Eikev (Sheva Brachos #10)

Picture this: I register my usual complaint about having to prepare a drasha for a Sheva Brachos with my wife. Mrs. Sympathy says, "What's the problem? You've spoken thousands of times. Why don't you just say that vort about marriage being like a house?"  Fine. I agreed. I thought about who was going to be there, and decided that nobody had heard that vort, and if they had they would have forgotten it, so it would pass. 
Then I get up to begin the speech, and I stand behind my friend, Dr.Irv Birnbaum. Dr. Birnbaum turns around and says "I hope you're not going to say over that thing about what makes a Bayis Ne'eman. I heard that one already." Unfortunately, Dr. Birnbaum is a בור סיד שאינו מאבד טיפה, and he pays serious attention, and so much for the speech I had prepared. 
But הודו לה' כי טוב I managed to pull my chestnuts out of the fire, and this is what I said.

There are three hundred sixty five days in the year, three hundred sixty five "giddin/sinews in the body," and three hundred sixty five issurim in the Torah. It has been said that each of these three sets have a one to one correspondence.  The date of Tisha B'av, which we just passed through two weeks ago, corresponds with the physical Gid Hanasheh, and the issur of the Gid Hanasheh. 

The Sh’lah in Parshas Vayeishev (not Vayishlach, Vayeishev) in the Drush “Tzon Yosef,”section 12, d’h “ve’inyan vateikah,” says: 
The malach of Eisav injured Ya’akov by overturning his כף הירך, the kaph hayarech. The letters chaf and phei, which comprise the word "kaph," are variable and can be open or closed. The letters chaf and phei symbolize the hand and the mouth, and the hand and mouth, too, can either be open or closed. An open chaph is better, because it symbolizes a hand, a caph, that is open and gives tzdaka— paso’ach tiftach es yadcha, that is ready to help others. A closed phei is better, because the greatest maileh is shtikah. In other words, the Gid Hanasheh symbolizes the danger of “loose lips and a tight fist,” being loose lipped and tight fisted. The better way is keeping your hand open in generosity and assistance, and your lips tight, avoiding criticism. The malach touched the kaph yerech to put in place a klalah that when the children of Ya’akov are oiver on the chaph and phei that national suffering will result.

So when Yosef brought dibbah ra’ah to Ya’akov, and opened his mouth, and when the brothers took money for selling him— mah betzah...nimkerenu le’yishme’eilim... the result was the suffering of Ya’akov and the golus Mitzrayim.  Later in history, this bad behavior, this sin'as chinam and lashon hara, resulted in the churbanos of Tisha B'av.

In a marriage relationship, it is vital to remember to keep your mouth closed and to keep your hand open. Be loath to criticize, and always be ready to give. 

(When I said this in Shul, someone pointed out another interesting connection: Chazal say that Yaakov had left the family encampment and gone back to retrieve “Pachim K’tanim.” So there you have pachim again. With the Sh’lah in mind, we gain a remarkable insight in what Chazal wanted to say with the term pachim k’tanim, and the connection to the event and din of Gid Hanosheh.)

The other day, I heard a nice thing from Rabbi Shlomo Tennenbaum. Many say that the purpose of Bri'as haolam was for Hashem's middah of chessed to have a sentient recipient that could understand and appreciate His chesed. We, mankind, are a tzelem Elokim, and, as such, chessed is a fundamental and essential part of what we ought to be. With this in mind, we can say a new pshat in "עזר כנגדו." Eizer k'negdo can mean that Hashem said that it is not good for Adam to be alone, because he needs to have others for whom he can do chessed. אעשה לו עזר כנגדו!  I will make for him someone for whom he can be an eizer, someone that he can love more than himself, someone for whom he can fulfill the middah of chessed selflessly and unreservedly.

And now, the words of the Abudraham become even more dramatic. 

The Abudraham says something that builds on the Gemara in Ksuvos on ח but is a great chiddush.. 

The Gemara says that we say Yotzer Ha'adam twice because Adam was created in two steps. But the Abudraham emphasizes that the reason we say בצלמו only in the second bracha is because it is only with the creation of Chava did Adam Harishon truly have a צלם אלוקים!  Only with chava is the yetzira complete, and that's why because with Chava came the shleimus of Adam Hatishon gufa. (That's my pshat in the Abudraham.)

The Abudraham.

ברוך אתה ה' יוצר האדם ברכה זו נתקנה כנגד יצירת אדם הראשון עד שלא ניטלה ממנו הצלע ואחר כך מברך אשר יצר את האדם בצלמו כנגד יצירת אדם וחוה שאף יצירת האדם לא נגמרה אלא לאחר שנגמרה יצירת חוה שהרי כשנלקחה ממנו הצלע נשתנית בריאתו ממה שהיתה קודם לכן.

