Questions for Va'eschanan 2026

1.  Generally, when we refer to Hashem as ykvk, Hashem, it implies the attribute of rachamim, and when we say elokim it impliesthe attribute of justice. Where in our parsha is this not necessarily true, that it says ykvk but it means din.

2.   The definition of Tefilla is asking the Ribono shel Olam for something. When you know there is no chance of being answered, you should not daven- the Gemara calls it a "Tefillas Shav." Moshe did not ask to be let into Eretz Yisrael as long as he thought Hashem had made an oath to not let him in . There are two pesukim in the parsha that tell us what the purpose of tefilla is. Is there a difference between the intention of Tefilla and the purpose of Tefilla?

3   Although Hashem forbade Moshe to enter the land of Israel, He did allow him to see the entire land, commanding him (3:27) to ascend to the top of a mountain, ראש הפסגה, and raise his eyes westward, northward, southward, and eastward in order to take in the entire land. As Moshe was standing to the east of the land of Israel, why did Hashem command him to also look to the east, as the land he would see in this direction wasn’t part of Israel?

4  Where does it say that if a person forgets his Torah learning out of indifference, he is risking his very life.

5.   In parshas kerias shema we see the mitzva to teach your torah to your children- ולימדתם אותם את בניכם. Does a grandparent have a mitzva to teach his grandchild?

6. Back in Beshalach, three days after they left Mitzrayim, they came to a place called Marah, and the passuk says (Shemos 15:25)

 שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ

Gemara in Sanhedrin 56b-

עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין וְשַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם.

It's hard to know why these mitzvos were given seven weeks before Mattan Torah, three days out of Mitzrayim. But where do we see in this parsha a statement that two of the three mitzvos mentioned were given before Mattan Torah. 

7  Where do we see that for repaying a debt, you are rewarded as if you did the greatest of mitzvos.

8.    The Medrash here (29:4) says that with each dibbur, the people’s souls left their bodies (פרחה נשמתם ) and Hashem had to bring them back to life, with תורת ה' תמימה משיבת נפש.

שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה, כא) ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים ובניך מתים מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש

In the Gemara  (Shabbos 88b) it says יצתה נשמתן

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

Prove to me that whatever פרחה נשמתם and יצתה נשמתן  mean, it does not mean they died.

9.   The Rambam says there is a mitzva to know there is a Ribono shel Olam. We know there is a mitzva to have faith. Many people have argued that faith and knowledge are incompatible. Faith means belief in something you can not prove. Mark Twain said "Having faith is believing in something you just know ain't true."  Where do we see in our parsha that Yediah, rational certainty, and Emunah, emotional certainty, are not mutually exclusive, but instead work together.

1.  Generally, when we refer to Hashem as ykvk, Hashem, it implies the attribute of rachamim, and when we say elokim it impliesthe attribute of justice. Where in our parsha is this not necessarily true, that it says ykvk but it means din.

Right in the beginning, in 3:23-24

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׃ 

אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גׇּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה

The ykvk is pronounced Elokim, so it might mean justice, not mercy. That's what Rashi says. The Ramban says no, here too it means mercy, because that's how it is written.

The machlokes, in my opinion, relates to Reb Moshe's teshuva in OC I:32 6   and OC IV:24 page מא (where he brings the Brisker Rov al haTorah here) about kri/ksiv in general and when you read ykvk and pronounce it adnus do you have to see the word when you read it. 

The Pr"M in E"A 141:9 says you can read it baal peh, but the Shaarei Ephraim Shaar 3:3 says the contrary, that you have to look inside. 

2.   The definition of Tefilla is asking the Ribono shel Olam for something. When you know there is no chance of being answered, you should not daven- the Gemara calls it a "Tefillas Shav." Moshe did not ask to be let into Eretz Yisrael as long as he thought Hashem had made an oath to not let him in . There are two pesukim in the parsha that tell us what the purpose of tefilla is. Is there a difference between the intention of Tefilla and the purpose of Tefilla?

I think the purpose of tefilla is to become close to Hashem by asking that Hashem relate to you through Middas HaRachamim. I say this because otherwise, what is the point of telling us that Moshe davened 515 times, and did not get what he wanted.  It must be that the purpose of tefilla is to bring middas harachamim, and even the greatest middas harachamim is not necessarily what you want. In Moshe’s case, the rachamim was that he was allowed to see the land, and that his talmid Yehoshua would carry his legacy forward.

Example: the Zohar here:

(דברים ד') ויאמר יי' אלי רב לך אל תוסף וגו'. אמר רבי חייא, אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, משה, רב לך דאזדווגת בשכינתא, מכאן ולהלאה אל תוסף, רבי יצחק אמר, רב לך בנהירו דשמשא דהוה גבך, אל תוסף, דהא זמנא דסיהרא מטא, וסיהרא לא יכיל לאנהרא, עד דיתכניש שמשא. אבל וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. אנת דהוא שמשא, בעי לאנהרא לסיהרא, והא אתמר.

Also, in 4:7 it says

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו

Not that we get what we ask for, but that Hashem is close to us when we daven.

However, that connection only happens when you think there is a chance of the tefilla being answered.

 

3.    Although Hashem forbade Moshe to enter the land of Israel, He did allow him to see the entire land, commanding him (3:27) to ascend to the top of a mountain, ראש הפסגה, and raise his eyes westward, northward, southward, and eastward in order to take in the entire land. As Moshe was standing to the east of the land of Israel, why did Hashem command him to also look to the east, as the land he would see in this direction wasn’t part of Israel?

I think the simple answer is that he was on the west side of Gilad, the area they already conquered, and he was told to look at the entirety of Eretz Yisrael- what they had already taken, which was behind him, to the east, and what they were about to conquer.

Some say it does not mean eastward, it means look at the east side of Eretz Yisrael. Divide the land into three; north, central, and south, and central subdivided into east and west.

Rav Sorotzkin in Oznayim L’Torah says- because the lands of the Keini, Kenizi, and Kadmoni, were not given to us at the time of Yehoshua.  We will not take them until Mashiach comes. It is on that area that Moshe Rabbeinu looked.

Breishis 15:19-

ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

Rashi

"את הקיני" - (ב"ר) עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה אדום ומואב ועמון והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו יא)

Rav Sorotzkin’s pshat is great, and I wish it were correct, but it is not.  He forgot a Gemara in BB 56a which says clearly that Moshe did not gaze upon that part of the land which would only be given in the time of Mashiach.

אמר רב יהודה אמר שמואל גכל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר לאפוקי מאי לאפוקי קיני קניזי וקדמוני

The Sifri in Vezos Habracha that he mentions only says “עד הים האחרון” means that Hashem showed him all the future held until bias HaMashiach. He extrapolates so that it means Hashem showed him the eastern lands that will be part of Eretz Yisrael in Yemos HaMashiach. The Gemara clearly says that Hashem did not show him the eastern lands of K, K, and K.

 4  Where does it say that if a person forgets his Torah learning out of indifference, he is risking his very life.

4:9

רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך

Avos 3:8

רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:

 Question: Can you think of why forgetting is such a sin, but not learning in the first place is not?

5.   In parshas kerias shema we see the mitzva to teach your torah to your children- ולימדתם אותם את בניכם. Does a grandparent have a mitzva to teach his grandchild?

4:9-10

וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃

י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י ה' אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒

6. Back in Beshalach, three days after they left Mitzrayim, they came to a place called Marah, and the passuk says (Shemos 15:25)

 שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ

Gemara in Sanhedrin 56b-

עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין וְשַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם.

It's hard to know why these mitzvos were given seven weeks before Mattan Torah, three days out of Mitzrayim. But where do we see in this parsha a statement that two of the three mitzvos mentioned were given before Mattan Torah. 

5:12

שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ  יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ׃

5:15

כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ

7.   Where do we see that for repaying a debt, you are rewarded as if you did the greatest of mitzvos.

5:16

כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלהיך למען  יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך

ירושלמי פרק א דפאה 

כבד את ה' מהונך ממה שחננך מפריש לקט שכחה ופאה ומפריש תרומה וכו' ועושה סוכה ולולב שופר ותפילין וציצית ומאכיל את העניים וכו', אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אין אתה חייב באחת מהן, אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם בין שיש לך הון בין שאין לך כבד את אביך ואת אמך, ואפילו אתה מסבב על הפתחים

מהר"ם שיק (חלק או"ח סימן שלא)

דדווקא במצוה שאינה נגד אחרים, אבל במצוה שהיא נגד אחרים הוי ליה כבעל חוב ומניה ואפילו מגלימא דעל כתפיה. וזהו הטעם דכיבוד אב ואם צריך לחזור על הפתחים, משום דהוי ליה כפריעת חוב

 Kibbud Av v'Eim is just paying them what you owe them - and still, the Torah says that for Kibbud you are rewarded with long and good years in Eretz Yisrael.

8.   The Medrash here (29:4) says that with each dibbur, the people’s souls left their bodies (פרחה נשמתם ) and Hashem had to bring them back to life, with תורת ה' תמימה משיבת נפש.

שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה, כא) ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים ובניך מתים מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש

In the Gemara  (Shabbos 88b) it says יצתה נשמתן

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

Prove to me that whatever פרחה נשמתם and יצתה נשמתן  mean, it does not mean they died.

Because in 5:20 it says

ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי

If they died and were brought back to life, it would not make sense for the passuk to say that we saw Hashem's glory and heard His voice and lived. 

9.   The Rambam says there is a mitzva to know there is a Ribono shel Olam. We know there is a mitzva to have faith. Many people have argued that faith and knowledge are incompatible. Faith means belief in something you can not prove. Mark Twain said "Having faith is believing in something you just know ain't true."  Where do we see in our parsha that Yediah, rational certainty, and Emunah, emotional certainty, are not mutually exclusive, but instead work together.

 4:39

וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד 

You see that there are two separate, but related, mitzvos: Daas of the mind, and Daas of the heart. One without the other is imperfect- it happens very often that a person professes a belief, but realizes that he never really believed it when he is under pressure.  Sometimes Emunah peshutah is stronger, and sometimes the strict philosophy of reason and logic is stronger.  See, for example, the famous diatribe of the Chasid Yaavetz describing the mesiras nefesh of those with emunah peshuta during the Inquisition, as opposed to the shameful capitulations of the famous philosophers. 

I recommend Reb Chaim Brown's excellent posts, and the valuable comments, on the idea of Emunah and Yedi'ah, to be found here

https://divreichaim.blogspot.com/2009/02/emunah-knowledge-or-belief.html

and here

https://divreichaim.blogspot.com/2009/02/emunah-and-yediya-recap.html

Questions for Devarim Shabbos Chazon, 2026

1.  In 1:11, Moshe said

ה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

Many ask, but if כאשר דבר לכם  refers to the bracha to Avraham Avinu, it is not correct, it is weaker than the bracha to Avraham. The Bracha to Avraham was that we will be innumerable, like the sand on the shore. Multiplication by one thousand is nowhere near that.  Reb Akiva Eiger says that the question misunderstands the difference between ככם אלף פעמים and אלף פעמים ככם . What is the difference between the two brachos?

2.   Both Kaleiv and Yehoshua lived to enter Eretz Yisrael, but in 1:34-37, there is a clear distinction between them as to why they were the exceptions, in what merit they lived, and what their reward was.

What is the difference?

3.    There are those who believe that the Israeli flag exposes the Jewish plan to conquer all the land between modern day Israel and the Euphrates, including Lebanon, Syria, and much of Iraq. That is why you have the two blue lines with the Magen David between them, the top line being the Euphrates. As far as I can tell, this was absolutely not intended by the people who designed the flag, but it's probably true, at least after Mashiach comes. What passuk in our parsha gives credence to this interpretation?

4.   Four times in the Parsha that we are told that we have to banish our fear- not just to be brave in the face of fear, but to nullify our fear, to not be afraid. Another passuk says that fear can paralyze you and then you will make bad decisions. 

 5.  There is a mitzva to rebuke a person who sins, הוכח תוכיח את עמיתך.  Did Moshe Rabbeinu fulfill this mitzva in this parsha when he rebuked Klal Yisrael for their sins?

6.  We all know that the decree on Moshe that he could not enter Eretz Yisrael was a result of Mei Meriva, when Hashem told him יען לא האמנתם בי. So why does passuk 1:37 say it was because of the Meraglim?

 7.   Find a remez in the Torah that the creation of the modern Medinas Yisrael will be spearheaded by people who were not Shomrei Torah u’Mitzvos.  (Based on a speech given by Rav Shimon Shkop.)

8. The passuk in Yeshaya says

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כׇּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כׇּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ

The Gemara in Taanis (30b) says 

מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, (וְשֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ.)

What does that mean, he is zocheh to see it in its simcha? Millions of people were misabel and did not see it. Does it mean he'll see it after techiyas hameisim? Does that mean that being misabel is a tnai in techiyas hameisim? (See Bahd Kodesh Moadim pages 245 and 253 for his answers.)

9.  Chazal say that the Churban HaBayis was set in motion by the episode of the Meraglim and the nation's reaction to their report. 

Every tishabav, the men under the Gzeira dug own graves and slept in them, as Rashi (Taanis 30b) brings from the Medrash (it's in the intro to Eicha Rabbah 33 and also a Yerushalmi.)

שכלו מתי מדבר דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר צאו לחפור והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט:

Medrash Eicha

Where is this fate foreshadowed in the words of people's request to send Meraglim.

 

1.  In 1:11, Moshe said

ה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

Many ask, but if כאשר דבר לכם  refers to the bracha to Avraham Avinu, it is not correct, it is weaker than the bracha to Avraham. The Bracha to Avraham was that we will be innumerable, like the sand on the shore. Multiplication by one thousand is nowhere near that.  Reb Akiva Eiger says that the question misunderstands the difference between ככם אלף פעמים and אלף פעמים לכם . What is the difference between the two brachos?

יסף עליכם ככם אלף פעמים  is ששים ריבוא  to 1000^th power, not   אלף פעמים ככם, which is simple thousand time multiplication.  600,000 to the thousandth power has 300 digits. Google is 10 to the power of 100 (10¹⁰⁰), which is a 1 followed by 100 zeros.

2.   Both Kaleiv and Yehoshua lived to enter Eretz Yisrael, but in 1:34-37, there is a clear distinction between them as to why they were the exceptions, in what merit they lived.

What is the difference?

וַיִּשְׁמַ֥ע ה' אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃

אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י ה'׃

גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף ה' בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃

יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

It appears that Kaleiv was zocheh because of “Milei Acharei Hashem,” but Yehoshua was zocheh because he stood in place of Moshe Rabbeinu. The order is: Kaleiv will live and is rewarded with extra territory because "milei.."; Moshe is going to die; Yehoshua will lead them. Kaleiv was zocheh on his own. Yehoshua was zocheh because if Moshe is going to die, they need a leader, and Yehoshua is the best man to lead them.

Pashtus I would answer that the gzeira was on the whole dor, including those who did not want to go back to Mitzrayim. To be separated from the gzeira on the dor, it's not enough to not do the aveira, you have to have actively fought. We find that Kaleiv fought, but not Yehoshua. ויהס כלב את העם, not Yehoshua. This could be because everyone knew Yehoshua would side with his rebbi, so they ignored him, but the fact remains that Kaleiv was the one who fought the most with the Meraglim.

Also: Yehoshua's zechus for resistance was less, because he got a bracha and the sheim Hashem from Moshe. Kaleiv had to do it all on his own- he had a Ru'ach Acheres. 

The Malbim says that  רוח אחרת בו means that at first he sided with the meraglim, but then thought more carefully and realized how wrong they were. So simply not siding with them might not have been enough. Changing your mind publicly, that is a great thing.

See שמירת הלשון חלק השני פרק י"ט: The Chofetz Chaim says Kaleiv was a mole. He acted as if he agreed with them, and participated in their talk and plans, but when they came back, he revealed his true beliefs. Yehoshua stated his opposition from the beginning, as the greatest talmid and representative of Moshe Rabbeinu. Evidently, being  a sleeper agent and not changing your beliefs is a greater accomplishment.

 וְאַגַּב נְבָאֵר מַהוּ זֶה דִּכְתִיב {במדבר י''ג ט''ז}: ''וַיִּקְרָא משֶה לְהוֹשֵׁעַ בֶּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ'', וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י שֶׁאָמַר לו {במדבר רבה פרשה י''ח}: ''יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים''. וְלָמָּה לֹא בֵּרֵךְ גַּם לְכָלֵב, וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר?

גַּם מַהוּ דִּכְתִיב {במדבר י''ג כ''ב}: ''וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן'', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י, שֶׁכָּלֵב לְבַדּו הָלַךְ לְשָׁם וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא נִסַּת מֵחֲבֵרָיו לִהְיוֹת בַּעֲצָתָם. מַדּוּעַ לֹא הָלַךְ גַּם יְהוֹשֻׁעַ?

וְגַם מַהוּ שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה? {בַּמִּדְבָּר י''ד כ''ד}: ''וְעַבְדִּי כָּלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי'', מַדּוּעַ לֹא הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לְשֶׁבַח, שֶׁהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד לְשִׁטַּת הַמְרַגְּלִים מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף?

אָכֵן, בֶּאֱמֶת נִיחָא הַכֹּל בַּחֲדָא מַחְתָּא, וְהוּא דְּיֵשׁ שְׁתֵּי דְרָכִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כֹּחוֹת הַתּוֹעִים בָּעוֹלָם, וְאֶחָד מֵעובְדֵי ה' הֻכְרַח לַעֲמֹד עִמָּהֶם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אִם יוֹצִיא אָז כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לַחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּפַרְסֵם שִׁטָּתו הָאֲמִתִּית לְעֵינֵיהֶם וְיָרִיב עִמָּם עַל דַּעְתָּם הַכּוזֶבֶת, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק לְעֵינֵיהֶם, וְאֶפְשָׁר גַּם שֶׁיַּסְכִּים עִמָּהֶם לְפָנִים, עַד שֶׁיָּבוֹא בָּרַבִּים לִפְנֵי קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יְבָרֵר אֶת שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית וּלְהֶפֶךְ אֶת דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת לְעֵינֵי כֹּל.

וְיֵשׁ בְּכָל דֶּרֶךְ מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן. בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מַעֲלָה, דְּאִם יִשְׁתֹּק כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן וְגַם יַסְכִּים עִמָּהֶם, לְאַט לְאַט הוֹלֵךְ כֹּחוֹ הַפְּנִימִי וְנֶחְלָשׁ, עַד שֶׁהֻתְּרָה אֶצְלוֹ דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת. וְדֻגְמָא, כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד אָדָם בַּחֹרֶף בַּחוּץ בַּקֹּר הֶחָזָק זְמַן רַב, מִתְקָרֵר חֻמּו הַפְּנִימִי וָמֵת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגְדָּם, לֹא יִתְקָרְרוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים. אֲבָל בְּאֹפֶן זֶה יֵשׁ חִסָּרוֹן גַּם כֵּן, דְּיוּכְלוּ לְהִתְיַעֵץ יַחְדָּו נֶגְדּוֹ וּלְהַזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְצָרִיךְ לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁיַּצִּילוּהוּ מִיָּדָם. וּבָאֹפֶן הַשֵׁנִי יֵשׁ מַעֲלָה, שֶׁלֹּא יִתְיַעֲצוּ לְהַזִּיקוֹ, אַחֲרֵי שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא גַּם כֵּן אוֹחֵז בְּשִׁטָּתָם. וְעוֹד מַעֲלָה יְתֵרָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁבְּבוֹאוֹ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה הוּא וְהֵם, בְּוַדַּאי יִתְפָּאֲרוּ הַתּוֹעִים וְיאמְרוּ, שֶׁפְּלוֹנִי הַנִּכְבָּד אוֹחֵז גַּם כֵּן בְּשִׁטָּתָם, וְאָז יוּכַל לְבָרֵר שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית לְעֵינֵי הַכֹּל. וְהִנֵּה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם, יְהוֹשֻׁעַ הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן, וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לְּרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁלֹּא יִיעֲצוּ עָלָיו רָעָה, וּלְכָךְ בֵּרְכוּ: ''יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים''. וְכָלֵב הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִבְרָכָה.

וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּאוּ לְחֶבְרוֹן וְרָאוּ שָׁם אֶת אַחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, וְנָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם, תֵּכֶף הָיְתָה דַּעְתָּם לְהָרַע, וְהִתְבּוֹנֵן כָּלֵב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְהֻסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַסְכִּים עִמָּהֶם בַּפֶּה כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְבַסּוֹף לְהַשְׁתִּיקָם וּלְבָרֵר לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁטָּה הָאֲמִתִּית, אַךְ הָיָה יָרֵא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכְלוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לְהִתְחַלֵּף בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן וְלִהְיוֹת נִסַּת לַעֲצָתָם, לְכָךְ הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁיַּעַזְרוּהוּ בִּזְכוּתָם, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים מִן הַדֶרֶךְ, אָמְרוּ: כֻּלָּנוּ נִשְׁלַחְנוּ לָאָרֶץ לָתוּר אוֹתָהּ וְלוֹמַר הָאֱמֶת, וְכֻלָּנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת לְבַד מֵאֶחָד וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ, וְדֵעָה אַחַת כְּמַאן דְּלֵיתָא דַּמְיָא. וְהִנֵּה כְּשֶׁכָּלֵב רָאָה זֶה, הִתְחִיל לוֹמַר: וְכִי זֶה בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם? וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: ''וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי'', וּכְפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַשְׁתִּיקָם. וְהִנֵּה אֹפֶן הָרִאשׁוֹן וְאֹפֶן הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶם דְּרָכִים יְשָׁרִים לִפְנֵי ה', כִּי אַף שֶׁבָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מְשֻׁמֶּרֶת, מִכָּל מָקוֹם אִם אֹפֶן הַשֵּׁנִי כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם הוּא גַּם כֵּן אֹפֶן טוֹב וּכְמַעֲשֶׂה דְּכָלֵב. וּבָזֶה נִיחָא מַה דְּאִיתָא בַּתּוסֶפְתָּא, שֶׁלִּפְעָמִים הִקְדִּים הַכָּתוּב לִיהוֹשֻׁעַ וְלִפְעָמִים לְכָלֵב לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. וְלִכְאוֹרָה הֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ בְּוַדַּאי הָיָה גָּדוֹל מִכָּלֵב, שֶׁמּשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מָסַר הַתּוֹרָה לִיהושֻׁעַ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱמִידוֹ תַּחַת מֹשֶה, אֲבָל הַכַּוָּנָה לְעִנְיָן זֶה שֶׁשְּׁתֵּי הַדְּרָכִים צוֹדְקוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ: (הגהה)

3.    There are those who believe that the Israeli flag exposes the Jewish plan to conquer all the land between modern day Israel and the Euphrates, including Lebanon, Syria, and much of Iraq. That is why you have the two blue lines with the Magen David between them, the top line being the Euphrates. As far as I can tell, this was absolutely not intended by the people who designed the flag, but it's probably true, at least after Mashiach comes. What passuk in our parsha gives credence to this interpretation?

1:7

פנו  וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת

 

4.   Four times in the Parsha that we are told that we have to banish our fear- not just to be brave in the face of fear, but to nullify our fear, to not be afraid. Another passuk says that fear can paralyze you and then you will make bad decisions. 

1) 1:17. Moshe tells the judges to be fearless despite hatred and threats.  לא תגורו מפני איש

2)  1:21. Just prior to the sending of the spies, Moshe said אל תירא ואל תחת

3) 3:2. Hashem tells Moshe not to fear fighting Og Melech HaBashan. , the king of Bashan אל תירא

4) 3:22. Moshe tells Yehoshua not to fear the kings of Knaan.   לא תיראום כי ה' אלהיכם הוא הנלחם לכם

(There are three places in Breishis, too; one to each of the Avos. 15:1 to Avraham when Hashem told him Lech Lecha, 26:24 to Yitzchak about the Plishtim, and 46:3 to Yaakov who was afraid to leave Knaan and go to Mitzrayim.

5) 1:28, that they were paralyzed by their fear, even if they knew it was irrational.

אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם.

 5.  There is a mitzva to rebuke a person who sins, הוכח תוכיח את עמיתך.  Did Moshe Rabbeinu fulfill this mitzva in this parsha when he rebuked Klal Yisrael for their sins?

No. The people he rebuked either were not among the sinners or had already died. Apparently he was just warning them to not be confident that they are immune from sinning. (Kol Rom on 1:1.)

I would add that it was a pre-emptive tochacha. Look, this is what happened to the Dor HaMidbar, to your fathers. You have the same weaknesses. Prepare yourselves emotionally and spiritually so that when you are faced with the same challenge, you will be able to overcome it.  So it's kind of a tochacha; not tochacha for a sin, but tochacha for middos that can lead to sin.  It may not be the “Av” of the mitzva of tochacha, but it certainly is a ‘toldah’

So I wonder why there is not a kal vachomer. If there is a din Torah to convince a person who sinned to do teshuva, kal vachomer there is a din Torah to prevent someone from sinning in the first place! If it is called tzedaka to feed a hungry person, isn't it no less tzedaka to teach him to earn a living so he will never be hungry?

There is certainly a difference between our respect for doctors who cure dire illnesses and professionals who teach how to avoid getting sick in the first place, between an MD and and MPH. I don't know if that is a reason to be mevatel the kal vachomer.

6.  We all know that the decree on Moshe that he could not enter Eretz Yisrael was a result of Mei Meriva, when Hashem told him יען לא האמנתם בי. So why does passuk 1:37 say it was because of the Meraglim?

גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם

Ohr HaChaim-

והנכון הוא על פי דבריהם ז"ל (תענית כ"ט.) שאמרו בפסוק (במדבר י"ד א') ויבכו העם בלילה וגו' קבעו בכיה לדורות כי ליל תשעה באב היתה שבו נחרב הבית, ואמרו עוד (סוטה ט'.) שאם היה נכנם משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק מזמור לאסף אלהים באו גוים וגו' וז"ל קינה מבעי ליה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים, מעתה אם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית, לזה גזר ה' בגזרת המרגלים גם על משה שימות במדבר, והוא אומרו גם בי התאנף ה' בגללכם פירוש בגלגול דברים שלכם כי אם לא היה עון המרגלים והיו נכנסים אפשר שהיה נכנס משה עמהם והגם שיבנה בית המקדש אין מיחוש כי לא נתגבר בחינת הרע והיו עומדים בצדקם בארץ, אלא מאמצעות עון מרגלים גברה יד רשעה וידע ה' כי לא יעמדו בצדק וצא ולמד משירת האזינו.

ואם תאמר והלא רואני שמיתת משה היתה על מי מריבה, כבר כתבתי שם שאם משה היה מקדש שמו יתברך היו ישראל חוזרים לטהרתם שהיו בו קודם חטא המרגלים באמצעות קידוש ה' הגדול והיה ה' מתיר שבועת משה והיה נכנס לארץ ובונה בית המקדש מכון לשבתו עולמים:

The sin of the Mergalim caused the Churban HaBayis. If Moshe would have entered Eretz Yisrael, the Mikdash he built could have been invulnerable, and if we sinned, Hashem’s wrath would have been spent on the people, not the Mikdash, and this threatened the existence of Klal Yisrael. So: Meraglim, therefore Churban, therefore Moshe cannot enter Eretz Yisrael. The instrumentality of preventing Moshe from entering EY was Mei Meriva, but the reason behind the reason was the Meraglim.

 Reb Moshe in Kol Rom says that even under strict Middas Hadin Moshe and Aharon would not have died if Klal Yisrael was worthy of having such great leaders. 

I'm not sure exactly what he means. His words-

דבשביל חטא מי מריבה לחוד לא היה אפשר לדונם במיתה אף לפי מדת הדין הגדולה. אבל בשביל שלא זכו ישראל שיהיו משה ואהרן אצלם דן אותם במיתה

7.   Find a remez in the Torah that the creation of the modern Medinas Yisrael will be spearheaded by people who were not Shomrei Torah u’Mitzvos.  (Based on a speech given by Rav Shimon Shkop.)

1:38-

וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה

8. The passuk in Yeshaya says

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כׇּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כׇּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ

The Gemara in Taanis (30b) says 

מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, (וְשֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ.)

What does that mean, he is zocheh to see it in its simcha? Millions of people were misabel and did not see it. Does it mean he'll see it after techiyas hameisim? Does that mean that being misabel is a tnai in techiyas hameisim? (See Bahd Kodesh Moadim pages 245 and 253 for his answers.)

We saw in Nefesh HaChaim that the Mikdash, like man, is a microcosm that contains every aspect of the creation, and the purpose of the mikdash is to enable man to experience true hasraas haShechina, ושכנתי בתוכם, by understanding how the Mikdash brings the Shechina. I think this requires an actual Mikdash to see. The pshat in the Gemara, pshat in זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, is that being misabel on the Mikdash allows you to have the hashraas haShechina that normally would require the existence of a Mikdash. That is what the Rashi (Shemos 31:18) means when he says that the Mikdash is a kapara for the Eigel. The Nefesh HaChaim brings that at Mattan Torah פסקה זוהמתן, which means that their neshamos were pure kedusha, and therefore they could receive true hashraas haShechina. With the Eigel, we reverted to after the chet eitz hadaas. The kapara of the Mikdash means that we are able to receive the Shechina just as if there were no chet ha'eigel. That is what a person is zocheh to if he is misabel on the Mikdash. That is why is says זוכה, not יזכה.

שער א פרק ד

ולדרכינו י״ל ג״כ שר״ל אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני. אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו. רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמיכם שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו. כולם קדושים ראוים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש. זהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דייקא שככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. תכלית כוונתי שכן  תעשו את עצמיכם.

9.  Chazal say that the Churban HaBayis was set in motion by the episode of the Meraglim and the nation's reaction to their report. 

Every tishabav, the men under the Gzeira dug own graves and slept in them, as Rashi (Taanis 30b) brings from the Medrash (it's in the intro to Eicha Rabbah 33 and also a Yerushalmi.)

שכלו מתי מדבר דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר צאו לחפור והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט:

Medrash Eicha

Where is this fate foreshadowed in the words of people's request to send Meraglim.

1:22,  ויחפרו לנו את הארץ. The result of this episode us that we're going to dig our own graves.

Questions for Mattos Massei

1.  Where does the Torah specifically warn politicians to not make promises they do not intend to keep.

2.  Where do we find that a person is punished for breaking a promise he did not make.

3.  What great prophet died as a result of the war against Midian?

4.  Who was happy when the Kohen Gadol died?

5.  We learn two dinim from the parsha of Klei Midian, the vessels taken from Midian. On one you make a bracha, and on the other you do not make a bracha. What are they, and why are they different. 

6.  Where do we see in this parsha that it is not enough to be honest in the eyes of Hashem, you also have to above suspicion, you have to behave in a way that makes it clear to your friends and neighbors that you are a good and honest man, even though they would be wrong in not being dan lekaf zechus. 

7.  The east side of the Yarden was given to Gad, Reuven, and half of Menashe. Name the family that comprised that half of Menashe. 

8.  Who were the two people who built cities and named them after themselves?

9.  Where was the first of the 42 encampments and where was the last.

10.  What event mentioned in the parsha occurred on today's Hebrew date. ONLY WHEN THIS PARSHA IS ON ROSH CHODESH:

11.  Where is there a trop that appears only one time in the Torah, which is closely related to today’s Hebrew date.  ONLY WHEN THIS PARSHA IS ON ROSH CHODESH: 

12.  The Leviim were granted 48 cities. If they felt crowded, could they buy land near the city and expand? 

13. Guns and killing were far more common in America's Wild West than elsewhere in the country. Where does the Torah warn us that killings will be more common in societies that are based on cowboy culture.

14. Our parsha contains one of the only cases where a Torah obligation is not overridden by Pikuach Nefesh. What is it?

15. Chazal tell us that the complaint of the daughters of Tzelafchad shows how much they loved Eretz Yisrael. In the end of the parsha, the family of Machir complained that they stood to lose land if land owning women of Machir married into a different tribe. This is not seen as evidence that they were particularly in love with the land. What is the difference? 

1.  Where does the Torah specifically warn politicians to not make promises they do not intend to keep.

30:2-3, from the Chasam Sofer- the law of Nedarim and Shavuos is addressed to the leaders of Klal Yisrael.

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה

איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה

2.  Where do we find that a person is punished for breaking a promise he did not make.

30:16

ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה

Rashi and Ramban explains that he nullified his wife’s neder after the deadline, after the day he heard it passed, and he told her he nullified it, and she trusted him and transgressed her neder. She had every right to trust him, so she is blameless, but he, the husband, is punished in her place. It's not just lifnei iveir, it is the punishment of nedarim and shavuos. Ramban-

ונשא את עונה - הוא מוכנס תחתיה; למדנו , שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין. לשון רבנו שלמה מסיפרי (ספ"ב קנו). ונראה שהאשה הזאת שוגגת או מוטעה , כי הכתוב ידבר בבעל ששמע ואין האשה יודעת בו , ואחר זמן הפר ואמר לה שהוא יום שמעו. ולימדנו הכתוב שני דברים: שהבעל נושא עון כאלו הוא נָדַר ויחל דברו , ושהיא פטורה , אין עליה מעֹנש השגגות כלל.

3.  What great prophet died as a result of the war against Midian?

Obviously, Bilaam. Also, lehavdil, Moshe Rabbeinu. 31:2, 

נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך

Yes, this brings up a post hoc ergo propter hoc fallacy discussion. 

4.  Who was happy when the Kohen Gadol died?

The people in the Arei Miklat, because that meant they could go home. 35:25,

והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש

5.  We learn two dinim from the parsha of Klei Midian, the vessels taken from Midian. On one you make a bracha, and on the other you do not make a bracha. What are they, and why are they different. 

31:23, kashering treif keilim and tevilas keilim. 

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים

(I don't think it makes a difference for this discussion, but let's assume that taam k'ikkar and tevillas keilim are deoraysa. It doesn't make a difference because takanos derabanan also have to make sense.) 

You don’t make a bracha when you kasher keilim, but you do make a bracha when you are tovel.  The difference is easy to suggest, and hard to prove. But it has to boil down to: kashering keilim is just an application of the issur of treifus. This, too, is treif, and if you want to make it kosher, this is how you do it. Tevila is an entirely new din, and we view it like any of the Taryag.  It is something of a chok, and it is hard to prove what exactly it does. This is supported by the fact that you do have to kasher keilim even if they're still owned by the non-Jew, but you can use keilim owned by a non-Jew without tevilla.

Even if it is to remove a problem, it is no different than tevillas nidda or netilas yadayim, both of which require a bracha, maybe because they contribute to Kedusha. 

(Gary Schreiber and Meir Zahtz both said that it is possible that the point of tevilla is not to remove a pegam, it is to imbue tahara.)

On the other hand, I think the pashtus is that there is no din of מצוה בו יותר מבשלוחו by tevillas keilim. After all, the Rambam and the Chinuch do not count it as a mitzvah. And both can be done by gentiles.

6.  Where do we see in this parsha that it is not enough to be honest in the eyes of Hashem, you also have to above suspicion, you have to behave in a way that makes it clear to your friends and neighbors that you are a good and honest man, even though they would be wrong in not being dan lekaf zechus. 

From 32:22,  ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשבו והייתם נקים מה' ומישראל

Applications: 

והייתם נקים. תניא, גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק פורטין מעותיהם לאחרים ואין פורטין לעצמן , וגבאי תמחוי שאין להם עניים לחלק מוכרין לאחרים ואין מוכרין לעצמן משום שנאמר והייתם נקיים מה׳ ומישראל .

(פסחים י"ג א׳) 

והייתם נקים. ת"ר, בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים ומעולם לא נמצאה פת נקיה ביד בניהם שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים גזונים, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה׳ ומישראל .

(יומא ל"ח א׳) 

והייתם נקים. ת"ר, בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת, ומעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכשהיו נושאין אשה ממקום אחר היו מתנין עמה שלא תתבשם, שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבשמין, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה׳ ומישראל

7.  The east side of the Yarden was given to Gad, Reuven, and half of Menashe. Name the family that comprised that half of Menashe. 

Machir. 32:39-40

וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה

ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה

My problem: Menashe had two sons, Machir and Gilad. Machir named his own son Gilad. How did it come about that davka Machir conquered a land called Gilad? It was called Gilad back when Og was king: Devarim 3:10. 

כל  ערי המישר וכל־הגלעד וכל־הבשן עד־סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן

And in Mattos, in 32:1, 

ומקנה  רב היה לבני ראובן ולבני־גד עצום מאד ויראו את־ארץ יעזר ואת־ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה

And I think it’s that place from Breishis 31:47

ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד

8.  Who were the two people who built cities and named them after themselves?

32:41-42, Yair ben Menashe and Novach.

ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר

ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

9.  Where was the first of the 42 encampments and where was the last.

First, 33:5, Sukkos. Last,33:49,  Arvos Moav.

10.  What event mentioned in the parsha occurred on today's Hebrew date..  ONLY WHEN THIS PARSHA IS ON ROSH CHODESH: 

The day Aharon died, Rosh Chodesh Av.  33:38.

ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם... בחדש החמישי באחד לחדש

11.  Where is there a trop that appears only one time in the Torah, which is closely related to today’s Hebrew date.  ONLY WHEN THIS PARSHA IS ON ROSH CHODESH

ירח בו יומו, the upside down esnachata, and it appears only here on the word אלפיים  in 35:5,

וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת פְּאַת קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה

Since today is Rosh Chodesh, it is the first day the moon was seen, so the moon is one day old. Yerach ben yomo.

12.  The Leviim were granted 48 cities. If they felt crowded, could they buy land near the city and expand? 

No. Each city included a strictly zoned greenbelt. This area was over a mile of open space, including three thousand feet of parkland, fifteen hundred feet for animals and orchards. That’s almost a mile in all directions. Absolutely no development was allowed in that area. If they wanted to expand, they would have to begin beyond the greenbelt. 

35:3-4

והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

13. Guns and killing were far more common in America's Wild West than elsewhere in the country. Where does the Torah warn us that killings will be more common in societies that are based on cowboy culture.

Gilad, the east side of the Yarden was smaller and had fewer residents than the area on the west side of the Yarden, but was given the same number of Arei Miklat, three. From this the Gemara in Makkos 9a-b sees that in Gilad, killing was more common, בגלעד שכיחי רוצחים. The Gemara sees an allusion to this in a passuk in Hoshea 6:8, גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃. I assume this is because they were cowboys. 

14. Our parsha contains one of the only cases where a Torah obligation is not overridden by Pikuach Nefesh. What is it?

35:25-28

(כה) וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ.

(כו) וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.

(כז) וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם.

(כח) כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ.

The Mishna in Makkos 11b says that he is not allowed to leave even to save people from imminent death. He may only leave upon the death of the Kohen Gadol; if he leaves before, no matter why he left, the Goel HaDam can kill him.

15. Chazal tell us that the complaint of the daughters of Tzelafchad shows how much they loved Eretz Yisrael. In the end of the parsha, the family of Machir complained that they stood to lose land if land-owning women of Machir married into a different tribe. This is not seen as of any special love of the land. What is the difference? 

The first answer people said was "Machir had already demonstrated that they didn't have the proper chibas ha'aretz by taking their yerusha on the east side of the Yarden." But if that is true, and their request for land was not proof of chibas ha'aretz, then why would we see chibas ha'aretz in Bnos Tzelafchad's request for land?

The answer is as follows. The Bnos Tzelafchad were not the only female land-owners. There were plenty of other families that had daughters and no sons- v'ha raya, the Torah made a general rule for כל בת יורשת נחלה. If so, the same way a tribe might lose territory by their land-owning women marrying men from a different tribe, that tribe would gain the same by their men marrying land-owning women from a different tribe. There would be no net loss of land. So what was Machir worried about? 

The has to be that they Bnei Machir were not worried about diminution of total land-ownership. They were worried about their contiguous territorial integrity, their tribal sovereignty, being compromised by members of a foreign tribe owning and occupying land in middle of their territory.  They wanted to establish "Menasheland." This has nothing to do with "love of the land." There would be no net loss of land-ownership. It has to do with establishing a tribal identity (at least in the initial settlement) through association with a specific region.  v'ha raya, the issur of כל בת יורשת נחלה was only for until ירושה וישיבה were finished. After that, nobody cared about nachala going from shevet to shevet, because the areas' identities were then already established.

Bnos Tzelafchad, on the other hand, were davka asking for the land. This, Chazal say, is evidence of chibas Eretz Yisrael.

Questions for Pinchas

1. Three brothers; two notorious and one who deserves to be famous for his obscurity. 

2. Two granddaughters of Yaakov mentioned this week.

3. Which names in the Parsha were most popular at the time.

4.  An individual who was the first to identify as "they/them." If you wanted to talk to him about it, he would not hear a word you said.

5. Nine people whose deaths in the Midbar and the spiritual causes of their deaths are identified, and two who died in Kna’an, with no cause given.

6. People the Torah singles out to say they did not die.

 7. Shevet Levi was always relatively small. Chazal tell us that the numbers of Levi did not increase at the same rate as the other shevatim in Mitzrayim because only those that were persecuted had the bracha of כאשר יענו אותו כן ירבה, and Levi was not subjugated. But why did they not increase proportionately after Yetzias Mitzrayim, in the Midbar? 26:62

ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה

Ibn Ezra

ויהיו פקודיהם. פקודי הלוים במספר הזה נוספו שבע מאות והתימה כי לא נוסף בהם רק שבע מאות והנה ישראל שמתו מי שהיה מבן עשרים שנה ומעלה היה מספרם בפעם האחרונה קרוב מהמספר הראשון

Abarbanel, same question.

כי אין ספק שכיון שהלוים לא נכנסו בגזרת מתי המדבר היה ראוי שירבו למעלה ויעלה מנינם יותר ממה שעלה הרבה מאד ולא היה הדבר כן הנה לא נתוספו מהמנין הראשון שנמנו במדבר סיני אלא שבע מאות איש בהיות מנינם מבן חדש.

I want a reason suggested in the words of the Torah. Why did Shevet Levi not increase at the same rate as the rest of Klal Yisrael.

8. Why does a child inherit a parent. Is it because of the child’s rights to the property or is it because of the father’s rights.

9. The words וידבר ה' אל משה לאמר appear 175 times in the Torah, but only once the other way around.

10.  The king and the Kohen Gadol. Who stands for whom?  Who stands by the door and says "No, after you."

11. Besides the basic communal obligation to make sure Korbanos Tzibur are brought,  what additional obligation is incumbent upon Klal Yisrael, not only Kohanim, regarding korbanos tzibbur.

12.  Proof that every Shabbos is the same, but every Rosh Chodesh is different- a different mazal, a different mood, a different character.

13. Proof that the Musaf of Shabbos is unlike other Musafim and more like a double Korban Tamid.

 

1. Three brothers; two notorious and one who deserves to be famous for his obscurity. 

 26:9, Nemuel, the brother of Dasan and Aviram, from the shevet Reuven.

 2. Two granddaughters of Yaakov mentioned this week.

Sarach bas Asher 26:26, and Yocheved bas Levi 26:59.

 3. Which names in the Parsha were most popular at the time.

There are three names that were given to more than one person. There is a Nemuel of Reuven in 26:9  and a Nemuel of Shimon in 26:12.  There is a Zarach of Shimon in 26:13 and a Zarach of Yehuda in 26:20. There is a Gilad son of Machir son of Menashe in 26:29, and in that same passuk it says that Menashe also had a son he named Gilad.

However: The Netziv in 26:5 says that there was only one Gilad, and the plural and the repetition in the passuk just means that Machir had a son name Gilad, and although he had other son

4.  An individual who was the first to identify as "they/them." If you wanted to talk to him about it, he would not hear a word you said.

26:42, Shucham son of Dan, known in Breishis as Chushim.

אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם

In Breishish 46:23, "ובני דן חושים." 

Chazal tell us he was deaf, so talking to him about it would not help.

According to the Abarbanel in 32:39, Menashe only had one son, Machir, and Machir is also referred to in the plural. But others say that Menashe had several sons- such as the Netziv in 26:5 mentioned above in question 3. And, as mentioned above, I think Menashe had two sons, Machir (who had a son Gilad Junior) and Gilad Senior.  All of this is very perplexing in light of the fact that in 32:1 we find a land named Gilad, probably the area of Gal Eid from Breishis 31:47, which Avraham called Galeid, which was later conquered by the sons of Machir.

Also, there is ובני פלוא אליאב. Reb Chaim Kanievsky says that Falu really had another son, Ohn ben Peles, and he is not identified explicitly because his name was changed from ben Falu to ben Peles, due to the miracles he experienced, as explained in Sanhedrin 109b.

But Chushim is the only one whose name is actually in the plural form.

5. Nine people whose deaths in the Midbar and the spiritual causes of their deaths are identified, and two who died in Kna’an, with no cause given.

In the Midbar, Zimri (Numbers 25:14), Dasan and Aviram (26:9-10), Korach (26:10), Nadav (26:61), Avihu (26:61) and Tzelafchad (27:1-3) all died in the desert on account of their sins. Moshe and Aharon died in the desert due to their actions at the "mei Meriva" – 27:13-14. .  In Kna’an, Er and Onan- 26:19.

 6.  People the Torah singles out to say they did not die.

The Torah states that "the sons of Korach did not die" (26:11). And Kalev and Yehoshua, 26:65.

 7. Shevet Levi was always relatively small. Chazal tell us that the numbers of Levi did not increase at the same rate as the other shevatim in Mitzrayim because only those that were persecuted had the bracha of כאשר יענו אותו כן ירבה, and Levi was not subjugated. But why did they not increase proportionately after Yetzias Mitzrayim, in the Midbar? 26:62

ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה

Ibn Ezra

ויהיו פקודיהם. פקודי הלוים במספר הזה נוספו שבע מאות והתימה כי לא נוסף בהם רק שבע מאות והנה ישראל שמתו מי שהיה מבן עשרים שנה ומעלה היה מספרם בפעם האחרונה קרוב מהמספר הראשון

Abarbanel, same question.

כי אין ספק שכיון שהלוים לא נכנסו בגזרת מתי המדבר היה ראוי שירבו למעלה ויעלה מנינם יותר ממה שעלה הרבה מאד ולא היה הדבר כן הנה לא נתוספו מהמנין הראשון שנמנו במדבר סיני אלא שבע מאות איש בהיות מנינם מבן חדש.

I want a reason suggested in the words of the Torah. Why did Shevet Levi not increase at the same rate as the rest of Klal Yisrael.

26:62

ויהיו פקודיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל .

The Abarbanel in 26:57 says  that Hashem kept them small because they depended on matanos from the others and a larger shevet would be unsustainable, and their living space was very limited.

אלא שראה הקב"ה שאם יתוספו מאד הלוים לא יספיקום המעשרות לפרנסת' ולא יוכלו להתישב כלם בשלשה ערי המקלט שיהיה להם בארץ כנען ומפני זה ממכון שבתו השגיח יתברך שלא יתוספו בכמות רב אבל יעמדו תמיד על המספר הראשון או קרוב אליו. וכבר העיר הכתוב כאן על הסבה הזאת באמרו ויהיו פקודיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה וגומר כי לא ניתן להם נחלה בתוך בני ישראל שבעבור זה היה מספרם מועט מבלי רבוי ותוספת גדול

 The Meshech Chochma says the same.

ויהיו פקודיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך ב"י כי לא נתן להם נחלה בתוך בנ"י. הקדמונים נתפלאו מדוע שבט לוי היה מעט במספרו נגד שארי השבטים. וראיתי שנותנים טעם שבת קול אמרה וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, והם לא היו בקושי השעבוד, לכן לא היו בכלל כן ירבה וכן יפרוץ. אבל מדוע לא נתרבו במדבר תמוה, כי במנין הראשון היו שנים ועשרים אלף. ורש"י הביא מן הירושלמי דיומא שנהרגו ממנו כמה משפחות. אולם לדעתי יתכן כי לו נתכנו עלילות, והיה צופה ומביט, כי שבט לוי, לגיון של מלך, לא ינחלו נחלה, רק ערי מגרש בתוך ב"י, ואם בני לוי יהיו רבים במספר, הלא יצעקו מדוע נגרע חלקם, וגם על בנ"י יהיה כבד הדבר לכלכל עם גדול כמוהו, וכאשר מצאנו בבני יוסף שצעקו, כי ד' ברכם בעם רב, והמקום צר להם לשבת, לכן היה מחכמת הבורא לבלי הרבות אותם ע"ד הנסיי, רק יהיה מספרם בדרך טבעי, והיו כ"ג אלף מבן חדש ומעלה. ויתכן לכלול זה בכוונת הפסוק ויהיו פקודיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה, לכן היה מנינם מבן חדש, כי לא התפקדו בתוך בנ"י, שמנינם היה מבן עשרים, ולמה היה מנינם פחות כ"כ רק כ"ג אלף במספר, כי לא נתן להם נחלה בתוך בנ"י לכן היו מעטים במספר ולא חלה עליהם הרבוי המופלג מברכת אלקי. ודו"ק.

It is true that Chazal give us reasons for this fact, but the reason changes with the era. In Mitzrayim, because X. In the Midbar, because Y. As Reb Meir Simcha says, when you have one result for different reasons, you should look for the reason for the reasons. 

8.  Why does a child inherit a parent. Is it because of the child’s right to take, or is it because of the father’s right to give.

27:4

למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו

I think this is why Moshe then asked that his sons inherit his position. If yerusha is because of the son deserving it more than others, they did not necessarily deserve it. But if yerusha is because of the father’s rights, then he wanted to assert that right by giving it to his children. Hashem told him that there is a difference between property and Torah leadership.

I have another proof. The Gemara in Kiddushin 17b-18a on yerusha by Akum brings from Reb Yochanan a raya from לבני לוט נתתי ער ירושה, and Rava is docheh because 

וְרָבָא, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין? מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּאַבְרָהָם שָׁאנֵי.

You see that the yesod of Yerusha is the logic of respecting the original owner's rights.

 

  9. The words  וידבר ה' אל משה לאמר appear 175 times in the Torah, but only once the other way around.

27:15

וידבר משה אל ה' לאמר

 10.  The king and the Kohen Gadol: Who stands for whom?  Who stands by the door and says "No, after you."

27:21, regarding Yehoshua- ולפני אלעזר הכהן יעמד, the king standing in the presence of the Kohen Gadol.

This is how the Rambam understands it in 2 Melachim 5-

אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה. ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן גדול. שנאמר (במדבר כז כא) "ולפני אלעזר הכהן יעמד". אף על פי כן מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמד מפניו כשיבוא לו. ולא יעמד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט האורים.

I know there will be nigglers who say “Ha, but the king has a Sefer Torah tied to his arm!” First of all, the Kohen Gadol has the Tzitz. Second, if it’s worn, whether tied to his arm or encircling his head, it is invisible as far as Kibbud is concerned, as we find by הנכנס לבית מנוגע. 

11. Besides the basic communal obligation to make sure Korbanos Tzibur are brought,  what additional obligation is incumbent upon Klal Yisrael, not only Kohanim, regarding korbanos tzibbur.28:2

 צו את בני ישראל ואמרת אלהם:  את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו

Rashi- this is the source of the Anshei Maamad. There must be representatives of Yisrael present when korbanos tzibur were brought.

תשמרו - שיהיו כהנים ולוים וישראלים עומדין על גביו. מכאן למדו ותקנו מעמדות

 12.  Proof that every Shabbos is the same, but every Rosh Chodesh is different- a different mazal, a different mood, a different character.

The Shabbasos of the year are referred to in the singular, “וביום השבת שני כבשים", but the Roshei Chodesh are referred to in plural, “ובראשי חדשיכם תקריבו"

Maybe (suggested by Harav Carlbach in חבצלת השרון)  because Shabbos is a recurring commemoration, but each Rosh Chodesh relates to the month it begins and has its particular character and mazal.

13. Proof that the Musaf of Shabbos is unlike other Musafim and more like a double Korban Tamid.

28:9

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ׃ 

עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃

The everyday Tamid is just a keves, a sheep. Most musafim are are sets of parim, eilim, and kevasim and a seir izim as a Chatas.  Shabbos is just two extra kevasim. Also, it says, on Shabbos alone, עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה- that this is in addition to the everyday Tamid.

As the Daas Zkeinim says,

וביום השבת. איתא בשוחר טוב לכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת ועל דבר זה קראה שבת תגר לפני הקדוש ברוך הוא אמר לה הקב"ה הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך לפי שכל מעשיך כפולים שיר כפול שנא' מזמור שיר ליום השבת עונג כפול שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד עונשו כפול שנא' מחלליה מות יומת לחם כפול לחם משנה לפיכ' ראוי קרבן שלך להיות כפול וזהו שאנו אומרים במוסף של שבת להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי מה שלא נאמר בכל המוספין משל למלך שאמר לעבדיו הכינו סעודה לבני הכינו להם שני מיני מאכלים לאחר שסעדו צוה המלך להכין לו סעודתו אמרו לו עבדיו מה נכין לך אמר להם ולבני מה הכינותם אמרו לו כך וכך אמר להם ולי כמו כן אל תכינו יותר מבני כך הקב"ה נתן לבני ישראל לחם משנה ביום השבת לפיכ' צוה להקריב ג"כ לחם משנה וזהו וביום השבת שני כבשים.

 and there are guys who are obsessed about being medayeik like that in the Rambam.