torah?

Good luck. 

 4. Only in this parsha are we told that Sedom and Amora had sister cities that were destroyed along with them. What are their names?

29:22, Adma and Tzevoyim, from the five city axis of  בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם,  בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, שֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים,  וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

 

5. Pesukim in our parsha that say that if you truly resolve to do teshuva, then Hashem will help you do it.

30:2,

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ׃

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

 Ramban-

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קד) הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, מַבְטִיחֲךָ שֶׁתָּשׁוּב אֵלָיו בְּכָל לְבָבְךָ, וְהוּא יַעֲזֹר אוֹתְךָ.

6. A passuk about teshuva in our parsha that hints to the name of the month before Rosh Hashanna.

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

True, the name of the month is not lashon hakodesh and has no more kedusha than Yom Rishon being called Sunday. But I think that simanim were put into the Torah in anticipation of the name the Jewish People will actually use, no less than references to individuals who would be born and named thousands of years later or countries that did not exist at the time of Mattan Torah.

In light of Rosh Hashannah, it's kedai to remember how the Kitzur organized them.

קיצור שלחן ערוך קכ״ח:א׳

עוֹד אָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם, תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה, שֶׁצְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמָל ה' וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְשׁוּבָה. אֲנִי לְדוֹדִי וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא רִנַּת דּוֹדִים. אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, רוֹמֵז לִצְדָקָה.

I would only add אנה לידו ושמתי לך מקום, the reference to Arei Miklat, in that the month of Elul and the Yamim Noraim are the refuge for one who wants to be saved from his terrible fate.