So you see that it is davka with a Chava for whom you can do chesed can you be truly called a Tzelem Elokim. It is an opportunity to do the chessed we were created to do. With this chessed, a person has to means to build a Bayis Ne'eman B'Yisrael.

But there is another element that is extremely important for any young couple, and even for the rest of us old people. 

Rav Sternbuch in Eikev brings down a remarkable thing, something one would never associate with Misnagdim. 

שאל מעמך (י. יד). ובברכות לג: אטו יראה מלתא זוטרתא היא. אין לגבי משה מילת א זוטרתא היא, ותמהו המפרשים הלא דרשה משה לכל ישראל. ומה לנו שלגבי משה מילתא זוטרתא היא, והנראה בפשטות שלא הבין משה שי ש קושי ביד איש ישראלי לירא ולפחד מהדר ה׳ וגאונו.

אמנם הגאון רבי יצחק מוולוז׳ין פי׳ שמשה רבינו העניו מכל האד ם אף שידע גודל העמל והיגיעה הנזקק לאדם כדי להתעלות למדרגות ביראת שמים. אלא שמרוב ענותנותו חשב בלבו שאין בני ישראל מתקשים בזה כ״כ, כי בודאי גדולים וטובים הם ממנו.

(This, of course, is very hard to understand. Moshe Rabbeinu cannot have been a manhig if he were so out of touch with the pnimiyus of his people.)

והלום דאיתי דבר פלא להמגיד מדובנא לפ׳ שנויא דגמ׳ בשם הגר״א

כי הזוכה להתחבר עם החכמים ולהתמיד בישיבתו עמהם יגיע בידו בנקל להדמות למעשיהם, ולא יקשה בידו היראה, כי ככלי המלא העובר על גדותיו כן הצדיק משפיע על כל סביבתו יראת ה׳, עד כי מילתא זוטרתא היא, ומשרע״ה מנהיג ישראל הכיר בהם בישראל. שלגודל מעלתם יש בידו להשפיע עליהם מדרגות נעלות מאוצר יראת שמים. והיינו שאמר להם משה מה ה׳ אלקיך שואל מעמך, כי אין אתם צריכים להתייגע הרבה על כך, כיון שקרובים לו, בקל להם להשיג יראת שמים. ובספרי חסידות האריכו הרבה בשבח מעלת הדבקות בצדיקים ורבנו הגר״א פי׳ להאי קרא באופן הזה.

The point is that every young couple needs to have an adam gadol, a yarei shamayim, a pikei'ach, a baal seichel, with whom to discuss their major decisions.   Now that you were mekayeim the words of Chazal of קנה לך חבר, there is no time in life when it is more important to be mekayeim the words of Chazal עשה לך רב

With the good advice of an adam gadol, with chesed to each other, and with siyata dishmaya, you will certainly be zocheh to build a Bayis Ne'eman b'Yisrael.

Here is the Shelah.

 וענין ותקע יכף' ירך יעקב נהתפך רז ל אמרו ב"ר ע"ז גי וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו בראשית ל"ב הם הדורות היוצאים מירך יעקב דהיינו הגזירות שגזרו האומות וכשגברו על היונים נתהפך הכף לפך והוא פך שמן והירך נתהפך לירך מנורה ועתה ארמוז ענין כף ופך כי האותיות שוין רק כי כפופה ויףי פתוחה ופך הוא להיפוך פי כפופה רך פתוחה וכף היא גריעותא כי כף' רומז לכף יד רפא' רומז לפה ומעלה גדולה היא שתהיה כף של אדם פתוחה לצדקה כמו שנאמר פתוח תפתח את ידך דברים ט"ו ואח כ מעלה גדולה שפה של אדם יהיה כפוף ולא פתוח כי אין מעלה בעולם ממעלת השתיקה ובכף שגגו השבטים ויוסף בפה ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם בראשית ל"ז השבטים התאוו לכסף נמאס למכור את יוסף בעשרים כסף ונמצא בספר יוסיפון בן גוריון כשנצחו חשמונאים מלחמות גדולות אז חלקו הרבה מהשלל להעניים הרי כף שלהם היתה פתוחה אחר כך הרגו מלשיני ישראל שהיו מלשינים על היהודים למסיתי מלכי יון והרג אותם יהודה מכבי כאשר סיפר היוסיפון הרי תקנו פאי שהוא פה להיות כפוף זהו סוד יפך' שמצאו שהוא היפך מן כף וזהו רמז מה שאמרו לא מספידין בחנוכה ואיזהו הספד סיפוק כף על ירך כי ותקע כף ירך ראוי להספיד אבל מן כף נעשה פך וירך הוא ירך המנורה ורמז פך של שמן כי השמן הוא מאיר ולעתיד יהתפך הפך לקרן דהיינו לקירון אור ויוחזר הגוף לכתנות אור ויאירו שניהם הגוף והנפש מאור הגדול וזה מאור הקטן מ הגוף והנפש והיו למאורות הגוף שהוא כלי להנשמה יאיר גם כן והפך הוא הגוף שהוא הכלי הוא מלא שמן המאיר ואור הנר המאיר למעלה כטבע האור שעולה הוא סוד אור הגדול של הנשמה

Vayishlach, 32:33. Gid Hanosheh.

