UPDATED NOVEMBER 21 2020
UPDATED JUNE 22 2022
Final synopsis:
It is implicit in ma'amarei Chazal that being a נולד מהול is a sign of great kedusha.
I thought that even though it is a sign of great kedusha, the person missed a מעשה מצוה and could not be said to embody any קיום מצוה at all, even according to the Or Zarua and the Mishkenos Yaakov and Reb Chaim (למ"ד a nolad mahul needs no hatafas dam.) Obviously he's not an ערל, but he can not be said to be a חפצא של מצוה, because THERE WAS NO מעשה מצוה.
I was wrong. There are two inescapable proofs that even a נולד מהול embodies an אות ברית קודש and he is a חפצא של מצוה.
I don't like this at all at all, but it looks like I am going to have to readjust my thinking.
UPDATE 622/22
I just found that this is a machlokes Tanaim brought by Reb Meir Simcha in Parshas Shlach:
וזהו שאמר ר' עקיבא במדרש (תמורה) תנחומא (תזריע ה) על מצות מילה, מעשי הקב"ה נאים או מעשי בו"ד, והשיב מעשי בו"ד, כמו גלוסקה יפה יותר או חיטים, ולכן גם מצות מילה רצה הקב"ה להניח לאדם שיהיה לו במה להתגדר גם בגופו, ולכן ברא מותרות בבריאה, והאדם יבוא וימול בשר ערלתו, ובזה יחתום להיות עבד לה'. ולכן מצאנו בירושלמית ובמד"ר (בר"ר מז ט) על הא דדריש ר' לוי "מל אברהם" אין כתיב כאן, אלא נימול אברהם (בראשית יז כו) בדק את עצמו ומצא עצמו נימול שצעק עליו ככרוכיא ר' זעירא כזבנא שקרנא, מפני כי כל ענין מצות מילה הוא מה שכוון הבורא יתברך שהניח מותרות בבריאה, כדי לזכות האדם שיזדכך נפשו בקיום מצותה, ויהא מקיים בזה חפץ ורצון הבורא יתברך, א"כ מה אתה אומר שגם זה עשה ע"י פעולת הקב"ה, א"כ שוב בטלה הכוונה האמיתית בברוא הבורא יתברך דבר טפל ומותר בבריאה, לכן צעק עליו כזבנא שקרנא .שזהו שקר נראה, ומאמר שסותרו מעצמו
*****************************************
I would have thought that being nolad mahul is a missed opportunity. A person has a mitzva to make a milah, to remove the orlah. If one has no orla, then he can not do the mitzva. Additionally, the bris, the covenant with the RBSO, is the act of doing the milah, besides being a mahul. If you're born mahul, you didn't have the opportunity to re-enact the making of that covenant with the RBSO.
On the other hand, it could be that the Bris is, as the Kli Yakar in his עוללות אפרים emphasizes, is a form of a korban, and it seems that this is the kind of Korban you bring when you have to rectify a problem. Not having the problem is not a chisaron, just like the sifrei haneviim are only there to give us mussar - to remove our Orlas HaLeiv- because we were sinful and needed mussar. If not for that, we would have been perfectly happy without all the sifrei nevi'im, and nobody is sorry they couldn't bring korbanos because they didn't do aveiros. Nobody is sorry they missed the mitzvos of Nig'ei Battim.
BUT- even in Korbanos we find that there were those that dearly desired the opportunity to bring every kind of korban possible, even when they had no aveiros. We see this in the Mishna in Krisos (25a), in the shitah of בבא בן בוטא.
ר"א אומר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל עת שירצה הוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום חוץ מאחר יום כיפורים יום אחד אמר המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אומרים לי המתין עד שתכנס [לבית] הספק וחכ"א אין מביא אשם תלוי אלא על שזדונו כרת ושגגתו חטאת
Something to think about:
מנחות מ"ג:
ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר (תהלים יב, א) למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני
Below we bring from the Shocher Tov that Dovid was nolad mahul. If that is the case, it's hard to know what mitzva he was happy about. True, he had no orlah, but he never had a mitzva of milah. He was happy with nahama d'kisufa? He was happy that he resisted the desire to be mosheich orlaso? I was confident that the Gemara and the Shocher Tov are not in agreement.
