Shalos Regalim- The Mitzva to Present Yourself to Your Rebbi on Yomtov להקביל פני רבו ברגל

The basics are well known. I'm posting this because of several good he'aros.

1. The Gemara (RH 16b) derives from the story of the Ishah HaShunamis

מדוע [את] [הלכת] אליו היום לא־חדש ולא שבת

 that one is obligated to present himself to his Rebbi on Regalim.

  אמר רבי יצחק: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל

2. This is brought lehalacha in the Rambam, but not in Hilchos Yomtov, where it would seem to belong. It is in Hilchos Talmud Torah 5:7

וחייב לעמוד מפני רבו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיתכסה ממנו ולא יראה קומתו ואח"כ ישב. וחייב אדם להקביל פני רבו ברגל

3. Reb Yonasan Eibshutz in Yaaros Devash ( 1:12) explains that going to the Beis HaMikdash on Yomtov had two benefits - the experience of seeing a tzadik provides spiritual elevation, and being seen by him imbues you with kedusha. Yes, that's not really two different benefits. It's one benefit, achieved actively and passively. (He is addressing the issue of how the Gemara proves a chiyuv on Regalim from a passuk that says Shabbos and Rosh Chodesh. He answers that when there was a Bayis, there was no need to go on Regalim, because you went to the Shechina. So the chiyuv was only on Shabbos or Rosh Chodesh.)

ידוע דענין קבלת פני חכמים יש בו שתי תועליות, אחד, הרואה אותו מקבל ממנו ברכת שפע וטוב, כמו שהרואה פני רשע פוגם בנפשו ומשיב רעה לעצמו, כן הרואה פני צדיק משיב לנפשו שפע טוב וברכה, כי עליו חל ושורה אור שכינה. ולכך אמרו [עירובין יג ע"ב] האי דמחדדנא מחבריא דחזיתא לר' מאיר מאחוריה, ואילו חזיתיה מקמיה הוה מחדדנא טפי. ויש עוד תועלת בזה, במה שהצדיק ותלמיד חכם רואה אותו, כאמרם ראיה של צדיק לברכה, כי כמו מן בעל ארס, קוי אור היוצאים מן העין מזיקים לאדם, ולכן יש אנשים אשר מזיקים בראות, ויוצא מתוך עיניהם ארס, וכן בלעם הרשע, קוי עין שלו היו מזיקין. כן קוי עין היוצאים מן צדיק לברכה, וראייה שלהם לטובה. וא"כ יש בצדיק שתי תועליות, אחת שאנו רואים אותו, והשנית שהוא רואה אותנו

4. The Noda Biyehuda (II OC 94, while explaining why this halacha is not brought in the Tur and Mechaber,) says, similar to the Yaaros Devash, that the benefit of appearing before a Rebbi on Yomtov is that doing so influences the talmid in a positive spiritual manner. (He is also addressing the issue of how the passuk supports a chiyuv to go on the Regalim. He answers basically the opposite of the Yaaros Devash - that really, one should go every Shabbos, but you can't obligate Kavod for a Rebbi greater than the obligation of Kavod for the Shechina. When there was a Bayis, it was nice to go every week, but the obligation could not be greater than three times a year.)

בשבת וחודש שיש בו תוספת קדושה שהרי יש בו קרבן מוסף יש מקום לקבל פני רבו שגם על הרב ניתוסף אז שפע להשפיע על תלמידו, והוא הדין ברגלים.

5. According to the Noda Beyehuda and the Yaaros Devash, the reason one ought to visit his Rebbi on Yomtov is because it is a day that is spiritually auspicious and will provide spiritual elevation, similar to appearing in the Beis HaMikdash. Simply being in the presence of the Rebbi imbues you with kedusha and revitalizes your neshama.