Why is the Gid Hanosheh ossur? Imi Morosi Shlita asked me, how does the story of Yakov and the Maloch and the injury to Yakov’s gid hanosheh explain “al kein lo yochlu.” Where’s the explanation? Yes, there’s a story of the injury to the gid hanosheh, but why shouldn’t we eat it? Maybe we should davka eat it to remember the story! Maybe we should wear it on our arm, like tefillin? Or nail it to the doorpost?

1. The Zohar here says that the 365 lavin correspond to the 365 days of the year and the the 365 gidim of the human body, and to 365 malochim. Of course, the lav of Gid Hanosheh corresponds to the Gid Hanosheh, and the day it corresponds to is Tisha Ba’av, and the maloch is Samo’eil, who has shlitoh over the day of Tisha Ba’av. The Chasam Sofer in Parshas Devarim says that Yaakov's fight with the Sar shel Eisav took place on Tisha Ba'av.

2. The Chinuch, in #3, says that the Gid Hanosheh symbolizes the difficulties of the galus and the damage caused by the Sar shel Eisov and Eisov himself, and the ultimate healing of the geulah.

3. The Netziv says that Yakov was taught that once he had beaten the Maloch, he shouldn’t have continued fighting with him. This is a lesson that if a person is a nirdof, he should, of course, defend himself, but once he has saved himslef, he should not continue fighting. The symbol of the gid is that it is hard, like an erez, and a person should be soft like a kaneh, not hard like an erez, even to his enemies, as the Gemara in Taynis third perek says.

4. The sefer “Shollol Rov” brings that Reb Shimon Shkop said that this mitzvah teaches that when our mesorah and kefira are joined in battle, there is usually resulting injury to us.

5. I happened to see a review of a printing of a sefer called “Mei’ah She’arim” (Ofeq Institute, Jerusalem, 2001) in the Jewish Action magazine. This is a sefer on the din of Kibud Av written by R’ Eliyahu Capsali, a 16th Century Cretan Rov. He is quoted in the review as saying that the issur of gid hanosheh was a punishment for Yaakov’s children for having left him alone and vulnerable at Nachal Yabok. Also said by the Daas Zkainim and the Chizkuni. 

The Chizkuni:

כלומר בדין הוא שיש לקנוס ולענוש בני ישראל מאכילת גיד הנשה שהניחו את אביהם הולך יחידי, כדכתיב ויותר יעקב לבדו, והן היו גיבורים והיה להם להמתין אביהם ולסייעו אם יצטרך, והם לא עשו לו לויה והוזק על ידם. ומכאן ואילך יהיה להם לזכר ויהיו זריזים במצות לויה, ולכך ליוה יעקב את יוסף.

6. The Chidushei Hage’onim in the Ein Yakov in Sanhedrin 110 brings from the Ein Eliahu: the Maloch of Eisov had no shlita over Yakov because he was clean from the sin of gezel— as it says, that he was makpid on his pachim ketanim, showing a kepeidah in his property, because he was nizhor from gezel. So the Maloch, seeing “ki lo yuchal lo,” hurt him through his children, symbolized by the kaf hayorech, because the children were not as nizhor from gezel. Therefore, we don’t eat the Gid Hanosheh which is a symbol of the power of Eisav over us caused by our imperfect care to avoid gezel. (It would seem that we should eat the Gid and be makpid on gezel— unless the pshat is that it is supposed to be a mussar haskeil, a reminder, to be careful. If so, it would help if the symbol was less obscure.)

7. The Ohr Hachayim says that since the gid was moved from its proper place by the Sar shel Eisov, it was nifgam and shouldn’t be eaten.

8. And let’s not forget the Sh'loh’s vort about the letters Choph and Phei, which symbolize the power of empathy and the power of speech.

Vayishlach, 32:26. Drasha for Sheva Brachos (#6) The Gid Hanasheh.

The Sh’lah in Parshas Vayeishev (not Vayishlach, Vayeishev) in the Drush “Tzon Yosef,”section 12, d’h “ve’inyan vateikah,” says: the malach of Eisav injured Ya’akov by overturning his kaf hayarech. The letters chaf and phei can be open or closed. The letters chaf and phei symbolize the hand and the mouth, and the hand and mouth, too, can either be open or closed. An open chaph is better, because it symbolizes a hand, a caph, that is open and gives tzdaka— paso’ach tiftach es yadcha, that is ready to help others. A closed phei is better, because the greatest maileh is shtikah. In other words, the Gid Hanasheh symbolizes the danger of “loose lips and a tight fist,” being loose lipped and tight fisted. The better way is keeping you hand open in generosity and assistance, and your lips tight, avoiding criticism. The malach touched the kaph yerech to put in place a klalah that when the children of Ya’akov are oiver on the chaph and phei that onshim will result.