Speculation aside, you have to admit that Chazal associate being nolad mahul with tremendous kedusha, with one notable ringer.
|
שוחר טוב 13
|
אבות
דרבי נתן
12
|
תנחומא 7
|
|
|
|
|
|
אדם
|
אדם
|
אדם
|
|
שת
|
שת
|
שת
|
|
חנוך
|
X | X
|
|
נח
|
נח
|
נח
|
|
שם
|
שם
|
X
|
|
תרח
|
X
|
X
|
|
יעקב
|
יעקב
|
יעקב
|
|
יוסף
|
יוסף
|
יוסף
|
|
משה
|
משה
|
משה
|
|
X
|
איוב
|
איוב
|
|
שמואל
|
שמואל
|
X
|
|
דוד
|
X
|
X
|
|
X
|
כלאב
|
X
|
|
ישעיה
|
X
|
X
|
|
ירמיה
|
ירמיה
|
X
|
|
X
|
זרובבל
|
X
|
Tanchuma Noach 5:3 lists seven.
תמים זה אחד משבעה מהולים שנולדו בעולם
אדה"ר נברא מהול
ושת בנו נולד מהול דכתיב (שם ה) ויולד בדמותו כצלמו,
נח נולד מהול דכתיב תמים היה בדורותיו,
יעקב נולד מהול דכתיב (שם כה) ויעקב איש תם,
ויוסף נולד מהול דכתיב (שם לז) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו,
משה נולד מהול שנאמר (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא,
ואיוב נולד מהול דכתיב (איוב א) איש תם וישר.
Sheis is mentioned in Rashi in Breishis 5:32-
את שם את חם ואת יפת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:
Avos D'Rabbi Nassan Hosafos 2 lists twelve. It drops Noach and Iyov, and adds Sheim, Kil'av, Yirmiah, and Zerubavel.
אבות דרבי נתן הוספות פרק ב:
אלא מלמד כשיצא איוב ממעי אמו יצא מהול.
ולא איוב בלבד יצא מהול אלא אף
אדה"ר נברא מהול שנ' ויברא אלהים את האדם בצלמו. אף
שת נולד מהול שנ' ויולד בדמותו כצלמו. ואף
נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים. ואף
שם יצא מהול שנ' ומלכי צדק מלך שלם. ואף
יעקב יצא מהול שנ' ויעקב איש תם. ואף
יוסף יצא מהול שנ' ואלה תולדות יעקב יוסף והלא אינו ראוי לומר אלא תולדות יעקב ראובן. אלא שכשם שיעקב יצא מהול כך יוסף יצא מהול. אף
משה יצא מהול שנ' ותרא אותו כי טוב הוא. אלא מה ראת אמו של משה שהוא נאה ומשובח מכל בני אדם אלא מלמד שראת אמו יצא כשהוא מהול. אף בלעם יצא מהול שנ' נאם שומע אמרי אל. אף
שמואל יצא מהול שנ' והנער שמואל הולך וגדול. אף דוד יצא מהול שנ' מכתם לדוד. אף
כלאב בן דוד יצא מהול שנ' חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. אף
ירמיה יצא מהול שנ' בטרם אצרך וגו'. אף
זרובבל יצא מהול שנ' ביום ההוא נאם יוי צבאות אקחך זרובבל וגו' כל המהולים ט"ו.
Medrash Shocher Tov/Tehillim 9:8 lists thirteen - as I said above, the inclusion of Dovid HaMelech seems to be inconsistent with the Gemara in Menachos, and hello Terach.
Kil'av, Yeshaya, and Zerubavel are dropped, Noach is put back in, and the newcomers are Chanoch, Terach, Dovid, and Yeshaya.
ממעיך יפרדו. מכאן אנו לומדים שנולד יעקב מהול חד גזור וחד לא גזור. זה אחד מי"ג שנולדו מהולים.
אדם הראשון.
שת.
חנוך.
נח.
שם.
תרח.
יעקב.
יוסף.
משה.
שמואל.
דוד.
ישעיה.
ירמיה.
אדם תחלת בריאתו של הקב"ה. שת שנאמר (שם ה ג) ויולד בדמותו כצלמו. חנוך שנאמר (שם ה כב) ויתהלך חנוך. ונאמר (שם ו ט) התהלך נח לגזירה שוה. נח שנאמר (שם) צדיק תמים. שם שנאמר (שם יא יא) אלה תולדות שם. שכל מי שנכפל שמו נולד מהול. שם שם נח נח תרח תרח. יעקב שנאמר (שם כה כז) ויעקב איש תם. ואומר (שם מו ב) יעקב יעקב. יוסף שנאמר (שם לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף. מלמד שנולד מהול כמוהו. משה שנאמר (שמות ג ד) משה משה. ונאמר (שם ב ב) ותרא אותו כי טוב הוא. שנולד מהול. (שמואל-א ג י). (צ"ל שמואל דכתיב) שמואל שמואל. ישעיה שנאמר (ישעיה מט א) ה' מבטן קראני. ירמיה שנאמר (ירמיה א ה) בטרם אצרך בבטן. דוד שנאמר (תהלים טז א) מכתם לדוד מך תם. ורב יעבוד צעיר. אמר רב הונא אם זכה יעבד ואם לאו יעבוד. וכיון שראה דוד היאך עשו משעבד לישראל אמר לפני הקב"ה גערת גוים אבדת רשע:
Terach??
Perhaps it was so that Avraham Avinu could be born from a non-oreil, just as Yitzchak was only conceived after Avraham Avinu's milah. This was suggested by the Munkatcher in his sefer Chaim v'Shalom at the end of Noach.
אבל תרח מה בעי הכא ולמה זכה לזה.
וי"ל על פי המבואר במדרש הראשונים ז"ל (עיין קדושת לוי פרשת וירא ד"ה ויעש אברהם) כי לכך לא נתעברה שרה מקודם עם יצחק עד שנצטוה אברהם על המילה ומל את עצמו (כאשר היה זמנו נגזר מהיודע תעלומות יתברך שמו) כדי שיולד יצחק מאבר הנמול. וז"ש בפיוט קודם קדושת שחרית ליום ב' דראש השנה ששאל אברהם אבינו להקב"ה לאיזה בן (יעשה העקידה), לבן הערלה (ישמעאל שנולד מאבר בהיות עליה ערלה), או לבן המילה היינו יצחק כנודע. על כן חשב יתברך שמו שאברהם יולד מתרח מאבר הנמול, ובהיות תרח לא זכה לכך על כן נולד מהול, ואתי שפיר.
Shelah, that it allows you perfection without any physical diminishment:
של"ה עשרת הדברות, מסכת שבועות, תורה אור ד׳ כ"א
אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול, דהיא שלימות כח הגוף בלי התבטל כוחתיו ויחלשו. וכן מצינו דוגמא לזה באברהם, קודם שנימול כתיב ויפול אברהם על פניו, אבל אחר שנימול לא. ומשה רבינו עליו השלום שנולד מהול, לא נתבטל לגמרי ממנו שום כח והרגש:
I saw the following on the Otzar Hachochma forum, which often has great Talmidei Chachamim participating, but I can't vouch for the story, especially since all the great mohalim say that they have never seen a nolad mahul except for hypospadias, which, they say, is not really nolad mahul.
מעשה שבא לשאול את מרן הקה"י איך לנהוג בקשר לתינוק שנולד מהול, ואחרי שלמד את ההלכה עם אבי הבן יחד בשו"ע ונו"כ יצא מגדרו וביקש להיות סנדק כי יש בו בתינוק קדושה מיוחדת או סגולה מיוחדת אינני יודע הביטוי שהשתמש בו, רק שלמעשה היה הקה"י הסנדק מטעם זה.
מסתמא אותו תינוק [כיום אברך אב למשפחה ברוכה כ"י] לא יודע מהענין...
Apparently, although you lose out on the mitzvah, the inability to do a physical act that echoes the unique relationship between the RBSO and Klal Yisrael, that loss is balanced by the inherent kedusha. It's like being born a Kohen, as opposed to being born a regular Yisrael.
After the Tzivui to make a bris, then the Orlah is a gnai, like the Brisker Rov says on Breishis 17:2-3, on
ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד ויפל אברם על־פניו
If so, not having an orlah in the first place might be a maalah, at least after the tzivui. You were born with no gnai.
On the other hand, if the din hatafa is really required because there is definitely an ערלה כבושה, then it's not a maaleh or a chisaron. If Hatafa is just because of a chashash OK, then maybe it's a maaleh.
שבת קלה.
ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת, שבש"א צריך להטיף ממנו דם ברית ובה"א א"צ. אר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו ד"ב מפני שערלה כבושה היא על מה נחלקו על גר שנתגייר כשהוא מהול שבש"א צריך להטיף ממנו ד"ב ובה"א א"צ להטיף ממנו ד"ב וכו'. איתמר רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה כרשב"א וכו'. רבה אמר חיישינן שמא ערלה כבושה היא רב יוסף אמר ודאי ערלה כבושה היא. אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא ר"א הקפר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו ד"ב על מה נחלקו לחלל עליו את השבת בש"א מחללין עליו את השבת ובה"א אין מחללין עליו את השבת,
One has to assume that while this may be true for a modern nolad mahul, the people listed in the maamarei Chazal as being nolad mahul definitely did not have an ערלה כבושה, even according to Rav Yosef.
It is important to address the opinion that being a mahul is a constant state of Kiyum Mitzvah. Reb Chaim says in the Rambam that if a nolad mahul needs hatafas dam bris even without an ערלה כבושה, he gets the maalah of milah even though he definitely does not have an orlah.
הגר"ח (סי' פז-פח) והמשכנ"י (יו"ד סי' סג) כתבו דלהרמב"ם הטפת דם ברית אינה משום ערלה כבושה אלא מצוה בפני עצמה השייכת בכל מילה בעלמא
וכתב המשכנ"י דצ"ל לפ"ז דהסוגי' בשבת דנתנה הטעם דערלה כבושה רק אתיא כדעה המחלקת בין נולד מהול לבין גר שנתגייר כשהוא נמול, אבל להלכה דקיי"ל דבעינן הטפת דם ברית בשניהם אין הטפת דם ברית משום ערלה כבושה, דאין ערלה כבושה בגר שנתגייר
Brought here.
Reb Chaim is in the stencil pg 50.
And Chazon Yechezkel 16:7 in the name of Reb Chaim,
בכל מילה יש ב' דינים - להסיר ערלתו, מימול בשר ערלתו, והטפת דם ברית, מואתה את בריתי תשמור.
Which is somewhat reminiscent of the Beis HaLevi in the beginning of Lech Lecha, that there are two dinim in Milah, one to remove pegam, and one to create kedusha.
HOWEVER:
I'm sure there are achronim that say not like this, but I am was certain that Reb Chaim, and the Mishkenos Yaakov, and the Or Zarua, none of them would say that a real nolad mahul has any "kiyum hamitzva" in that he has no orla. Bishlema it there was a maaseh milah, a maaseh mitzva, bishlema if hatafas dam bris is required even without arla kevusha, then yes, his state of being a mahul is an kiyum hamitzva, ongoing according to the Rogotchover or "in a state of" according to the O'Z and R'Ch. But who in his right mind would say that according to those that hold that by a nolad mahul no hatafa is required, but that he is being mekayeim,or is in a state of kiyum of, any mitzva? What mitzva? Not to be mosheich es ho'orla? Please. (In retrospect, maybe I should have been less sure of myself...)
בשלמא to say that they have a special דרגא of kedusha, fine. Just like Kohanim and maybe Levi'im have an innate, inherent, higher level of kedusha, maybe a nolad mahul does, too. But that's in his מהות as a whole. If Avraham Avinu were nolad mahul, which he wasn't, Eliezer would have had to take a sefer Torah.
Reb Chaim Brown showed me that the Ramban says this idea, too, that milah is a mitzva that lasts forever. (The Ramban and the Or Zarua were contemporaries, but I don't think they knew of each other.) The Ramban is in his האמונה והבטחון chapter 21.
לאיסור ענין אחר מילה דותה את השבת מפני שהיא קבועה בגופו של אדם ואין הפסק לקיומה והשבת יש לה הפסק במוצאי שבת והשבת דותה את התפילין שכבר
UPDATE:
I forgot a passuk in Vayechi. In Breishis 47:29 it says that when Yaakov was mashbia Yosef, he said, just like Avraham Avinu, שים נא ידך תחת ירכי, and the Mizrachi says
שים נא ידך והשבע לי. לא ששימת היד היא שבועה, שהרי באליעזר הוא אומ' שים נא ידך ואשביעך, אלמא שימ' היד לאו שבועה היא. אלא כדרך כל הנשבעים שנשבעין וחפץ בידם. ואע"פ שהטעם של המילה היתה חביבה לו אינה אלא לאברהם לבדו מפני שהיתה המצוה הראשונה שנצטוה עליה, ובאה לו ע"י צער, אבל לא ליעקב, מ"מ כבר נמשך המנהג גם לבניו אחריו:
Rav Chaim Kanievsky in Taama d'Kra reads the רא"ם as a kashe, not just a he'ara, on Rashi, and he says a different answer on that kashe.
שים נא ידך תחת ירכי, הק׳ רא״ם דהא רש׳׳י פי׳ גבי אברהם משום שזה מצוה ראשונה שלו ובעי לאנקוטי חפצא דמצוה בידו א״כ יעק״א שנולד מהול כדאי׳ באדר״נ פ״ב ולמ״ד א״צ הטפת דם ברית שאין כאן ערלה כבושה למה נתן ידו תחת ירכו, וי״ל דגם נולד מהול נקרא שמל, שהקב״ה הסיר ממנו את הערלה, והוי כמהול.
I have to say that I was thinking about this, that being a nolad mahul is like the RBSO made the bris, and I put it out of my mind. Too far out. But there you have it from Reb Chaim Kanievsky. So: what do you see from RCh? You see, as I said, that if there is no maaseh milah, it's not a cheftza shel mitzva. But if you accept his mehalach that there was a maaseh milah by a nolad mahul, it changes everything, and it answers the kashe from Dovid HaMelech as well.
One thing is clear.
You can't argue with the raya. Even though Yaakov was nolad mahul according to every one of the maamarei Chazal, it was called a cheftza shel mitzva.
It's hard to understand why this is true. It reminds us of the question of whether שמן של נס is called shemen zayis kassis lamaor. Reb Chaim HaLevi says that שמן נס is not called שמן זית and is passul for the menora, and the neis of Chanuka was in איכות, not in כמות. Wouldn't Reb Chaim HaLevi say that the non-growth of an orla is not the same as a maaseh milah?
Maybe you can't compare shemen shel neis to milah shel neis. It's possible that the neis by the RBSO that prevented the growth of the orla is not less of a covenant between the RBSO and the child than the act of mila by a mohel. The purpose is to show the relationship, the אות ביני ובין בני ישראל. You achieve that by having a person do it, and you certainly achieve it no less when the RBSO arranges the os bris, and it doesn't matter if it's be removal or by preventing growth.
AND in the end of Reb Chaim's Taama deKra, he has a section called "הערות מנכדי" where on page 406 he brings that one of his grandchildren brought a solid gold raya to his idea that a nolad mahul is called a mahul. Everyone agrees that Yaakov was a nolad mahul, and Tosfos in Shabbos and in Menachos says it's at least called "חתם באות ברית קודש".
ויחי ד"ה שים נא ידך וי״ל דגם נולד מהול כו' ולכ' כ"מ מתו' שבת קל"ז ב' ד"ה ידיד דמה שאומרים וצאצאיו חתם באות ברית קודש קאי איעקב, חזי' דחשיב כנימול.
So I don't see any escape. From the passuk by Yaakov and from Tosfos you see that a nolad mahul is called a nimol to the extent that it is called nekitas cheifetz. If so, Dovid haMelech certainly could say that he was carrying an Os Bris, a metziyus of a mitzva.
Rav Avraham Bukspan showed me the Medrash in 47:9 that has Rav Abba bar Kahana reviling Levi for saying that Avraham Avinu's bris was done miraculously and painlessly. No! says Rav Abba, that's absurd. Avraham made his own bris, and it hurt, and he was rewarded for unquestioningly causing himself such pain to fulfill the mitzva. I don't know what Rav Abba would say about this discussion.
נמול אברהם,
אמר רבי אבא בר כהנא הרגיש ונצטער כדי שיכפל לו הקדוש ברוך הוא שכרו.
אמר רבי לוי מל אברהם אין כתיב כאן אלא נמול, בדק את עצמו ומצא עצמו מהול.
אמר רבי ברכיה בההיא עתא אקיל רבי אבא בר כהנא לרבי לוי, אמר ליה שקרנא כזבנא את, אלא הרגיש ונצטער כדי שיכפל הקדוש ברוך הוא שכרו.
UPDATE 11/21/20
I was reading the אמרי ישראל from the writings of Reb Yisrael Meir Karno, a great talmid chacham and very close friend of my family. On page 147 he brings a Baal Ha'ittur I was not aware of. The Tur YD 268 brings the Baal HaIttur that says that says that a gentile that had been a nolad mahul can be megayer with tevilla alone, but one that had a bris done on him as a gentile needs hatafas dam. Rabbi Karno learns that if he was nolad mahul, he never ad a chalos din "areil" on himself, so he is no different than a woman giyores. But if he was an areil and had removed the arla, he had a chalos din areil and so he needs some kind of real bris, namely, hatafas dam.
With Reb Chaim's mehalach, we can say a tremendous pshat - that a nolad mahul is viewed as if the Ribono shel Olam already made a bris. True, it wasn't l'sheim geirus, but it could be that it satisfies the milah requirement of geirus. I don't know if it a comparison, but I wonder what the Baal HaIttur would say about a gentile that had a bris done by a Jewish mohel when he was a baby, long before any kavana of geirus. Acnotcording to Rabbi Karno, of course he would need hatafa. If you use Reb Chaim's approach, and say that a milah by the Ribono shel Olam counts towards milas geirus, maybe a milah by a Jew is the same.