6.  The Pnei Yehoshua in RH asks, why would a woman be chayav to go to a Rebbi, if it's zman gramma and an aspect of Talmud Torah in which women are peturos anyway. He answers that because of the special relationship and spiritual resonance she had with Elisha, it was a svara that she should go to him. (He also addresses the Shabbos+Rosh Chodesh ≠ Regalim, and explains that since women don't work on Rosh Chodesh, they're free to go, while men are busy working. He doesn't talk about Shabbos for some reason. ) What matters to us here is that he says that the yesod of this chiyuv is to go and hear divrei Torah, or at least some aspect of Talmud Torah.

ואמר ר"י חייב אדם להקביל פני רבו ברגל כו', מכלל דבחודש ושבת בעי למיזל.  ולכאורה יש לתמוה כיון דמהאי קרא יליף ר"י, הו"ל למימר חייב להקביל פני רבו בר"ח כדמסיים מכלל דבר"ח בעי למיזל, וכה"ג קשה על הרמב"ם ז"ל שפסק כר"י דדווקא ברגל. 

ונ"ל ליישב משום דבלא"ה קשה אלישנא דקרא דבעלה של שונמית אמר לאשתו מדוע את הולכת וגו', ובעי ר"י לדייק מינה דבחודש ושבת בעי למיזל, האיך אפשר לומר כן דהא נשים פטורות ממ"ע שהזמ"ג אפילו מצוה דאורייתא, מכ"ש מחיוב דדברי קבלה, אלא ע"כ צ"ל דבכה"ג לא מיקרי מצות עשה שהז"ג, שמצד הסברא היה חייב להקביל פני רבו בכל שעה, אלא א"א משום ביטול מלאכה כדילפינן מאפס לא יהיה בך אביון, אבידתו ואבידת רבו אבידה שלו קודמת, ודבר ידוע בתוספות ובפוסקים שאין לנשים לעשות מלאכה בר"ח כדאיתא בירושלמי ובפרקי ר"א, הובא בטור א"ח סי' תי"ז, נמצא דלפ"ז אתי שפיר דבנשים השוו ר"ח לשבת ומועד, דר"ח נמי מקרי מועד, משא"כ אנשים פטורים בר"ח משום ביטול מלאכה. ונהי דמעיקר הדין אף בנשים לא שייך כלל דין זה, כיון דנשים אינם חייבים בת"ת, מיהו כיון דקרא בשונמית כתיב שהלכה לגבי אלישע שהיה נביא, והיתה תדיר אצלו, והכירה במעשיו שהיה איש קדוש, מש"ה הצריכה לילך להקביל פניו כנ"ל,

7. The Ramban in Yisro (20:8) says that the mitzva is because of the spiritual benefit one derives from being in the presence of kedusha and hearing words of Torah.

וטעם לקדשו שיהא זכרוננו בו להיות קדוש בעינינו, כמו שאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד (ישעיה נח יג). והטעם, שתהא השביתה בעינינו בעבור שהוא יום קדוש, להפנות בו מעסקי המחשבות והבלי הזמנים, ולתת בו עונג לנפשינו בדרכי ה', וללכת אל החכמים ואל הנביאים לשמוע דברי ה', כמו שנאמר (מ''ב ד כג) מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת, שהיה דרכם כן, וכך אמרו רז''ל (ר''ה טז.) מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל.

8. According to the Ramban and Pnei Yehoshua, Shabbos and Yomtov offer special opportunities for growth in Ruchniyus, and the purpose of this halacha is to take advantage of  that kedusha to learn Torah from your Rebbi.

8. Many mefarshim are surprised that the Rambam brings this halacha in Hilchos Talmud Torah in the context of showing honor to your Rebbi, because this is not how any of the four we quoted above understand it.

     a. According to the Yaaros Devash and the Noda Beyehuda, it would appear to be an aspect of Hilchos Yomtov: just as the Rambam says that Yomtov is mechayeiv you to present yourself in the Beis HaMikdash (with the Korban Chagiga - according to the Sfas Emes in the beginning of Chagiga, or in order to bring the Korban Chagiga- according to Reb Meir Simcha there, Hilchos Chagiga 1:1,) he should say that Chazal said that Yomtov is mechayeiv you to present yourself to your Rebbi.

     b. According to the Ramban and the Pnei Yehoshua it is bechlal not a din of Kevod Rabbo, it is simply a din that on Yomtov, there is an enhanced opportunity for spiritual growth, and learning Torah from a Rebbi is the best way to actuate that potential. So for the Rambam to put it in Hilchos Talmud Torah as an aspect of kevod Rabbo is difficult.

9. Additionally, one should ask, that since according to both the Yaaros Devash and the Noda Beyehuda, the purpose of this halacha is to gain from being in the presence of a tzadik, why davka go to your rebbi? Go to the biggest tzadik that is available. According to the Ramban and Pnei Yehoshua, find out who's in town, and go to him, if he's a greater talmid chacham.

10. The answer to all these questions is the same (and this is really pretty clear in the Noda Beyehuda,) Yes, the purpose is to gain the benefit of being in the presence of a tzadik, to experience and be elevated by his or her kedusha, to hear Torah on Yomtov. But which Adam Gadol do you go to? The din of Kevod Rabbo tells us that in choosing which tzadik to visit, choose your Rebbi. More than that - going to someone else is a zilzul of your rebbi. He may deserve to be mezulzal, but that's not your job. An aspect of the Rebbi/Talmid relationship is that you need to be mechabeid him. In particular on Yomtov, the Torah is mechayeiv that you present yourself and bring a korban to the Ribono shel Olam, lir'os v'leira'os, so, too, on Yomtov Chazal were mechayev you to present yourself to your Rebbi,  li'ros v'leira'os, and show him honor. 
.
11. The Pnei Yehoshua makes much more sense now. He is saying that the chiyuv to be mechabeid a Rebbi is applicable primarily to one who is chayav to learn Torah.  Since when does a woman have a chiyuv of Kevod Rabbah? But since the Shunamis was especially influenced by Elisha, the chiyuv of kevod rabbo/rabbah applied to her as well.

The Rambam, too, can agree with the Ramban, that the purpose is to benefit from the Rebbi's Torah and Kedusha. But who to go to? Go to the one you have a chiyuv to honor.

12. This may seem elementary. As is the case with many good teirutzim, it is only elementary after you read it. In fact, many achronim have misunderstood the Rambam and other mefarshim because they didn't realize this.

13. This mehalach in the Rambam is VERY MEDUYAK in Reb Meir Simcha in Hilchos Chagiga 1. Reb Meir Simcha says that the mitzva of R'iyah in the Mikdash has two inseparable parts; re'iyah and the korban. It's not pshat that the mitzva is Re'iyah and the Re'iyah is mechayeiv a korban. Pshat is that the mitzva is to bring a Korban, and it is done with Re'iyah. You can't send a shaliach.
Rambam:

ב  הראייה האמורה בתורה--הוא שייראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של חג, ויביא עימו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה.  ומי שבא לעזרה ביום ראשון, ולא הביא עולה--לא דייו שלא עשה מצות עשה, אלא שעבר על מצות לא תעשה:  שנאמר "לא ייראו פניי, ריקם" (שמות כג,טו; שמות לד,כ).  ואינו לוקה על לאו זה, שהרי לא עשה מעשה.

Reb Meir Simcha:

 ומה שכתב רבינו לא די שלא עשה מצות עשה כו׳  הנה כן משמע מתו״כ ריש פ׳ אחרי דמדמה לביאת כה״ג ביוהכיפ דשם שלא עם הקרבן אין שום מצוה בביאתו כלל כן בישראל ברגל בלא קרבן לא קיים מ״ע כלל

If Reb Meir Simcha says that the Rambam holds that the ikkar of Re'iyah in the Mikdash is the Korban, and the heichi timtzah is by going in person and bringing it, so, too, he must hold, that when Chazal required that you see your Rebbi on Yomtov, it is a dual din as well. It involves giving your Rebbi Kavod for the Torah he taught you, and r'iyas panim. 

Just as by R'iyah in the mikdash, the Rambam puts it in Chagiga, not Yomtov, because the yesod, the ikkar, is the hakrava of the Korban and the heichi timtzah is the R'iyah, so too here, he puts it in Talmud Torah, because the ikkar is the Kavod HaTorah, and the circumstance of the mitzva is is by presenting yourself before your Rebbi on Yomtov.
Whatever else results is not as important. The Rambam holds that the concept of R'iyah is to honor the RBSO (by bringing a korban,) and in the application to a Rebbi, to honor the Rebbi. Sure, by Yomtov there are brachos, such as all the brachos the Torah gives for those that make aliyah laregel, and for sure there are benefits from presenting yourself to your rebbi. But the Ikkar is the kavod.

(By the way, RMS is not like the Sfas Emes in Chagiga, who holds that the Rambam's שלא עשה מצות עשה is because he was over on the lav, and the lav was mevatel the mitzvah. This is very different than RMS.)

14. So, bottom line: two very similar mehalchim in the Rambam's placement of this halacha in Talmud Torah.
a. The obligation is based on limud haTorah, but who do you go to? The din of Kevod Rabbo obligates you to choose your rebbi.
b. With Reb Meir Simcha - the ikker of the mitzva of re'iyah is the korban, and the heichi timtza is with Re'iyah, personally. The derabanan of Rabbo is the same. The ikker is kevod rabbo, and the heichi timtza is by going personally and giving him kavod.

15. This is a very good pshat, and I don't need a nafka minah. But I guess a nafka minah would be if your Rebbi is saying a shiur on Yomtov, and a more choshuveh talmid chacham is saying a shiur at the same time, the Rambam would say you should go to hear your Rebbi. But the truth is that you don't need the Rambam for that. The lashon of the Gemara is להקביל פני רבו, not להקביל פני צדיק או חכם.



UPDATE 
August 1 2017

I just saw a remarkable Alshich that Reb Chaim Brown brought down.  It is in Shmuel I:11, and it goes like this:

הענין אומרו את פני יהיה ע"ד מאמרנו על פסוק יראה כל זכורך את פני ה׳ אלהיך שהלא יקשה שאם הכוונה היא שיראה כל ישראל לפני ה׳ הראוי יאמר לפני ה׳ ואם הוא שיראה ה׳ לפני ישראל הל״ל יראה בשב״א הרי״ש וכן ראוי לשום לב אל אומרו כי תבואו לראות פני מי בקש זאת כו׳ שהל"ל לראות לפני או לראות פני בשו"א הרי"ש. ועוד כי ראות ישראל פני ה׳ הוא דבר בלתי אפשר. אך היא ענין ידועה מרז״ל ומה גם בספר הזוהר כי הצדיק נקרא אפי שכינתא ואין ספק כי אין תאותו יעלו ישראל אל בית מקדשו ועבירות בידן כי אם שידעו לפני מי הולכים ויתקנו עצמם תחילה למען יראו בפנים קדישי׳ שיקראו פני שכינה וזהו יראה כל זכורך את פני ה׳ כלו׳ עם פני ה׳ כנודע ממשמעות את שהוא כמו אם במקומות אין מספר שהוא יראה עם פני ה׳ עמו שיקראו פניו פני שכינה ועל הכנסם ועבירות בידם הנביא דבר נגדם בשם ה׳ כי תבואו לראית פני כלומר כאשר תבואו הלא הכונה היא לראות פני שתהיו מראים פני שבכם לפני אך מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי שתבואו ועבירות בידכם ואות׳ העבירות נעשו כנודע כחות הטומאה והם דבקי׳ בעושם נמצא שבבואם אל בית ה׳ בלכתו ילכו אתו ורמוס חצריו ית׳ יקרא  היות כחות הטומאה בחצרות בית ה׳. ושיעור העין היפכתם כונתי כי כאשר תבואו כונתי הית׳  לראות פני של קדושה שבכם לפני ומי בקש זאת שיהפכו ממה שהיא בידכם

He says that the mitzva of re'iyas panim on the Shalosh Regalim is not to "see" the Shechina of the Ribono shel Olam, it is to bring yourself to the madreiga that when you look in the mirror, or when Hashem looks at you, He will see the kedusha of the Shechina in your face.  

I don't know if this relates to our topic. But I do know that once the Alshich says that 

היא ענין ידועה מרז״ל ומה גם בספר הזוהר כי הצדיק נקרא אפי שכינתא 

the face of a tzadik is "apei Shechinta," then maybe that's the purpose of the Regalim, to see "apei Shechinta." It would be nice if you could see it in the mirror, but at least go and see it in someone else.

Emor. The Shalosh Regalim and Agricultural Celebrations. Season's Greetings.

The Torah tells us that the Shalosh Regalim must correspond with the seasons.  This is emphasized most clearly regarding Pesach.  

Devarim 16:1

שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך כי בחדש האביב הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה 

Rosh Hashanna 21a.

שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן

Although there are several opinions in the Gemara in Sanhedrin, the Rambam says that the most important factor in determining whether to intercalate a second Adar to the calendar (and thereby delay the oncoming holidays) is the relationship between Pesach and the Vernal Equinox, the Tekufas Nissan, the first day of Astronomical Spring.  Still, we do take into consideration the stage of development of grain and tree fruits.  Rambam 4 Kiddush Hachodesh 1-2.

שנה מעוברת היא שנה שמוסיפין בה חדש. ואין מוסיפין לעולם אלא אדר ועושין אותה שנה שני אדרין אדר ראשון ואדר שני. ומפני מה מוסיפין חדש זה מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן שנאמר שמור את חדש האביב שיהיה חדש זה בזמן האביב. ולולא הוספת החדש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים

על שלשה סימנין מעברין את השנה. על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן. כיצד בית דין מחשבין ויודעין אם תהיה תקופת ניסן בששה עשר בניסן או אחר זמן זה מעברין אותה השנה. ויעשו אותו ניסן אדר שני כדי שיהיה הפסח בזמן האביב. ועל סימן זה סומכין ומעברין ואין חוששין לסימן אחר

But this is not exclusive to Pesach.  All of the Shalosh Regalim are intended to be synchronous with the solar and agricultural seasons.  In our parsha, Pesach and Shavuos are related to the קציר and Sukkos is related to the אסיף, which are seasonal events unrelated to the spiritual aspect of the chag.  

Rabbeinu Bachay notes this in Parshas Bo, where Pesach is connected to אביב, Spring.

Rabbeinu Bachay, Shemos 13:4

קבעה תורה חג פסח בזמן האביב שהוא זמן קציר שעורים שהרי קנה השבלת נקרא אביב מלשון אב כי הוא המוליד גרגירי החטה וידוע כי כל מועדי התורה תלויים בזמנים חג הפסח בזמן האביב, חג שבועות בזמן הקציר והוא קציר חטים שנאמר  (שמות כג ט"ז)  וחג הקציר בכורי מעשיך חג הסכות בזמן האסיף, לכך תקנו לנו ז"ל בתפלה ובברכות לומר מקדש ישראל והזמנים ולא המועדים כלשון הכתוב לפי שכל המועדים תלוים בזמן.

Reb Yaakov interprets this duality beautifully.  He says that the dual themes of commemoration of great miracles that formed our nation, and agricultural celebration, are independently significant, but the question remains as to the degree of their independence:  Rebbi Eliezer and Rebbi Yehoshua argue as to whether they are alternative or synergistic.  What he says is classic Toras Rav Yaakov Kaminetzky, and I would only add a few little comments after quoting him.

Reb Yaakov in his Emes L'Yaakov in Beitzah:

ר׳ אליעזר אומר אין לו לאדם ביו״ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר׳ יהושע אומר חלקהו חציו לה׳ וחציו לכם וכו׳. הנה ביאור מחלוקת התנאים שם הוא. דהנה אם נחקור בשורש המועדים שנצטוו בני ישראל לשמור נראה דבאמת יש

 בכל יום טוב טעמים שונים. ולמשל חג הפסח נקבע כזכר ליציאת מצרים וגלוי שכינה בתפארתה. וכל המצוות שאנו מקיימין בו הם זכר לחרות האומה במובן הרוחני. ואף על פי כן הדגישה התורה כמה פעמים כי ״חג האביב״ הוא. כלומר שקמת התבואה כבר במילואה ועושים יו״ט בשביל זה. וכן סוכות שבתורה נקבע הטעם לזכר ענני כבוד, וכן בארו חז״ל כי עיקר שמחת החג היא מה שזכינו לכפרה גמורה ביהכ״פ, ואעפ״כ הוא נקרא בתורה [שמות כ״ג פט״ז] גם בשם ״חג האסיף״. וכן חג השבועות שהוא זמן מתן תורתנו מכל מקום נקרא בתורה [שם] בשם ״חג הקציר״. וכן גם הדינים: שבפסח דנים על התבואה ובעצרת על הפירות ובסוכות על המים [ראש השנה דף ט״ז ע״א], הלא אלו הם דברים השייכים לגוף ולא לרוח. ולכאורה אין שום שייכות ביניהם. כי או שנאמר שהטעם הוא רוחני או שהוא גשמי, ועל נקודה זו סובבת המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע:

ר׳ אליעזר סובר שכל אחד יכול לבחור איזה חלק מהשמחה הוא חוגג. דאם רצה יכול האדם לתפוס את השמחה הרוחנית ויושב ושונה. ואם רצה הוא יכול לחגוג את השמחה הגשמית ויושב ואוכל — אבל שניהם אינם משלימים זה את זה, והיינו משום ששיטתו [בראשית רבה י״ב י״א] היא דכל מה שבשמים ברייתו בשמים וכל מה שבארץ ברייתו מן הארץ ואין לערבב ביניהם, אבל ר׳ יהושע סובר שגם החלק הארצי שמימי נינהו, ובאכילה ובשתיה ג״כ יש צד רוחני. ולכן יכול לחלוק את החג חציו לכם וחציו לה׳ ואין בזה שום סתירה. והיינו משום שהוא סובר [מדרש שם] שכל שברייתו בשמים ובארץ ג״כ ברייתו מן השמים, דהכל שמימי הוא. ואם נעמיק יותר אפשר לומר דמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע [בבא מציעא דף נ״ט ע״ב] אם משגיחין בבת קול כנגד סברת החכמים נמי תלויה בזה, ודו״ק. ועיין בפסחים [דף ס״ח ע״ב]: הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם וכו', וכמש״כ שם לבאר זה.

In Emes L'Yaakov Pesachim:

הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ״ט יום שניתנה בו תורה הוא. ביאור הדבר, דהנה יש מחלוקת עיקרית בין ישראל לעמים, דלדידן הנפש והגוף יש להם קשור סינטטי — וכמו שביאר הרמב״ן בפרשת בראשית [ב׳ פ״ז] בפסוק דויפח באפיו נשמת חיים שגם הגוף נתעלה על ידי הנשמה, וכן פירשו הפרשנים על הפסוק לא ידון רוחי גו׳ בשגם הוא בשר, כלומר שגם הרוח נעשה לבשר, והיינו דעל ידי ההרכבה נעשה האדם למין בריה חדשה, אבל העכו״ם אומרין כי הנפש נמצא בתוך

 הגוף ואינה ממלאה כל הגוף אלא שיש לה מדור בתוכו אבל אינה מעורבת עם הגוף, ולפיכך כשהוצרכו להמציא להם מחוקק הוצרכו לבדות שנולד על ידי רוח — דעל ידי בשר אי אפשר להם לצייר שיצא קדושה מבעלי חומר. משא״כ בתוה״ק ספרה התורה כי הלך איש מבית לוי ולקח את בת לוי וגר. והנה בהלכה אנו רואין כי שלמי העכו״ם עולות מ ״ט דלבו לשמים, והיינו שא״א לעכו״ם להבין איך יתכן שיאכלו הבשר ויהיה זה קרבן של קדושה, אבל בישראל אמרינן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. וזהו ביאור מאמרם הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ״ט יום שניתנה בו תורה הוא, דלכאורה אדרבה אפילו לר׳ יהושע הו״ל בעצרת להיות יושב ושונה דהלא יום שניתנה בו תורה הוא, אבל לפ״מ שבארתי הרי זו חידשה התורה דגם הגוף שייך לתורה, וזהו צריך להוכיח על ידי אכילתו.

I would add is that the dual themes may not be coincidental.  It is possible that in view of our natural and proper (and trans-cultural) celebration of the bounty of the seasons, the Torah davka wanted to infuse a spiritual aspect into these celebrations, and that's one of the reasons the Torah was makpid that the spiritual commemorations take place during the seasonal celebrations.  As Rabbeinu Bachay said, לכך תקנו לנו ז"ל בתפלה ובברכות לומר מקדש ישראל והזמנים ולא המועדים.  The point is that it is by combining the ruchniusdikeh experience- the מועדים- with the celebration of the season- the זמנים, we are mekadeish the זמנים.

We find this concept in the Gemara regarding a sixteen day Winter Solstice celebration as well, although we didn't get a corresponding religious holiday.  The fact that others co-opted these celebrations into inimical belief systems does not diminish the reality that the fundamental concept is universal.  As my mother says, in Litteh, they used to color eggs brown with cocoa powder for Pesach.  We have a habit of automatically denigrating anything that is not exactly like what we do, and there is value in doing so, as we find by the issur of a single-stone Matzeiva altar.  Indeed, the manner of celebration, and the theology the celebration is dressed in, can be diametrically opposed to ours.  But in all honesty, you have to admit that there is some commonality deep down at the beginning.
Avoda Zara 8a:

ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים

We can find a practical lesson in this as well.  In life, we celebrate our blessings and accomplishments, and that's a perfectly natural and appropriate thing to do.  But it would be a good thing, as Rav Yehoshua says, to ensure that we join that celebration with a ruchniusdikeh element as well.  Doing so will not diminish the celebration.  On the contrary, the two will create a beneficial synergism that will give the entire experience a greater power and beauty.

One more tiny thing I have to point out about Reb Yaakov's pshat.  While he says that ר׳ אליעזר סובר שכל אחד יכול לבחור איזה חלק מהשמחה הוא חוגג, this does not mean that Rebbi Eliezer considers them equal alternatives.  Sukka 15b- 

ת"ר מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין כת חמישית אמר הללו בעלי כוסות התחילו כת ששית לצאת אמר הללו בעלי מארה נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה בשעת פטירתן אמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם 

so Rebbi Eliezer was clearly not happy with those- at least those Bnei Torah- who chose the  second of the two options in רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה.

(An even tinier thing- Christians complain that the secularization of America resulted in people saying "Season's greetings," instead of wishing them a merry holiday in December.  Reb Yaakov and Rabbeinu Bachay might approve of saying Season's Greetings instead  of Good Yomtov or Moadim l'Simcha- it is indeed a season's greeting, another way of saying מקדש ישראל והזמנים. )