So when Yosef brought dibbah ra’ah to Ya’akov, and opened his mouth, and when the brothers took money for selling him— mah betzah...nimkerenu le’yishme’eilim... the result was the suffering of Ya’akov and the golus Mitzrayim.

But Klal Yisroel rectified these sins in the time of the Chashmono’im, as the Sh’loh brings from Yosephos, and this rectification was shown by giving the spoils of war to the poor and killing the malshinim, the result was a geulah. This is symbolized by the emblematic Pach Hashemen of Chanukah, which is composed of the same letters as kaph, but in this case the peh is closed and the coph is open.

In a marriage relationship, in particular, one should work to see that his mouth is closed to criticism and his hand is open to give and to receive.

When I said this in Shul, someone pointed out another interesting connection: Chazal say that Yaakov had left the family encampment and gone back to retrieve “Pachim K’tanim.” So there you have pachim again. With the Sh’lah in mind, we gain a remarkable insight in what Chazal wanted to say with the term pachim k’tanim, and the connection to the event and din of Gid Hanosheh.

Here is the Shelah.

תורה שבכתב פרשיות וישב מקץ ויגש, תורה אור בדפו"ח אות י"ב ד"ה וענין ותקע (בראשית לב, כו) וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו, 

ששרו של עשו בהאבקו עם יעקב אבינו ע"ה רצה להתגבר ולשלוט עליו בעיקר על שני ענינים בעבודת בני ישראל שעובדים בהם את השי"ת, ולכן נגע בכ"ף ירכו, שתיבת כ"ף רומזת על אלו שני הענינים, דהנה האות כ' שהמילוי שלה הוא כ"ף מרמז על כ"ף היד, וזה מורה שצריכים בני ישראל לעבוד את השי"ת במדת החסד, בכף היד, לפרוש הכף בכדי לעמוד לימין אביון ולעזור להזולת בכל מה דאפשר, ולכן הכף צריך שיהא פשוטה, וזאת היא אות ך' פשוטה ולא כ' כפופה. והאות פ' שהמילוי שלה הוא פ"ה, מורה על קדושת הפה, שצריכים לשמור את הפה שלא יהיה הפקר לדבר בו דברי הבל, אלא שיהא פיו שמור בשמירה מעולה, וזאת היא אות פ' כפופה וסתומה ולא ף' פשוטה. אולם שרו של עשו שהוא הס"מ רצה דייקא להפוך את הענינים, דהיינו שיהא הכף כפופה, שלא לפשוט יד להזולת, והפה פשוטה ופתוחה, לדבר ככל העולה על הלב, וזהו ויגע בכ"ף. ומבואר (בר"ר עז, ד) שאף על פי שעל יעקב אבינו בעצמו לא היה יכול לו, אבל דבר זה גרם שהדורות היוצאים מירך יעקב יעמדו תמיד בנסיונות על ענינים אלו, ויצטרכו תמיד להתחזק במדת החסד, ובשמירת הדיבור וקדושת הפה

Another place in the Shelah:

ועתה ארמוז ענין כף ופך. כי האותיות שוין, רק כף כ"ף כפופה, ופ"א פתוחה. ופך הוא להיפוך, פ"א כפופה, וכף פתוחה. וכף היא גריעותא כי כ"ף רומז לכף יד. ופ"א רומז לפה ומעלה גדולה היא שתהיה כף של אדם פתוחה לצדקה כמו שכתוב (דברים טו, ח) פתוח תפתח את ידך. ואח"כ מעלה גדולה שפה של אדם יהיה כפוף ולא פתוח, כי אין מעלה בעולם ממעלת השתיקה. ובכף שגגו השבטים, ויוסף בפה, (בראשית לז, ב) ויבא יוסף את דבתם הרעה אל אביהם. השבטים התאוו לכסף נמאס למכור את יוסף בעשרים כסף:

ונמצא בספר יוסיפון בן גוריון כשנצחו חשמונאי מלחמות גדולות אז חלקו הרבה מהשלל להעניים, הרי כף שלהם היתה פתוחה. אח"כ הרגו מלשיני ישראל שהיו מלשינים על היהודים למסיתי מלכי יון והרג אותם יהודא מכבי כאשר סיפר היוסיפון, הרי תקנו פ"א שהוא פה להיות כפו"ף, זהו סוד פ"ך שמצאו שהוא היפך מן כף: