Before Yizkor 2026 5677

Once again, I'm posting this before careful reading and before editing because there are people who come here for tochen for drashos, and I hope it is helpful to offer something I've used and found effective and memorable.  If I wait till it's printable, it will stay in the drafts forever and be of no use to anyone but myself. So here it is. Be charitable.

In the past, I've said that of the four times a year we say Yizkor, only one is a real Yizkor, on Yom Kippur. The Yizkor of Yom Kippur was known even in the times of the Tannaim. The Yizkor we do on the Shalosh Regalim was not even known in the time of the early Rishonim, and developed later, since we are giving tzedaka, Ish kematnas yado, we want people to give tzedaka for the neshamos too. 

Example: the Levush in 490:9

מה שמזכירין נשמות ביום אחרון דפסח הוא משום שרוצין לפסוק צדקה, מפני שקורין בו פרשת "כל הבכור" שכתובה בה "איש כמתנת ידו" וגו׳. וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות שיזכור אותם אלקים, ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה בזכותם, לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים ביום שקורין בו "כל הבכור". וביום כיפור מזכירים מפני שהוא יום הדין, אף על פי שאין קורין בו "כל הבכור" (ועיין לעיל סימן רפ״ד ובסימן תרכ״א סעיף ו׳).

I also say that there is a remez to the Yizkor of the Shalosh Regaim in יראה כל זכורך, meaning the people you remember, and לא יראו פני ריקם. But that's just my drush.  But I recently realized that of the four Yizkors, the Shalosh Regalim are true Yizkors, and Yom Kippur is not-  the opposite of what I had said before.

There are two times that the neshamos come back to be with us- at a wedding, and on the Yamim Noraim. 

Wedding (בחדוה דלהון)

זוהר פרשת פנחס דף ריט עמוד ב ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקודשא בריך הוא ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו, ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו, בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קודשא בריך הוא ושכינתיה ואביו ואמו, דאף על גב דמיתו, קודשא בריך הוא אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קודשא בריך הוא ושכינתיה כמה דאת אמר העושו יגש חרבו .

Yesod veShoresh HaAvodah Shaar haKollel 15, but only if you have talmidei chachamim and aniim as guests:

שער הכולל,  ט״ו

קמ"א

אחריו יאיר נתיב יושר נתיבות פרקים המדברים סיבות אריכות ימיו של אדם והם מצות כבוד אב ואם מזוזה וס"ת ובה"כ ומה מאוד צריך להזהר בו לכבד את אביו ואת אמו הן בחיים הן לאחר מיתתם. ומה מאוד צריך לזהר לבל יגיע להם צער על ידו אף שכוונתו לש"ש כי גדול עונשו עד מאוד ע"ז. ובן יכבד אב ואם בזה בבואם מג"ע לראות את פניו על ראש שמחתו כגון בשבתות וימים טובים או שעושה סעודת ברית מילה לבנו או סעודת בר מצוה או בית חתנות וכיוצא איזה שמחה של מצוה באים אביו ואמו מג"ע לראות בשמחתו ולשמוח עמו. בתנאי קודם למעשה צריך לשתף בשמחתו להקב"ה יתברך שמו ויתעלה דהיינו שיהנו מהסעודה שעשה תלמידי חכמים ועניים ואביונים ואז מוציא הקדוש ברוך הוא אביו ואמו מג"ע שהם שותפין עם הקב"ה ית"ש באדם כדאיתא בגמרא ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו כו' והוא כדי לראות גם הם בשמחת בניהם בעוה"ז ואף גם זאת תורת העולה עליות חתנו בעולם העליון בשביל למוד התורה של חתנו בעוה"ז. ומענין לענין באותו ענין מגודל השמחה חיובית על האב בהגיע תור בר מצות הבן. על האב לעשות סעודת בר מצוה כי ביום הזה זוכה האדם לנשמה קדושה יותר מימי קדם כל זה מבואר בפרק זה: 

קמ"ה

וזה ששמחים בשמחתו אחרי מותם מבואר פ' פנחס דף רי"ט ע"ב. וז"ל כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדוה דלהון ותושבחתן דלהון לאו איהו אלא לשתפא לקב"ה ושכינתיה בהו דהכי תנינן כל חדוה דישראל דלא משתתפי בה לקב"ה ושכינתיה לאו איהו חדוה וזמין איהו סמא"ל וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדוה ואתחזר לצערא ובכיה. וקב"ה לא אשתתף בההוא צערא אבל מאן דשתיף לקב"ה ושכינתיה בחדוה דיליה אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדוה קב"ה ושכינתיה משתתף בההוא צעראתה כתיב ביה בכל צרתם לו צר ובמאי בגין דעמו אנכי בצרה ומנלן דאית לון לישראל לשתפא לקב"ה ושכינתיה בחדוה דלהון דכתיב ישמח ישראל בעושיו ההיא חדוה דישראל לאו איהו אלא בעושיו בעושו מבעי ליה אלא אלין קב"ה ואביו ואמו דאע"ג דמיתו: קב"ה אעקר לון מג"ע ואייתי לון עמיה לההוא חדוה לנטלא חולקא דחדוה עם קב"ה ושכינתיה כו' דתנינן בשעתא דבר נש שתיף לקב"ה לחדוה דיליה קב"ה אתי לגנתא דעדן ואעקר מתמן לאבוהי ואמיה דאינון שותפין בהדיה ואייתי לון עמיה לההוא חדווה וכלהו זמינין תמן ובני נשא לא ידעין אבל בעקו דבר נש קב"ה זמין לגביה בלחודוי ולא אודע לאבוהי ולאמיה כו' עכ"ל:

Yamim Nora'im:

Chasam Sofer Drashos Vol II page 700 page 287 on Hebrewbooks.

אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. יל״ד דה״ל למימר ואת אשר איננו פה עמנו היום עומדים לפני ה׳ אלקינו. וי״ל דהכי פירושו, דהנה תרי תמיהות יש כאן א' שאמר ישנו פה בעלי גופי׳ גשמיים עומדים לפני ה׳ אלקינו ודבקים בו יתב׳ ממש ע״ד ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם היום בחיים חיות אנושי נשמה בתוך גוף יהי׳ דבקים והוא פלא א׳, אשר ישנו פה עומד לפני ה׳ אלקיכם.והפלא השני ואת אשר איננו פה הם הנשמות העתידים להולד והמה רוחות קדושות אין להם חלק ואחיזה בגשמיות המה עמנו היום מצורפים עמנו הנשמיים – ע״ד שקבלנו שבר״ה ויה״כ הנשמות הקדושות שכבר מתו ונשמו האבות מצטרפי׳ עמנו בבהכ'נ בתפלתינו. ועד״ז יש לפרש מאחז״ל פ״ק דעירוכין שאמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה מפני מה אין ישראל אומרי׳ שירה בר״ה ויוה״כ אמר הקב״ה ספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ לפני ויאמרו שירה פי׳ כי המתים אעפ״י שמתפללי׳ עמנו ותפלתם עושה רושס, מ״מ שירה אינם יכולים לומר עד תחיית המתים דאז כתיב [ישעי׳ כ״ו] הקיצו ורננו שוכני עפר, אבל בעה״ז לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה, ע״כ כיון דספרי חיים וספרי מתים פתוחי׳ א״א לומר שירה מפני המתים המצורפים בתפלתינו – והיינו דכתי׳ [תהלי׳ ס״ה] עמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו כשהעמקים יעטפו בר הם שוכני מעמקי קבר אז יתרועעו בר״ה וגם ישירו שיאמרו שירהאפי׳ כיום תרועה.

Naniach that Hashem lets them daven on the Yamim Noraim, why do they have to come to shul? The Chasam Sofer says that are עמנו בבהכ'נ בתפילתינו. Why can't they daven in Gan Eden?

Bishlema they come to weddings, so they can have simcha along with you, you can share your simcha with them. I say from personal experience that actually being at a simcha is much better than being on Zoom. But what is the need to come to shul with us? 

Isha Hashunamis. 

ספר מלכים ב • פרק ד' • פסוק י"ב-י"ג

אלישע אל האשה השונמית

וַיֹּאמֶר אֶל גֵּיחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו.

וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמׇר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כׇּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת.

זוהר

ר"ה היה ואלישע, להכיר טוב, הציע לה שיתפלל בעדה לה'

And she said she did not want to be singled out: I want to simply be a part of Klal Yisrael.

Imagine that you got that offer from one of the gedolim of Eretz Yisroel, that he will put in a good word for you with the RBSO on RH. What a golden opportunity! But she said no. I want to be just a part of the tzibbur.

The best place in this world or the next world on the Yamim Noraim is with Klal Yisrael.

Also:

Tanchuma Haazinu 1

 שֶׁכֵּן אִיתָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (שם כא, ח), אֵלּוּ הַחַיִּים. אֲשֶׁר פָּדִיתָ (שם), אֵלּוּ הַמֵּתִים, מִכָּאן שֶׁהַחַיִּים פּוֹדִין אֶת הַמֵּתִים. לְכָךְ אָנוּ נוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר אֶת הַמֵּתִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִפְסֹק עֲלֵיהֶם צְדָקָה. שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, יָכֹל מִשֶּׁמֵּתוּ לֹא יוֹעִיל לָהֶם הַצְּדָקָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר פָּדִיתָ. מִכָּאן כְּשֶׁפּוֹסְקִין צְדָקָה בִּשְׁבִילָם, מוֹצִיאִין וּמַעֲלִין אוֹתָן כְּחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת.

and 

The Mechaber in תרכ"א

נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים

 רמ"א ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):

I believe that צדקה includes money and chesed, for the yachid or for the rabbim. Being mekabel to do Tzedaka v'Chesed is the same zechus for the neshamos. 

It is kedai to realize that for the neshamos, today is the closest they're getting to תחיית המתים until the final trump. They come to shul and they join us in davening. When they're here, you have the opportunity to give them nachas and a real aliyas neshama, (even better than the pathetic lekach und bronfen. I do not know how they pick which descendant to go to- maybe they pick the one they always liked better than you. In my case, it would be my sister Booba. But more likely they go to the one who is going to make the best neder in their zechus. Also, conveniently, at one of my siblings davens at home, so that works in my favor.)

I did not say the last couple of sentences in shul. 

Yizkor Pesach 2025

 Who was the first we know who kept Pesach? Avraham Avinu, and Lot. Of course Avraham Avinu kept Pesach, because the Avos were mekayeim kol hatorah kulah. Lot we know from 19:3

ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו

Rashi 

ומצות אפה - פסח היה

I understand that they had Matza. Maybe it was a siman of anivus. But one of the mitzvos is sippur yetzias Mitzrayim, which made no sense at all before the shibud and the geula. It is possible that Avraham Avinu, whose kiyum of mitzvos was most likely based on nevu'ah, did sippur of what would happen in the future. But I don't think that counts as sippur. Sippur requires recounting an existing fact, not anticipating what will happen in the future.

I think the answer is that as Reb Yerucham says, the ikkar of the mitzva of sippur is hakaras hatov, a theme emphasized again and again in the Hagada, not the least in Dayeinu. Avraham Avinu's and Lot's Hagada focused on hakaras hatov.

Pharaoh's lack of hakaras hatov is emphasized in אשר לא ידע, and Moshe's great hakaras hatov is an endless theme in the story, from the time he did not begin his great mission to Mitzrayim without asking Yisro's permission, to his not personally executing the first three makkos.

We are even makkir tov to the Mitzrim for giving us a place to live when we had to leave Knaan,  The terrible things they did to us later does not entirely erase that chiyuv of hakaras hatov. It is not an all or none cheshbon. 

Devarim 23:8

לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

Rashi 

לא תתעב מצרי - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק 

Of course, the Hagada is a symposium on Emuna and Hashgacha Pratis, as Reb Chatzkel says. But Reb Chatzkel's Emuna without Reb Yerucham's Hakaras Hatov is sterile.

With this in mind, think about our Hakaras Hatov to our parents. The essence of  kibbud Av v'Eim is Hakaras HaTov (as you see in the Mishna in BM 33a.) That chiyuv in the Aseres HaDibros is side by side with our chiyuvim to the Ribono shel Olam.   As the Chinuch says in 33, 

לג. מצות כיבוד אב ואם.

לכבד האב והאם, שנאמר (שמות כ יב) כבד את אביך ואת אמך וגו'. ובא הפרוש (קדושין לא, ב) אי זהו כבוד, מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.

משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמל חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מדה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלקים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנתו, וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא שהוא סבתו וסבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וספק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכנתו ושלמות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל, יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויעריך במחשבתו כמה וכמה ראוי להזהר בעבודתו ברוך הוא.

...

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ובנקבות (קידושין לא, א) כל זמן שאפשר להן, כלומר בכל עת שלא ימנעו אותן בעליהן. והעובר עליה, בטל עשה וענשו גדול מאד שנעשה כמתנכר לאביו שבשמים

For those of us who are saying yizkor, and for those who have living parents, remember that the heart and soul of Pesach is Hakaras Hatov, and it is the time to show our Hakaras Hatov to our parents. A neshama can have an aliyah even if it's still in a living person. So however you choose to do it, now is the time to say thank you, and to do something meaningful to show your Hakaras Hatov.

(I heard something on these lines from Rav Matisyahu Solomon. He said over that Reb Yerucham was once seen to display a deep emotional distress. When asked, he said that he heard that when a bachur from the Mir had gone home for Pesach, his mother had asked him to help with something, and he apologized and said that he had a seder. Reb Yerucham was extremely upset. How can it be that a bachur from the Mir goes home to the parents who made it possible to go away to learn, and he spends the whole year in yeshiva, and when he comes home, he doesn't immediately volunteer to do whatever he can to help? And unimaginably, when asked to help he finds an excuse to not help? How can it be that such a bachur spent the year learning in the Mir??)

Yizkor Speech Yom Kippur Pei Daled 2023

Yizkor on Yom Kippur is fundamentally different than Yizkor on the Shalosh Regalim.  Besides the historical fact that YYK was practiced during the time of the Tannaim, while YSR is mentioned the first time in the Sefer Haminhagim in the end of the thirteen hundreds, and was unknown to the mechaber of Machzor Vitri and to the Baal Harokeach and the Mechaber of Shulchan Aruch.

מחזור ויטרי (סי' שי"ב) ופוסקים צדקה ברבים על החיים לבדם: ת': מפני שקראו היום (דברים ט״ז:י״ז) איש כמתנת ידו. וגו'. וכן מנהג בכל יום אחרון של רגלים שקורין פרשה זו לפסוק צדקה על החיים לבדם ולא על מתים שלא להצטער עליהם. דכת' בהו ברגלים (דברים ט״ז:ט״ו) (והייתם) [והיית] אך שמח. וכן מנהג בארץ אשכנז שאין פוסקין צדקה על המתים בג' רגלים אלא ביום הכיפורים בלבד:

ס' רוקח הגדול (סי' ריז ד"ה ומה) מה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים יש להם אסמכתא שכתוב בסוף פרשת תצוה (שמות ל י) הכפורים אחת בשנה יכפר וסמוך ליה ונתנו איש כופר נפשו ליי' ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא יי' בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבשלום (סוטה י:) וכרבי יוחנן על אחר אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל ונותנים לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם 

ע"כ".

[The Mishna Berura in תרכא ס"ק יט says that it does help when it's a son because of ברא מזכה אבא.  This was also said by the Sefer Chasidim (מרגליות סימן אלף קעא):

"כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' (דברים כ"א ח') אמרו ראויה כפרה זו שתכפר אף על יוצאי מצרים כלומר על כל המתים שיצאו ממצרים. ואיך יכול המעשה לכפר על מי שלא עשאה בחייו והלא חטאת שמתו בעלי' למיתה אזלא שאין כפרה לאחר מיתה כי בחבלי מות האדם נתכפרו לו עונותיו? אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא ברא מזכי אבא כגון שהאב חוטא ונותן את בנו ללמוד תורה ומעשים טובים הואיל וע"י האב זכה הבן ברא מזכה אבא ואם האבות צוו לבנים לעשות דברים לאחר מותן הרי כשעשו הבנים כאלו יעשו האבות"]

The Mechaber in תרכ"א

נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים

 רמ"א ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):

The reason YSR developed is, as the Mishna Berura in תצ"ד ס"ק י"ז says, is because you're leining Kol Habechor, you say איש כמתנת ידו, so you ought to give tzedaka, and once everyone is giving, they give on behalf of the dead as well.

ומזכירין נשמות ואומרים אב הרחמים ביום שני ובכל מקום שקורין כל הבכור מזכירין נשמות שיש בו מתנת יד ונודרים צדקה.

Also the Levush in ת"צ:ט

here or here

מה שמזכירין נשמות ביום אחרון דפסח הוא משום שרוצין לפסוק צדקה, מפני שקורין בו פרשת "כל הבכור" שכתובה בה "איש כמתנת ידו" וגו׳. וכיון שפסקו צדקה נהגו ליתן בעבור הזכרת הנשמות שיזכור אותם אלקים, ואגבן יזכור אותנו עמהם לטובה בזכותם, לכך מזכירים נשמות בכל הרגלים ביום שקורין בו "כל הבכור". וביום כיפור מזכירים מפני שהוא יום הדין, אף על פי שאין קורין בו "כל הבכור" (ועיין לעיל סימן רפ״ד ובסימן תרכ״א סעיף ו׳).

So there is no need to prove the obvious. YYK is ancient. YSR is recent.  More importantly: You see that YYK is because the dead are being judged, and we want them to have zechusim. On YSR, it's not for kapara for the dead. It's just nice to do when everyone is giving tzedaka.

Now it may be that the dead are unaware of what's going on in this world. 

See, e.g., Tosfos Sotah 17b,

אבותי בקשו עלי רחמים - וא"ת והאמר בפרק מי שמתו (ברכות דף יח.) דמיתי לא ידעין מידי ומשמע במסקנא. ואפילו אבות העולם יש לומר דעל ידי תפלה שזה מתפלל מודיעין להן שכך נתפלל והכי אמר בפרק שני דתענית (דף טז.) למה יוצאין לבית הקברות כדי שיבקשו עליהם מתים רחמים וכן בפרקי דחסידים בעובדא דרבי מנא דאשתטח אמערתא דאבוה:

But I think it's obvious that if a neshama is being judged on Yom Kippur, and all of a sudden his ledger changes from red to black, he will know very well that he just got a gift from the world of the living.

But I understand the idea differently. I believe that Middas Harachamim stems from our world, where the Ribono shel Olam was משתף rachamim, as Rashi says in 1:1,

ברא אלהים וְלֹא נֶאֱמַר בָּרָא ה', שֶׁבַּתְּחִלָּה עָלָה בְמַחֲשָׁבָה לִבְרֹאתוֹ בְּמִדַּת הַדִּין, רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, הִקְדִּים מִדַּת רַחֲמִים וְשִׁתְּפָהּ לְמִהַ"דִּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם:

If so, the din on meisim is unalloyed by Rachamim. Their only source of Rachamim is to get a kesher with our world, the world of the living. So on Yom Kippur, the Ribono shel Olam allows us to be mazkir the meisim, and when we do that, they get a mashehu achiza in our world, and we can give Tzedaka in their zechus. Why davka tzedaka? Because the idea of tzedaka is to help the helpless. Ein lecha helpless gadol meihmeis. So it is a great zechus for them.

To be zocheh to Rachamim on Yom Kippur you really need three things: 

תשובה, תפילה, וצדקה. 

They certainly can't do teshuva, but we say vidui for them, just like the Kohen Gadol says vidui for the whole Klal Yisrael. We say אבל אנחנו ואבותינו חטאנו.

They can't do tefilla, but we can do tefilla for them, as David did for Avshalom in 2:19:1, 

וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני

And they can't give Tzedaka, but we can give it for them - as it says in the Tanchuma in Haazinu,

שכן איתא בתורת כהנים: כפר לעמך ישראל ( שם כא ח), אלו החיים. אשר פדית (שם), אלו המתים, מכאן שהחיים פודין את המתים. לכך אנו נוהגין להזכיר את המתים ביום הכיפורים ולפסוק עליהם צדקה. שכן שנינו בתורת כהנים, יכול משמתו לא יועיל להם הצדקה? תלמוד לומר: אשר פדית. מכאן כשפוסקין צדקה בשבילם, מוציאין ומעלין אותן כחץ מן הקשת.

The way I feel is that when I mention, for example, my mother's name at Yizkor on Yom Kippur, when I say 

יזכור אלוקים את נשמת אמי מורתי מנוחה נחמה בת הרב עקיבא צבי, 

her neshama comes to this world, and I say to her, "I'm glad you're here. I miss you. Here, I have a Yom Kippur present for you." and I promise money to Tzedaka in her zechus.

Considering that she gave me life, it's only fair that I give her a little life on Yom Kippur by being mazkir her name and giving tzedaka for her zechus.